פסקי דין על מאיר בן עזרא | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

33479-05/14 בל     04/06/2015




בל 33479-05/14 מאיר בן עזרא נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בנצרת

ב"ל 33479-05-14



לפני:
כב' הנשיאה ורד שפר

נציג
ציבור (עובדים): מר יונס ג'בארין
התובע
:



מאיר בן עזרא
, ת.ז. 058009283

ע"י ב"כ: עו"ד אמיר ח'טיב



נגד

הנתבע
:



המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד אברהים מסארווה

החלטה

1.

התובע סובל מליקוי בברכיים, אשר לגישתו נגרם עקב תנאי ואופי עבודתו בחברת החשמל במשך השנים, וזאת בדרך של מיקרוטראומה.
פנייתו לנתבע בבקשה להכיר בליקוי הנ"ל כתאונת עבודה נדחתה, מהנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לתנאי עבודתו.

מכאן התביעה שבפני
נו.

2.

התובע הגיש מטעמו תצהיר עדות ראשית ונחקר בפני
נו על תצהירו, וכן נחקר בפני
נו עד ההגנה מר מסרי עופר, הממונה על התובע במקום עבודתו בחברת החשמל.

3.

לאחר ששמענו את עדותו של התובע, ועל יסוד המסמכים שהוצגו בתיק, אנו קובעים את העובדות הבאות –

א.

התובע יליד 1964.
ב.

החל מחודש 06.12.1992 ועד היום, התובע עובד בחברת החשמל כמתקין רשתות וחיבורי חשמל לבתים.
ג.

עבודת התובע כרוכה בטיפוס רגלי (לעיתים תוך שימוש במכשירי עזר, כגון: מחזיק רגליים ומטפסים) על סולמות ועמודי חשמל בגבהים שונים (8 עד 12 מטר) תוך כיפוף ויישור של הברכיים, ביצוע תיקונים, התקנות וחיבורי חשמל אשר דרשו עליות וירידות חוזרות ונשנות מסולמות.
ד.

התובע ביצע חיבורי חשמל בממוצע 3-4 חיבורים ביום, במהלכם טיפס על סולמות בין 15 עד 16 פעמים ביום (להלן: "עבודות החשמל העיליות"). בנוסף, התובע ביצע חיבורי חשמל "תת קרקעיים", ובמסגרת זו טיפס על סולמות כ – 8 פעמים ביום. בהתאם לכך, התובע טיפס על סולמות בין 30% עד 50% מזמן ביצוע העבודה.
ה.

התובע ביצע חיבורי חשמל "תת קרקעיים", לעיתים במשך יום עבודה שלם ולעיתים תוך שילוב בעבודות החשמל העיליות. עבודות החשמל התת קרקעיות חייבו את התובע גם למשוך ולחבר כבלים תוך כיפוף וכריעה על הברכיים.
ו.

הטיפוס על הסולמות חייב את התובע להרים כלי עבודה (כגון מברגה, מקדחה, ברגים וכו') אותם הניח בתוך חגורה ו/או חבל ודלי שקשר לגופו. בהתאם לכך, התובע טיפס על הסולמות תוך נשיאת משקל של כ - 7 עד 8 ק"ג.
ז.

כמו כן, ולצורך ביצוע עבודתו, בנוסף לטיפוס למקומות היעד באמצעות שימוש בסולמות, התובע עלה באמצעות במת הרמה. לעיתים, התובע שהה על עמודי חשמל וביצע תיקוני חשמל במשך שעתיים עד שלוש שעות.
ח.

התובע עבד 5 ימים בשבוע, 10.5 שעות ביום, ולעיתים עבד שעות נוספות.

4.
ההיבט המשפטי
על פי הלכה הפסוקה, התנאים הדרושים ליישום תורת המיקרוטראומה לגבי ליקוי של עובד, כוללים ראשית כל קיום אירוע תאונתי שיש בו פגיעה זעירה שאין בה ממש, אך במצטבר לאירועים זעירים נוספים חוזרים וזהים או דומים, באה הפגיעה (
דב"ע נו/ 268 - 0
חיים לוי - המוסד לביטוח לאומי
,
פד"ע לב 504).
על מנת להוכיח תביעה דרך תורת המיקרוטראומה יש לאבחן בין רצף של תנועות זהות או דומות, לבין תנועות שונות ומגוונות, חסרות רצף
(
עב"ל 1012/00
אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי
,
ניתן ביום 28.7.02;
עב"ל 1428/04
ליליאן פרץ - המוסד לביטוח לאומי


ניתן ביום 6.3.06).

בהתאם להלכה הפסוקה, התנועות
צריכות להיות זהות, אך אין צורך בזהות מוחלטת, אלא די בכך שהתנועות היו "זהות במהותן", היינו, דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף עד שבסוף נוצר נזק ממשי (
בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי
- בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג

(2) 529)

ביחס לתדירות הפעולות החוזרות נקבע בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה:
"תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (
עב"ל 313/97
המוסד לביטוח לאומי
- יניב
, פד"ע לה, 529).

עוד נפסק, כי הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות אלו אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו (
עב"ל 465/07
יהודאי
- המוסד לביטוח לאומי
,
ניתן ביום
20.12.07).

5.

לאחר שנתנו את דעתנו לתנאי עבודתו של התובע ולסיכומי טענות הצדדים,
וחרף טענות ב"כ הנתבע, מוצאים אנו כי בעניינו של התובע הונחה תשתית עובדתית ראשונית ולכאורית כזו, שיש בה כדי לענות על התנאים הבסיסיים הנדרשים לצורך יישומה של תורת המיקרוראומה.
סבורים אנו שניתן להסתפק בפעולות כפי שתוארו לעיל, ולראות בהן, לכאורה ולצורך שלב זה של הדיון, כתשתית ראשונית ובסיסית, לפחות מבחינת ההיבט העובדתי, לצורך בחינת קיומה של תורת המיקרוטראומה.
לפי המתואר בתצהיר התובע ובדברים שהושמעו מפיו בפני
נו, ונתמכו בעדותו של עד ההגנה (מר מסרי עופר), עולה כי עבודת התובע התאפיינה בעיקרה בכיפוף ויישור הברכיים. אין התובע מתאר מצב של עמידה סטטית על רגליו. לפי המתואר, התובע ביצע במשך שנים רבות ובמשך שעות רבות עבודות שחייבו אותו לעלות ולרדת על סולמות, להתכופף ולכרוע על ברכיו. מדובר לטעמנו בתנועות שהינן דומות במהותן ולכאורה פועלות על מקום מוגדר – הברכיים, והמצדיקות לטעמנו, בחינתן בהיבט הרפואי הדרוש לצורך הקביעה הסופית בדבר יישומה של תורת המיקרוטראומה.

6.

אשר על כן, ולצורך קביעת הקשר הסיבתי-רפואי בין הליקויים מהם סובל התובע לבין תנאי עבודתו כמתואר לעיל, אנו ממנים כמומחה רפואי מטעמו של בית הדין את דר' לפידוס לב, מומחה באורטופדיה.

7.

על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים:

א.
תיק כללי ומקצועי (ידני וממוחשב) משירותי בריאות כללית, נ/1.
ב.

תיעוד רפואי שצורף לתצהיר התובע, ת/1.

8.

כב' המומחה מתבקש להשתדל לתת חוות דעתו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 יום מקבלת החלטה זאת.

9.

עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 יום להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש.

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים
ארכה נוספת
בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו,
שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן

פסק דין

בהתאם.

10.

המותב מסמיך את אב בית הדין לנסח שאלות למומחה וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, ככל שיידרש.

שכ"ט המומחה ישולם ע"י בית הדין כמקובל.





11.

להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ה, 4/6/15, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.








ורד שפר
, שופטת
נשיאה

מר יונס ג'בארין
נציג ציבור (עובדים)


























שאלון למומחה

1.
מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סובל התובע בברכיים?

2.
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
5129371
54678313
3.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרמו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

4.
במידה והמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).







בל בית דין אזורי לעבודה 33479-05/14 מאיר בן עזרא נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/06/2015)