פסקי דין על עיסא יוסף | פסקי דין על הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

5559/01 א     23/02/2005




א 5559/01 עיסא יוסף נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ




1
בתי המשפט

א 005559/01
בית משפט השלום חיפה
23/02/2005
תאריך:
כב' השופט א. גנון

בפני
:

עיסא יוסף

בעניין:
התובע
ש. איל ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
הנתבעת
מ. כפרי-קהן ואח'

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין
1. התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויים לנזקי גוף שנגרמו לו, לדבריו, בשתי תאונות דרכים. האחת ביום 13.12.99 והשנייה ביום 24.4.01.

המחלוקת העיקרית נטושה בעניין החבות לתאונה הראשונה. הנתבעת טענה כי אם נפגע התובע הרי זה בנסיבות אחרות לחלוטין מכפי שטען והוא ניסה ל"הלביש" את פגיעתו על תאונת דרכים שלא בה הוא נפגע. נשמעו ראיות בשאלת החבות ולהלן ההכרעה.

2. עפ"י גרסת התובע נסע ביום 13.12.99 בשעות הערב ברכב סובארו הרשום על שם עבדאללה עבדאללה, אך לטענתו היה בפועל בבעלות עבדאללה אלפתאח (שהעיד). בנסיעה לכוון כפר ריינה הגיע רכב מולו בנתיב הנגדי שסטה מנתיבו לעבר נתיב נסיעת התובע ואילצו לחמוק מהתנגשות ולסטות ימינה - הוא החליק ונפל לתעלה בצד הדרך. התאונה היתה ב- 22:00 ובשעה 22:30 בדק אותו צוות מד"א ופינה אותו לבי"ח. הודעה נמסרה לחב' הביטוח, אך צויין שפרטי האירוע נרשמו ע"י פקידה שקיבלה דווח מפי התובע. לרכב נגרמו נזקים אשר שולמו לעבדאללה עבדאללה שהיה "המבוטח" - תשלום ב- 21.1.00.

3. הנתבעת עשתה מאמץ להוכיח את חוסר אמינות התובע ואת מעשה התרמית שלו, וציינה את הסתירות המהותיות בגרסותיו ואת הראיות האחרות שהוצגו - כל אלה הובילו את הנתבעת למסקנה שהתובע לא נפגע בתאונת הדרכים הראשונה כלל ועיקר.

4. בהודעה בכתב שנמסרה לחב' הביטוח אודות האירוע נרשם כי התובע נסע בירידה ורכב הגיע מולו, לא הוזכר מיקום הכביש נצרת ריינה, אך הוזכרה העובדה שהתובע נפל לצד הדרך בעומק 1.5 מטר, דבר שלא הוזכר בעדותו הראשית.

כמו כן נרשם שהכביש היה רטוב וירדו גשמים, גם עובדה זו נעדרת מעדותו הראשית (נ/3).

בבית המשפט העיד עבדאללה אלפתאח. בתצהיר העדות הראשית, מספר העד כי הרכב הנדון היה בבעלותו (רשום ע"ש בנו) וכי התובע שהינו בן דודתו הוא מכונאי ופחח, הסכים לקחת את המכונית לבצע בה תיקון קטן בכנף הקדמית שהיה בה כיפוף קל מאוד. יוסף לקח את הרכב ומסר לעד את רכבו שלו סובארו 1993. על התאונה נודע לו ביום 13.12.99 סמוך לחצות כשהתובע התקשר והודיעו שארעה תאונה ונגרם נזק רציני לרכב וכי הוא עצמו נלקח לבי"ח. העד מספר שכעס מאוד והודיע שהוא דורש שיתקן את הרכב וישלם לו את השווי המלא. אם יגבה כספי הביטוח ישלם לו גם ההפרש בין הסכום שישלם לשווי הרכב לפני התאונה. הוא הודיע לתובע שעליו לדאוג לשלם לו 30,000 ₪ כאילו מכר לו את הרכב. תגמולי ביטוח קיבל סך 12,687 ₪ מבלי שהיה כלל מעורב בעניין - סוכן הביטוח דאג להעביר לו את הסכום. התובע "השלים" לו עוד 18,000 ₪. בעדותו ציין שהחוקרים הגיעו אליו וסיפר להם את הידוע לו הכל אודות התאונה כפי שנודע לו רק מפי התובע, שכן הוא עצמו אינו יודע דבר אישית על התאונה.

עדות העד לא היתה מועילה בלשון המעטה, לגרסת התובע. סתירות ותמיהות רבות עולות בעדותו ובהודעותיו, ב"כ הנתבעת הצביע עליהן היטב. השאלה היא האם בסופו של יום, לאחר שכל אלה יילקחו בחשבון, עדיין ניתן להם משקל לדברים שמסר העד והאם ניתן לסמוך על אופן גביית ההודעות ממנו, בפרט לנוכח התמלילים שהוצגו. (השיחות של החוקר עם העד).

5. גרסת התובע בעדותו הראשית, בחקירתו הנגדית ובמסמכים ובהודעות שנמסרו, רבת סתירות ואי דיוקים משמעותיים ביותר, הן בהתייחס לגרסתו הוא והן בהשוואה לדברי העד אבדאללה אלפתאח. כמות הסתירות והעניינים הבלתי ברורים רבה, הנושאים בחלקם שוליים ובחלקם מהותיים, אולם כוחם המצטבר מוביל למסקנה ולתמונה עגומה ביותר של עדויות בלתי מהימנות ובלתי אמינות. אין אני מוכן להשתית מסקנות על העובדות כטענת התובע שגרסתו כה קלושה עד שהתמונה הכוללת ב"פזל" הראיות מטושטשת עד בלי הכר. ב"כ הנתבע ציין מספר עניינים שבהם נתגלו אי דיוקים וסתירות ואין לי אלא להסכים עימו בנדון והיריעה קצרה מלהושיע.

6. לעניין גביית העדות מאת העד עבדאללה אלפתאח, חייבים להעיר כי הדרך והצורה בה פעל החוקר אינה ראויה, לשון המעטה. ההודעה והתמליל מעוררים הרושם שחלקים של הודעת העד ועדותו לא נרשמו בהודעה שעליה חתם, וכי היה ניסיון של החוקר, המקליט, בחקירה השנייה, לכוון את הדברים לכוון "התיזה" הרצויה לשולחיו; כך למשל היתה מגמת החוקר להכניס לפיו של העד דברים כאילו נאמרו ויש לרושמם - בנושא מסירת הרכב לתובע לשם תיקון - אין התאמה בין ההודעה לתמליל בנקודה זו - ויש קטע או חלל ריק. השאלה מדוע נסע התובע לנצרת באותו יום אינה כל כך רלבנטית ומהותית אך ראוי היה לומר ולציין הדברים. כיוצא בזה, לא ייחסתי משקל מהותי לשאלה איזה נזק היה לרכב, ערב התאונה, ואני יוצא מן ההנחה שסיפורו של התובע והעד בנדון היו "פחות או יותר" נכונים, קרי שהרכב נמסר לתובע ע"י עבדאללה לאחר שהיה צורך לבצע בו תיקון קל בחלק הקדמי השמאלי - ולא היה כל נזק פח בחלק האחורי או בכנף האחורית.

7. בית המשפט ראה ושמע את התובע ואת העד אלפתאח עבדאללה, ולאחר ששמעתי אותם, איני יכול ליתן אימון בדבריהם.

העד אלפתאח עבדאללה, הוא קרוב משפחה לתובע, ויש חשד סביר למדי שעדותו היא מגמתית ומושפעת מיחסים אלה. גרסת התובע בדבר אירוע התאונה עצמה אינה נתמכת בעדות ראייה, שכן עבדאללה לא היה נוכח, ועדותו נועדה "לחזק" עניינים אחרים נסיבתיים, אלא שגם באלה לא הצליח לשכנע את בית המשפט, מה גם שאין לשכוח כי לא היה עד לתאונה הראשונה.

ב"כ התובע היתה אכן ערה לבעייתיות שבעדות התובע ומר עבדאללה ולסתירות הרבות, וניסתה להסביר ולתרץ את עדותם, תוך שהיא מבקשת להפריד בעדותם בין עניינים שונים. בית המשפט ניסה לעשות זאת אולם בסופו של דבר התמונה עגומה ואין ביכולתי לתת אמון בגרסת התובע. כבר הזכרתי לעיל עניינים אחדים ואוסיף כי התובע סיפר שממקום התאונה נסע לביה"ח עם חסן גיסו ולמחרת היום נפגש עם עבדאללה וסיפר לו. העד עבדאללה נחקר נגדית וטען נמרצות כי התובע הגיע אליו לעבודתו מיד אחרי שהתובע שוחרר מבי"ח (יחד עם אחיו) ואני מפנה לפרוטוקול עמ' 13. בנוסף לכך התובע שטען כי הרכב נפל לתעלה לא ידע להסביר כיצד והיכן בדיוק נפגע הרכב, האם בחלק הקדמי נפגע או כל הצד הימני נפגע - על כך לא ידע להשיב - ועדותו זו מאוד תמוהה.
עבדאללה, שהעיד כדי לתמוך בגרסת התובע אינו מעורר אימון בדבריו ובסיפורו.

8. טוענת ב"כ התובע כי כל הסתירות עליהן הצביעה הנתבעת, בין הודעותיו של העד לבין עדות התובע הן סתירות לכאורה ונוגעות לעניינים שוליים שאינם מכרסמים בגרסת התובע, וגם אם עדותו אינה נקייה מסתירות הרי שהיא מתיישבת היטב עם ראיות שהוצגו ועם הגיון הדברים ולכן די בה אפילו כעדות יחידה של בעל דין. אין בידי לקבל את המסקנה האמורה. מדובר בעדות מגמתית שבנקודות הענייניות, התברר שעדות העד אינה אמינה וסותרת את גרסת התובע. עדות התובע נותרה כעדות יחידה שאין לה כל סיוע וכאשר היא כשלעצמה בלתי אמינה. התובע "התאכזב" מעדותו של העד עבדאללה - בכך הודה, וזאת לנוכח הסתירה בין ההודעות בכתב שמסר לחוקר לבין עדות התובע. התובע מבקש להתעלם מעדות העד שכן יש בה כדי להזיק לגרסתו וזאת משום שהעד שומר טינה לתובע בגלל הנזק שנגרם למכונית. זוהי טענה בלתי סבירה, ואף אינה עומדת במבחן המציאות. הנזק אמנם היה גדול, אולם העד קיבל סיפוק מלא על נזקיו לפי ההסדר שנעשה בניהם. אינני יכול לקבל את טענת העד על כי פרץ סכסוך ממשי בינו לתובע על רקע זה - אלה הם דברים בלתי משכנעים, ונועדו כדי ליצור רושם של סכסוך שלא היה.

9. התמלילים שהוגשו משיחות החוקרים עם העד, והודעות בכתב שנמסרו לחוקר אכן מעוררות שאלות בדבר טיב ההחלטות ופעולת החוקר, אולם ההודעה שנחתמה אושרה וזוהתה ע"י העד. מוכן אני לקבל את טענת התובע כי בשאלת הנזק, שהיה ברכב לפני התאונה נשוא תביעה זו, הרי שיש לקבל את גרסת התובע והעד כי לא מדובר באותו נזק - ואף על פי כן אין התמונה הכללית משתנית; אין הדבר מוסיף אמינות לגרסת התובע דווקא.

התובע חייב היה להוכיח את התרחשות התאונה הראשונה ולא עמד בנטל זה. אכן הוצג חשבון של גרירת הרכב וחילוצו מן התעלה, ואמנם הגיע התובע ל"חדר מיון" בבית חולים וטען שנפגע בתאונת דרכים - ואלה הן ראיות התומכות לכאורה בתביעתו, אולם על אף ראיות אלה אין בידי להשתכנע שהתובע נפגע בתאונה במקום ובנסיבות שטען, ומסקנתי היא שיש לדחות תביעתו בהקשר לתאונה הראשונה.

11. התאונה השנייה ארעה ביום 24.4.01. התובע נהג במכונית מיצובישי בכפר ריינה ונפגע מאחור ע"י רכב משא שפגע בו שעה שטור מכוניות עצר. אין בפי הנתבעת ראיות או טענות ממשיות לכפירה באירוע או בפגיעת התובע באירוע. הסיפור וההודעה שנמסרו היו פשוטים וקוהרנטיים ועדות התובע בנדון לא נסתרה כהוא זה. אשר על כן בגין תאונה זו ראוי הוא וזכאי לפיצוי על נזקי גוף עד כמה שנגרמו לו. עניין זה יתברר בהמשך ההליך לקביעת הנזק.

12. הנתבעת טענה ששתי התאונות הוו גם תאונת עבודה, עניין זה לא הוכרע על ידי ויישאר לטיעון במסגרת קביעת גובה הנזק ביחס לתאונה השנייה, בהמשך הדיון.

13. התיק מוחזר למנ"ת כדי לנתבו לשופט אחר להמשך שמיעתו. חסד עשיתי עם התובע שלא חייבתי אותו בהוצאות ביחס לדחיית תביעתו בגין התאונה הראשונה, מתוך מגמה לאפשר לצדדים להגיע כעת להסדר בשאלת גובה הפיצוי.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום י"ד ב אדר א, תשס"ה (23 בפברואר 2005).

א. גנון
, שופט

קלדנית: רחל מ.








א בית משפט שלום 5559/01 עיסא יוסף נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/02/2005)