פסקי דין על כאמל סואלחי | פסקי דין על אקרם סקאפי | פסקי דין על מחמוד עישה ואח' | פסקי דין על הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים | פסקי דין על יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים | פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים ואח' |

39729-01/14 עתמ     03/06/2015




עתמ 39729-01/14 כאמל סואלחי, אקרם סקאפי, מחמוד עישה ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים, הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

לפני: כב' השופט דוד חשין
, נשיא
עת"מ 39729-01-14
03 יוני 2015



ה
עותרים
:
1
.
כאמל סואלחי

2
.
אקרם סקאפי

3
.
מחמוד עישה

4
.
וגיה אבו סנינה

5
.
עמאד עבידאת

6
.
סלאח אלדין סקאפי


נגד

ה
משיבים
:
1.הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים
2.יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים
3.הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים
4.עירית ירושלים


החלטה

1.
החלטה זו עניינה בבקשת העותרים לחייב את המשיבות בהוצאות, זאת לאחר שהעתירה נמחקה ב

פסק דין
שנתתי ביום 5.5.15.


רקע תמציתי
2.
העותרים יזמו והגישו את תכנית 9757 שנוגעת לשטח של כ-16 דונם בגוש שאינו מוסדר בשכונת ג'בל אלמוקבר ערב א-סווארחה (להלן – התכנית).
3.
ביום 4.6.07 החליטה ועדת המשנה המקומית לאשר את התכנית, ולהמליץ על כך בפני
הוועדה המחוזית, בתנאים מסוימים אשר פורטו באותה החלטה.

4.
ביום 30.10.07 דנה מליאת הוועדה המחוזית בעניינה של התכנית לראשונה, וקבעה כי מדיניותה היא להימנע מלאשר תכניות כטלאי על טלאי, טרם תכנון כולל. עוד נקבע כי בחינה של מאפייני התכנית מגלה כי הושקעה בה מחשבה תכנונית. כן נקבע כי הוועדה תשוב לדון בתכנית לאחר גיבוש תכנון כולל, וכי מהנדס העיר ומתכנן העיר יעדכנו את הוועדה בעניין זה בתוך 6 חודשים. ביום 20.1.09 קיימה מליאת הוועדה המחוזית דיון נוסף בתכנית, בסיומו הבהירה כי המתחם מחייב קיום של תכנון כולל, וכי ראוי לקדמו במהירות האפשרית. ביום 12.3.12 התקיים עוד דיון בתכנית בפני
מליאת הוועדה, בסיומו קבעה הוועדה כי היא תקיים בהקדם דיון בתכנון הכולל המתגבש באזור.
5.
בשנת 2013 הגישו העותרים עתירה מינהלית לבית משפט זה (עת"מ 31084-03-13), אשר נדונה בפני
חברתי הנכבדה, השופטת נאוה בן-אור. העתירה נסובה סביב טענת העותרים כי המשיבות אינן מקיימות דיון ענייני בתכנית. לאחר הגשת העתירה הודיעה הוועדה המחוזית כי היא תשוב ותבחן את התכנית וכן את השאלה האם יש מקום לקדמה ללא תכנון כולל. בעקבות הודעה זו ניתן ביום 4.6.13

פסק דין
לפיו העתירה התייתרה ויש להורות על מחיקתה. עם זאת, נכתב בפסק הדין כי הגם שתכנון כולל הוא שיקול ענייני, הרי שלגורם הזמן יש משמעות, וככל שהוא חולף מידת הסבירות שבעיכוב קבלת ההחלטה בבקשה לתכנית ספציפית הולכת ופוחתת. בפסק הדין הוטלו על הוועדה המחוזית הוצאות בסכום של 7500 ₪.
6.
ביום 8.7.13 התקיים דיון נוסף בתכנית. בתום הדיון התייחסה הוועדה המחוזית לשאלת קידום תכניות חלקיות טרם השלמת תכנון כולל, וציינה כי זהו הבסיס שיש לקבוע טרם אישור תכניות נקודתיות. בכל הנוגע לתכנית מושא העתירה, נקבע כי היבטים מרכזיים הנדרשים להבטחת תכנון נאות, ובהם צרכי ציבור ושטחים פתוחים, אינם יכולים להיבחן במנותק מתכנון כולל. עוד קבעה הוועדה כי בישיבה הבאה תוצג תכנית המתאר לחטיבת השטח המלאה.
7.
ביום 5.8.13 התקיימה ישיבה נוספת במליאת הוועדה המחוזית. לאחר הדיון החליטה הוועדה המחוזית לדחות את התכנית, שכן קיים קושי באישור תכנית בהעדר ראיה כוללת לאזור וכי התכנית אינה מתאימה לתכנון הכולל המתגבש. כן ציינה הוועדה כי ישנם פגמים נקודתיים בתכנית, ובכללם: גבולות התכנית אינם ברורים; התכנית מבקשת להקים שכונת מגורים חדשה אך אינה כוללת הפרשות לצרכי ציבור בהיקף הנדרש; השטחים הציבוריים המוצעים בתחום התכנית אינם עומדים בהנחיות תדריך הקצאת קרקע לצרכי ציבור – 5 מ"ר לנפש; התכנית מציעה חניות עיליות בניגוד למדיניות הוועדה; המלצת הוועדה המקומית על הפקדת התכנית מלמדת כי התכנית במתכונתה הנוכחית אינה ראויה תכנונית; גם התכנית המתואמת כביכול עם התכנון הכולל, שהוצגה לוועדה ביום 8.7.13, לוקה בפגמים תכנוניים.
8.
על החלטה זו הוגשה העתירה שבפני
י, בגדרה התבקשו שורת סעדים: לאשר את התכנית במתכונתה הנוכחית; לאשר את התכנית לאחר שתותאם לתכנית השלד שהוכנה על-ידי עיריית ירושלים; להורות על קיום דיון תוך 3 חודשים בתכנון הכולל של השטח; להורות על השלמת התכנון הכולל; להורות על אישור התכנית בכפוף להתאמתה לתנאים הנגזרים מתכנית השלד; להורות למשיבות להצהיר על המועד בו יקיימו את החובות המוטלות עליהן; להורות כי הוועדה המחוזית תיטול את סמכויות הוועדה המקומית, לפי סעיף 28 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.


השתלשלות העניינים לאחר הגשת העתירה
9.
לאחר שהתקיימו מספר דיונים בעתירה, במסגרתם עידכנו הצדדים את בית המשפט על אודות התקדמות הליכי התכנון באזור, הודיעה הוועדה המחוזית כי ביום 30.3.15 הובאה תכנית האב של ערב-סווארחה לדיון בפני
מליאת הוועדה המחוזית, וזו האחרונה החליטה לאמצה בכפוף לשינויים מסוימים.
10.
בעקבות הודעה זו, קבעתי את העתירה לדיון משלים כדי לשקול את מחיקת העתירה. בדיון שנערך ביום 5.5.15 הודיעו העותרים כי מבחינה משפטית יש צורך בתיקון העתירה או הגשת עתירה חדשה, או לחלופין להמתין לפעולות נוספות של המשיבות. לבסוף ציינו כי הם מבקשים למחוק את העתירה. העותרים הוסיפו וטענו כי הם פנו למשיבות מספר פעמים לפני הגשת העתירה, אולם חלק מהסעדים התמלאו רק לאחר הגשתה. משכך נטען כי יש לחייב את עיריית ירושלים והוועדה המקומית (להלן – המשיבות 4-3) בהוצאות. אשר לוועדה המחוזית ויו"ר הוועדה המחוזית (להלן – המשיבות 2-1), נטען כי אלה סירבו לדון בתכנית עד אשר יוצג התכנון הכולל.

11.

המשיבות 2-1 טענו, בתגובה, כי הקו שבו נקטו היה עיקבי, ולפיו התכנית במתכונתה הנוכחית אינה יכולה לעמוד, וכי למעשה עיקר טענות העותרים לעניין ההוצאות אינן מופנות כלפיהן.
12.
המשיבות 4-3 טענו כי אין מקום לפסיקת הוצאות, וציינו כי אף העותרים הודו בדיון כי אין בתכנית האב ליתן מענה לתכנית מושא העתירה. יתר על כן, התכנית נדחתה מחמת פגמים מהותיים והעתירה כוונה כלפי החלטה זו, אשר עומדת בעינה גם לאחר אישור התכנון הכולל. המשיבות 4-3 הוסיפו וטענו כי קיימת עתירה אחרת (עת"מ 58535-03-14), אשר נמחקה בהסכמה, והתמקדה בהבאת תכנית האב לדיון בוועדה המקומית. עוד הוסיפו הן, כי ברור שתכנון כולל בשטח כה גדול אורך זמן.
13.
בתגובה טענו העותרים, כי משנת 2011 לא נעשה דבר לקידום התכנון הכולל, וחרף בקשותיהם לא ניתנה להם האפשרות להתאים את התכנית שהגישו לתכנון הכולל המתגבש.
14.
בתום הדיון הוריתי על מחיקת העתירה, וקבעתי כי החלטה בשאלת ההוצאות תינתן בנפרד.



דיון והכרעה
15.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי אין מקום להורות על פסיקת הוצאות לטובת העותרים.
16.
אשר למשיבות 2-1, לא מצאתי שיש מקום לפסוק לחובתן הוצאות, שעה שאף העותרים הפנו את מרבית טענותיהם למשיבות 4-3.
17.
זהו הדין גם באשר לחיוב המשיבות 3-4 בהוצאות. ראשית יצוין כי עניין התכנון הכולל, בהקשר הספציפי לתכנית מושא העתירה, נדון באופן פרטני במסגרת עת"מ 31084-03-13. העדר התקדמות התכנון הכולל, כשלעצמו, עמד במרכזה של עת"מ 58535-03-14. אלא שעתירה זו שבפני
י, הגם שכללה סעדים הנוגעים לתכנון הכולל, התמקדה בהחלטה לדחות את התכנית שהגישו העותרים. שנית, ההחלטה לדחות את התכנית בעינה עומדת, זאת גם לאחר שהוועדה המחוזית החליטה לאמץ את עקרונות תכנית האב, כאשר המשיבות טענו מבראשית הדרך כי נפלו בה פגמים מהותיים שאינם קשורים לראייה התכנונית הכוללת של השטח. שלישית, שוכנעתי כי אכן נעשו מצד המשיבות מאמצים כנים לקדם את התכנון הכולל, המהווה עניין מורכב. ער אני למצוקת העותרים אולם כפי שכבר ציינתי, לא זהו המקום לחייב את המשיבות בהוצאות.
18.
כללו של דבר: הבקשה לחיוב המשיבות בהוצאות נדחית בזה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום,
ט"ז סיוון תשע"ה, 03 יוני 2015, בהיעדר הצדדים.









עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 39729-01/14 כאמל סואלחי, אקרם סקאפי, מחמוד עישה ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים, הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים ואח' (פורסם ב-ֽ 03/06/2015)