פסקי דין על גריגורי שנדרוביץ | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

13350-04/14 בל     21/05/2015




בל 13350-04/14 גריגורי שנדרוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 13350-04-14

21 מאי 2015

לפני: כב' השופט יוחנן כהן


ה
תובע
:


גריגורי שנדרוביץ
, (
ת.ז.

-
303904783

)
ע"י ב"כ עו"ד חנן נקש



-

הנתבע
:


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עו"ד מיכל כהן



פסק דין

1.
תיק זה עניינו תביעה להכרה בפגיעת טנטון כ"פגיעה בעבודה".

2.
תביעתו של התובע להכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה, הוכרה ע"י פקיד התביעות, כמפורט בהחלטתו מיום 20.1.15.

בד בבד, דחה פקיד התביעות את תביעתו של התובע להכרה בטנטון עקב חשיפה לרעש מהנימוק שעל פי סעיף 84א (ב) (1) לחוק, תנאי להכרה בטנטון עקב חשיפה לרעש כפגיעה בעבודה, הוא שהטנטון הוא תמידי, ותנאי זה אינו מתקיים בענינו של התובע.

3.
התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, אליו צירף מסמכים רפואיים כדלקמן: הפניה מאת רופא א.א.ג מיום 29.7.03 לביצוע בדיקת שמיעה עקב תלונות על ליקוי שמיעה ולעיתים טנטון, בדיקת שמיעה במכון קולן מיום 8.8.13, תשובת ד"ר שפירא מיום 26.8.13 המתייחסת לבדיקת השמיעה במכון קולן, פניה לד"ר פרילוק ריטה מיום 1.9.13, פניה לד"ר פרילוק ריטה מיום 27.10.13.

4.
בישיבת ההוכחות מיום 11.5.15 העיד התובע ונחקר על תצהיר עדותו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה במעמד הדיון.

טענות ב"כ התובע בסיכומיו

5.
מפניות התובע אשר צורפו לתצהירו, ניתן ללמוד שישנם תלונות על טנטון תמידי באוזניים. התובע הסביר בתצהירו מדוע נרשמה לסברתו המילה "לעיתים" במסמך הרפואי מיום 29.7.13 (נספח א' לתצהיר התובע). התובע הסביר שכנראה חלה אי הבנה בינו לבין הבודק, שכן התובע לא מדבר עברית בשפה גבוהה. התובע הסביר
בתצהירו שכאשר הוא נשאל אם הוא סובל מטנטון קבוע, הוא השיב שלא,
מאחר ובמשך היום כאשר יש רעש במקום העבודה, הוא לא מרגיש את הציפצופים, וכאשר יש שקט בשעות הלילה, הוא חש בהם.

במסמך מיום 26.8.13 – אצל ד"ר אמנון שפירא, ניתן לראות שד"ר שפירא מציין שמדובר בטנטון תמידי מטריד.

גם בבדיקות שלאחר מכן, ישנן תלונות על רעש באוזניים וגם בבדיקה שביצע התובע במכון "קולות" עמו עובד המל"ל (נספח ו' לתצהיר התובע) רשום כי סיבת ההפניה: "תחושת לחץ באוזניים וטנטון דו צדדי".

6.
התובע נשאל בחקירתו הנגדית לעניין מועד פנייתו למשרד עורכי דינו, וגם אם נקבל את טענת הנתבע כי המשרד החל לטפל בתובע ביום 28.8.13 כפי שנרשם במכתב ששלח המשרד לנתבע, עדיין ישנם שלושה מסמכים לפני המועד הנ"ל, קרי מיום 29.7.13, 8.8.13 ו- 26.8.13. יש ללמוד מכך, שהתובע התחיל להתלונן על טנטון בפני
רופאיו עוד לפני שהגיע למשרד עורכי הדין.

7.
ב"כ התובע הפנה ל

פסק דין
גנאים פהד (עב"ל 31583-06-10) אשר קובע כי עצם התלונה על הטנטון מעידה על פגיעה בתפקוד ואין צורך שברשומות הרפואיות ינתן ביטוי מילולי ומפורש להפרעה בתפקוד.

טענות ב"כ הנתבע בסיכומיה

8.
מהרישומים הרפואיים שהובאו בפני
בית הדין עולה, כי הטנטון של התובע אינו תמידי ועל כן מטעם זה יש לדחות את התביעה.

9.
ברישום הראשון של התובע (נספח א' לתצהיר התובע), רישום מיום 29.7.13, רשם רופא
א.א.ג את תלונת התובע כ"תלונות ליקוי שמיעה ולעיתים טנטון". זאת תלונה בה לכאורה השיח התובע על פי תומו, בטרם הבין את המשמעויות המשפטיות של דבריו ועל כן מסר כי הוא לא תמיד חש בטנטון.

10.
אין לקבל את טענת התובע לפיה, בזמן העבודה ובזמן רעש הוא לא חש בטנטון ולכן מסר שחש רק לפעמים בטנטון, שכן אדם שחש בטנטון תמידי לא יגדיר זאת כ"לעיתים".
כמו כן, התובע טוען כי אינו דובר עברית כשפת אם והמילה "לעיתים" אינה שגורה בפיו. יחד עם זאת, ההתרשמות מעדות התובע, כי הוא מבין היטב את השפה העברית וכי הוא יודע להתבטא ולנסח את עצמו בבהירות, ועל כן חזקה שכאשר רופא א.א.ג רושם את המושג "לעיתים טנטון", הרי שהדבר משקף מהימנה את תלונותיו של התובע ביחס לטנטון. התובע לא הזמין את הרופא לעדות וטענותיו בעניין הרישום הן טענות בעלמא.

11.
ברישום מיום 26.8.13, הפך הביטוח
"לעיתים טנטון", לביטוי
"טנטון תמידי מטריד", קיים בתיק בית הדין מכתב עו"ד מיום 28.8.13 והדבר מעלה חשש כי גם לקראת הביקור מיום 26.8.13, התייעץ התובע מבחינה משפטית על תביעתו.

12.
כמו כן, בבדיקה שנערכה לתובע במכון "קולות" הוא מסר לבודקת כי אינו חש בטנטון במהלך הבדיקה, גם לא בעת הרכבת האוזניות, וזו הוכחה שהטנטון אצל התובע אינו תמידי. האמור בבדיקה זו מתיישב היטב עם הביטוי "לעיתים טנטון" ומעיד כי הטנטון אינו תמידי.

13.
מעניין הוא שדווקא כנגד שני המסמכים שאינם תומכים בטענות התובע, מצא התובע לטעון לבעיה בהבנת השפה העברית, כאשר במסמכים האחרים אין כל בעיה עם השפה.

14.
לא התקיים בתובע גם התנאי של פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי כפי שתועדו, שכן כל פניות התובע, למעט הפניה מיום 27.9.13, אינן אותנטיות ונעשו לאחר ייעוץ משפטי שהתובע קיבל.

15.
יש לראות בביקור מיום 29.7.13, בבדיקת השמיעה מיום 8.8.13, ובביקור מיום 26.8.13 כפניה אחת.

16.
עיון בנ/1, טופס התביעה שהוגש לנתבע, מראה שהתובע חתם מספר פעמים על הטופס ביום 28.8.13, ומפנה למכתב עורך דינו מיום 28.8.13.

דיון והכרעה
17.

סעיף 84 א(ב) לחוק קובע כלהלן –
"(ב)
רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
(1)
כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;
(2)
הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3)
הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".
18.
פסק דינו של בית הדין הארצי בעב"ל 31583-06-10 המוסד לביטוח לאומי
נ' גנאים פהד מסכם את ההלכות שנקבעו בפסיקה במהלך השנים ככל הנוגע להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה ובין היתר קבע בית הדין הארצי, ביחס לתנאי הקבוע בסעיף 84א(ב)(3), כדלקמן –

"
"פניות חוזרות ונשנות"
באשר לתנאי השלישי להכרה בטנטון כפגיעת עבודה, זה המוזכר בסעיף 84א(ב)(3), "שהפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית", כאן יש לשים אל לב לנקודות הבאות:
א.
הטנטון התמידי מקשה על חיי היום יום. משום כך הנחת המחוקק הינה, כי הסובל מטנטון אמת יתלונן בפני
רופאו על סבלו.
לאור האמור יש לקבוע ככלל, כי עצם התלונה על טנטון מעידה על פגיעה בתפקוד, שהרי מדוע יפנה מבוטח לקבל מזור לליקוי אם אין הוא סובל מאותו ליקוי, והוא אינו מפריע לו ופוגע בתפקודו. לפיכך אין צורך שברשומות הרפואיות יינתן ביטוי מילולי ומפורש להפרעה בתיפקוד.
ב.
מהיות הטנטון תופעה מטרידה המקשה באופן מתמשך על חיי היום יום, הניח המחוקק, כי הסובל מאותה תופעה לא יסתפק בפני
ה חד פעמית לרופא, ומשום כך דרישתו באותו סעיף "לפניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי", כתנאי להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה.
ג.
באשר לאותה דרישה של "פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי", יש ליתן הדעת לכך, שהיא באה, לאחר שלקוי השמיעה הוכר כפגיעה בעבודה, לאחר שכושר השמיעה פחת בשיעור של 25 דציבל בתדירויות הגבוהות, ולאחר שהטנטון תועד לראשונה לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק.
משאלה הם הדברים, תכלית אותו סעיף לוודא אותנטיות תלונת הטנטון, אינה מצדיקה מבחן קשיח אלא מבחן גמיש, מונחה בין השאר, על פי אמות המידה הבאות:
ראשית –
פניות חוזרות ונשנות לרופא בתלונת טנטון, סמוך לפני הגשת התביעה למוסד להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה - מעלה חשש לגבי אותנטיות הפניות, שמא התביעה למוסד היא הורתן.
שנית –
מאותו טעם, אין להתחשב, ככלל, בפני
ות לרופא בקשר לטינטון לאחר הגשת התביעה למוסד להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה.
שלישית –
ככלל, פניית מבוטח לרופא בתלונת הטנטון, ביצוע בדיקה במכון שמיעה עקב כך, וחזרה עם תוצאות הבדיקה לרופא; כלומר, השלמת הליך הבירור הרפואי באופן האמור; ראויה להחשב כפנייה אחת לטיפול בטינטון ולא ל"פניות החוזרות ונשנות". זאת מחד. מאידך, די בשתי פניות בלתי תלויות זו בזו עקב תלונת הטינטון כדי שהמבוטח ייחשב כמי שעמד בדרישות הסעיף.
רביעית
– אין לקבוע מראש כלל לגבי פרקי זמן שהחל מהם יעמוד או לא יעמוד המבוטח בתנאי הפניות החוזרות ונשנות ביחס למועד הגשת התביעה למוסד וביחס לפרק הזמן בין פנייה אחת לשנייה. מרחק הזמן בין פנית טנטון אחת לשניה ובין שניהם למועד הגשת התביעה אינו בהכרח מעיד על אותנטיות התלונה ואינו מאבחן בהכרח בין תלונת אמת להתחזות.
חמישית
– מבחן פורמליסטי של פערי זמן בין הפניות והתביעה למוסד - אפשר שיעמוד בו מי שאינו סובל מטנטון ולמד את דפוס מועדי הפניות והתביעה למוסד כפי שנקבעו בפסיקה ולא יעמוד בו הסובל מטינטון אמיתי שלא התלונן עליו על פי המתווה המוכתב מראש של המועדים. לפיכך ראוי קודם כל, שהמוסד יברר עם מגיש התביעה את הסיבה להגשתה במועדה ונסיבות הפניות הקודמות למומחים בעטיה ולא יידחה תביעה שכזו על הסף ללא בירורה. על ביה"ד מצידו, ככל שתדחה תביעה כזו על ידי המוסד, בנסיבות המתאימות בהתאם לשיקול דעת בית הדין האזורי, לקיים דיון הוכחות לגביה. באם יתקשה להשיב לשאלת אותנטיות הפניות ישקול בית הדין מינוי מומחה יועץ רפואי לבירור דעתו המקצועית לגבי הטינטון. בשלב זה ראוי, שהמומחה יישאל לגבי הקשר הסיבתי בין הטינטון לחשיפה לרעש מזיק. לא מן הנמנע שבתשובת המומחה יהיה כדי להשליך על בחינת מילוי התנאי בדבר אותנטיות הפניות. במקרה שכזה, אפשר שהמבוטח יופנה לבדיקת מאפייני טנטון באחד המוסדות המוכרים על מנת לבחון סממנים אוביקטיביים לתלונה הסובייקטיבית על הטינטון".

19.
מהמסמכים הרפואיים של התובע עולה התמונה הבאה: התובע התלונן לראשונה על ליקוי שמיעה ו"לעיתים טנטון" ביום 29.7.13 בפני
רופאת א.א.ג, בפני
ה הראשונה ניתנה הפניה לבדיקת שמיעה, ביום 8.8.13 ביצע התובע בדיקת שמיעה במכון "קולן" (הגורם המפנה – ד"ר אמנון שפירא רופא א.א.ג), לאחר שביצע את בדיקת השמיעה חזר התובע לד"ר אמנון שפירא.

20.
התיעוד הרפואי המפורט לעיל, אין די בו לטעמי, כדי לענות על דרישות החוק בדבר פגיעה בתפקוד אשר חייבה פניות חוזרות ונשנות וטיפול רפואי. מדובר בפני
ות המשתרעות על פני פרק זמן קצר ביותר, ואין בתיעוד הרפואי מעבר לתלונה סתמית על טנטון.

21.
באשר למספר הפניות ומועדן נקבע, כי הפניות צריך שתהיינה על משך פרק זמן משמעותי, שאינו מתמצא בחודשים ספורים לפני הגשת התביעה למוסד (ראה עב"ל 325/08 המוסד לביטוח לאומי
- שרלי בוחבוט,
מיום 12.10.09). בענייננו מדובר בפרק זמן קצר, כאשר הפניה הראשונה (29.7.13) התבצעה כ- 4 חודשים בטרם הוגשה תביעת התובע לנתבע (20.11.13). כמו כן מצאתי כי הפניות מיום 1.9.13 ו- 27.10.13 נעשו לאחר פנייתו של התובע למשרד עורכי דינו, וזאת כעולה מנ/1, טופס התביעה וממכתב עורך הדין אשר צורף לטופס התביעה, אשר נושא תאריך 28.8.13. לעניין זה כבר נקבע בדעת הרוב ב

פסק דין
שרלי בוחבוט, הואיל וכל הפניות נעשו בתקופה של 3.5 חודשים לפני הגשת התביעה וללא כל תלונה על תפקוד – אין המדובר בתלונות אמיתיות ואותנטיות.

22.
עם כל הכבוד, אין בהסבריו של התובע לעניין אמירותיו לרופא המומחה ביום 27.9.13 בדבר "תלונות ליקוי שמיעה ולעיתים טנטון", כדי לשנות מהרישום הברור והחד משמעי. על כן חזקה שכאשר רופא א.א.ג, שזוהי מומחיותו, רושם את המושג "לעיתים טנטון", הרי שהדבר משקף את תלונותיו של התובע ביחס לטנטון. התובע לא זימן את הרופא לעדות ועל כן מצאנו כי הרישום משקף נאמנה את תלונותיו של התובע בפני
הרופא.

משמע, הרישומים הרפואיים שהובאו בפני
נו מצביעים על כך כי הטנטון של התובע אינו תמידי.

23.
בענייננו, כל תלונותיו של התובע מרוכזות בחודש אחד החל מיום 29.7.13 ועד ליום 26.8.13, 4 חודשים לפני הגשת התביעה למל"ל. לפיכך, מסקנתי היא כי פניותיו של התובע סמוך לפני הגשת התביעה למוסד להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה – מעלה חשש לגבי אותנטיות הפניות.

24.
בנוסף, יש לראות בביקוריו של התובע מיום 29.7.13, 8.8.13, 26.8.13, כפניה אחת. על פי הקריטריונים שנקבעו בפסיקה, פנייתו הראשונה של התובע לרופא בתלונת הטנטון, הפניה לבדיקת השמיעה וחזרה עם תוצאות הבדיקה לרופא, נחשבות לפניה אחת ולא ל"פניות חוזרות ונשנות".

25.
התובע אינו עומד בתנאי של טנטון תמידי ואף אינו עומד בתנאי של "פניות חוזרות ונשנות".


26.
סוף דבר – לאור כל האמור, ולאור האמור בסיכומי הנתבע – התביעה נדחית.

27.
אין צו להוצאות.


ניתן היום, ג' סיוון תשע"ה,
(
21 מאי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
















בל בית דין אזורי לעבודה 13350-04/14 גריגורי שנדרוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 21/05/2015)