פסקי דין על אנטון קוזין | פסקי דין על איגור אנגלוב | פסקי דין על פירסט יארד השקעות | פסקי דין על בני אנור

56004-03/15 רעא     19/05/2015




רעא 56004-03/15 אנטון קוזין, איגור אנגלוב, פירסט יארד השקעות בע"מ נ' בני אנור








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



רע"א 56004-03-15 קוזין ואח' נ' אנור




תיק חיצוני:




בפני

כב' הנשיא
יוסף אלון


המבקשים

1
.
אנטון קוזין

2
.
איגור אנגלוב

3. פירסט יארד השקעות בע"מ
שלושתם ע"י ב"כ עו"ד חיים פרנק ואח'

נגד


המשיב

בני אנור


מרחוב העצמאות 32/21 אשדוד



החלטה

1.
המשיב הגיש לבית משפט השלום באשדוד תביעה כספית על סך 130,000 ₪ נגד המבקשים, בגין אי תשלום מלוא התמורה שנקבעה בהסכם עליו חתמו הצדדים.
על פי כתב התביעה, המבקש 1 שהינו עו"ד במקצועו (להלן – עו"ד קוזין), תיווך בין המשיב (המפעיל אתרי אינטרנט ואפליקציות) לבין המבקש 2 (להלן – איגור) לצורך פיתוח אפליקציה לאנדרואיד ולאייפונים, בתמורה לדמי תיווך בשיעור 10% מעלות הפיתוח הכוללת בסך 22,000$ (להלן – ההסכם).
עוד על פי כתב התביעה, לאחר החתימה על ההסכם הודיע קוזין למשיב על הצטרפותו למיזם וביקש להפחית מעלויות הפיתוח את דמי התיווך המגיעים לו, והתמורה החוזית הועמדה על 19,800$.
משלא עמדו המבקשים בתשלומים שנקבעו, הגיש המשיב את התובענה האמורה לבית המשפט קמא.

ביום 21/1/15, הגישו המבקשים 1 ו- 2 (להלן – המבקשים ) לבית המשפט קמא בקשה לסילוק התביעה נגדם
על הסף, מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות בטענה כי ההסכם נחתם בין המשיב לבין חברת פירס יארד השקעות בע"מ – המבקשת 3 (להלן – החברה) – כשהמבקשים שליחיה בלבד, וכי עצם העובדה שהם בעלי המניות המחזיקים בה, אינה מקימה עילת תביעה נגדם.
בד בבד הגישה החברה תביעה שכנגד נגד המשיב (התובע) בטענה להפרה יסודית של ההסכם על ידו.

בהחלטתו מיום 22/2/15, דחה בית המשפט קמא (כב' השופט ע. כהן) את הבקשה לסילוק על הסף וקבע כי "אין זה המקום לברר בשלב זה אם נכונה טענת התובע שהנתבעים התחייבו בפני
ו באופן אישי או שנכונה טענת הנתבעים שהתחייבו בשם החברה, וזאת יש להשאיר לשלב הראיות", וחייב את המבקשים בהוצאות המשיב בבקשה בסך 1,500 ₪.

2.
נגד החלטה זו מוגשת בקשת הרשות לערער שבפני
.

בבקשתם, טוענים המבקשים, כי שגה בית המשפט קמא משדחה את בקשת הסילוק על הסף מבלי לדון בכל טענותיהם ומבלי שנימק החלטתו כמתחייב.
לשיטתם, בניגוד לנטען בכתב התביעה, לכל אורך ההתקשרות עם המשיב, חזרו הם והציגו עצמם כבעלי המניות בחברה וכשליחיה, כך שלא היה מקום ליחס להם חבות אישית להתחייבויות החברה רק מעצם היותם בעלי המניות. לחיזוק טענותיהם, מפנים המבקשים לחשבוניות שהפיק המשיב
לחברה עבור סכומים שהועברו לידיו בקשר עם הסכם העבודה, בעוד שמנגד, טוענים המבקשים, לא צירף המשיב אסמכתאות בכתב להוכחת החבות האישית שמבקש הוא ליחס להם.

כמו כן, טוענים המבקשים, כי ככל שיש ממש בטענת המשיב לפיה ההסכם נערך בינם לבין החברה בלבד, מדוע אם כן צורפה החברה אף היא כנתבעת בהליך?
אשר להחלטת בית המשפט קמא לחיוב המבקשים בהוצאות המשיב בבקשת הסילוק, טוענים המבקשים, כי היות והמשיב לא מיוצג לא היה מקום להורות על חיוב בהוצאות.

3.
מנגד, הקדים המשיב וטען כי החלטת בית המשפט קמא בדין יסודה, בעוד שבקשתם זו לרשות לערער של המבקשים מכילה טענות שאינן אמת.
לשיטתו, כל הליך ההתקשרות בהסכם נעשה מול המבקשים בלבד ומבלי שהחברה אוזכרה על ידם כלל, וכי דבר קיומה של החברה נודע לו רק בשלב הנפקת החשבוניות, כשהתבקש על ידי המבקשים להנפיקן עבור החברה, מתוך אינטרס של המבקשים, כך לטענתו, לקיזוז מס.
אשר לשאלת צירוף החברה להליך, טוען המשיב, כי זו צורפה רק משום שהחשבוניות הונפקו על שמה, בעוד שהמשיב חוזר וטוען כי עילות התביעה נוגעות בעיקר למבקשים עצמם.

עוד מוסיף המשיב וטוען כי המבקשים שינו את גרסתם מפעם לפעם, בעוד שלטענתו לכל אורך ההליך קמא, הוא דבק בכך שהמבקשים עצמם היו הנושאים והנותנים בכל ההתקשרות עימו ומעולם לא הציגו עצמם כשליחי החברה המבקשת או כל חברה אחרת. לחיזוק טענותיו, מוסיף המשיב וטוען כי ככל שתתקבל טענת המבקשים, לפיה ההתקשרות בוצעה מלכתחילה מול החברה כשהמבקשים רק שליחיה, מדוע אם כן הצטרפותו של מר קוזין כשותף במיזם הפחיתה את עלויות הפיתוח?

4.
לאחר עיון בבקשת הרשות לערער ובתגובת המשיב – על נספחיהן הרבים – לא מצאתי מקום למתן הרשות לערער.
כתב התביעה שהוגש לבית המשפט קמא, בשונה מבקשת הרשות לערער שבפני
- מציג מסכת עובדתית נטענת שונה בכל הנוגע להליכי ההתקשרות בין הצדדים בהסכם.
המדובר בשוני עובדתי מהותי, לגביו נדרשת בחינה והכרעה של בית המשפט קמא, בהסתמך על ראיות הצדדים אשר יובאו בפני
ו.
המשיב בכתב תביעתו ובתשובתו לבקשת הרשות לערער מפרט את מערכת היחסים בינו לבין המבקשים כמי שהציגו עצמם כשותפים המעוניינים במיזם חדש בתחום ההיכרויות באמצעות פיתוח אפליקציה –ומכאן חבותם - בעוד שהמבקשים הן בכתב הגנתם, הן בבקשתם זו לרשות לערער והן בעצם הגשת התביעה שכנגד מטעם החברה (המבקשת 3) – טוענים להיעדר יריבות בינם לבין המשיב מאחר ופעלו לטענתם בשם החברה וכשליחיה בלבד.
מחלוקת עובדתית זו הינה מהותית ונוגעת לשאלת האחריות, אם תיקבע כזאת בתום ההליכים, שיש להטיל על מי מהנתבעים.
פועל יוצא מהבירור העובדתי הנדרש יהיה בבחינת שאלת אחריות המבקשים הנטענת – אם בדוקטרינת הרמת המסך ואם בקביעת אחריות ישירה.

הסעד המתבקש על ידי המבקשים - לסילוק התביעה על הסף – הינו סעד דרסטי, אשר יינתן רק במקרים חריגים בהם ברור למעלה מכל ספק כי התובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש על ידו על יסוד העובדות הנטענות בכתב תביעתו – גם אם אלה יוכחו.
בענייננו, על פניו, כתב התביעה מעלה טענות ועילות הנתמכות בשלב ראשוני זה גם בראשית ראיות לכאורה נגד המבקשים – המקנות לו את זכותו ליומו בדין לבירורן של טענות ועילות אלה גם נגד המבקשים.
לא מצאתי כי טענות המבקשים מקימות את החריג הנדיר המצדיק את סילוק התובענה נגדם על הסף – תוך שלילת זכות המשיב ליומו בדין.
אשר ל"תהיית" המבקשים בדבר צירוף החברה כבעלת דין, שעה שעיקר טענות המבקש מופנות כלפיהם - ככל שהבקשה לסילוק על הסף הוגשה מטעם המבקשים 1 ו- 2 בלבד – לא מצאתי מקום להידרש לשאלת מעמדה של החברה במסגרת ערעורית זו.

טענת המבקשים נגד החלטת בית המשפט קמא לחיובם בהוצאות – דינה להידחות, נוכח הוראת סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט – 2009 הקובעת כי ב"החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם..." לא תינתן רשות ערעור.
גם לגופה של טענה – אין היא מצדיקה התערבות ערעורית בשלב זה.

5.
לאור כל המפורט לעיל, לא מצאתי מקום למתן הרשות לערער ואני דוחה את הבקשה.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיב בבקשה זו בסך 5,000 ₪, אשר ישולמו מתוך הערובה שהופקדה על ידם בהליך זה ויועברו ע"י המזכירות למשיב.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים.








ניתנה היום, א' סיוון תשע"ה, 19 מאי 2015, בהעדר הצדדים.













רעא בית משפט מחוזי 56004-03/15 אנטון קוזין, איגור אנגלוב, פירסט יארד השקעות בע"מ נ' בני אנור (פורסם ב-ֽ 19/05/2015)