פסקי דין על אברהם מרחיב | פסקי דין על לבידי לביא מסחר ושווק | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה |

31620-03/15 עא     21/05/2015




עא 31620-03/15 אברהם מרחיב נ' לבידי לביא מסחר ושווק בע"מ, היועץ המשפטי לממשלה








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 31620-03-15 מרחיב נ' לבידי לביא מסחר ושווק בע"מ




תיק חיצוני:






מספר בקשה:
7

בפני

כב' הרשמת- השופטת
עינת רביד


מבקש

אברהם מרחיב


נגד


משיבים

1. לבידי לביא מסחר ושווק בע"מ
2. היועץ המשפטי לממשלה



החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת המבקש לפטור מאגרה וערבון.
1.
המערער הגיש ערעור על פסק דינה של כב' השופטת כ. האפט בבית משפט השלום בתל אביב
מיום 16.2.15 (ת.א. 6673-08-14), בה הגישה המשיבה תביעה לפינוי מושכר נגד המבקש. במסגרת פרוטוקול דיון מיום 16.2.15 נתן בית המשפט תוקף של

פסק דין
להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים ביחס לתשלום דמי שכירות ופינוי המושכר.
2.
לטענת המבקש מצבו הכלכלי דחוק עד בלתי נסבל, ובגין מצבו פטר אותו בית משפט מתשלום מחצית האגרה, והמחצית השנייה שנותרה שילם ב- 5 תשלומים שווים של 2,580 ₪ כל אחד.
3.
לטענת המבקש הוא הגיע למצב של פת לחם וגם הסכום אותו נדרש לגייס משולם מכיסו על חשבון כלכלת הבית וצרכי משפחתו. לטענתו אי מתן פטור יובל למצב בו ישללו ממננו זכות הטיעון וייגרם לו עוול קשה. לטענתו אף פנה לקרוביו בנסיון ללוות כספים אך ללא הועיל. בנוסף התייחס המבקש לסיכויי הערעור.
4.
המשיבה הגישה תגובתה וטענה כי יש לדחות הבקשה, שכן בתצהירו המבקש אינו מפרט את רכושו לרבות מלאי עסקי, רכבים, וכן מקורות הכנסה שלו ושל אשתו. עוד טענה כי באשר לנסיון לגייס כספים מבני משפחה לא פירט המבקש למי פנה ומה הייתה תגובתו. עוד טענה המשיבה כי למבקש הליכים נוספים בבתי משפט, לרבות

פסק דין
שניתן נגדו, עובדה המלמדת על התנהלותו וחוסר יכולת לגבות ההוצאות ככל שיידחה הערעור.
המסגרת הנורמטיבית
אגרה
5.
נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.
"ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה
מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של
תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....
אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."
רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) ("ענין מונדז").
6.
תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") מהווה מנגנון אשר נועד להבטיח, כי מחד גיסא - שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפני
ו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה, ומאידך גיסא - מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה (בשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי משפט (11.5.11) ("ענין מעוז"); ענין מונדז).
7.
ברישא תקנה 14(ג) לתקנות האגרות, נקבע:
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה;..."
8.
על מנת שיינתן פטור מאגרת בית משפט בגין הגשת הליך, מוטל אפוא על מבקש הפטור להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית וכן כי ההליך בגינו מבוקש הפטור מגלה עילה. עקרון זה נקבע הן בתקנה האמורה והן בפסקי דין.
9.
הנטל להוכחת קיומם של התנאים הנזכרים בסעיף 14 לתקנות האגרות, מוטל
על כתפיו של העותר לפטור מתשלום אגרה, בגדרו נדרש הוא לפרוש בפני
בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולשכנע כי אין המדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש (ראו למשל ענין מונדז).
10.
יכולתו הכלכלית של מבקש פטור מאגרה היא ענין עובדתי המצריך הוכחה באמצעות ראיות (בג"ץ 3622/12 שריאור נ' מדינת ישראל (3.6.12)). על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע בטענתו כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו. בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ (2.2.95); בש"א 128/89, ע"א 229/89 מצא נ. מצא (29.5.89)).
11.
בכל הנוגע לעילה, המבחן הינו מקל באופן יחסי. "על הדן בבקשה לפטור מאגרה לבחון אם אין מדובר בהליך סרק, בהליך שאין לו תכלית ואין לו יסוד בדין או בעובדה... אין להפוך בחינה זו לדיון בתיק עצמו תוך הכרעה מדויקת באשר לסיכוייו.... אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים ... די בכך שיש בהליך ממשות בסיסית..." (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4) 721 (18.1.2005)).
עירבון
12.
הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות
(ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).
13.
על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל:
"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.
ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428
לתקנות).
כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).
תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."
14.
בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה.
ומן הכלל אל הפרט
15.
לאחר עיון בטענות הצדדים לא השתכנעתי מטענת המבקש בדבר קושי כלכלי בתשלום האגרה או העירבון. בהתאם לפסיקה, המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון או הפחתתם מחמת עוניו חייב להיכבד ולתת לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (ראו רע"א 2598/99 כהן נ' נח). במקרה הנדון המבקש טוען כי מצבו הכלכלי עגום אך הוא אינו מפרטו כנדרש. אומנם במסגרת תשובתו לבקשה צירף המבקש דוח חובות בהוצאה לפועל מהם עולה כי נכון ליום 13.5.15 למבקש חוב בהוצל"פ של 221,498 ₪ ולאשתו חוב בסך של 41,725 ₪, אך אין די במסמכים אלו כדי להוכיח העדר יכולת כלכלית.
16.
המבקש צירף תדפיסי חשבון בנק של אשתו לחודשים דצמבר 2014 – מאי 2015 מהם עולה כי החשבון נמצא ביתרת זכות כאשר ביום 10.5.15 הייתה יתרת הזכות בחשבון בסך של כ- 3,000 ₪. כמו כן צירף המבקש תלושי משכורת שלו לחודשים ינואר –פברואר 2015 מ"מקור הפירזול ירושלים". מהם עולה כי הוא מקבל משכורת חודשית של כ-7,000 ₪ נטו, וכן אישור מעביד על תשלום משכורת לחודש 12/2014 בסך של כ-11,000 ₪ ברוטו. המבקש צירף תלושי שכר של אשתו לחודשים 11/2014- 3/2015 מהם עולה כי שכרה ברוטו עומד על 7,246 ₪.
17.
המבקש לא פירט מה הן הוצאותיו החודשיות והאם יש בבעלותו נכסים לרבות רכבים, כאשר בהתאם לתלושי המשכורת שלו ושל אשתו עולה כי שניהם מרוויחים יחד כ- 14,000 ₪ נטו לחודש. אציין כי המבקש לא המציא החשבון אליו מופקדת משכורתו, ואף לא פירט האם נעשה שימוש בכרטיסי אשראי וכן פירוט כרטיסי האשראי.
18.
במסגרת תשובתו של המבקש לתגובת המשיבה לבקשה לפטור מאגרה וערבון, צירף המבקש את בקשתו לפטור מאגרה אשר הוגשה במסגרת תביעה כספית שהגיש לבית המשפט המחוזי (ת.א. 27398-03-14, להלן: "התביעה במחוזי"). במסגרת התביעה במחוזי טען המבקש כי יש לו שתי בנות קטינות, כי שכרו מסתכם בסך של 5,000 ₪ לחודש, אין לו חשבונות בנק פעילים שכן כולם במינוס אדיר.
המבקש לא צירף כל אסמכתה לטענה כי חשבונותיו נמצאים ביתרה שלילית. יתרה מכך בבקשתו הנוכחית צירף המבקש העתק תדפיס חשבון של אשתו בבנק מזרחי טפחות, כאשר בבקשתו במחוזי צורפו תדפיסי חשבון של אשתו, כאשר המדובר בחשבון שונה.

19.
בנוסף, המבקש מיוצג בהליך זה על ידי עו"ד פרטי ונוכח טענתו בדבר קושי כלכלי לשאת בתשלום העירבון והאגרה, אך ראוי היה כי יידרש בבקשתו לאופן תשלום ומימון שכר טרחתו. הדבר לא נעשה וממילא יש בכך כדי לגרוע מ"עוצמת" טענתו (ראו - ע"א 7764/01 פופלבסקי נ' עו"ד אלון נשר).
20.
לאור האמור לא עלה בידי המבקש להוכיח כי ידו אינה משגת לעמוד בתשלום סכום העירבון והאגרה בהם חויב.
21.
בהתייחס לסיכויי ההליך ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, אציין כי לא שוכנעתי שאלה גבוהים כהערכת המבקש ועולים כדי הרף המצדיק שלא להבטיח את תשלום הוצאות המשיבה, וזאת בשים לב כי הערעור מוגש על

פסק דין
שנתן תוקף להסכמת הצדדים.
22.
לאור האמור לעיל, מוצאת אני לדחות את הבקשה לפטור מאגרה וערבון.
23.
עם זאת, ובהתחשב במספר המשיבים, שווי סכום התביעה, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל) ואיזון עם זכות הגישה לערכאות, אני מוצאת להפחית האגרה בתיק לסך של 600 ₪, אשר תשולם תוך 30 יום מקבלת ההחלטה, וכן להעמיד את העירבון על סך של 9,000 ₪ ולאפשר תשלומו בשני
תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש יוני 2015 (עד ה- 15
בכל חודש).
24.
ככל שלא יופקד העירבון או לא תשולם האגרה יידחה הערעור או יירשם לדחייה בהתאם לעניין.
25.
מעקב מזכירות בהתאם.


ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ה, 21 מאי 2015, בהעדר הצדדים.













עא בית משפט מחוזי 31620-03/15 אברהם מרחיב נ' לבידי לביא מסחר ושווק בע"מ, היועץ המשפטי לממשלה (פורסם ב-ֽ 21/05/2015)