פסקי דין על גלי קונסט | פסקי דין על איתן קונסט | פסקי דין על טבע תעשיות פרמבצטיות בע"מ

1601/01 א     18/10/2001




א 1601/01 גלי קונסט, איתן קונסט נ' טבע תעשיות פרמבצטיות בע"מ




1


בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א 001601/01
בש"א 16712/01


בפני
:
כב' השופטת גרסטל הילה







בעניין:
1. גלי קונסט

2. איתן קונסט





המבקשים

נ ג ד


טבע תעשיות פרמבצטיות בע"מ





המשיבה




החלטה

1. זוהי בקשה לגילוי מסמכים.

2. הרקע הנדרש:

א. ביום 5.4.01 הגישו המבקשים תובענה כספית נגד המשיבה. כנטען בכתב התביעה, החלה המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") בטיפולי פריון והפרייה חוץ גופית. במסגרת טיפולים אלה, נטלה המבקשת אמפולות מסוג "כוריגון" שיוצרו ע"י המשיבה. הטיפול כשל, ולאחר הכשלון, נודע למבקשים, לדבריהם, שהאמפולות שנרכשו על-ידיהם הכילו כמות פחותה מכמות ההורמונים המוצהרת על-גבי האריזה, היא כמות המתחייבת לצורך אפקטיביות הטיפול, וכתוצאה מכך, לא היתה אפשרות שהטיפול יצליח.
בתביעה עותרים המבקשים לחיוב המשיבה בהשבת הסכומים ששולמו על-ידיהם עבור טיפולי ההפריה וכן בפיצוי בגין כאב, סבל ועוגמת נפש.

ב. בד בבד עם הגשת התביעה, הגישו המבקשים בקשה לאישור התובענה כייצוגית, בהתאם להוראות פרק ו' 1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 ולחילופין, מכוח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"). ביום 3.5.01 הוגשה מטעם המשיבה "בקשה, בהסכמה חלקית, להארכת מועד להגשת תגובה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית (בש"א 8929/01); בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה (בת.א. 1601/01); ובקשה לדחיית מועד הדיון". בבקשה דנן (המשתרעת על-פני ששה עמודים !), עתר ב"כ המשיבה להאריך את המועד להגשת התגובה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית ב – 90 ימים, להארכת המועד להגשת כתב הגנה בתובענה ולדחיית מועד הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
בהתאם להחלטתי מיום 3.5.01, הוארך המועד להגשת תגובה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית. כן הוריתי שלא יוגש כתב הגנה בשלב זה.

ג. ביום 2.8.01 הוגשה הבקשה דנן, לגילוי מסמכים. המשיבה הגישה תגובתה לבקשה, וכן הוגשה תשובה לתגובה מטעם המבקשים.

3. המבקשים עותרים בבקשתם להורות למשיבה לגלות להם את כל המסמכים המצויים או שהיו מצויים בשליטתה ואשר נוגעים לעניינים שנידונים בתובענה "ואשר אותרו על ידה לאחר חקירה ודרישה". הבקשה הוגשה תחילה בצורה לאקונית, וחסרה, וכל שנטען בה בתמיכה לעתירה הגורפת הוא שהגילוי חיוני בשלב זה, של בדיקת השאלה אם התובענה ראויה להתברר כייצוגית, שכן זהו השלב בו הן בית המשפט והן המבקשים צריכים להעריך את סיכויי התובענה וכשירות המבקשים לייצג את יתר חברי הקבוצה הפוטנציאליים, ולשם כך ראוי שיעמדו בפני
הם כל הנתונים הרלבנטיים.
עוד נטען, תוך הפנייה לאסמכתאות התומכות בטענה זו, שאין מניעה להורות על הליך גילוי מסמכים במסגרת שלב הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וטרם הוגש כתב הגנה.

4. המשיבה הגישה תגובה מפורטת לבקשה דנן, ובה שוטחת היא את הטעמים להתנגדותה לגילוי המבוקש, אשר נחלקת לשני נימוקים עיקריים. האחד: - הבקשה הוגשה טרם שהוגשה תגובה מטעם המשיבה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית וטרם שהוגש כתב הגנה, וייתכן שעם קבלת עמדתה של המשיבה לגופה, תתייתר בקשה זו, וכל שחפצים בו המבקשים יימצא במסמכים שיוגשו מטעם המשיבה. השני: - אין מקום להורות על גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, ולבטח שאין לעשות כן טרם הגשת תגובה לבקשה מטעם המשיבה.

באשר לנימוק הראשון, סבורים באי כוח המשיבה שהבקשה הוגשה בניגוד לתנאי תקנה 120 (א) לתקנות, באשר אין היא עונה על דרישת הרלבנטיות, מאחר שבהיעדר תגובה מטעם המשיבה טרם התגבשו הפלוגתאות בין הצדדים. תקנה 120 (א) מציבה תנאי נוסף, הדורש שהגילוי יהיה נחוץ לצורך קיום דיון הוגן, ובו לא עמדו המבקשים, מאחר שבית המשפט אינו יכול לקבוע בשלב זה, מחמת שאין בידיו מידע מספק, אם הגילוי ייעל את הדיון ויחסוך בהוצאות.
באי כוח המשיבה טוענים עוד שעצם הגשת הבקשה והיקף הגילוי המבוקש, מעידים על כי אין בידי המבקשים די נתונים להוכחת תביעתם ולקבלת היתר מבית המשפט לאישורה כתובענה כייצוגית, ולפיכך מבצעים הם "דייג" במטרה לאתר ראיות שיבססו את טענותיהם בכל הנוגע ליעילות אמפולות ה"כוריגון" בהם עשו המבקשים שימוש.

לטענת באי כוח המשיבה, עיון באסמכתאות שאוזכרו ע"י באי כוח המבקשים בבקשה, בנוגע להלכה הנוהגת לעניין גילוי מסכים בשלב הבקשה לאישור התובענה כייצוגית וטרם הגשת כתב הגנה, מלמד שפסקי הדין הללו עוסקים בעניינים שונים, השיקולים שעמדו בפני
בית המשפט אינם דומים לשיקולים המנחים אותו כאן, ואין ללמוד מהם גזירה שווה לענייננו. יתרה מכך, מציינים באי כוח המשיבה שהחלטתו של בית המשפט המחוזי בת.א. 2376/00 קיבוץ אורים – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' נ' מ"י ואח' (לא פורסם) (להלן: "פרשת קיבוץ אורים"), עליה מבססים באי כוח המבקשים את טענתם כאילו ניתן להורות על גילוי מסמכים בשלב הבקשה לאישור תובענה כייצוגית, אינה מלמדת את שמבקש הוא ללמוד ממנה.

5. רק לאחר שהתקבלה תגובת המשיבה לבקשה, הוגשה תשובה נרחבת מטעם המבקשים, המתייחסת לכל ההיבטים שהועלו בתגובה מטעם המשיבה, אשר, הביעה, מטבע הדברים, התנגדות נחרצת לגילוי המבוקש.

בתשובתם, חוזרים באי כוח המבקשים על הטענה שאין מניעה להורות גילוי מסמכים בשלב הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וזאת בהתבסס על פרשת קיבוץ אורים. לדבריהם, אין מקום לאבחן את ההלכות שנפסקו בפרשת קיבוץ אורים מהמקרה דנן.

בנוסף, מדגישים הם שגילוי מסמכים הינו הליך בסיסי ואלמנטרי בכל תובענה המתבררת בבית המשפט, ואין מקום להפלות לרעה דווקא את אלה המבקשים לתבוע את נזקם שלהם ובד בבד לייצג את יתר חברי הקבוצה הפוטנציאלית, שלה אינטרסים דומים.

באי כוח המבקשים יוצאים נגד טענת המשיבה כי הגילוי המבוקש הוא רחב וגורף, ולשם כך מפנים הם למכתב הדרישה שנשלח לב"כ המשיבה (נספח א' לבקשה), ובו מפורטים המסמכים המבוקשים על ידיהם. עיון במכתב זה מעלה שהוא כולל בחובו בקשה נרחבת וכוללנית, בכל הקשור לייצור ה"כוריגון". בין היתר עותר ב"כ המבקשים שיומצאו לו: "דו"חות ו/או תוצאות בדיקה של אירוע הכשל בייצור הכוריגון נשוא התובענה..."; "תכתובות עם גורמים שקיבלו ממרשתך הודעה אודות הכשל, לרבות, ומבלי לגרוע, בתי מרקחת, קופות חולים, בתי חולים, מרפאות ורופאים"; "פרוטוקולים של כל דיון אשר התקיים אצל מרשתך, בכל דרג שהוא, בקשר לאופן ההתמודדות עם הכשל, לאחר שזה התגלה". חשוב להבהיר שב"כ המבקשים מדגיש שאין זו רשימה ממצה, ואין בפירוט לעיל כדי לגרוע מכלליות הבקשה. עינינו הרואות, הבקשה הנחזית להיות בקשה ממוקדת וספציפית, אינה אלא בקשה גורפת לגילוי כל הנתונים הקשורים בטענה בדבר הכשל בייצור ה"כוריגון" והטיפול בו.

בניגוד לטענת ב"כ המשיבה, סבורים באי כוח המבקשים שאין בבקשה דנן משום הודאה בכך שאין בידי המבקשים די ראיות להוכחת תביעתם ולניהולה כתביעה ייצוגית, שכן אף לכתב התביעה מצורפים מסמכים אשר מקימים עילת תביעה ואשר מבססים הן את התובענה והן את הבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית.

באי כוח המבקשים עומדים גם על טענתם שאין להתיר הגילוי רק לאחר שיוגש כתב הגנה ותגובה מטעם המשיבה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, שכן במקרה דנן, המשיבה היא שמנעה את הגשת תגובתה וכתב ההגנה עד כה, עת הגישה בקשה להארכת המועד, כמפורט לעיל. לגופו של עניין, סבורים באי כוח המבקשים שהליך גילוי המסמכים נועד לנהל הדיון "בקלפים פתוחים" ולמנוע הפתעות במהלך הדיון, ובשל כך יש מקום, כבר בשלב זה, שיגולו למבקשים כל המסמכים הרלבנטיים שיש בידי המשיבה. בתמיכה לטענה זו, נסמכים המבקשים גם על האינטרס הציבורי המחייב, לדבריהם, גילוי כל המידע הנמצא בידי המשיבה והנוגע לנשוא התובענה.
באי כוח המבקשים מבקשים להבהיר שגם אם תדחה בקשתם לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, גם אז יעמדו המבקשים על התביעה היחידנית, שבמסגרתה קנויה להם הזכות לגילוי מסמכים.

6. דיון והכרעה

לאחר שקילת טענות הצדדים ובחינת המצב העובדתי והמשפטי, נחה דעתי שאין מקום להיעתר לבקשה במתכונתה הנוכחית.

בשלב זה , אין בדעתי להכריע בשאלה הנכבדה, שטרם הוכרעה בפסיקה: - האם יש מקום להורות על גילוי מסמכים בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, מהו השלב הראוי ליתן צו גילוי כאמור, ומהם האינטרסים שעל בית המשפט לקחת בחשבון עת מורה הוא על גילוי מסמכים.

בפרשת קיבוץ אורים אכן מביע בית המשפט המחוזי את דעתו שאין מניעה להעניק למבקש צו לגילוי מסמכים, ובית המשפט אף עומד על חשיבותו של עיקרון הגילוי בשיטת המשפט בישראל. יחד עם זאת, מסייג בית המשפט מפורשות את קביעותיו, ומצמצם את השימוש בכלי זה, לבל ייעשה בו שימוש לרעה במסגרת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
יש לזכור גם שבפרשת קיבוץ אורים, מדובר היה בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, והיא נידונה לאחר שהוגשו התגובות לבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
יתרה מכך, בניגוד לדעה שהובעה בפרשת קיבוץ אורים, הובעה בפסיקה דעה נוגדת, לפיה ספק רב אם ניתן לאפשר לאדם לקבל צו לגילוי מסמכים המצויים ברשותו של אחר, שהוא יריב עתידי, "יריב פרוספקטיבי". הדעות הללו הובעו בפסקי דין רבים (עיין למשל בע"א 358/88 בלס ואח' נ' בנק דיסקונט בע"מ (לא פורסם)).
משלא נקבעו ע"י בית המשפט העליון כללים מחייבים לעניין זכאות המבקש לגילוי מסמכים מאת המשיב בבקשה בשלב שבו טרם אושרה התובענה הייצוגית, ועוד טרם הוגשה כל תגובה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, יש להכריע בכל מקרה לגופו, על סמך המדיניות הראויה.

יש לזכור, שכל עוד לא קיבל מבקש היתר להגיש תובענה בשמם של כל חברי הקבוצה הפוטנציאלית, כל שמצוי בפני
בית המשפט הוא בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית וכתב התביעה שהוגש בשם התובע היחידני, בגין נזקו שלו. בשלב זה, יש לצורך לאזן בין האינטרסים השונים. מחד גיסא, נמצא אינטרס הנתבע (המשיב בבקשה), השואף, בדרך כלל שלא להיחשף לתביעה ייצוגית ומבקש שתשמרנה זכויותיו כל עוד לא הותר לתובע (המבקש בבקשה), להגיש תובענה ייצוגית נגדו. מאידך גיסא, מצוי אינטרס התובע היחידני והתובעים הפוטנציאלים, המבקשים להקים תשתית עובדתית רחבה ומקיפה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ולשם כך זקוקים הם לבסיס עובדתי רחב. את מלאכת האיזון בין האינטרסים, יש לבצע בזהירות יתרה, ואין לאפשר לתובע המבקש לאשר התובענה כייצוגית "לדוג" אחר ראיות, במטרה לבסס את תביעתו שלו ואת בקשתו לאישור התובענה כייצוגית.

בנסיבות המקרה דנן, סבורה אני שמאזן האינטרסים נוטה בשלב זה לטובת המשיבה דווקא. ואבהיר את דברי: קיימת אפשרות שעם הגשת תגובת המשיבה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, יתייתר, כאמור, הדיון בבקשה זו, שכן לתגובה יצורפו הן חוות דעת מטעמה (כך, לדברי באי כוח המשיבה), והן מסמכים, עליהם תבקש היא להשתית את גרסתה. אם לא תופס דעתם של המבקשים, אזי בשלב זה, ניתן יהיה לדון בבקשתם לגילוי מסמכים, אם יהיה בכך צורך. בשלב הנוכחי של הדיון, ואין נפקא מינה אם הוארך המועד להגשת תגובה מטעם המשיבה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, אם לאו, לא מצויה בפני
בית המשפט תשתית מספקת לקבוע אם התמלאו תנאי תקנה 120 (א), ומהו היקף הגילוי הנחוץ, אם בכלל. איני פוסלת האפשרות שגם לאחר קבלת תגובה מטעם המשיבה, לא ניתן יהיה להיעתר לבקשת המבקשים לגילוי מסמכים כללי, וייתכן שהם יחויבו לצמצם את דרישותיהם, זאת כאמור על מנת לאזן נאמנה בין האינטרסים השונים, ובהתאם לרוח הפסיקה שצוטטה אף ע"י באי כוח המבקשים.

מכל האמור יוצא שאין מקום להורות על גילוי מסמכים כללי בשלב זה.
לאחר שתתקבל תגובה מטעם המשיבה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית (בהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בדיון מיום 4.9.01), ישקלו המבקשים את מהלכיהם, והצדדים יפעלו להסדרת נושא גילוי המסמכים.

איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום א' בחשון, תשס"ב (18 באוקטובר 2001) בהעדר הצדדים.


גרסטל הילה
, שופטת












א בית משפט מחוזי 1601/01 גלי קונסט, איתן קונסט נ' טבע תעשיות פרמבצטיות בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/10/2001)