פסקי דין על ( ו-2) | פסקי דין על סיגלית נתנאל | פסקי דין על שי מנצורי | פסקי דין על דוד דרורי

34044-03/14 א     04/06/2015




א 34044-03/14 ( ו-2), סיגלית נתנאל, שי מנצורי נ' דוד דרורי








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 34044-03-14 דרורי נ' ישראל




תיק חיצוני:




מספר בקשה:
9

לפני
כבוד השופטת
קרן אזולאי


מבקשים

(נתבעים 1 ו-2)

1. סיגלית נתנאל
2. שי מנצורי


נגד


משיב

(תובע)




דוד דרורי






החלטה

1.
לפניי בקשת נתבעים 2 ו-3 לביטול

פסק דין
שניתן בהיעדר הגנה.

2.
התביעה הוגשה בגין חוב כספי הנובע מאי-תשלום דמי שכירות. נתבעת 1 שכרה את הדירה ונתבעים 2 ו-3 ערבו להסכם השכירות. נתבעים 1 ו-2 היו בעבר נשואים זה לזו, ואילו נתבעת 3 היא אחותו של נתבע 2.

3.
ביום 8.7.2014 ניתן נגד נתבעים 1 ו-2

פסק דין
בהיעדר הגנה. זאת, לאחר שלא הגישו כתב הגנה מטעמם. ביום 23.11.2014 הגישה באת כוחם של נתבעים 1 ו-2 בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, ובהחלטה מיום 23.11.2014 הובהר כי ניתן

פסק דין
ועל נתבעים 1 ו-2 להגיש בקשה מתאימה, אם ירצו בכך. ביום 29.12.2014 התקיים קדם משפט, שהתנהל בין התובע ונתבעת 3.

4.
ביום 1.1.2015 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה טענה נתבעת 1 כי לא זכור לה שקיבלה את כתב התביעה, נוכח העובדה שבתקופה שנשלח קיבלה מכתבים רבים לביתה והתביעה "השתרבבה לה" בין כל המכתבים. לטענתה, אי הגשת כתב ההגנה לא נבעה מזלזול בהליכים, אלא מהעובדה שהייתה באותה תקופה במצב אישי וכלכלי קשה בשל הליך הגירושין מנתבע 2. עוד טענה נתבעת 1 כי בשל מצבה הכלכלי באותה תקופה לא עלה בידה לשכור עורך דין. לגופה של התביעה טענה הנתבעת כי בפיה טענות הגנה טובות, ובהן כי התביעה נולדה לאחר שנתבע 2, בעלה לשעבר, ביקש מהתובע חשבוניות ואישורים על ביצוע תשלומי השכירות, וזאת כדי להגישם לצורך קבלת החזרי מס. לפי הטענה, בשלב זה התובע – שלפי הנטען קיבל את דמי השכירות מספר שנים במזומן מבלי שנתן קבלה על כך – נבהל ועשה כל שביכולתו על מנת להוציאם מהמושכר. עוד נטען בבקשה כי לכל אורך תקופת השכירות דמי השכירות שולמו במלואם. נתבעת 1 טענה כי לאחר גירושיהם התחייב נתבע 2 לשלם את דמי השכירות במקום העברת מזונות. לטענתה, התובע לא פנה אליה ולא שלח לה כל מכתב התראה המודיע כי לא הועבר לו תשלום של שכר הדירה, למרות התחייבותו לעשות כן. בעקבות זאת, נטען, נמנעה ממנה האפשרות למזער את הנזק.


נתבע 2 הגיש אף הוא תצהיר מטעמו. לטענתו, כלל לא היה ער לכך שהוגשה נגדו תביעה וזאת הואיל ובתקופה זו לא התגורר בבית והיה מגיע לבית רק מעת לעת. לגופה של התביעה חזר נתבע 2 על הטענות שהועלו בתצהיר נתבעת 1, והוסיף כי עבור כל תקופת השכירות שולמו לתובע דמי שכירות במזומן למעט שני חודשי שכירות שהוא מודה שלא שולמו (7/14 ו-11/14).

5.
התובע הגיש תגובה מטעמו. בתגובה נטען כי הבקשה נגועה בחוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים. ראשית, נטען כי אין מקום לקבל את הטענה לפיה הנתבעים הופתעו לקבל את

פסק דין
. לטענת התובע, הנתבעים פעלו לסכל את ההליכים. כך, נטען כי נתבעת 1 סירבה בשיטתיות לחתום על אישורי מסירה של כתבי הטענות לפחות חמש פעמים (גם כשהגיע שליח למקום עבודתה). עוד ציין התובע כי נתבעת 3 היא בת משפחתה של נתבעת 1, ובדיון שהתקיים בתביעה עלה כי נתבעת 3 פנתה לנתבעים האחרים בבקשה שיסדירו את חובם. התובע טען עוד כי אין לקבל את הטענה לפיה נתבעת 1 לא הבינה את ההליכים המתנהלים נגדה, שכן התקיימו מספר פגישות עימה, בנוכחות בני משפחה אחרים, בניסיון לפעול לצמצום חוב השכירות; אשר לטענת התובע, לא הוכחש על ידם. שנית, לטענת התובע אין בפי נתבעת 1 טענת הגנה כלשהי. לפי הטענה, נתבעת 1 כלל לא ציינה מהו, לשיטתה, גובה החוב כלפי התובע (בשים לב לכך שהדירה פונתה רק בתקופה האחרונה). יצוין כי עיון בתשובה מעלה כי היא התייחסה בפועל לשני הנתבעים, הגם שתכופות התייחסה לנתבעת 1 בלבד.

4.
בתשובה לטענות אלה טענו הנתבעים כי נתבעת 1 הייתה מודעת רק להליך הפינוי שננקט נגדה, ולא הייתה מודעת לתביעה הכספית. לטענתם, רק לאחר שהתקיים הדיון בתיק הנוכחי הבינו הנתבעים דרך מקורבים כי מתנהל הליך בעניינם, וזאת הואיל ונתבעת 3 אינה בקשר עימם. הנתבעים הוסיפו כי אכן ניהלו משא ומתן עם התובע לעניין התשלום, אולם לטענתם, בפירוש התכחשו לסכום בו הוא נוקב.




דיון והכרעה
5.
עיינתי בטענות בעלי הדין. יצוין תחילה כי לא שוכנעתי שיש הצדקה במקרה הנוכחי לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. טענתם של הנתבעים כי לא שמו לב לקבלת התביעה לא נתמכה בראיה כלשהי. הנתבעים אף לא מצאו לנכון להשיב לטענת התובע לפיה הנתבעת סיכלה את קבלת התביעה חמש פעמים לפחות. זאת ועוד, נתבעת 1 לא הכחישה את העובדה שכתב התביעה התקבל אצלה, אלא טענה שהוא השתרבב בין מסמכים אחרים וכי לא עלה בידה לשכור עורך דין. עצם העובדה שהועלתה טענה לפיה מצבה הכלכלי מנע ממנה שכירת עורך דין, משמעה כי היא הייתה מודעת להליכים שננקטו נגדה. כך גם ביחס לנתבע 2. עצם העובדה שהוא הגיע לבית מעת לעת אין משמעה שהוא לא ידע על ההליכים. זאת בפרט נוכח העובדה שלא נטען שנתבעת 1 לא יידעה אותו על קבלת כתב התביעה. יוער עוד כי יש לדחות את טענת הנתבעים לפיה הם היו מודעים להליך רק לאחר קיומו של קדם המשפט. טענה זו נסתרת מתוקף פעולת הנתבעים עצמם. כפי שצוין לעיל, הנתבעים הגישו בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה ביום 23.11.2014. המשמעות היא שלפחות חודש ימים לפני קדם המשפט הם היו מודעים להליך.

6.
השאלה, לפיכך, היא אם יש להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין מכוח שיקול דעת בית המשפט. כידוע, בבוא בית המשפט להפעיל את שיקול הדעת עליו לשקול שני עניינים מרכזיים. ראשית, האם המבקש הציג טעם ענייני לכך שלא הגיש כתב הגנה, ואם הדבר נבע מזלזול בהליכים המשפטיים. שנית, אם ביטול פסק הדין עשוי להצמיח תועלת. כלומר, מהם סיכויי ההצלחה של המבקש, ואם טענות ההגנה שהוא מציג עשויות להוביל את בית המשפט להחלטה שונה מזו שניתנה (ראו, למשל, ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, עו"ד הנאמן על נכסי י' בן-ציון פ"ד מח(1) 830 (1994)). אשר לשיקול הראשון, ספק אם די בטעם שהוצג על ידי נתבעים 1 ו-2. יחד עם זאת, נכונה אני להניח שמדובר היה בתקופה אישית מורכבת עבורם שייתכן שגרמה לכך שדעתם הייתה מוסחת ושלא עלה בידם לשכור עורך דין. אשר לשיקול השני – שהוא, כאמור, השיקול המרכזי מבין השניים – עיון בבקשה ובתשובה מעורר ספק אם טענות ההגנה שמציגים הנתבעים משכנעות. הנתבעים טענו בכלליות כי לשיטתם שילמו את רובו הגדול של החוב, וכי העניין כולו החל בעקבות בקשתם לקבל קבלות עבור התשלום. על אף הקושי, אין בידי לקבוע בשלב הנוכחי כי מדובר בהגנת בדים, ולכן, גם אם על פני הדברים הטענות מוקשות, יש לאפשר לנתבעים את יומם בבית המשפט. לפיכך, ונוכח העובדה שככלל, יש לברר הליכים לגופם, אני נעתרת לבקשה. פסק הדין מיום 8.7.2014, מבוטל.


שקלתי אם יש מקום להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדה כספית. נוכח מצבם הכלכלי של הנתבעים (בהתבסס על המסמך שצורף לבקשה לביטול פסק הדין), ועל רקע זכות הגישה לערכאות, לא מצאתי לנכון לעשות כן (השוו, רע"א 4838/12 מורדוב נ' טייב (13.8.2012)). יחד עם זאת, בהתחשב בצורך בהגשת תגובות ובשל העיכוב שנגרם בבירור ההליך, ישאו נתבעים 1 ו-2 בהוצאות התובע בבקשה הנוכחית בסך של 2,500 ש"ח.

7.
נתבעים 1 ו-2 יגישו כתב הגנה בתוך 30 ימים מהיום.


ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ה, 04 יוני 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 34044-03/14 ( ו-2), סיגלית נתנאל, שי מנצורי נ' דוד דרורי (פורסם ב-ֽ 04/06/2015)