פסקי דין על מוניר אסעד עאסלה | פסקי דין על יוסף סלים סעיד | פסקי דין על סאלח דראושה | פסקי דין על עמותת בני עראבה לקידום הכדורגל |

32394-11/14 א     27/05/2015




א 32394-11/14 מוניר אסעד עאסלה, יוסף סלים סעיד נ' סאלח דראושה, עמותת בני עראבה לקידום הכדורגל








בית משפט השלום בחיפה




ת"א 32394-11-14 עמותת בני עראבה לקידום הכדורגל
ע.ר. 580499192 ואח' נ' עמותת ותיקי עראבה ע.ר. 580428670 ואח'

תיק חיצוני:



בקשה מס'
11

בפני

כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני


המבקשים/הנתבעים 2 ו - 3

1. מוניר אסעד עאסלה
ת.ז. 059988386

2. יוסף סלים סעיד

ת.ז. 027637941
באמצעות בא כוחם עו"ד סרחאן עאסלה


נגד


המשיבים/התובעים

1. סאלח דראושה

ת.ז. 028368967
2. עמותת בני עראבה לקידום הכדורגל
ע.ר. 580499192
באמצעות בא כוחם עו"ד טארק זידאן


החלטה

בעניין: בקשה לביטול

פסק דין


1.
ביום 16/11/14 הגישו התובעים נגד עמותת ותיקי עראבה (להלן: "הנתבעת") ונגד המבקשים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 100 אלף ₪ המבוססת על הסכם העברת שחקנים מיום 23/9/14 ממועדון הכדורגל בני עראבה המופעל על ידי התובעת 2 (להלן: "התובעת") למועדון הכדורגל אחווה עראבה המופעל על ידי הנתבעת (להלן: "ההסכם").

2.
במסגרת ההסכם התחייב מועדון הכדורגל אחווה עראבה לשלם לתובע 2 (להלן: "התובע") 100 אלף ₪ ב – 4 תשלומים שווים החל מיום 30/10/14. לפי ההסכם, התשלום הינו החזר הלוואה שנתן התובע למועדון הכדורגל בני עראבה. המבקשים נתבעו מכוח חתימתם על שטר חוב לפקודת התובע על סך 100 אלף ₪ כעושי השטר.

3.
הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן אשר התקבלה לאחר דיון במעמד הצדדים בהחלטתי מיום 21/12/14. במסגרת החלטה זו קבעתי כי ההסכם מעורר קושי שכן לפי ההסכם התובע שאינו צד לו מקבל 100 אלף ₪ מקבוצת אחווה עראבה אשר קולטת את שבעת שחקני בני עראבה ששמם מופיע בהסכם. הקושי נעוץ בכך שהתובע לא טרח כלל לבדוק ברשם העמותות האם המבקשים אשר חתמו על ההסכם בשם קבוצת בני עראבה, הם אכן מורשי חתימה בעמותה שמפעילה את הקבוצה. כמו-כן גם לאחר שהתקיים דיון הן בבקשת הרשות להתגונן והן בעניין עיקולים שהוטלו על זכויות הנתבעת, לא עלה בידי התובע להמציא לבית המשפט אסמכתא בכתב למתן ההלוואה הנטענת. עוד ציינתי כי הקבוצה המעבירה לא החלה כלל את עונת המשחקים. מצאתי כי טענת ב"כ התובעים כי בני עראבה העבירה את השחקנים כאשר היתה קבוצה פעילה מעוררת תמיהות לאור טענה אחרת לפיה המשחק הראשון בליגת ב' של אחווה עראבה היה ביום 13/9/14, כאשר ההסכם בדבר העברת שחקנים לקבוצה זו נחתם ביום 23/9/14 מבלי שנאמר בו כי הקבוצה מעבירה אינה קבוצה פעילה.

4.
ביום 21/12/14 הגישו המבקשים בעצמם לבית משפט זה בקשה דחופה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן עד 30/1/15. המבקשים טענו כי טרם קיבלו את התביעה ושמעו על קיומה מאנשים לאחר שהתובע הטיל עיקול על חשבונות אחווה עראבה. בעקבות בקשה זו ובהתחשב בעובדה שדחיתי באותו יום את בקשת התובעים למתן

פסק דין
בהעדר כנגד המבקשים, איפשרתי למבקשים להגיש בקשת רשות להתגונן עד 21/1/15.

5.
כיוון שהמבקשים לא הגישו בקשת רשות להתגונן במועד שנקבע ולבקשת התובעים, ניתן ביום 27/1/15

פסק דין
המחייב את המבקשים במלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכר טרחה.

6.
ביום 17/2/15 הגישו המבקשים את הבקשה שבפני
י לביטול פסק הדין. בסעיף 2 של הבקשה טענו המבקשים כי פסק הדין ניתן לאחר שכתב ההגנה שהוגש מטעמם מונח בפני
בית המשפט. מדובר בטענה תמוהה במיוחד, הן משום שלא מצאתי בתיק כתב הגנה והן משום שמדובר בתביעה בסדר דין מקוצר בה לא ניתן להגיש כתב הגנה אלא בקשה למחיקת כותרת או בקשת רשות להתגונן.

7.
המבקשים טוענים כי בסוף חודש דצמבר 2014 הודיע להם ואיל מוחמד (להלן: "ואיל") מנהלה של הנתבעת, כי בית המשפט נתן רשות להתגונן. המבקשים טוענים כי מס' ימים לאחר מכן קיבלו הזמנה לדיון ליום 8/9/15. המבקשים טוענים כי סברו לתומם שהחלטת בית המשפט מתייחסת גם אליהם. טענה זו מעוררת קושי כפול. ראשית, לא ברור מדוע המבקשים הניחו לטובתם הנחות מרחיקות לכת שכאלו מבלי שביקשו לראות את ההחלטות הרלבנטיות של בית המשפט. שנית, טענה זו הועלתה מבלי להתייחס לנתוני התיק מהם עולה כי די בעיון בהחלטת בית המשפט לתת לנתבעת רשות להתגונן ובהחלטת בית המשפט לקבוע דיון ביום 8/9/15 כדי להבין כי ההחלטות האלו מתייחסות אך ורק לנתבעת 1 ולא למבקשים.

8.
המבקשים מוסיפים וטוענים כי ביום 12/2/15 קיבל יוסף הודעה ממשרדו של ב"כ התובעים לפיה ניתן נגדם

פסק דין
על מלוא סכום התביעה. בעקבות הודעה זו, הוגשה בקשה לביטול פסק הדין.

9.
לגופו של עניין טוענים הנתבעים כי שטר החוב עליו מבוססת התביעה נגדם הוא חסר תוקף משפטי שכן הנערב לפי השטר הוא התובע, שאינו צד להסכם. לפיכך אם בית המשפט יחליט שלהסכם אין תוקף, גם לשטר אין תוקף. המבקשים מסתמכים על החלטתי מיום 21/12/14 במסגרתה ניתנה לנתבעת 1 רשות להתגונן ללא תנאי תוך הצגת הקשיים של התובעים בהוכחת תביעתם.

10.
עוד טוענים המבקשים כי ההסכם נשוא התביעה בטל מעיקרו כיוון שהסכמת המבקשים לחתום עליו הושגה בהטעיה, שכן המבקשים הוטעו לחשוב כי קבוצת בני עראבה היא קבוצה פעילה שרשאית להעביר שחקנים לקבוצת אחווה עראבה. מודגש כי העברת השחקנים התבצעה ביום 30/9/14, כשלושה שבועות לאחר תחילת משחקי הליגה, כאשר קבוצת בני עראבה לא קיימה אף משחק עד אז.

11.
המבקשים טוענים כי התובעים, אשר נעזרו בשירותי עורך דין, ניצלו את חוסר הידע של המבקשים בענייני כדורגל וגרמו להם לחשוב שהם יכולים לחתום בשם העמותה הנתבעת, למרות שלא קיבלו הרשאה לכך מהנהלת הקבוצה ומבלי שפנו לנתבעת כדי לקבל את אישורה להסכם. המבקשים טוענים כי לאחר שדבר חתימת ההסכם הובא לידיעתה של הנהלת הנתבעת, הודיעה הנתבעת על ביטולו והדיחה את המבקשים מהנהלת קבוצת אחווה עראבה. המבקשים טוענים כי מעולם לא היו חברים בהנהלת הנתבעת ומעולם לא היתה להם הרשאה לחתום בשמה.

12.
המבקשים טוענים כי מסרו הודעה על ביטול ההסכם לקבוצת בני עראבה בתחילת חודש נובמבר 2014.

13.
ביום 26/3/15 הוגשה תגובת התובעים מהבקשה. נטען כי המבקשים התעלמו מההחלטה המורה להם להגיש בקשת רשות להתגונן עד 21/1/15. נטען כי המבקשים בחנו את ההחלטה מיום 21/12/14 בדבר מתן רשות להתגונן לנתבעת וראו שהם יכולים לגבש כתב הגנה שיתאים להחלטה זו. התובעים טוענים כי המבקשים מעלימים מבית המשפט קיומו של הליך משפטי בבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד ואיל בו העלו טענות שונות מהטענות שמועלות על ידם בהליך זה. נטען כי המבקשים אינם מזכירים את היותם כיום השולטים בעמותה הנתבעת ובעלי זכות החתימה בעמותה ובקבוצת הכדורגל כאמור בפרוטוקול העמותה מיום 1/2/15.

14.
התובעים טוענים כי במועד העברת השחקנים היתה קבוצת בני עראבה קבוצה פעילה וטופסי העברה נחתמו בהתאם לתקנון התאחדות לכדורגל. נטען כי המבקשים מנהלים את העמותה והקבוצה מזה חודשים לאחר ששילמו לואיל את התמורה המוזכרת בהסכם ביניהם, אשר הוגש לתיק בית המשפט בדיון בבקשת הרשות להתגונן של הנתבעת 1. נטען כי המבקשים חתמו על שטר החוב כבעלי זכות חתימה בקבוצה המופיעים ככאלו באתר ההתאחדות לכדורגל.

15.
התובעים טוענים כי הקבוצה המעבירה היתה אמורה לשחק בליגה ג' מחוז גליל תחתון והיא עדיין מופיעה באתר התאחדות אך אינה מדורגת שכן הגישה בקשה להפסקת פעילות למשך שנה, לאחר שהעבירה שבעה משחקניה לקבוצה הקולטת והיתה אמורה להתחיל לשחק ביום 18/10/14. נטען כי הבקשה להפסקת פעילות הוגשה ביום 7/10/14 וההחלטה על הפסקת פעילות ניתנה ביום 14/10/14, כאשר הפעילות הופסקה עד ליום 1/7/15. נטען כי לפי תקנון ההתאחדות שחקני קבוצה שפעילותה הופסקה יכולים לעבור בהשאלה לקבוצה אחרת אך בתום עונת המשחקים, הם חוזרים אוטומטית לקבוצת האם.

16.
התובעים טוענים כי על כל הפעולות שתוארו על ידם משגיח ומפקח ב"כ המבקשים בהליך זה שהוא גם ב"כ הנתבעת 1 כפי שעולה מפרוטוקול האסיפה הכללית, מכתב ההתפטרות של ואיל ותצהירו של מוניר אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה.

17.
לאור האמור לעיל מבוקש לדחות את הבקשה ולחילופין להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות משפט והפקדת של לפחות מחצית מסכום התביעה בקופת בית המשפט.

18.
תגובה זו הומצאה לב"כ הנתבעים כדין ביום 28/4/15.
במקום להגיש תשובה לתגובה תוך 10 ימים הוגשה התשובה לתגובה רק היום ובית המשפט הבחין בה לראשונה לפני החתימה על טיוטת ההחלטה שהוכנה על בסיס הבקשה והתגובה . בנסיבות הענין , מצאתי לנכון להאריך את המועד להגשת התשובה עד למועד הגשתה בפועל וליתן החלטה על בסיס כל המסמכים המצויים בתיק בעת חתימת ההחלטה .

המבקשים מצרפים לתשובה כתב תביעה דומה
לתביעה בתיק זה אשר הוגש ביום 27.4.15 למוסר לבוררות שליד ההתאחדות לכדורגל . קראתי את כתב התביעה ומצאתי בו
בס' 15 התייחסות קצרה
לקיומו הליך משפט תלוי ועומד באותו ענין בבית משפט זה , מבלי לציין את מספר ההליך ואת ההחלטות המהותיות שניתנו בתיק עד כה . ס' 16 לתביעה מזכיר את טענת הנתבעים לפיה הסמכות לדון בתביעה נתונה למוסד לבוררות שליד ההתאחדות ומציין כי טענה זו טרם הוכרעה . לטעמי קיומה של תביעה נוספת באותו ענין במוסד לבוררות מהווה שיקול נוסף המצדיק להימנע מתוצאה הסוגרת בפני
המבקשים את שערי בית המשפט בטרם הוכרעו המחלוקות בהליך משפטי מלא .

המבקשים חוזרים על הטענות שהועלו בבקשה ומדגישים כי לא היו מורשי חתימה בנתבעת במועד החתימה על ההסכם .



19.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני קובע כי אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. הוכח במאזן הסתברויות ואף מעבר לכך , כי למבקשים היתה ידיעה מלאה על ההליך המשפטי במידה שחייבה אותם להגיש בקשת רשות להתגונן במועד המוארך שנקבע על ידי. מסקנתי זו מבוססת הן על דברי המבקשים עצמם במסגרת הבקשה להארכת מועד לפיה שמעו על התביעה מאנשים והן על דברי המבקשים באותה בקשה לפיה יש להם מס' רב של טענות הגנה כנגד התביעה. ברי כי לא ניתן לטעון שיש למבקשים טענות הגנה רבות מפני תביעה שתוכנה לא ידוע.

20.
באשר לסיבת המחדל, אני קובע כי התנהלות המבקשים גובלת בזלזול של המבקשים בחובתם כבעלי דין, אך אינה מגיעה לרמה הנדרשת של זלזול לשם סגירת שערי בית המשפט בפני
המבקשים מבלי לבחון את טענות ההגנה שהעלו. בהעדר כל התייחסות של המבקשים לעובדה כי ניתנה אורכה לבקשתם שלהם להגשת בקשת רשות להתגונן עד 21/1/15 ולא הוגשה בקשת רשות להתגונן במועד הנ"ל, אין מנוס מהמסקנה לפיה לא מדובר ברשלנות גרידא של מבקשים לא מיוצגים. עם זאת, העובדה שהמבקשים פנו לבית המשפט סמוך לאחר שנודע להם על פסק הדין, מקשה לייחס להם זלזול מופגן ומתמשך בחובותיהם הדיוניות. זאת למרות שהמבקשים נמנעו מלהפקיד את הסך של 3,000 ₪, אשר הפקדתו נקבעה כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין. עם זאת, המחדלים הדיוניים של המבקשים מצדיקים התניית ביטול פסק הדין בתשלום בפועל של ההוצאות בהן יחויבו המבקשים במסגרת החלטה זו.

21.
באשר לסיכויי ההגנה, אני קובע כי למרות שחלק מטענות הנגד הממשיות שהעלו התובעים במסגרת התגובה נותרו ללא מענה מפורט במסגרת התשובה לתגובה , מדובר בתביעה שמעוררת קושי לא מבוטל, מהטעמים שפורטו במסגרת החלטתי מיום 21/12/14 ועליהם חזרתי בקצרה גם במסגרת החלטה זו. גם אם תתקבל בסופו של דבר הטענה לפיה המבקשים הם כיום מורשי חתימה בעמותה הנתבעת 1 ובקבוצת הכדורגל שהיא מפעילה, אין הדבר אומר כי המבקשים היו במעמד שכזה במועד חתימת ההסכם. החומר המצוי בתיק מלמד לכאורה כי המבקשים לא היו מורשי חתימה במעמד חתימת ההסכם. ההסכם עצמו הוא הסכם לא שיגרתי במסגרתו תמורת העברה של שבעה שחקנים מקבוצה בליגה ג' שלא התחילה את העונה לקבוצה בליגה ב' שהתחילה את העונה, משולמת לא לקבוצה המעבירה או לעמותה שמפעילה אותה אלא דווקא לתובע כהחזר הלוואה, שקיומה טרם הוכח כנדרש, אותה נתן לקבוצה המעבירה. הסכם לא שיגרתי שכזה מצדיק קיומו של הליך משפטי מלא בו יישמעו כל הנוגעים בדבר טרם אכיפתו. כך בפרט כאשר ממילא יתקיים הליך משפטי בעניין זה במסגרת התביעה של התובעים כנגד הנתבעת 1. כך בפרט כאשר ישנו הליך תלוי ועומד באותו ענין בפני
המוסד לבוררות שליד ההתאחדות לכדורגל .

22.
שקלתי את האפשרות להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדה של חלק מסכום התביעה בקופת בית המשפט, אולם מצאתי לנכון שלא לעשות כן. העובדה כי המבקשים לא הפקידו את הסך של 3,000 ₪ בקופת בית המשפט יכולה ללמד על זלזול בחובות דיוניות, אך יכולה ללמד באותה מידה גם על קשיים כלכליים. אין זה מתקבל על הדעת כי בתביעה מעוררת קושי דוגמת התביעה בתיק זה, יישאר על כנו

פסק דין
שניתן בהעדר בקשת רשות להתגונן ומחייב בתשלום סך של 100 אלף ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט רק משום שהנתבעים 2 ו – 3 לא הצליחו להפקיד חלק מסכום התביעה בקופת בית המשפט. המחדלים הדיוניים של המבקשים אינם מצדיקים תוצאה קיצונית שכזו.

23.
אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד הנתבעים 2 ו -3 בתיק זה בכפוף לכך שהמבקשים ישלמו למשיבים הוצאות הליך זה בסך של 1,000 ₪ לא יאוחר מיום 1/7/15. אישור בכתב בדבר ביצוע התשלום יוגש לתיק בית המשפט לשם מתן החלטה המבהירה כי קוים התנאי שנקבע לביטול פסק הדין .


על החלטה זו רשאים המבקשים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 30 יום ממועד קבלתה.





ניתנה היום, ט' סיוון תשע"ה, 27 מאי 2015, בהעדר הצדדים.




חתימה








א בית משפט שלום 32394-11/14 מוניר אסעד עאסלה, יוסף סלים סעיד נ' סאלח דראושה, עמותת בני עראבה לקידום הכדורגל (פורסם ב-ֽ 27/05/2015)