פסקי דין על ד"ר זוהיר חסן חליחל | פסקי דין על ואכים אבו פארס

18345-05/15 א     20/05/2015




א 18345-05/15 ד"ר זוהיר חסן חליחל נ' ואכים אבו פארס








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בצפת



ת"א 18345-05-15 חליחל ואח' נ' אבו פארס




תיק חיצוני:



בפני

כב' השופטת
רבקה איזנברג


המבקש

.
ד"ר זוהיר חסן חליחל


נגד


המשיב

ואכים אבו פארס



החלטה


1.
לפניי בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב להחזיק
בעלי חיים ובמיוחד פרות ו/או עיזים ו/או כבשים ו/או סוסים ו/או בהמות במכלאה הממוקמת על מגרשים 111-113 בגוש: 14107 חלקה 65 בשכונת בנה ביתך שבגוש חלב (להלן:"השכונה" ו"המכלאה",בהתאמה).

בבקשה נטען כי בשנת 2010 רכש המבקש
את מגרש 119 ולפני כארבעה חודשים סיים את בניית ביתו השוכן במרחק שבעה מטרים בלבד מהמכלאה. לפני כחודשיים עבר המבקש להתגורר בביתו, ומאז מעברו למשכנו החדש, הוא סובל ממטרדים ומפגעים רבים אשר מתבטאים בריחות ורעשים לא נעימים,הפרשת בקר,זבובים ויתושים זוחלים מסוכנים
אשר הינם פועל יוצא מעדר הבקר השוכן בלב ליבה של שכונת מגורים.

2.
המבקש טען כי גידול הבקר בלב שכונת המגורים מהווה סכנה בריאותית ובטיחותית.המבקש הפנה לכך שרשות מקרקעי ישראל הגישה כנגד המשיב תביעה לפינוי וסילוק יד (55529-04-13), אשר עודנה תלויה ועומדת כנגד המשיב. עוד הפנה המבקש לכך
שהמשיב הורשע במסגרת תיק תו"ב 10121-12-08 בין היתר,בגין שימוש בקרקע תוך סטייה מתוכנית ובגזר הדין מיום 17.11.11 הורה בית המשפט על הריסת המבנה. המשיב הפנה גם לדו"ח בדיקה מטעם המשרד להגנת הסביבה אשר קבע כי מדובר במכלאה לגידול עסקי של בקר,אשר פועלת בלב שכונת מגורים ללא רישיון עסק ובניגוד לחוק רישוי עסקים תשכ"ח. המבקש טען כי הפעלת המכלאה מהווה מטרד לציבור וליחיד. הפעלת המכלאה היא אף בניגוד לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בניגוד לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 בניגוד לחוק הניקיון התשמ"ד-1984, בניגוד לחוק המים תשי"ט-1959 ,מהווה עוולה נזיקית על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] וגורמת למפגע על פי החוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961.

3.
המשיב התנגד לבקשה וטען
כי קיבל בעבר רשות להקמת המכלאה וכי עקב שינוי תכנית מתאר שונה ייעוד המקרקעין מחקלאות למגורים. המשיב טען כי המכלאה והרפת משמשים מקור פרנסה לו ולבני משפחתו עוד משנות החמישים של המאה הקודמת. המשיב הבהיר כי מדי יום ביומו המשיב מוביל את העדר אל שטחי המרעה, ולקראת הערב מחזיר את העדר לדור במכלאה. לטענת המשיב,החל משנות ה-90 של המאה הקודמת נעשו פניות מצד הרשות המקומית ורשות מקרקעי ישראל אל המשיב בבקשה לפנות את השטח ולקבל שטח חליפי שבו יוכל המשיב להקים מכלאה. המשיב מציין כי נתן את הסכמתו למהלך, אולם הרשות המקומית ורשות מקרקעי ישראל לא עמדו בהתחייבותם למציאת מקום חלופי.

אשר להליך הפלילי טען המשיב כי אמנם המדובר בבנייה ללא היתר, ברם בגזר הדין המליץ בית המשפט לרשויות להעמיד לרשותו קרקע חלופית, עליה יוכל להמשיך לנהל את עסקו. לגופו של עניין, הכחיש המשיב את הטענה כאילו הימצאות העדר בסמוך לביתו של התובע מהווה מטרד. לטענת המשיב, גם ביתו של המשיב מצוי בסמוך למכלאה, ואין זה סביר שיגרום מטרד לעצמו. המשיב הכחיש את הטענה כאילו בעלי החיים מתפזרים ברחובות השכנה. בעלי החיים מובלים,לטענת המשיב, אל המרעה וחוזרים ישר למכלאה כשהם מלווים על ידי הנתבע או מי מבין ילדיו.

דיון והכרעה
:

4.
בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984, בבוא בית המשפט לשקול מתן סעד זמני, עליו להשתכנע כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיום עילת תביעה, כי הסעד חיוני וכי יגרם נזק בלתי הפיך שאינו ניתן לפיצוי כספי, אם לא יינתן הסעד הזמני עוד בטרם נידונה והוכרעה התביעה עצמה.
עוד יש לזכור, כי סעד זמני הוא סעד מן היושר ועל בית המשפט לבחון שיקולי יושר, לרבות השאלה האם העותר לסעד זה, במעמד צד אחד, בא לבית המשפט בידיים נקיות (רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ. שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ ואח' פ"ד מ"ז (5) 165).

5.
לעניין סיכויי התביעה כבר נפסק כי, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה של דיון בבקשה לסעד זמני, אין בית המשפט נדרש לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מהצדדים" (ראה בספרו של זוסמן "סדר הדין האזרחי" מהדורה שביעית בעמ' 616 וכן רע"א 7139/96 ליאניד טריגוב נ. טפחות בנק למשכנתאות פ"ד מ"א (2) 661).

לא רק שהתביעה במקרה דנן אינה טרדנית ומעלה שאלה רצינית,אלא ששוכנעתי כי יש למבקש סיכוי טוב לזכות בתביעה. המבקש ביסס בקשתו , כמו- גם את תביעתו, על עוולת המטרד ליחיד שקבועה בפקודת הנזיקין, וכן על חוק מניעת מפגעים. סעיפים 2 עד 4 לחוק מניעת מפגעים מגדירים כמפגעים גרימת "רעש חזק או בלתי סביר", "ריח חזק או בלתי סביר" וכן "זיהום אויר חזק או בלתי סביר".
בהתאם לסעיף 13 לחוק זה – "דין כל הפרה של הוראת חוק זה כדין מטרד היחיד" לעניין פקודת הנזיקין. סעיף 44 לפקודת הנזיקין – מגדיר מהו "מטרד היחיד" לאמור -
"כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם ...."

כלומר, על מנת שהפעלת המכלאה תחשב כ"מפגע" על פי החוק למניעת מפגעים או כ"מטרד" ליחיד על פי פקודת הנזיקין, יש להראות כי זו גורמת לרעש, ריח או זיהום אויר "חזק או בלתי סביר" או שתגרום "להפרעה של ממש".

תנאים אלו הוכחו לכאורה בהליך שלפניי. המשיב אישר בחקירתו כי אנשים שבאו להתגורר בסמוך למכלאה בעבר עזבו כלעומת שבאו משום שלא יכלו לסבול את הימצאותה של המכלאה וההעדר במקום: "היה שם עסק מתנהל, הוא בא בגלל שאני בריב עם המשפחה שלו שנים רבות, הוא בכוונה ידע ששם יש עדר בקר, אנשים לפניו לא יכלו לסבול, שילמו כסף ועזבו את השכונה כי הם לא רצו לעשות סכסוך." (עמ' 4 19-17). אי ספק שיש בכך הודאה מטעם המשיב במטרד שיוצרת המכלאה ואשר אנשים העדיפו בגינו לעזוב את המקום.
מדו"ח משרד להגנת הסביבה מיום 4.3.15 שהוצא בהמשך לסיור שנערך במקום ביום 12.1.15 עולה כי רוב גידול הבקר מתבצע בחצר הפתוחה ומעט בשטח המקורה. (סעיף 5) החצר הפתוחה מלאה ברפש/זבל והיא איננה אטומה לחלחול מזהמים וללא מערך ניקוז וטיפול בשפכים שנוצרים. ביום הסיור נמצא כי שפכים של זבל זרמו לכביש הראשי לכיוון נחל גוש חלב. לדו"ח צורפו תמונות הממחישות את גודל המטרד ומאששות את הממצאים שעלו מהסיור.
כמו כן, מדו"ח המשרד להגנת הסביבה עולה כי המדובר בגידול עסקי ולא ביתי המחייב רישיון עסק על פי חוק (המשיב הודה כי רישיון איננו בנמצא- עמ' 3 שורות 14-12). עוד צוין כי התשתית הקיימת אינה עונה כלל על הדרישות הסביבתיות וגידול בעלי חיים בהיקף כה נרחב לא ניתן לאשר בתוך שכונת מגורים. בין התנאים למתן רישיון נמנה בדו"ח הצורך בקירוי של השטח (אשר כזכור, רוב הגידול הוא בשטח פתוח) ושמירת מרחק מינימאלי של 300 מטרים. אין חולק שביתו של המבקש נמצא במרחק של כשבעה מטרים בלבד (עדות המשיב בעמ' 4 שורה 21). לעניין הפעלה ללא רישיון עסק ראו ע"א (חיפה) 4027/97 עבדאללה אחמד סעיד נגד מחמוד מוסטפא:
"חוק רישוי עסקים נועד גם לטובתם או להגנתם של דיירים המתגוררים ליד מקום עסק, שלגביו מתבקש רשיון, העלולים להפגע, ואינו שולל את תרופתם בנזיקין. יש לזכור כי העוולה של הפרת חובה חקוקה היא עוולת מסגרת שאינה מפרטת מערכת נסיבות מוגדרת, אשר בהתקיימה, נוצרת חבות בנזיקין (ראה ע"א 2351/90 לסלאו נ' ג'מאל, פס"ד מז(1) ע' 628). משנפגעו המשיבים עקב פתיחת המוסך ללא רשיון, ושלא בהתאם לתכנית המתאר, זכאים הם לסעד של צו מניעה. מה גם שהפגיעות שהוכחו מגיעות לכדי מטרד, הגורם להם לטירדה ולאי נוחות."
.

זאת ועוד, המשיב הורשע בעבירות לפי חוק התכנון והבניה ובהתאם לגזר הדין בתיק 10121-12-08 כבר נצטווה להרוס את מבנה המכלאה. מועד ההריסה חלף זה מכבר וההריסה לא בוצעה. בגזר הדין הפנה ביה"מ שם להכרעת הדין בה נקבע כי המשיב עשה שימוש חקלאי במקרקעין שמיועדים למגורים. עוד ניתן להסיק מעיון בגזר הדין כי דרישות הפינוי מהמשיב הועלו כבר במהלך שנות ה-90 (כפי שהמשיב אף הודה בסעיף 2 (ה) לתגובתו).


למעלה מן הצורך אציין כי מעת שמדובר בהפרת חוקי התכנון והבנייה וכן אי קיום רישיון עסק, אין אף צורך להוכיח כי ההפרעה עולה כדי "מטרד" ודי לו למבקש שיוכיח כי תגרם לו אי נוחות או פגיעה בהנאתו מהמקרקעין שלו. בע"א 140/53 אדמה בע"מ נגד לידיה לוי, פ"ד ט 1666 וע"א 416/58 ג'דעון נגד סלימן, פ"ד יג 916 וכלה בר"ע 62/83 בעל טכסא נגד גונן ואח', פ"ד לח (1) 281.

6.
שיקול שני שעל בית המשפט לשקול לעניין סעד זמני הוא מאזן הנוחות. תקנה 362(ב)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת, כי על בית המשפט להביא בחשבון: "את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני". למעשה, על המבקש להראות, כי מאזן הנוחות נוטה לזכותו. בבחינת מאזן הנוחות כרוכה גם השאלה "אם ניתן לפצות את התובע בכסף במקום שלא יינתן לו הסעד הזמני, ומנגד – מהו הנזק שהסעד הזמני עלול לגרום לנתבע, אם תדחה התביעה" (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", בעמ' 403).

ניתוח מבחן זה במקרה דנן, מחייב את המסקנה שיש להיעתר לבקשה.אל מול הסכנות התברואתיות,הבטיחותיות והמטרדים הנגרמים למבקש ולבני משפחתו, עומדת טענה לפגיעה בפרנסת המשיב. ראשית יצוין,כי המשיב יכול לצמצם נזק כלכלי נטען זה באמצעות שכירת מקום חלופי להחזקת הבקר בלילה(שהרי במשך היום,הבקר נמצא, אף לדבריו, במרעה). שנית אפנה גם לאמור בגזר הדין בתו"ב 10121-12-08,שם ציין ביה"מ כי לא הובאה כל ראיה בדבר ההפסדים הצפויים מהעתקת הרפת למקום חלופי וכי לא הוכח שהעתקה כזו תביא לפגיעה משמעותית בפרנסת המשיב. אם לא די באמור אציין כי מאחר שכפי שיפורט להלן,המבקש יחויב בהפקדת עירבון כספי ומאחר שבכל מקרה הנזק האפשרי למשיב הינו נזק כספי הרי אם לאחר
ההכרעה בתיק העיקרי יתברר כי לא היה מקום להיעתר לצו וכי נגרם למשיב נזק עקב אי הפעלת העסק – ישופה המשיב בגין נזקיו. דווקא אי היעתרות לבקשה תוביל לנזק – מטרד מתמשך- (ואף סכנה של ממש מעצם נוכחות ראשי בקר רבים בקרבת מגורים) למבקש ולבני משפחתו שסכום כספי לא יכול לפצות בגינו.

7.
שיקול נוסף, הנובע מכך, שסעד זמני הוא סעד שביושר, הוא תום הלב של המבקש והצדק במתן או באי מתן הסעד הזמני. לא שוכנעתי, בהסתמך על עדות המבקש אשר הותירה עליי רושם אמין, כי המבקש אינו נקי כפיים או כי השתהה בהגשת הבקשה במובן המחייב את דחיית הבקשה למתן סעד זמני. הגם שהמבקש החל לבנות את ביתו לפני מספר שנים, הרי שעל פי עדותו הוא עבר להתגורר במקום לפני חודשיים בלבד. עוד אמינה בעיניי גרסתו,הנתמכת בדוח המשרד להגנת הסביבה, לפיה עובר להגשת התביעה פנה לגופים הרלוונטיים (משרד הבריאות ואיכות הסביבה) שהסבירו לו כי המשיב יפונה (עמ' 2 שורות 5-4). כן מקובלת עליי טענת ב"כ המבקש בסיכומיו, לפיה אם המבקש היה מגיש את בקשתו לפני מספר שנים ייתכן בהחלט שהייתה מועלית טענה כי העתירה היא תיאורטית משום שהמשיב טרם החל להתגורר בבית ולכן לא התגבש "נזק" או "מטרד".




8.
לא נעלמה מעיניי העובדה שהמשיב עושה שימוש במכלאה במשך שנים רבות וכי היעתרות לבקשה כמוה כמתן צו עשה זמני . אמנם ידו של בית המשפט במתן צו עשה זמני, המשנה מצב קיים, קפוצה בהשוואה למתן צו מניעה זמני המקפיא את המצב הקיים. יחד עם זאת, הסמכות למתן צו עשה זמני שרירה וקיימת וראויה להפעלה במקרים המתאימים לכך (
ע"א 213/64 ברא"ז נ' נציב המים, פ"ד יח
(3) 647, 653;
רע"א 338/88 חמיס נ' שטרן, פ"ד מג
(4) 552, 555;

רע"א 2430/91 טיב טירת צבי, שותפות רשומה נ' דליטקיב הקניון,
פ"ד מה
(4) 225).
כאשר מדובר במעשה בלתי חוקי (אי קיום רישיון עסק והמשיב אף הורשע על עבירות ע"פ חוק התכנון והבניה),אשר בשכל הישר (גם אלמלא דוח המשרד להגנת הסביבה),
ניתן להבין את המטרד והסכנות המצויות כתוצאה ממעשה זה של החזקת בהמות בהיקף ניכר באמצע שכונת מגורים ומשכבר ניתן בעבר גזר דין על פיו חויב המשיב בהריסת המבנה,דומני שזהו בדיוק המקרה בו ראוי לעשות שימוש בסמכות שניתנה לביה"מ ליתן צווים מסג זה. בעניין זה אשוב ואפנה לכך שע"פ גזר הדין שניתן כנגד המשיב, הרי שדרישות מהמשיב לפינוי הרפת הועלו כבר מאמצע שנות התשעים של המאה הקודמת. כנגד המשיב ניתן גזר דין להריסת המבנה אשר היה אמור להתבצע כבר לפני למעלה משנה וחצי. לפיכך, גם אם מדובר במצב קיים,ברי כי זהו מצב קיים בלתי חוקי,אשר המשיב יודע מזה שנים שעליו להשתנות.

9.
לנוכח כל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ואוסרת על המשיב להחזיק
בעלי חיים ובמיוחד פרות ו/או עיזים ו/או כבשים ו/או סוסים ו/או בהמות במכלאה הממוקמת על מגרשים 111-113 בגוש: 14107 חלקה 65 בשכונת בנה ביתך שבגוש חלב
וזאת עד להכרעה בתביעה עצמה.
יחד עם זאת מובהר כי מאחר שמדובר בצו זמני בטרם הוכרעה התביעה עצמה, הצו יכנס לתוקפו לאחר מילוי התנאים הבאים:

א. חתימת המבקש על התחייבות ללא הגבלת סכום לכיסוי נזקי המשיבים אם יבוטל הצו או יפקע מסיבה אחרת.
ב. ערבות צד ג' על סך של
10,000 ₪.
ג. הפקדת ערובה כספית במזומן או בערבות בנקאית בסך של
8,000
₪.

ב"כ המבקש יעביר במסירה אישית לב"כ המשיב,הודעה על מילוי התנאים, בצירוף צילום הערבויות כאמור.
אני מחייבת את המשיב בהוצאות הבקשה בסכום של 2,000 ₪.









ניתנה היום, ב' סיוון תשע"ה, 20 מאי 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 18345-05/15 ד"ר זוהיר חסן חליחל נ' ואכים אבו פארס (פורסם ב-ֽ 20/05/2015)