פסקי דין על מלכה שמעון | פסקי דין על דוד שרביט | פסקי דין על אלינור אברהם | פסקי דין על שלום אפרים אזולאי |

7088-04/14 תאק     19/05/2015




תאק 7088-04/14 מלכה שמעון נ' דוד שרביט, אלינור אברהם, שלום אפרים אזולאי








בית משפט השלום בירושלים



תא"ק 7088-04-14 שמעון נ' שרביט ואח'




תיק חיצוני:



בפני

כב' הרשמת בכירה
יהלום בלהה

תובעים
מלכה שמעון


נגד


נתבעים

1. דוד שרביט
2. אלינור אברהם
3. שלום אפרים אזולאי



החלטה

בפני
י בקשה לביטול

פסק דין
שניתן ביום 16.6.14 בהעדר הגנה ובקשה להארכת מועד להגשתה.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים
1.
הנתבעים 1 ו-2 (להלן: הנתבעים) שכרו מאת התובע דירה. הסכם השכירות נקבע לחודשים ספטמבר 2010- ספטמבר 2011. אין מחלוקת כי השכירות הוארכה ללא הסכם חדש וכי הנתבעת
עזבה את הדירה בחודש אוקטובר 2013.
ביום 29.5.14 נתן כב' הרשם פוני

פסק דין
בהעדר הגנה נגד הנתבעים. כנגד המבקש, טען המשיב כי הינו ערב לכל חובות הנתבעים וביום 16.6.14 ניתן נגדו

פסק דין
בהעדר הגנה.
כחצי שנה לאחר מכן, ביום 28.1.15 הגיש המבקש הבקשה שבכותרת וזו הועברה לעיוני. לטענת המבקש, לא הגיש כתב הגנה במועד שכן הסתמך על סיכום עם ב"כ התובע לפיו יפעל לכך שהנתבעים יפרעו את דמי השכירות אשר לא שולמו. לטענת המבקש, בזמן המגעים ביניהם היה הנתבע 1 במעצר ועל כן סוכם כי תינתן לכלל הנתבעים ארכה של חודשיים – שלושה להסדרת החוב. המבקש ציין כי במועד הגשת התביעה והמגעים לא היה מיוצג על ידי עו"ד.

2.
המבקש טוען כי פסק הדין נגדו לא הומצא לידיו ונודע לו עליו לראשונה לאחר הגשת פסק הדין לביצוע באמצע חודש דצמבר 2014. לטענתו מעולם לא ראה את הסכם השכירות ומעולם לא חתם על כתב ערבות וכתב הערבות שצורף לכתב התביעה אינו חתום. לטענתו, הנתבעים האריכו את הסכם השכירות בלי שהתבקש לספק שיק בטחון חדש, וכאשר פנה בעצמו למשיב וביקש להשיב לידיו את שיק הביטחון נאמר לו על ידי אשתו של המשיב
כי קרעה את השיק והמבקש האמין לה.

המשיב דחה מכל וכל את טענות המבקש, התנגד לביטול פסק הדין וביקש לקיים דיון ולחקור את המבקש.

3.
ביום 6.5.15 התקיים הדיון. בדיון עלה כי הנתבע 1 הינו אחיינו של המבקש. המבקש טען כל חלקו בשכירות הנתבעים הוא בכך שמסר המחאה כשטר בטחון מפני נזקים שעלולים להיגרם לדירה אך אינו ערב לחובות הנתבעים.
ב"כ התובע הציג למבקש דוגמאות חתימה של המבקש וביקשו לאשר איזו חתימה הינה חתימתו. המבקש שלל את החתימה על שתי הדוגמאות האחרונות ואילו על החתימה הראשונה אישר כי היא דומה לחתימתו.
בסיכומיו, טען המבקש כי לא ניתן לו יומו בבית המשפט והבקשה למתן פסק הדין בהעדר הגנה הוגשה ביום ה- 31 מההמצאה הנטענת של כתב התביעה. המבקש פרט את טענות ההגנה שבפיו: העדר חתימה על כתב הערבות, שיק הביטחון לא הוצג בפני
בית המשפט ולא הושב למבקש תוך הארכת השכירות מבלי לידע אותו על כך, המבקש טען כי הדיון בבקשה היה מיותר וביקש הוצאות בגינה.
המשיב טען כי אין בפי המבקש טעם מיוחד להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין באיחור. המשיב טען כי אף לשיטת המבקש, בחלוף החודשיים – שלושה שהתבקשו לא פעל להסדרת החוב,
באשר לטענת העדר החתימה, טען המשיב כי המבקש היה נוכח במעמד חתימת הסכם השכירות,
וחתם עליו בשמו. המשיב טען כי המבקש מכחיש גם את חתימתו על התצהיר היא החתימה על מהמסך הראשון שהוצג לו .

דיון והכרעה
4.
לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים ושמיעתם בדיון, איני מוצאת כי נפל פגם בהמצאת כתב התביעה ואיני רואה מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת צדק.

באשר לבקשה לביטול פסק הדין משיקול בית משפט בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות), הרי שאין מחלוקת כי הבקשה הוגשה באיחור. בין אם אקבל את טענת המשיב כי ההמצאה נעשתה בסמוך למתן פסק הדין על ידי דואר ישראל, ובין אם אקבל את טענת ב"כ המבקש כי נודע לו על פסק הדין רק ביום 12.12.14 (עמ' 2 ש. 12-13), שכן הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה רק ביום 28.1.15.

5.
המועד להגשת בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה, קבוע בתקנה 201 לתקנות. לפיכך, חלה על הבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות תקנה 528 סיפא, המאפשרת הארכת מועד שנקבע בחיקוק, רק "מטעמים מיוחדים שיירשמו". הטעמים המיוחדים הנדרשים בתקנה 528 אינם עשויים מעור אחד. הדרישה בקשה אליהם יכולה להשתנות באופן מהותי בין עניין אחד למשנהו, בהתאם לטיב וסוג ההליך עבורו מבוקשת הארכת המועד, כפי שמציין הרשם ב. אוקון (כתוארו דאז) בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח' (15.3.01) "טעם מיוחד כמוהו כשקית – היא אינה עומדת עד שלא יוכנס לתוכה משהו. מהו אותו משהו?... קשה למצוא שיטה של ממש באיתורו של טעם כזה".

בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, ובית המשפט נטה להיענות לבקשה בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו כגון במקרה דנין (בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות) במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה, וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי הדין. מגמה זו באה להגשים, ככל הניתן, את זכות הגישה לערכאות שהפכה לזכות חוקתית (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ).

6.
בשים לב לכך שיש בפי המבקש טענות הגנה הטעונות ליבון והכרעה הן לעניין השיק שנטען כי נותר בידי המשיב, והן לעניין חבותו כערב, ובשים לב לארכה הקצרה המבוקשת (כשלושה שבועות) אני מוצאת כי באיזון בין אינטרס המשיב, לבין זכות הגישה לערכאות של המבקש יש לאזן בין האינטרסים השונים על דרך פסיקת הוצאות ולצד זאת לבטל את פסק הדין שניתן על פי צד אחד.

בשולי הדברים אעיר כי בניגוד לנטען על ידי המשיב, הרי שהמבקש כי הכיר את חתימתו על המסמך הראשון (מש/1 א) והצהיר כי החתימה דומה. מקום שמדובר בהגדלת החתימה עשרות מונים והוצאתה מההקשר בו היא מופיעה, אך סביר שהמבקש לא יוכל לזהותה בוודאות מוחלטת. ולא מצאתי כי היה בעניין זה רלבנטיות לבקשה שבפני
י, כך גם לא מצאתי כי היה בקיום הדיון, לבקשת המשיב, כדי להוסיף מידע שלא ניתן היה להשיגו בתגובה בכתב.


לאור כל האמור לעיל אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 16.6.14 תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיב בסכום של 750₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום וללא קשר לתוצאות ההליך.


ניתנה היום, א' סיוון תשע"ה, 19 מאי 2015, בהעדר הצדדים.













תאק בית משפט שלום 7088-04/14 מלכה שמעון נ' דוד שרביט, אלינור אברהם, שלום אפרים אזולאי (פורסם ב-ֽ 19/05/2015)