פסקי דין על אימן עזאם | פסקי דין על אחמד עזאם | פסקי דין על בן שטרית אלי בע"מ

34515-05/10 א     07/06/2015




א 34515-05/10 אימן עזאם, אחמד עזאם נ' בן שטרית אלי בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 34515-05-10 עזאם ואח' נ' בן שטרית אלי בע"מ



בפני

כב' השופט א. סלאמה
, נשיא


התובעים

1
.
אימן עזאם



ת.ז. 036375228
2
.
אחמד עזאם



ת.ז. 54386990
ע"י ב"כ עוה"ד ח'טיב והייב ואח'


נגד

הנתבע
בן שטרית אלי בע"מ



ח.פ. 51-251295-5
ע"י ב"כ עוה"ד ע.רבקין ו/או ל.שקד






פסק דין


1.
זוהי תביעה כספית- חוזית שעניינה הסכם התקשרות שנחתם ביום 12/12/08, בין התובע מס' 1 (להלן: "אימן") לבין הנתבעת, שהינה חברה העוסקת בעבודות קבלניות (להלן: "ההסכם"). במסגרת ההסכם הועסק אימן כקבלן משנה אצל הנתבעת לצורך ביצוע עבודות בטון בפרויקט לבניית קיר אקוסטי ברכבת ישראל בתחנת קריית ים (להלן: "הפרויקט" או "האתר").


על פי הנטען בכתב התביעה, ההסכם נחתם על ידי אימן כמייצג את העסק לעבודות בניה ופיתוח המנוהל על ידו במשותף עם אביו, התובע מס' 2 (להלן: "אחמד").

טענות התובעים בתמצית

2.
התובעים טוענים כי בתקופה שבין סוף שנת 2008 ועד תחילת 2009 ביצעו עבור הנתבעת עבודות בנייה בהתאם להסכם, בו התחייבה הנתבעת לשלם להם סך של 500 ₪ בצירוף מע"מ עבור כל קוב בטון שיישפך באתר.


לפי התובעים, נשפכו באתר כ- 200 קוב בטון בגינם מחויבת
הנתבעת לשאת בתשלום על פי ההסכם. דא עקא, שפניות התובעים לנתבעת כי תשלם את המגיע להם על פי ההסכם, לא נענו. לא זו אף זו, הנתבעת באופן חד צדדי הפסיקה את עבודתם של התובעים והעבירה את ביצוע העבודה לקבלן אחר. בכך, לדידם של התובעים, הפרה הנתבעת את ההסכם הפרה יסודית.

3.
הסכום הכולל הנתבע על ידי התובעים במסגרת סיכומיהם הינו 184,111 ₪ המורכב משלושה רכיבים כמפורט להלן:

א.
פיצוי מוסכם בגין הפרת חוזה:

לטענת התובעים, הפרה הנתבעת את הוראות ההסכם הפרה יסודית, עת בחרה באופן חד צדדי ומתוך שיקולים זרים, להפסיק את עבודתם באתר, ולהעביר את ביצוע העבודה לקבלן אחר שהיה מוכן לבצע את העבודה במחיר נמוך מזה שסוכם עם התובעים, ולפיכך יש לחייבה, בהתאם לסעיף 10 להסכם בפיצוי מוסכם בסך 10,000$ (המהווים לשיטת התובעים סך של 40,000 ₪).

ב.
יתרת חוב בגין העבודה שביצעו התובעים עבור הנתבעת:

נטען, כי עובר להפסקת עבודתם של התובעים, בוצעו על ידם עבודות בנייה ויציקת בטון, החל מחודש מרץ 2009 ועד ליום 21/04/09. נטען כי במשך כ - 20 יום, ביצע אחמד יחד עם פועלים נוספים מטעמו, עבודות שכללו בניית גדר רשת סביב כל מתחם העבודה, יישור השטח וניקויו וכן הרכבת והצבת המשרדים והמחסנים בשטח העבודה. בנוסף, נכחו התובעים לטענתם במשך 5 ימים מתוך ששת ימי עבודות החפירה ויציקת הבטון של הכלונסאות בפרויקט. לדידם של התובעים, הואיל ולפי סעיף 6 להסכם, מחירי העבודה יהיו בסך 500 ₪ + מע"מ לכל קוב בטון שיישפך באתר, התמורה המגיעה להם בעד העבודה שביצעו הינה בסך 94,411 ₪ [זאת לפי החישוב הבא: על פי הרישומים נשפכו באתר 151.13 קוב (1.27 קוב בטון בכל כלונס כפול 119 כלונסאות) ובסך הכל 75,565 ₪ בתוספת מע"מ].

ג.
פיצוי בגין הפרת הסכם ובגין הנזקים שנגרמו בעטיה של הפרה זו:

טוענים התובעים, כי הם זכאים לפיצוי בסך 50,000 ₪ בגין הפרת ההסכם ובגין והנזקים שנגרמו להם בשל
מצג שווא שהציגה הנתבעת, לפיו התובעים עומדים מול חוזה גדול ולתקופת עבודה ארוכת טווח, ולשם כך נערכו התובעים באמצעות הכשרת עובדיהם, רכישת
ציוד מתאים וכיוצא בזה.

טענות הנתבעת בתמצית

4.
מנגד, טוענת הנתבעת כי טענות התובעים שקריות ואין להן על מי לסמוך. הנתבעת מודה כי את עבודות הבטון שאמורות היו להתבצע על ידי התובעים, ביצעה בסופו של יום חברת נ.א.ס.א. יזום וניהול פרויקטים בע"מ (להלן: "הקבלן החלופי"), אך לדידה, אין המדובר בהפרה חוזית מצידה של הנתבעת, כי אם מצידם של התובעים.


נטען, כי התקשרותה של הנתבעת עם הקבלן החלופי נעשתה רק לאחר שביום 20/04/2009, ועוד בטרם החלו התובעים בביצוע עבודות הבטון שיועדו להם, הודיע אימן כי הוא מפסיק את עבודתו באתר, זאת בשל סירובה של הנתבעת להיעתר לדרישתו לקבל מקדמה על חשבון ביצוע העבודות, דרישה שלטענת הנתבעת נוגדת את הסכם ההתקשרות ביניהם.

5.
עוד טוענת הנתבעת, כי התובעים מנסים להתעשר על חשבונה שלא כדין; התובעים דורשים תשלום בגין עבודות שפיכת הבטון או הכנסת הכלונסאות, שעה שלא התובעים ולא עובדיהם לקחו חלק בעבודות אלו. נטען, כי את עבודת הכלונסאות ביצעה חברת "אגם גיל פרויקטים והשקעות בע"מ" (להלן: "אגם"), שלה האמצעים והיכולות המקצועיות ליציקת כלונסאות בשיטת
c.f.a
המאפשרת קידוח רציף ואנכי מבלי שיש צורך לשלוף את המקדח עד לסיום היציקה.


זאת ועוד, לשיטת הנתבעת מתייחס ההסכם אך ורק לביצוע עבודות בטון המפורטות בפרק 02 לכתב הכמויות, והן מאוחרות לעבודת הכלונסאות המפורטת בפרק 23 לכתב הכמויות. לפיכך, מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה במלואה תוך חיובם של התובעים בהוצאות לדוגמה.

עדויות הצדדים

6.
בשים לב למחלוקת שבין הצדדים, שמעתי מטעם התובעים את עדויותיהם של אימן ואחמד; את עדויותיהם של שני בני משפחה נוספים העובדים איתם, מר עאטף עזאם (להלן: "עאטף") ומר מוחמד עזאם (להלן: "מוחמד"); את עדותו של מר מוופק זידאן, מנהל העבודה (להלן: "מוופק") וכן את עדותו של שלמה חיון (להלן: "שלמה") בעליה של חברת א.ג.א.ש.ח. עב' עפר בע"מ (להלן: "הקבלן הראשי") אשר שימשה כקבלן הראשי וביצעה את הפרויקט במשותף עם הנתבעת.


מטעם הנתבעת העידו שלושה עדים: מר אלי בן שטרית, מנהל הנתבעת (להלן: "אלי"), מנהל הפרויקט, מר יוסי ורדי (להלן: "ורדי"), וחיים שוורץ, בעליה של חברה לייעוץ וניהול פרויקטים הנדסיים, אשר ערך בכתב ידו את הסכם ההתקשרות מושא התביעה (להלן: "שוורץ").


כמו כן, הונחו בפני
י מסמכים שונים ובכלל זה יומני העבודה, כתבי כמויות, תמונות ועוד.

דיון והכרעה

7.
לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מעדויותיהם בפני
י, ולאחר שנתתי דעתי לראיות ולטיעוני הצדדים בסיכומיהם, מצאתי לקבוע את הממצאים והקביעות שלהלן.

8.
ראשית, מצאתי לדחות את טענת התובעים להפרת חוזה מצד הנתבעת, משלא הרימו הם את הנטל המוטל עליהם להוכיח את ההפרה הנטענת, דהיינו, שההחלטה להפסיק את עבודתם באתר, התקבלה באופן חד צדדי על ידי הנתבעת.


סבורני, כי לא עלה בידי התובעים להוכיח שהסיבה להפרת ההסכם מצד הנתבעת, כדבריהם, נעוצה בכדאיות העסקה וזאת על רקע הסכמתו של הקבלן החלופי להיכנס בנעליהם של התובעים בעד תמורה נמוכה יותר לביצוע העבודות (300 ₪ + מע"מ עבור שפיכת כל קוב בטון).

9.
התובעים בסיכומיהם (סעיפים 39 - 38) מבקשים לייחס לחובת הנתבעת את הימנעותה מגילוי מסמכי ההתקשרות בינה לבין הקבלן החלופי, מסמכים שלטענת התובעים היו חושפים את המניעים האמיתיים להתקשרות ומחזקים את טענתם להפרת החוזה מצד הנתבעת. אלא שלטענת הנתבעת לא היא חתמה על ההסכם כי אם הקבלן הראשי, וכאשר ההתקשרות הינה מאוחרת לעזיבת התובעים את האתר מיוזמתם, כך שממילא אין זה משנה מהם פרטי ההתקשרות עימה. יוער כי אם סברו התובעים שפרטי ההתקשרות רלוונטיים להוכחת תביעתם, אזי יכלו הם לזמן לעדות את נציגי הקבלן החלופי ומשלא עשו כן, אין להם אלא להלין על עצמם.

10.
בנוסף, ב"כ התובעים חקר ארוכות את ורדי גם אודות הסכסוך בין הצדדים שהביא להפסקת עבודת התובעים באתר, אך הלה לא ידע להשיב לכך ולא היה בעדותו כדי לשפוך אור על נסיבות עזיבתם של התובעים את האתר או לסייע לתובעים. כל שטען ורדי היה כי בתור מנהל העבודה במקום הוא הניח שהם נכנסו לעשות קו מים והכנות לשירותי האתר (עמ' 27 לפרוטוקול).

11.
לא זו אף זו, אל מול טענת התובעים להפרת חוזה מצד הנתבעת, ניצבת גרסת הנתבעת שלא נסתרה בעדויות עדי התובעים, ולפיה הפסקת ההתקשרות נעשתה לאחר שאימן הודיע על הפסקת עבודתו ביוזמתו. מעדותו של אלי עולה, כי עוד בטרם החלו עבודות הבטון אימן הודיע שאין לרכבי העבודה שלו ביטוח, ולכן הנתבעת ביטחה את שני רכביו. בהמשך הגיע אליו אימן בבקשה נוספת לקבל מקדמה כספית לפני תחילת עבודותיהם באתר, ומשזו סורבה על יד אלי, החליט אימן לעזוב את האתר (עמ' 31 לפרוטוקול ש' 17 - 24).


גרסה זו של אלי שהותירה עליי רושם אמין, קיבלה חיזוק בחומר הראיות בדמות מכתב נושא תאריך 21/04/09 ששלחה הנתבעת לאימן ולפיו, הנתבעת רשמה לפניה את הודעתו של אימן בדבר הפסקת עבודתו באתר וכי היא רואה זו בחומרה רבה וכהפרת חוזה חד צדדית מצידו (המכתב צורף כנספח ד' לבקשת הרשות להתגונן).

בנוסף, ביומן העבודה מס' 1058, תחת הערות הקבלן מופיע כי בתאריך 21/04/09 "אחמד לקח את כל הציוד ויצא מהאתר".

12.
נוכח כל האמור, אני קובע שהטענה להפרת חוזה מצד הנתבעת לא הוכחה, ודינה להידחות. משכך, וכפועל יוצא מדחיית הטענה בעניין הפרת החוזה, מתייתר הצורך לדון בנזקים שלכאורה נגרמו לתובעים בגין הפרת ההסכם, ואני דוחה גם רכיב זה בתביעה.

13.
ומכאן, לחלק בתביעה הנוגע ליתרת חוב בגין העבודה שבוצעה על ידי התובעים.

המחלוקת בעיקרה נעוצה בשאלת סוג והיקף העבודות שביצעו התובעים באתר, והאם עבודות אלו נכללו בהסכם שבין הצדדים.

14.
בהסכם שצורף לכתב התביעה, צוינו העבודות שעל התובעים לבצע בכתב ידו של שוורץ, אשר במהלך עדותו הקריא את תוכנו של סעיף 1 כדלקמן: "הקבלן יבצע את עבודות קריית ים - קיר אקוסטי קטע ע'-2 יבצע את כל עבודות הבטון על כל המרכיבים כל כל (הכוונה לרבות) הרכבות כולל עמודים - עבודה בלבד. כל חומרי עזר יסופקו על ידי הקבלן".


בהמשך, התבקש שוורץ להסביר את פשר סעיף 5.2 להסכם, והשיב, כי כוונת הסעיף היא שבמהלך עבודת התובעים תבוצענה במקביל עבודות נוספות על ידי אחרים, כדוגמת עבודות פלדה, חשמל ומים, ושעל כולם לשתף פעולה מבלי להפריע אחד לשני ולא תתקבל תביעה מצד הקבלן לגבי הפרעות. עוד נקבע בהסכם, כי לוח הזמנים הינו 50 יום מיום התחלת עבודת הקורות, כאשר הכל מסכימים כי עבודת הקורות מאוחרת לעבודת הכלונסאות.

15.
בעדותו בעניין זה, תיאר אלי את העבודות שלשיטתו היו אמורים התובעים לבצע בפרויקט; יציקת קורות לכל אורך ומעל לכלונסאות, יציקת שבילים ובטון רזה מתחת לקורה, השלמת בטון מסביב לאחר הרכבת הפלטות הטרומיות ויציקת שביל להולכי רגל (עמ' 31 לפרוטוקול ש' 9 - 6).


פירוט זה עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 6 לתצהירו של שוורץ, לפיו העבודות שהיו אמורות להתבצע על ידי התובעים מופיעות בפרק 02 לכתב הכמויות (לחוזה מס' 90575) ואילו עבודת הקידוח ויציקת הכלונסאות מופיעים תחת פרק 23 לכתב כמויות זה (ראו נספח ב' לתצהירו של שוורץ).

16.
לפיכך, מקובלת עליי טענת הנתבעת כי עבודת הכלונסאות לא יועדה לתובעים, ולא נכללה בעבודות שאליהן מתייחס ההסכם, ולכן אני דוחה את טענת התובעים החוזרת לאורך כל סיכומיהם לפיה עבודת הכלונסאות היא עבודה "בלתי נפרדת ואינטגרלית"
מהעבודות שהתחייבו התובעים לבצע.

כן שוכנעתי, שאת עבודת הקידוח ביצעה חברת אגם באמצעות מכונת הקידוח. עם זאת, יומני העבודה שהוגשו מצביעים על כך כי בחלק מהימים בהם התבצעה עבודת הקידוח ויציקת הכלונסאות (שארכה פחות משבוע ימים) נכחו באתר גם התובעים או פועלים מטעמם, והדבר אף אושר בעדותו של ורדי (עמ' 26 לפרוטוקול ש' 30 - 22).

17.
ואכן, הצדדים התייחסו בהרחבה במסגרת סיכומיהם לשאלה האם התובעים או פועלים מטעמם לקחו חלק בעבודת הכלונסאות, או שמא היא נעשתה באמצעות המכונה ללא כל התערבות מצד התובעים. בעניין זה ראיתי לקבוע, כי באותם הימים בהם נכחו התובעים באתר, לא מן הנמנע שהתובעים או פועליהם סייעו לעבודת המכונה שיצקה את הבטון לכלונסאות, אם בהכוונה או יישור הבטון שיצקה המכונה לכלונסאות, ואם בסידור הרצפה מסביב לכלונסאות (ראו עדותו של מוחמד בעמ' 10 לפרוטוקול ש' 29 – 17; וכן עדותו של אחמד החל מעמ' 15 לפרוטוקול ש' 23 ועד עמ' 16 ש' 22).


ויודגש, שההסכם מושא התביעה, בו נקבע תמחור העבודות לפי 500 ₪ + מע"מ על כל קוב בטון שנשפך, אינו מתייחס לעבודת הכלונסאות כמבואר לעיל, ולפיכך אין התובעים זכאים לתמורה הנקובה בהסכם בגין עבודה זו.

18.
הוא הדין גם ביחס לעבודות הנוספות שלגביהן אין חולק שהתובעים ופועליהם ביצעו באתר לפני שהחלו עבודות הבטון, עבודות אותן כינו הצדדים
כ"עבודות הכנה" כדוגמת גידור, בניית משרדים, ישור הקרקע וכד'. בעניין זה הבהיר שוורץ בעדותו, אותה מצאתי סדורה ואמינה, כי גם עבודות אלו אינן חוסות תחת סעיפי ההסכם (עמ' 28 לפרוטוקול ש' 26 - 24).

19.
אך פטור בלא כלום אי אפשר. הסבריו של אלי בעדותו, לפיהם התובעים הגיעו למקום מרצונם מבלי שהנתבעת קראה להם להתחיל בעבודה, אינם מקובלים עליי, ומידת ההגינות מחייבת כי הנתבעת תשלם לתובעים עבור העבודה שאין חולק שנעשתה על ידם, אף אם אין היא נכללת בהסכם ההתקשרות, ולו מכח דיני עשיית עושר ולא משפט.


מאחר ולא הוגשו מטעם התובעים נתונים אשר באמצעותם ניתן לכמת במדויק את מספר ימי העבודה או את ערכה של העבודה שנעשתה על ידם, אך מששוכנעתי
כי התובעים ביצעו עבודה מבלי שקיבלו תשלום בגינה ובכך נגרם להם נזק, לא נותר לי אלא להשתמש בסמכות הנתונה לבית המשפט לפסוק את הפיצוי על דרך האומדנא.

20.
ממכלול הראיות עולה, שהתובעים או פועלים מטעמם נכחו באתר החל מסוף חודש מרץ 2009 ובמשך כחודש ימים. במהלך תקופה זו הם ביצעו עבודות כלליות מסוג התקנת גדרות, ניקיון האתר, סידור מחסנים ומשרדים, הנחת קו מים וכיוצא באלה (ראו משל עדותו של מוופק בעמ' 20 לפרוטוקול ש' 29 וכן עדותו של אלי עמ' 31 לפרוטוקול ש' 17 - 20). על פי עדותו של אחמד, אותה אני מקבל, שהו באתר 4-5 פועלים מטעמו לתקופה של חודש ימים לערך.

בשים לב לסוג העבודות שבוצעו, מצאתי לבסס את התשלום המגיע לתובעים על שכר המינימום הידוע להיום.

אי לכך, אני קובע על דרך האומדנא כי סך התמורה המגיעה לתובעים עומדת על 20,000₪.

סוף דבר

21.
השורה התחתונה מכל האמור היא, שתביעת התובעים נדחית ברובה למעט הסעד המפורט בסעיף 20 לעיל.


אני מחייב אפוא את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך כולל של 20,000 ₪ נכון להיום.


סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות בהן נדחו מרבית רכיבי התביעה, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.


זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי.

המזכירות תשלח לצדדים פסק הדין כמקובל
.


ניתן היום,
כ' סיוון תשע"ה, 07 יוני 2015, בהעדר הצדדים.

א. סלאמה
, נשיא








א בית משפט שלום 34515-05/10 אימן עזאם, אחמד עזאם נ' בן שטרית אלי בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/06/2015)