פסקי דין על "מאיר" חברה למכוניות ומשאיות בע"מ | פסקי דין על עינת גולדברג גולדשטיין

44878-08/14 א     20/05/2015




א 44878-08/14 "מאיר" חברה למכוניות ומשאיות בע"מ נ' עינת גולדברג גולדשטיין








st1\:*{behavior:(#ieooui) }
בית משפט השלום בחיפה



ת"א 44878-08-14 גולדברג גולדשטיין נ' "מאיר" חברה למכוניות ומשאיות בע"מ

תיק חיצוני
:




מספר בקשה:
3

בפני

כב' השופט יעקב וגנר
, שופט בכיר


מבקשים

"מאיר" חברה למכוניות ומשאיות בע"מ


נגד


משיבים

עינת גולדברג גולדשטיין



החלטה

נתוני רקע ועובדות
1.
לפני בקשה למחיקת התובענה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית או לחלופין -למחיקת התובענה על הסף בשל העדר עילה.
עניינה של תובענה זו הינה מחלוקת בין המשיבה למבקשת ביחס לקיומן של תקלות ברכב מתוצרת וולבו בעל מספר רישוי 69-557-70, אשר רכשה המשיבה מהמבקשת (להלן: "הרכב"). מכתב התביעה עולה כי ברכב אותו רכשה המשיבה באוקטובר 2011 התגלו פגמים רבים כגון רעשים במערכת ההגה, ריפוד מתקלף, רעידות במרכב בסיבובי סרק של המנוע במצב
d
, ריח רע מתעלות המיזוג ועוד. הרכב עבר בדיקות וטיפולים רבות במוסכי המבקשת ברחבי הארץ אולם התקלות לא נפתרו. למרות שהוחלף מדחס המזגן, הריח הרע הוחרף. גם החלפת התושבות ברכב לא מנעה את הרעידות. אחד מצינורות הפליטה לא תפקד וכו'.

2.
לאור האמור, המשיבה שכרה מומחים מטעמה על מנת שיבדקו את הרכב. המומחים מטעמה קבעו לטענתה כי יש ברכב פגמים מולדים ועל כן המשיבה פנתה למבקשת ודרשה להחליף את הרכב. המבקשת סירבה ולפיכך הגישה המשיבה תביעה זו לביטול חוזה המכר שנחתם ביום 17.10.11 (להלן: "חוזה המכר") ולהשבת כל הכספים ששילמה מכוחו, ללא הפחתה של דמי שימוש (וזאת למרות שבעת הגשת התביעה הרכב נסע מעל 46,000 ק"מ).



טענות המבקשת
3.
לטענת המבקשת ביום 17.10.11 חתמה המשיבה על חוזה המכר אשר בו מצוינים כחלק בלתי נפרד ממנו תנאי רכישת הרכב. חוזה המכר נושא את הכותרת הזמנה ואליו מצורף דף נוסף המפרט את תנאי ההזמנה. בסעיף 7.1 לחוזה המכר נקבע כדלקמן:

"סמכות השיפוט הבלעדית והייחודית לדון בכל עניין הקשור למכונית אשר יתעורר בכל זמן שהוא, לרבות בקשר להזמנה זו ביצועה הפרתה או ביטולה ולרבות בקשר לאחריות היצרן הניתנת למכונית, תהיה אר ורק לבית המשפט המוסמך בעיר תל אביב -
יפו"

הצדדים הקנו לבית המשפט בעיר תל אביב סמכות שיפוט ייחודית ובלעדית לדון בכל הסכסוכים בין הצדדים בעניינים הקשורים לרכב, לרבות בעניינים נשוא התביעה. המשיבה חתמה על חוזה המכר וחזקה עליה שידעה על מה היא חותמת.
לפיכך, בהתאם לסעיף 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, בתשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") יש למחוק את התביעה על הסף בשל חוסר סמכות מקומית או לחלופין להעבירה לביתה משפט המוסמך. המבקשת טוענת כי היא העלתה את טענות חוסר הסמכות המקומית בהזדמנות הראשונה – קרי, כבר בכתב ההגנה ועל כן אין לראותה כמי שוויתרה על טענה זו.

4.
המבקשת ממשיכה וטוענת כי דין התביעה להימחק גם בשל העדר עילה וזאת מכוון שחלף הזמן הסביר להגישה. לטענתה הרכב נמסר לידי המשיבה ביום 30.10.11 ואילו התביעה הוגשה ביום 31.8.14, כאשר הרכב גמא כבר 46,000 ק"מ. סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א – 1970 (להלן: "חוק התרופות") קובע כי "ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה". סעיף 9(א) לחוק התרופות קובע כי משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע את מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל.

5.
המשיבה לא צירפה לכתב התביעה כל הודעה על ביטול חוזה המכר, וממילא לא השיבה למבקשת את הרכב, כפי שהיה עליה לעשות, אם הייתה שולחת הודעת ביטול כאמור. המבקשת טוענת כי די בכך על מנת שהתובעת לא תוכל להיות זכאית, בהתאם לטענות הנטענות בכתב התביעה, לסעד של ביטול חוזה המכר והשבת הכספים ששילמה מכוחו.
זאת ועוד, ביטול חוזה המכר לרכישת הרכב כ – 3 שנים לאחר המועד הנטען (והמוכחש) של גילוי "ההפרה", תוך שבעל הרכב עושה במהלך תקופה זו שימוש אינטנסיבי ברכב, אינו יכול להיות ביטול תוך זמן סביר. המשיבה בחרה להמתין, כאשר הרכב ברשותה, במשך חודשים רבים, תוך שבמהלכם היא עושה שימוש אינטנסיבי ברכב והרכב מאבד אחוזים ניכרים מערכו. לפיכך, המבקשת טוענת כי יש לסלק את התביעה גם בשל העדר עילה שכן גם אם המשיבה תוכיח את כל העובדות הנטענות על ידה בכתב התביעה, היא לא תהיה זכאית לסעד של ביטול חוזה המכר והשבה, וזאת נוכח חלוף הזמן הסביר.

טענות המשיבה
6.
המשיבה מבקשת לדחות את המבקשת. לטענתה, טוענת כי היא לא הסכימה להתניית השיפוט הייחודית. לטענתה על ההזמנה שבה נטען כי קיימת תניית שיפוט ייחודית לא קיימת חתימה של המשיבה על הדף המצורף אשר מפרט את תנאי ההזמנה ואין טענה כי המשיבה הסכימה לאותם התנאים או כי הייתה מודעת לתוכנם. לפיכך, לטענתה, אין מקום לטעון לתחולתה של תניית שיפוט ייחודית.

זאת ועוד, המבקשת לא העלתה את טענת העדר סמכות מקומית בהזדמנות הראשונה שהייתה לה שכן בטרם הגישה את כתב הגנתה היא הגישה 2 בקשות להארכת מועד להגשת כתב הגנה, בקשות בהן לא ציינה כלל את עניין העדר הסמכות המקומית. לא ברור מה מנע מהמבקשת להגיש את הבקשה בנוגע לסמכות מקומית לפני הגשת כתב ההגנה או יחד איתו. במקרה זה, אומנם
צוין בכתב ההגנה כי המבקשת טוענת שאין לבית משפט זה הסמכות המקומית לדון בתובענה אך סדר הבקשות לדחיית המועד להגשת כתב הגנה עברו את ההזדמנות הראשונה ולו במעט. לפיכך פספסה המבקשת את ההזמנות להתנגד למקום השיפוט.

עוד לטענתה, המשיבה ממשיכה וטוענת כי תניית סמכות מקומית בחוזה אחיד אינה אלא תנאי מקפח ולפיכך הסתמכות על תנאי מחוזה אחיד הנוגע לסמכות מקומית מהווה התנהגות בחוסר תום לב. המבקשת מחזיקה בכל הארץ סניפים, לרבות בחיפה. המבקשת אף הבעלים של קבוצת כדורגל בחיפה. לפיכך התעקשותה לנהל את ההליכים בתיק זה דווקא בתל אביב הינה התעקשות בחוסר תום לב.

7.
באשר לטענתה של המבקשת לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה, המשיבה טוענת כי יש לעשות כן רק כאשר עולה מכתב הטענות שאם אם תברר התביעה עד תומה, לא תוכל להביא לתובע את הסעד המבוקש. זה אינו המצב בעניינינו. המשיבה טוענת כי המבקשת מכרה לה רכב בעל פגמים מולדים. לאורך התקופה שהיה בחזקתה היו ניסיונות לתקן את הפגמים. המשיבה הייתה בקשר עם המבקשת והודיעה לה על הפגמים מהרגע הראשון. המבקשת נכשלה, התרשלה או סירבה לתקן את הפגמים ולא קיימה את התחייבויותיה לפי חוק המכר. המשיבה טוענת כי הגישה את התביעה כעבור זמן מאחר וניסתה בטרם הגשת התביעה למצות את כל הליכי התיקון ולרגע לא שקטה על שמריה. טענת המבקשת שהרכב איבד מערכו אינה יכולה להתקבל כאשר מדובר בנכס שנמכר עם פגמים מולדים וכאשר המוכר הפר את חיובי חוק המכר. המשיבה גם דוחה את הטענות הנוגעות לשימוש ברכב וטוענת כי היא הציעה למבקשת לקחת את הרכב לחזקתה אך היא זו שסירבה.

דיון

8.
ראשית לטענה המבקשת לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים נראה כי בשלב זה יש לדחות את הבקשה למחיקה על הסף. אבהיר מסקנתי זו.

כפי שכבר הבהרתי בעבר המבחן לקיומה של עילת תביעה הוא בשאלה כי בהנחה שיוכחו כל העובדות הנטענות בכתב התביעה האם יהיה זכאי התובע לסעדים הנטענים על ידו? אם התשובה היא חיובית כי אז קיימת עילת תביעה. במקרה שלפני הגישה התובעת תביעה לביטול הסכם המכר בין הצדדים והשבה מלאה של מלוא התמורה ששולמה, בשל טענות כאלה ואחרות.

9.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את טענות הצדדים
הגעתי לכלל מסקנה כי בשלב זה, דין הבקשה לדחייה על הסף בשל העדר עילה להידחות. ביהמ"ש בשלב זה אינו יכול לקבוע מסמרות ומקריאת כתב התביעה, לכאורה ועל פי המבחן הנ"ל יש לדחות את טענות המבקשת כי התביעה נעדרת עילה.

זאת ועוד; כידוע, ההלכה הפסוקה מורה על זהירות יתרה בבואנו לדון בסילוק תובענה על הסף שכן צעד זה הינו צעד דרסטי וקיצוני אשר יינקט רק במקרים מיוחדים ונדירים, בהם ברור כי אין מקום לאפשר לתובע להשמיע את טענותיו לגופו של עניין. אני סבור כי
המקרה שלפנינו לא נכנס, בשלב זה לגדר הגדרה זו.

מחיקת או דחיית תובענה על הסף הינם סעדים הניתנים ביד קפוצה, במקום בו ברור ונעלה מעל לכל ספק כי אין כל סיכוי לתובענה, או כל חלק ממנה. מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה" (ראה: ע"א 693/83, שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668). די בכך כי קיימת אפשרות, אפילו הקלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה תזכה התובעת באחד מן הסעדים שהיא מבקשת, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה (ראה ע"א 35/83, חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721).


היות ובמקרה שלפנינו לא ברור מעל לכל ספק כי אין כל סיכוי לתובענה, והיות והמצב המשפטי טרם התבהר בשלב מוקדם זה של הדיונים. לפיכך הבקשה לדחיה על הסף נדחית.

10.
כעת נעבור לטענה להעדר סמכות מקומית, אשר בניגוד לדעתה של המשיבה, הועלתה במועד המתאים – בכתב ההגנה.

סעיף 5 לתקנות סדר הדין קובע:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4..."


בחוזה המכר שנחתם בין הצדדים ישנה בסעיף 7.1 תנית שיפוט ברורה:

"סמכות השיפוט הבלעדית והייחודית לדון בכל עניין הקשור למכונית אשר יתעורר בכל זמן שהוא, לרבות בקשר להזמנה זו ביצועה הפרתה או ביטולה ולרבות בקשר לאחריות היצרן הניתנת למכונית, תהיה אר ורק לבית המשפט המוסמך בעיר תל אביב -
יפו..."


המשיבה חתמה על הסכם ההזמנה
בו יש פסקה ממש מעל חתימתה הקובעת כי:


"תנאי ההזמנה שמעבר לדף מהווים חלק בלתי נפרד מהזמנה זו וחתימתי דלהלן מהווה אישור כי קראתי את התנאים האמורים וכי הם ברורים לי".


וכן שורה נוספת:
"הנני מאשר כי קראתי את תנאי ההזמנה ואני מסכים להם"


לאור האמור, לא ברורות טענותיה של המשיבה בנוגע לכך כי היא לא הסכימה לתנית השיפוט הייחודית ובנוגע לכך שלא חתמה על ההזמנה. טענות אלה של המשיבה טוב היה אם לא היו נטענות.

11.
אין ספק כי המשיבה חתמה על חוזה המכר אשר כלל כאמור תנית שיפוט. חוזים יש לכבד. המשיבה טענה כי לא הסכימה לאותם התנאים או כי לא הייתה מודעת לתוכנם. עם כל הכבוד, לא ניתן לקבל טענה זו. ראשית הנתבעת לא הוכיחה טענתה. שנית, חזקה על אדם כי חתם על הסכם לאחר שקרא אותו והבין על מה הוא חותם. עם כל ההבנה למצבה של המשיבה לא ניתן כיום לקבל את טענתה כי לא קראה, הבינה או לא הייתה מודעת לתנית השיפוט בהסכם עליו חתמה.

הנני דוחה גם את טענתה הנוספת של המשיבה כי תניית הסמכות המקומית בחוזה המכר עליו חתמה הינה טענה מקפחת בחוזה אחיד ולפיכך הסתמכות על תנאי זה מהווה התנהגות בחוסר תום לב.

המבחן לתנאי מקפח הוא מבחן ההגינות והסבירות, לפיו תנאי מקפח הוא, אם יש בו הגנה על האינטרס של צד אחד להסכם מעבר לראוי בסוג כזה של התקשרות. התנאי הוא לא מקפח, כאשר הוא נועד לשמור על האינטרס הלגיטימי של אותו הצד (ראה: ו. לוסטהויז וט. שפניץ, חוזים אחידים, (תשנ"ד – 1994) עמ' 68 וכן ת.א. (ת"א) 76579/00 עדאס יוסף נ' דורנט (1991) ישראל בע"מ, תק-של 2004 (1) 6783).

12.
במקרה שלפני יש לבדוק האם הסכם המכר הינו אחיד, ואם כן, האם יש בו תנאים מקפחים. נראה כי את המשוכה של הגדרת ההסכם כחוזה אחיד, ניתן לעבור ללא כל קושי. חוק חוזים אחידים מגדיר חוזה אחיד בצורה הבאה:
"נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם".

נראה כי ההגדרה הנ"ל מתאימה לחוזה המכר שבין הצדדים שבפני
י. ברוב המקרים די בעובדה כי החוזה מעוצב כטופס שבלוני שיש למלא בו רק את הפרטים המיוחדים לעסקה הספציפית, כדי להעיד שמדובר בחוזה אחיד (ראה: ו. לוסטהויז וט. שפניץ, חוזים אחידים,(תשנ"ד – 1994) עמ' 197). חוזה אחיד הוא נוסח של חוזה, שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש, בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים, בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם ובזהותם (ראה: ת.א. (ת"א) 76579/00
עדאס י וסף נ'
דורנט
(1991) ישראל בע"מ, תק - של 2004 (1) 6783). לפי מבחן זה ההסכם בין המבקשת למשיבה
הוא אכן חוזה אחיד.

13.
סעיף 3 לחוק החוזים האחידים קובע, כי תנאי בחוזה שיש בו משום קיפוח הלקוח או יתרון בלתי הוגן של הספק, העלול לקפח את הלקוחות, יבוטל ע"י בית המשפט כדי למנוע חוסר הגינות ביחס החוזי שנובע מכך, שצד אחד לחוזה קובע את תנאיו, מבלי לאפשר לשני מו"מ לקביעת התנאים. סעיף 19 לחוק חוזים אחידים מעניק לבית המשפט את הסמכות לבטל תנאי מקפח, או לשנותו בקבעו:

"(א) מצא בית משפט, בהליך שבין ספק ולקוח, שתנאי הוא מקפח יבטל את התנאי בחוזה שביניהם או ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח.

(ב) בהשתמשו בסמכותו לפי סעיף קטן (א) יתחשב בית המשפט במכלול תנאי החוזה ובנסיבות האחרות, וכן בנסיבות המיוחדות של הענין הנדון לפניו...".

14.
כאשר אומרים "תנאי מקפח" הכוונה היא ל"התנהגות בלתי הוגנת בחברה הישראלית בזמן נתון" (ראה:
ע"א 294/91
חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' קסטנבאום, עמ' 527 [פורסם בנבו])". במקרה שלפני לא מדובר בהתנהגות שכזו. איש לא כפה על המשיבה להתקשר בהסכם עם המבקשת והייתה באפשרותה הבחירה שלא לעשות כן, ולקנות רכב מחברות אחרות רבות הקיימות בשוק. שוק הרכבים הינו שוק בעל משתתפים רבים ואשר קיימת בו תחרות בין חברות רבות. במידה והמשיבה לא הייתה מרוצה מתנאי ההסכם עליו חתמה, לא הייתה קיימת בפני
ה כל מניעה לרכוש רכב מחברה אחרת, מתחרה. בנוסף לא הובאו ראיות כי במקרה זה סירבה או לא אפשרה המבקשת מו"מ על סעיפי ההסכם או אפשרות תיקון סעיפיו.
נראה אפוא שיש לקבוע כי חופש החוזים קיבל ביטוי מלא בהתקשרות בין הצדדים, שכן לא התקיימו תנאי כפייה, עושק, טעות או הטעיה ועל כן אין הצדקה לבטל את תנית השיפוט שנטענה ע"י המשיבה כתנאי מקפח רק מפאת העובדה שהיא מעוניינת להיות פטורה מהתחייבויות כאלה או אחרות שלקחה על עצמה.

15.
כבר נפסק כי ב'מדינה קטנה' כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית-משפט זה או אחר" (ראה:
רע"א 6920/94
לוי נ' פולג, פ"ד מט (2)731, עמ' 734).

עם זאת, במקום שבית המשפט דן במקרים שהוכח בהם קיומה של
תנית סמכות שיפוט מקומית ייחודית מוסכמת, נפסק כי רק שיקולים "בעלי משקל מכריע" יניאו את בית-המשפט מלכבד תניית שיפוט (ראה:
בש"א 57/98
אתר נ' בנק ירושלים בע"מ, פ"ד נב (3) 481 עמ' 485-484). לא כל אי-נוחיות הנגרמת לבעלי-הדין תצדיק את העברת הדיון מבית-משפט במחוז אחד לבית-משפט במחוז אחר. תוקפם של דברים אלה רק גובר כיום, בחלוף למעלה מעשרים שנים של התקדמות טכנולוגית מואצת, והם יפים גם לנסיעה מחיפה לתל-אביב (ראה: רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן, פ"ד נד(4)437).

תוצאה
16.
לאור כל
האמור, לא מצאתי נימוקים שיצדיקו את אי כיבודה של תניית השיפוט במקרה שלפניי.
אשר על כן הנני מורה על העברת התובענה לבית המשפט המוסמך מבחינת הסמכות המקומית שבהסכם, הוא
בית משפט השלום בתל אביב.

בנסיבות כאשר הבקשה לדחיה נדחתה ורק הבקשה להעברת מקום השיפוט נתקבלה – אינני עושה צו להוצאות.


המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותדאג להעברת התיק לביהמ"ש כאמור לעיל.

ניתנה היום, ב' סיוון תשע"ה, 20 מאי 2015, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 44878-08/14 "מאיר" חברה למכוניות ומשאיות בע"מ נ' עינת גולדברג גולדשטיין (פורסם ב-ֽ 20/05/2015)