פסקי דין על יוסי פרדו | פסקי דין על יעל שגב פרדו | פסקי דין על שלמה בר-טל | פסקי דין על חווה בר טל |

48559-10/14 תק     31/05/2015




תק 48559-10/14 יוסי פרדו, יעל שגב פרדו נ' שלמה בר-טל, חווה בר טל








בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא



ת"ק 48559-10-14 פרדו ואח' נ' בר-טל ואח'





בפני

כבוד השופטת עמיתה
אביבה טלמור


תובעים

1.יוסי פרדו

2.יעל שגב פרדו


נגד


נתבעים

1.שלמה בר-טל

2.חווה בר טל




פסק דין


בפני
י כתב תביעה מתוקן שעניינו תביעה כספית במסגרתה עתרו התובעים, אשר שכרו בית ברח' ההדרים 71 בשדה ורבורג מיום 1.8.2011 ועד יום 9.9.14 (להלן: "תקופת השכירות"), לחייב את הנתבעים לשלם להם סך של - 1,730 ₪, זאת בגין תשלומים שלטענתם הנתבעים חבים להם בשל אי קיום תנאים מתנאי הסכמי השכירות, ועוגמת הנפש שנגרמה להם בשל התנהלות הנתבעים, והכול בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות.

הנתבעים בכתב הגנתם המתוקן עתרו לדחיית תביעת התובעים שהוגשה נגדם, בציינם שאין הם חבים לתובעים סכום כספי כלשהו בהתאם להסכמי השכירות בגין תקופת השכירות וכי להם, לנתבעים, נגרמו הוצאות בשל התנהלות התובעים, ומשכך יש לדחות תביעת התובעים תוך חיובם בהוצאות משפט, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.

תובע 1, יוסי פרדו
, ציין בעדותו בבית המשפט את הדברים הבאים:
"מתאריך 1.8.11 ועד 9.9.14 שכרו התובעים מהנתבעים בית ברח' דרך ההדרים 71 בשדה וורבורג. אני מגיש את חוזי השכירות למשך 4 שנים, כלומר כל חוזה היה לשנה בערך והחוזים התחדשו פעם אחר פעם וזאת עד ליום 9.9.14. החוזים מוגשים ומסומנים ת/1, ת/2 ות/3. מדובר בבית פרטי של כ-60 מ"ר. עקב ריבוי המקרים שנפגענו מהתנהלותו של שלמה בר טל ביקשנו להפסיק את חוזה השכירות האחרון לפני המועד הנקוב בת/3. היינו צריכים להפסיק את השכירות ב-31.12.14 וביקשנו לסיים את השכירות במועד מוקדם יותר. לפי החוזה היינו צריכים למצוא דיירים שיחליפו אותנו לשביעות רצונם של הנתבעים כדי שנוכל להפסיק את השכירות לפני תום תקופת השכירות על פי החוזה ואכן חיפשנו שוכרים חלופיים ומצאנו כאלה והבאנו אותם לנתבעים. ביום 31.8.14 קיבלנו הודעה מהנתבעים על הסכמתם לשוכרים החלופיים שהבאנו והם הודיעו לנו שכניסתם של השוכרים החלופיים תהיה ביום 10.9.14. את ההודעה קיבלנו ב-31.8.14 בשעה 20:00 (מפנה לנספח 2 שצורף לתביעה). בבוקר למחרת, 1.9.14, קבענו להגיע אל הנתבעים ולשלם להם את שכר הדירה הראוי עבור 9 ימים בחודש ספטמבר. מסתבר שהנתבעים כבר הפקידו את השיק עבור חודש ספטמבר 2014 בבנק למרות שהם ידעו מראש שהשכירות לחודש ספטמבר תהיה רק ל-9 ימים. הם הפקידו שיק על סך 4,430 ₪ עבור חודש ספטמבר 2014. השיק הזה היה בידם במסגרת השיקים שנמסרו להם מראש עבור חודשי השכירות במשך תקופת חוזה השכירות ת/3. מ-1.9.14 ועד למועד שהיינו צריכים לפנות את הדירה, דהיינו 10.9.14 היו התכתבויות בינינו לבין הנתבעים שבו הנתבעים הודיעו לנו שהם לא מתכוונים להחזיר לנו את ההפרש המגיע לנו עבור חודש ספטמבר, כלומר התשלום לספטמבר בהפחתה של אותם ימים שבהם כבר פינינו את הנכס. הנתבעים הודיעו לנו שלמעשה צריך להיעשות "גמר חשבון" בינינו לבינם ורק לאחר שיעשה גמר חשבון שכזה, אז אפשר יהיה לדעת אם מגיע לנו כסף כהחזר או שמגיע להם כסף כהחזר או שלא מגיע שום דבר. אני רוצה לציין שאותו גמר חשבון היה מורכב למעשה מתשלום שאנחנו היינו צריכים לשלם עבור 9 ימים בחודש ספטמבר שבו אנו התגוררנו עוד במושכר וכך גם היו צריכים לעשות גמר חשבון עבור שימוש במים וחשמל. תשלום עבור חשמל ומים התבצע לאורך כל השנים שבהם שכרנו את המושכר במזומן בלבד וזאת בהנחיה של הנתבעים שהם לא מוכנים לקבל שיקים עבור תשלומי חשמל ומים כדי שזה לא יופיע להם בחשבון. כך זה היה במהלך כל התקופה וכך זה התנהל. את החיובים עבור מים וחשמל קיבלנו במקרה הנוכחי במקום לקבלו ב-9.9.14, קיבלנו אותו ב-20.9.14 והסכום עבור מים היה 21.16 ₪ ועבור חשמל היה 428 ₪ והייתה תוספת ארנונה של 6 ₪. את המושכר עזבנו ופינינו ב-9.9.14. אנחנו ביקשנו לסיים את כל "גמר החשבון" מיד כשפינינו את הדירה. עבור 9 ימי שכירות שהיינו בנכס היינו צריכים לשלם 1,329 ₪ ולכן הנתבעים היו צריכים להחזיר לנו מיד את ההפרש שבין 4,430 ₪ שהם גבו לבין הסכום שהיינו צריכים לשלם 1,329 ₪ והם לא עשו זאת. ב-20.9.14 כשקיבלנו את גמר החשבון, ראינו שהנתבעים חייבו אותנו בלי הסכמתנו ובלי דיון בעניין בסכום של 300 ₪ עבור צביעת המושכר ו-180 ₪ עבור תיקון סדק בויטרינה שהייתה במטבח. אני רוצה לציין שלא היה מקום לחייב אותנו לא עבור צביעת המושכר ולא עבור תיקון סדק בויטרינה. באשר לצביעת המושכר, הרי שהבית נמסר לנו בתחילת תקופת השכירות כשהוא נקי ומסויד. כשאנחנו עזבנו את הדירה ופינינו אותה, הדירה הייתה מסוידת לחלוטין ב-3 שכבות. אני סיידתי את הדירה בעצמי ב-3 שכבות בעזרתו של גיסי ויחד סיידנו את כל הדירה ביום אחד (מראה סרטון במחשב אישי שהובא לבית המשפט לצורך כך ובו רואים צילומים של חדרי הבית וקירות מסוידים בצבע לבן)".

נרשמה הערת ביהמ"ש לאחר הצגת סרטון במחשב התובע כדלקמן:
הנתבעים מציינים שהתובע צילם בכל חדר את הקירות אבל לא עד קצה גובה הקירות במגעם עם התקרה אלא לא הגיע עם הגלגלת עד סוף הקיר ופגישתו עם התקרה ולכן נשאר פס לאורך כל קצות התקרה וכך גם לא סוידה התקרה. הדברים נרשמים למען הסדר הטוב.

המשיך התובע וציין בעדותו:
"קיר המחלוקת שהוא קיר שהיה ליד השירותים, התובעים צבעו אותו בצבע כתום ובהמשך שעה שפינו את הדירה, צבעו אותו בצבע לבן. אנו טוענים שהצביעה נעשתה בצורה מקצועית וראויה כך שלא היה מקום לחייב אותנו בסכום של 300 ₪ עבור תיקוני צבע בדירה. צביעת הדירה התבצעה על ידי ועל ידי גיסי כבר מיום שבת בבוקר ולאחר שנצבע הקיר שהיה צבוע על ידינו בכתום והחזרנו את הצבע לצבע הלבן וזה היה הקיר הבעייתי ביותר, המשכנו לבצע צביעה של כל הבית בצבע לבן. בתאריך 9.9.14 שזה היה היום האחרון למסירת הבית בשעה 17:00 התייצב גם גיסי בבית כדי שביחד נבצע את התיקונים האחרונים של הצביעה בבית. בזמן שעבדנו וצבענו, הגיע איש מקצוע מטעם הנתבעת כדי לצבוע את האמבטיה. אני ידעתי שאיש המקצוע הזה יגיע אבל לא ידעתי שהוא מילא את כל הבית בריחות שנראה לי שהם רעילים של צבע והוא הנחה אותי בעצמו שלא להתקרב לבית במשך שעתיים וכך אני וגיסי לא יכולנו להתקרב לבית ולהשלים את התיקונים הנדרשים בצביעה. אם היו מתאמים איתנו שזה מה שהולך להיות, כמובן שהיינו מסיימים את התיקונים הנותרים לפני המועד הזה. בסופו של יום, ביצענו את כל התיקונים האלה האחרונים בשעה 23:00. מעבר לעניין של הצביעה יש את עניין הויטרינה, הויטרינה הייתה במצבה כפי שקיבלנו אותה, כלומר היה בה סדק. כשקיבלנו את הדירה היו וילונות במטבח של הדיירים הקודמים והם הסתירו את הויטרינה ולא ראינו את הדבר הזה כששכרנו את הדירה. ההתנהלות שלנו עם הנתבעים הייתה שאנו צריכים להתמודד עם התקלות. לכן אני טוען שלא היה שום מקום לחייב אותנו בסכום של 180 ₪ עבור החלפת ויטרינה. לגבי הצביעה אני רוצה להוסיף ולומר כשקיבלנו את הבית, הבית עצמו לא היה מסויד עד הסוף. לקחתי את כלי הצביעה של הדייר שעזב ועשיתי את כל תיקוני הצבע כשנכנסנו לדירה. אני אישית אמרתי זאת לנתבעת וכשאמרתי לה זאת היא הנהנה ואמרה "ככה הוא השאיר את הבית. במהלך תקופת השכירות היו לנו בעיות חוזרות ונשנות בטיפול במזגן. היה מזגן מרכזי בבית שממוקם בסלון. כל פעם היו תקלות במזגן וכל פעם שביקשנו את התיקון במזגן אז היו מתקנים אותו לפי הזמינות של בעל המקצוע. גם דוד המים החשמלי היו בו תקלות חוזרות ונשנות. פעמים רבות כשהתלוננו על כך, הגיע הנתבע לצורך התיקון וביצע תיקונים בעצמו. תוך כדי התיקונים האלה התברר בדיעבד שלא התקין טרמוסטט שאמור להפסיק את חימום המים שלא יגיע הדוד לרתיחה וזה צריך להיות קיים על פי חוק וזה חלק שלא עולה יותר מ-40 ₪ ובכך הוא סיכן אותנו. לגבי הריצוף שהיה בבית, בתקופת החידוש השלישית של החוזה, הסכימו הנתבעים להחליף את הרצפות במטבח. בכתב ההגנה כתוב שזה היה גם בסלון אבל זה לא נכון. הריצוף במטבח הוחלף ובמקום שזה ייעשה ביום אחד כפי שהובטח, זה נעשה במשך יומיים של עבודה רצופה. בחצי יום למחרת אסור היה לי לדרוך במעבר של הריצוף וזה גרם לנו לצאת מהבית. חודש לאחר מכן, אותה עבודה שהתבצעה במטבח שוב חלק מהריצוף התעקם והיה צורך להחליף שוב בלטות וזה היה מסכן את האנשים. לאחר עוד חודשיים שוב הדבר התעקם. למרות שפנינו שיתקנו את זה, אז לא החליפו את הבלטות אלא שוב תיקנו וזה אחרי חודשיים. כשפנינו וביקשנו שיתקנו שוב את הבלטות שהיו עקומות במטבח, נאלצנו להמתין יותר מחודש עד שבוצעה העבודה, וכל זה תוך סיכון של הילדה שלנו שהתחילה ללכת ונפלה יותר מפעם אחת. הנימוקים של הנתבעים לגבי העיכוב בביצוע העבודה הייתה שאיש המקצוע לא היה פנוי להתקין. אני טוען שכל מי שביצע את העבודות היה מהמגזר הערבי ואני טוען שלא הייתה מניעה לבצע את העבודות".

נתבע 1, שלמה בר טל, ציין בעדותו בבית המשפט את הדברים הבאים:
"אין לנו ויכוח על הסכומים שהיינו צריכים להשיב לתובעים במסגרת גמר חשבון בחודש ספטמבר 2014. כלומר אנחנו מסכימים שעבור חודש ספטמבר 2014 התובעים היו צריכים לשלם שכר דירה רק עבור 9 ימים, דהיינו סכום של 1,329 ₪. מאחר ואנחנו פדינו את השיק שהם מסרו לנו מראש עבור כל שנת השכירות ועבור כל חודש וחודש, דהיינו פדינו את השיק על סך 4,430 ₪ עבור חודש ספטמבר 2014, היינו צריכים להחזיר להם את היתרה שבין 4,430 ₪ לבין הסכום שהיו צריכים לשלם בסך של 1,329 ₪. עם זאת, היינו צריכים גם להפחית מהסכום שהיינו צריכים להחזיר לתובעים את הסכום שהיו צריכים לשלם לנו עבור חשבון המים ועבור חשבון החשמל ועל התובעים היה לשלם עבור חשמל סך של 428.43 ₪ ועבור מים 21.16 ₪ ועבור ארנונה עוד 6 ₪ ולכן סכומים אלה גם היה צריך להפחית מאותו סכום שאנחנו היינו צריכים להחזיר להם. בנוסף לכך התובעים גרמו לנזקים והנזקים שאנו טוענים שהם גרמו היו נזק בויטרינה בסך של 180 ₪ והוצאות תיקוני צבע בסך של 300 ₪. הפועל שעשה את עבודת תיקוני הצבע שולם לו סך של 200 ₪ ו-100 ₪ זה היה הסכום עבור הצבע שנרכש לצורך תיקוני הצבע. גבינו מהתובעים לכן 480 ₪ בגין הצבע ותיקון הויטרינה וזה הסכום שהתובעים רוצים חזרה. זה שהתובעים פתאום הגישו תביעה על כל מיני דברים נוספים, אנו טוענים שיש לדחות את כל טענותיהם שאין להם יסוד. אנו מציינים שהשיקים שהתובעים מסרו עבור תקופת השכירות ניתנו לנו מראש עבור כל שנת השכירות ואת כל השיקים האלה שהיו גם שיקים דחויים כאמור הפקדנו בבנק ואני מגיש את המסמך מהבנק המעיד על כך, מוגש ומסומן נ/1. לכן לבוא בדרישה כאשר אנו מסכמים ב-31.8.14 עם דיירים חדשים חלופיים שלא נפקיד את השיק עבור חודש ספטמבר זה לא ריאלי כי השיקים האלה היו מופקדים בבנק. מעולם לא נאמר על ידי התובעים שיש ברצונם לבוא ב-1.9.14 ולהפקיד בידינו את הסכום עבור 9 ימי שכירות שהם רוצים עדיין להיות בדירה בחודש ספטמבר 2014. התנהלות התובעים נראית תמוהה. מדובר בתובעים אשר שכרו את הדירה שנה אחר שנה והשנה הרלוונטית האחרונה הייתה השנה הרביעית להשכרת הדירה אצלנו. אם כך, בכל חוזה וחוזה נרשם בפתיח שהדירה מוצאת חן בעיניהם ואין להם שום טענות. הפעם היחידה שבה הוגשה רשימה של נזקים שיש לטפל בהם הייתה בחוזה הראשון ת/1, רשימה זו הייתה מאוד מפורטת וירדה לפירוט עד כדי "קילופים מסביב למסגרת חלונות המטבח" וכיו"ב, דברים שירדו לפירוט ברמה מאוד נמוכה. כך שאין שום סיבה להאמין שהויטרינה שהייתה סדוקה לטענתם של התובעים מה שאנו לא מסכימים, לא הייתה מופיעה ברשימה הזו ואם הויטרינה הייתה סדוקה בשלב יותר מאוחר והם ראו זאת, הם בוודאי היו מפנים את תשומת לבנו, כמו שהפנו את תשומת לבנו לכל נושא אחר. כאשר קיבלנו את הבית חזרה לאחר שהתובעים פינו את הבית ומצאנו את הויטרינה סדוקה, טיפלנו בכך והתיקון עלה 180 ₪ וצורפה חשבונית. אני רוצה לומר שמי לקח את הזכוכית ונסע לתיקון ובזבז את זמנו לצורך תיקון הויטרינה הזו זה הייתי אני. באשר לנושא הצבע, במשך השנים ובאופן מפתיע מצאתי שהתובעים החליטו על דעתם הם לצבוע את הקירות בבית בצבעים שונים. התובע בעצמו ציין שהם החליטו לצבוע קיר מסוים ליד השירותים בצבע כתום, היו גם קירות בצבע ירקרק בחדר הילדים. בזמן שמצאתי שהם צבעו קירות בצבעים שכאלה, הסברתי בפירוש לתובעים שהחזרת הדירה תהיה כשהדירה צבועה בצבע לבן כפי שהייתה כשהם קיבלו את הדירה. הסברתי להם שמאחר וצבע לבן על צבעים כמו שהם צבעו לא יהיה ממש לבן אז הם יצטרכו לצבוע במספר שכבות בצבע לבן כדי שהדירה תחזור למצב שהייתה. זה מופיע בחוזה עצמו. בכל החוזים לאורך כל השנים זה מופיע שהדירה צריכה להיות מוחזרת כשהיא נקיה ומסוידת בצבע לבן. כשקיבלנו את הדירה מהתובעים התחילה תקשורת אך ורק במיילים או ב
sms
משום שאנחנו לא יכולנו להשיג אותם והם נעלמו מהאזור והודענו לתובעים שהצבע כפי שהם צבעו את הדירה לא מוצא חן בעינינו. מה שאני רוצה לומר הוא שהם סיידו את הדירה בצבע לבן אבל כפי שהסברנו הם לא הגיעו עד לקצה הקיר למעלה במקום שהוא מתחבר עם התקרה כי הם עבדו עם גלגלת ונשאר פס לאורך הקירות למעלה שלא צבוע כפי שנדרש. את התקרות לא התבקשו לצבוע. מאחר וראינו שהיו ליקויים בצביעה לקחנו פועל שעבד אצל שכן על מנת שיבצע את תיקוני הצבע ושילמנו לו 200 ₪ וקנינו צבע ב-100 ₪ כך שעל התובעים לשלם לנו את הסכום של 300 ₪ עבור הצביעה. אנו מבקשים לדחות את תביעת התובעים שהוגשה כנגדנו שאין לה כל יסוד. כל משך תקופת השכירות של כ-4 שנים פעלנו בכל פעם שהייתה בעיה או תקלה בבית לטיפול במהירות מירבית של הנזקים. כך זה היה עם המזגנים. אני לא איש מזגנים ואני אישית לא יכול לתקן מזגן והזמנו בעל מקצוע לתיקון המזגן והזמינות שלו היא לא תמיד באותו רגע שמתקשרים אליו. לבוא ולטעון שהם ישבו בבית בקור ובחום כי המזגן לא עבד, יש בזה קנטרנות. אני מציין שהיה מזגן נוסף בבית שהוא בחדר של הילדים והיה יכול למזג דירה של 62 מ"ר ללא כל ספק. לעניין דוד החשמל, אני מציין שטענות התובע שאנו פעלנו ברשלנות וסיכנו אותו ואת משפחתו היא לא נכונה, כי התובע לא מבין איך פועל דוד חשמל וערבב מין שאינו במינו. הוא טען שלא התקנתי מערכת של 40 ₪ טרמוסטט. אני אומר שזה מובנה בתוך הדוד וזה קיים לאורך כל השנים בדוד החשמל הזה גם כשהוחלף פעמיים. כך שהטענות לא נכונות. דוד החשמל הוחלף פעמיים כי התובעים הפעילו אותו לאורך זמן רב מאוד. כמו שציינתי בכתב ההגנה יש אבנית באזור שלנו והיא גורמת לנזקים בדוד כשמחממים אותו הרבה מאוד, מכל מקום הדוד הוחלף פעמיים במשך 4 שנים ולא ביקשנו מהתובעים תשלום כלשהו בגין האמור. בכל פעם שהייתה בעיה עם הדוד עם גוף חימום, אז החלפתי אותו מיידית וזה בוצע אפילו באותו יום אחר הצהריים. באשר למרצפות, המרצפות הוחלפו במטבח באריחים חדשים והעבודה בוצעה לשביעות רצוננו. לאחר פרק זמן, התחילו 2 או 3 מרצפות לזוז ממקומן. הבאנו בעל מקצוע שיעשה את התיקון והתיקון נעשה. למרות זאת, כעבור פרק זמן נוסף, המרצפות זזו שוב. לכן פנינו לאותו בעל מקצוע שיעשה את התיקון כהוא זה שעשה את התיקון קודם, מה לעשות שהיה מבצע צוק איתן והוא גוייס ורק כשהתפנה הוא עשה את התיקון. לבוא ולהגיד שאני מעסיק רק ערבים זה שקר וכזב. לא איש המזגנים ולא אני ולא ערבים בעניין הזה. אנו דוחים על הסף את כל הדרישות בגין עוגמת הנפש. אין לזה תיעוד בכל שלוש וחצי השנים של תקופת השכירות ואו כמעט 4 שנים, אם היתה טענה שלא מצאה חן בעיניהם יכלו לקום וללכת. הרי הם חידשו את החוזה פעם אחר פעם".

נתבעת 2, חווה בר טל
, ציינה בעדותה בבית המשפט את הדברים הבאים:
"בפרסום שהתובעים פירסמו ביד 2 כדי למצוא דייר חלופי נכתב – "בעלי בית נחמדים מאד" כששאלנו מה זה? התובעים אמרו לנו שזה בשביל הפרוטוקול. יש דברים שאומרים אבל אין להם סימוכין. בדיוק כמו שהוא אמר שהוא רצה לבוא ולתת לנו את התשלום עבור 9 ימים בחודש ספטמבר 2014 – התובע לא עשה זאת בכלל. אנו גובים שכ"ד בשיק ומשלמים עליו מס הכנסה כדין.
החשמל והארנונה והמים הם אינם הכנסות ואנו פטורים מלשלם עליהם מס ולכן ביקשנו שישלמו עבור מים וחשמל בהתאם לקריאת מונה במזומנים. התובעים לא אמרו לי אפילו פעם אחת לאן הם עוברים כשהם עזבו את המושכר. ניגשתי לתובעת 2 יומיים לפני שהם עזבו את הדירה ושאלתי אותם ברמה חברית כי לא הבנתי לאן זה מתקדם ולאן הם עוברים והיא אמרה לי שהם לא יודעים והקשיתי ושאלתי איך אתם עוזבים בית ואין לכם חוזה והיא אמרה שיהיה בסדר. סכום התביעה שהוא 480 ₪ מבחינתינו זה סכום פעוט ואני עומדת כאן כדי להעמיד את התובעים על זה שהם חייבים לשלם את מה שמגיע מהם".

עיינתי בכתב התביעה המתוקן, בכתב ההגנה המתוקן, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

על פי כתב התביעה המתוקן וכתב ההגנה המתוקן, הצטמצמה המחלוקת בין הצדדים, והשאלות שבמחלוקת הינן:
1. האם מגיע לתובעים מהנתבעים החזר בסך של - 480 ₪, סכום אשר קוזז על ידי הנתבעים מכספי השכירות בעת עריכת גמר חשבון בסיום תקופת השכירות שזה סכום המורכב מעלות החלפת זכוכית שבורה בויטרינה שבמושכר בשווי של - 180 ₪, ועלות תיקוני סיוד וצבע אשר לטענת הנתבעים נדרשו לביצוע זאת לאחר שלא בוצעו כהלכה על ידי התובעים עם פינוי המושכר (סך - 200 ₪ שולם לצבע וסך - 100 ₪ עבור צבע שנקנה).

2. האם מגיע לתובעים סך של - 250 ₪ בגין נזק ועוגמת נפש שנגרמו להם כתוצאה מכך שחויבו הם, לטענתם, שלא כדין בסכום של - 480 ₪ ידי הנתבעים אף שלא היה מקום לכך.

3. האם מגיע לתובעים סך של - 250 ₪ בגין תקלות חוזרות ונשנות במזגן העיקרי שבמושכר ובדוד המים החשמלי שבמושכר בתקופת השכירות והסבל ועוגמת הנפש שנגרמו להם כתוצאה מכך.

4. האם מגיע לתובעים סך של - 250 ₪ בגין הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו להם באותם מספר ימים שבהם בוצעו במושכר עבודות החלפת אריחי ריצוף במטבח ואי יכולת להשתמש בו.

מחומר הראיות למדים כי אין חולק על כך שבעת פינוי המושכר על ידי התובעים, נמצאה במושכר ויטרינת זכוכית שבורה. בעוד אשר התובעים טוענים כי שעה שקיבלו את המושכר לידם בתחילת תקופת השכירות, הייתה הוויטרינה שבורה וכי בתקופת השכירות לא גרמו הם לשבירתה, הרי שלטענת הנתבעים הוויטרינה הייתה תקינה בעת שהשכירו הבית לתובעים והתובעים הם שגרמו לשבירתה. הנתבעים הציגו חשבונית לפיה שילמו הם עבור תיקון הוויטרינה לאחר פינוי המושכר על ידי התובעים סך של - 180 ₪.
קובעת אני בקבלי גרסת הנתבעים המהימנה עליי, לפיה בעת מסירת המשוכר לנתבעים הייתה הוויטרינה מזכוכית תקינה שאם לא כן, התובעים אשר ידעו לפנות לנתבעים בדרישות לביצוע תיקונים במושכר מדי פעם, היו פונים לנתבעים בתחילת תקופת השכירות, שהחלה עוד ב – 1.8.11 ולו אף במהלך השנים שלאחר מכן, ומודיעים להם על הצורך בתיקון ויטרינת הזכוכית, דבר שלא נעשה.
משכך, חיוב התובעים בתשלום הסך של - 180 ₪ עבור תיקון ויטרינת הזכוכית במושכר על ידי הנתבעים היה כדין, ואין מקום להורות לנתבעים להשיב ולשלם סכום זה.

באשר לעתירת התובעים לחייב את הנתבעים להשיב להם את הסך של - 300 ₪, שזה הסכום בו חויבו בגין תיקוני סיוד במושכר עת פינו הם את המושכר, קובעת אני כי על הנתבעים, אשר גבו מהתובעים סכום זה, להשיב ולשלם להם את הסכום האמור. התובעים אמנם המציאו קבלה מס' 8592 על סך - 100 ₪ מיום 15.9.14 מאחמד מטר המרכז לחומרי בניין בדבר רכישת צבע, אך פרט לחשבונית זו המעידה על רכישת צבע, לא הוצגה חשבונית לביצוע עבודות תיקוני סיוד במושכר על ידי מי שביצע עבודות אלו בצבע שנרכש, וכך גם לא הובא לעדות בעל המקצוע, בעל המלאכה, זה שביצע את עבודות תיקוני הסיוד ו/או הצביעה במושכר, ומשכך על הנתבעים אשר חייבו את התובעים בתשלום הסך של - 300 ₪ (בגין רכישת צבע, ותשלום לתיקוני לסיוד ו/או צבע), להחזיר סכום זה בסך של - 300 ₪ לתובעים, וכך אני מורה.

כל יתר עתירות התובעים שעניינן חיוב הנתבעים בתשלום בגין סבל ועוגמת נפש שנגרמו להם לעיתים בתקופת השכירות כתוצאה מתיקון רצפות במטבח, תיקון מזגן, תיקון דוד חשמל וכיוצ"ב – נדחות.

אמנם התביעה מתבררת בבית משפט לתביעות קטנות בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובעים נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתם, על פי הדרישה לפיה, "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, היה על התובעים להוכיח הן את עבודות כל אירוע ואירוע לו הם טוענים, הן את הנזק שנגרם להם לטענתם והן את הקשר בין הנזק לאותו אירוע ואחריות הנתבעים העולה מאותן עובדות שהוכחו. תובעים שאינם עומדים בנטל השכנוע, ומסתפקים באמירות בלבד, שלא הוכחו כדין לא יוכלו לזכות בתביעתם.
בענייננו, התובעים לא הרימו את הנטל השכנוע להוכחת עתירותיהם לחיוב הנתבעים בתשלומים בגין סבל, עוגמת נפש והוצאות שנגרמו להם הסתפקו באמירות בלבד שלא הוכחו, ומשלא עמדו בנטל זה דין עתירותיהם אלו להידחות וכך אני מורה.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסך של - 300 ₪ סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 09.09.2014 ועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות כפי שפורטו – כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז – לוד תוך 15 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ה, 31 מאי 2015, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 48559-10/14 יוסי פרדו, יעל שגב פרדו נ' שלמה בר-טל, חווה בר טל (פורסם ב-ֽ 31/05/2015)