פסקי דין על פיקו אופנקרו | פסקי דין על יגאל מדר | פסקי דין על דליה וינברג ואח' | פסקי דין על שיכון ובינוי - סולל בונה תשתיות | פסקי דין על שיכון ובינוי - סולל בונה (בנין ותשתית) | פסקי דין על שיכון ובינוי |

38005-04/15 תצ     07/06/2015




עתמ 38005-04/15 עלי עבדאללה קפיטיה, אזרח סודן, רישיון ישיבה








בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע



עת"מ 38005-04-15 קפיטיה נ' שר הפנים





בפני

כב' השופטת רות אבידע





בעניין:
המערער:

עלי עבדאללה קפיטיה
, אזרח סודן
, רישיון ישיבה





ע"י ב"כ עוה"ד גיא ברנד ו/או נועה דיאמונד



משד' שאול המלך 39
, תל אביב 6492807




טל
. 03-6035119, פקס
. 03-5355119




-נגד-

המשיב:

משרד הפנים (מנהל אכיפה וזרים סהרונים)




ע"י פרקליטות מחוז דרום (אזרחי)





רח' התקווה 4 באר שבע






טל
. 08-6264670, פקס
. 02-6467058




פסק דין

1.
עתירת העותר מופנית כנגד אי מענה מצד המשיב לבקשתו לשחרורו ממתקן שהייה בחולות, בו הוא שוהה מאז 14.9.2014, בהוראת המשיב, הוראה שחודשה ביום 12.1.2015, לאחר שחוקק התיקון, בחודש דצמבר 2014, לחוק למניעת הסתננות. עתירת העותר היא כי הוראת השהייה שהוצאה בעניינו תבוטל
. בד בבד, עם הגשת העתירה, הגיש העותר בקשה למתן צו ביניים לפיו העותר יהיה פטור מחובת התייצבות במתקן חולות עד למתן החלטה בעתירה.

הרקע העובדתי
2.
העותר הסתנן לישראל בשנת 2006. עולה מתצהירו הנספח לעתירה כי הוא אזרח סודן
מאבו טביה, שבהרי הנובה. במהלך הדיון בעתירה הוסיף העותר כי הוא משתייך לשבט הנובה. העותר זוהה בישראל כנתין סודן ביום 7.12.2008 ולכן קיבל רישיון שהיה זמני מכוח סעיף 2(א)5 לחוק הכניסה לישראל. (ס'26 לתגובה מקדמית לעתירה מצד המשיב).

3.
בעת שהתגורר בסודן, גר העותר בחרטום ולמד בבית הספר. אביו מכר את בית המשפחה בחרטום, קנה אוטובוס, והיה מביא אנשים מדרפור לחרטום. באחד הימים הסיע אנשים ממקום ששמו סורע בדרפור. יומיים לאחר מכן נהרגו אנשים בסורע. כאשר העותר ואביו חזרו לסורע הם נתפסו על ידי
אנשי ביטחון אשר אמרו להם שהם מביאים נשק לדרפור ואוכל למורדים. העותר נכלא במשך שבוע, במהלכו הוכה עם ידיים ועם קרש וכבלים. כלאיו של העותר האכילו אותו רק פעם ביומיים והכל בכדי שיודה בהאשמות שיוחסו לו. בהמשך העותר נלקח למפקדה בחרטום, שם שהה במשך כשבועיים. מידי יום הוכה עד שלבסוף, בשל הפגיעות שספג מכלאיו נלקח לבית החולים.
מכר של המשפחה סייע לעותר לצאת מבית החולים ולהגיע לגבול מצרים. אירועים אלו היו בשנת 2004. בהמשך, כארבעה חודשים מאוחר יותר, התברר לעותר כי אביו נפטר לאחר שנעצר על ידי כוחות הביטחון והוכה.

4.
בשהותו במצרים ביקש העותר מקלט מהאו"ם וקיבל מהאו"ם תעודה. בשל חשש שיאונה לו רע במצרים, ברח העותר ממצרים ונכנס לישראל ביום 8.2.2006. ביום 12.11.2007, פנה העותר לנציבות בישראל של הנציב העליון לפליטים של האומות המאוחדות בבקשה לקבלת מקלט. מאוחר יותר, התייצב העותר בפני
משרדי המשיב בלוד, שם נעשה לו ראיון, העותר קיבל אשרות שהייה זמניות, אשר היה עליו לחדש מידי מספר חודשים.

5.
ביום 14.9.2014 התייצב העותר במתקן חולות עפ"י הוראת שהייה שנמסרה לו. הוראת השהייה למתקן חולות חודשה ביום 12.1.2015.

6.
לטענת העותר, אם ישוב לסודן קיים חשש שייהרג.

7.
העותר גרוש, יש לו בן כבן 12 שגר בחרטום, והעותר תומך בו בכחמש מאות דולרים בכל חודש, אותם הוא שולח לאנשים אשר מגדלים אותו.

8.
לאחר הדיון שהתקיים ביום 20.5.2015, ולאחר שבאת כוח המשיב המציאה לבא כוח העותר ראיון שנעשה למרשו ביום 30.5.2006 על ידי נציבות האו"ם לפליטים, שלח בא כוח העותר לבית המשפט את הראיון. הראיון אף נשלח במקביל למנהל יחידת ה-

rsd
. מקריאת הראיון עולה כי העותר סיפר בזמנו בנציבות האו"ם עובדות דומות לאלה שפרט בתצהירו. העותר טען באותו ראיון כי נחשד על ידי אנשי הבטחון בסודן בקשר עם המורדים כיוון שהוא שחור – לדבריו "הם נוהגים כך כלפי כל השחורים" – הכוונה שהם, אנשי הבטחון חושדים בכל השחורים כי הם משתפים פעולה עם המורדים.

9.
בא כוח העותר המציא תיעוד מסוכנות האו"ם לפליטים ממנו עולה שיש עדיין קרבות באזור הרי נובה, שלטענת העותר הוא אזור מגוריו.

טענת השיהוי
10.
לטענת המשיבה דין העתירה להידחות על הסף, בשל השיהוי בהגשתה. תשובת העותר לטענה זו היא כי העתירה הוגשה במועדה שכן עניינה תקיפת אי מתן תשובה לפנייתו של העותר למשיב מיום 13.4.2015, בה ביקש לשחררו ממתקן חולות, התריע על כוונתו לנקיטת הליכים משפטיים וביקש לעיין בתיקו האישי. העותר אף ביקש לאפשר לו לתקן את עתירתו ולכלול בה בקשה להארכת המועד להגשת העתירה, משעניינה פגיעה בזכויות היסוד של העותר.

11.
גם אם קיים ספק אם טענת העותר, כי עתירתו אינה לוקה בשיהוי בשל כך שהגישה לאחר שפנה למשיבה ביום 13.4.2015, ולא קיבל תשובה לפנייתו, מתגברת על טענת השיהוי, הרי שדינה של טענת השיהוי להידחות, בשל בקשת העותר למתן אורכה להגשת העתירה. עניינה של העתירה הינה, הוראת השהייה שהוצאה לעותר לפיה עליו לשהות במתקן חולות לתקופה של 20 חודשים – הוראה שיש בה כדי לפגוע בזכות היסוד של העותר לחירותו, מצאתי כי ראוי להאריך לעותר את המועד להגשת העתירה למועד שבו הוגשה. יצוין כי אין בהארכת המועד כדי לפגוע בעניינה של המשיבה ואף לא נטען על ידה כי יש במתן הארכה להגשת העתירה, כדי להוות פגיעה בעניינה.

טענת העותר בדבר אי חוקיות
תיקון מס' 5 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954, (להלן: "תיקון מס' 5") ואי חוקיות הקריטריונים להוצאת הוראת שהייה
12.
העותר תקף את חוקיות תיקון מס' 5 בטענות שונות. טענות אלו ואחרות, נידונות בבג"צ 8665/14 טשומה ואח' נגד כנסת ישראל ואחרים, לפיכך, אמנע מלדון בהן.

13.
עוד טען העותר, כי הקריטריונים על פיהם הוצאה הוראת השהייה לעותר, אינם סבירים ונוגדים את החוק, שכן, על פי הקריטריונים, הוראת שהייה מוצאת רק על פי ארץ מוצאו של המסתנן ותאריך כניסתו לישראל (נתיני סודן אשר הסתננו לפני תאריך 31.5.2011 ונתיני אריתריאה שהסתננו לישראל לפני התאריך 31.5.2009), קריטריונים אלה הם, לטענת העותר, אף שרירותיים משאין בהם אבחנה ראויה בין אזרחי סודן ממוצא ערבי, לבין אזרחי סודן ממוצא אפריקאי, אשר נרדפים עד עצם היום זקוקים להגנה. מטרת הקריטריונים, נטען לשבור את רוחו של המסתנן על מנת שיחתום על טופס עזיבה מרצון, שעה שמדינת ישראל מעניקה לו הגנה מפני גירוש.

14.
עוד גורס העותר כי הוראת השהייה לתקופה בת 20 חודשים, פוגעת באופן לא מידתי בחירותו של אדם, ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין.

15.
נראה, כי גם טענות אלה, תדונה בבג"צ טשומה הנזכר לעיל. לפיכך, אמנע אף לדון בהן.
טענת העותר בדבר אכיפה בררנית
16.
לטענת העותר אכיפת הקריטריונים להוצאת הוראות שהייה בררנית ומפלה, שעה שכלל אוכלוסיית המסתננים, מספרה גדול בהרבה, מקיבולת מתקן חולות. לפיכך, לטענת העותר,
מתקיימת אכיפה בררנית. לטענת העותר, האכיפה אינה שוויונית ואינה עולה בקנה אחד עם חוקיות המנהל.

17.
תשובת המשיב לטענה זו הינה, כי אין זה נכון לשלוח את כל אוכלוסיית המסתננים למתקן חולות, שכן, אין בידי המתקן להכילה. יש להבחין, לטענת המשיב, בין אכיפה בררנית פסולה, לבין אכיפה חלקית. בעניינו, ונוכח כורח המציאות, עסקינן באכיפה חלקית. אך מובן, כי לא ניתן בפרק הזמן שתיקון מס' 5 בתוקף, להחילו על כ- 50,000 מסתננים המצויים כעת בארץ.

18.
תשובה זו של המשיב מקובלת עלי, ולפיכך, אין בידי לקבל את הטענה בדבר אכיפה בררנית.

טענות העותר בדבר פגמים בהליך המנהלי של הוצאת הוראת השהייה שנמסרה לו
19.
לטענת העותר השימוע אשר נעשה לו לא היה, אלא לשם הנראות, היה שרירותי ופסול. זכותו של העותר לשימוע נפגעה, והמשיב התעלם מראיות מנהליות כגון בקשתו של העותר למקלט בישראל שהוגשה לנציבות האו"ם. לפיכך, נטען, ההליך המנהלי פגום באופן קיצוני ושרירותי. עוד נטען כי הוצאת הוראת שהייה לתקופה בת עשרים חודשים ללא כל נימוק מחד, וקביעה מקסימאלית של התקופה מאידך, יש בה כדי להביא לפסלות ההחלטה מושא עתירה זו.

20.
לעותר נערך שימוע בתאריך 12.1.2015, בטרם חודשה הוראת השהייה. במסגרת הראיון, השיב העותר לשאלה האם הגיש בקשה למקלט מדיני בישראל "כן, עשיתי ראיונות באו"ם". הערת המראיין בהמשך לתשובה זו היתה, כי לפי מערכת אביב, לא הוגשה בקשה למקלט ביחידת

rsd
. בסיום הראיון, כאשר נשאל העותר אם יש לו מה להוסיף השיב: "אני לא באתי לבקש עבודה, באתי כדי לבקש הגנה".

21.
בסיום הראיון, החליט הממונה על הוצאת הוראת שהייה לעותר, תוך שציין, כי העותר טרם

מילא טפסים לקבלת מקלט מדיני. כן צויין בהחלטה, כי "ככל שיוצגו נתונים
נוספים, בריאותיים או אחרים, ככל שיש כאלה שיבססו טיעונים שמצדיק התייחסות מיוחדת, זו תינתן". החלטת הממונה היתה, כאמור, לשלוח את העותר לעשרים חודשי שהייה.

22.
לטענת המשיב במהלך הראיון העותר לא הציג כל אסמכתא לאישוש טענתו, כי הגיש בקשה למקלט בנציבות האו"ם לפליטים. עוד נטען על ידי המשיב, כי העותר עבר באו"ם הליך של רישום בלבד לצורכי זיהוי, אך לא הגיש בקשה למקלט מדיני. לטענת המשיב, ע/3 שהוצג על ידי העותר, הינו תעודת הגנה מטעם הנציב העליון לפליטים, אך אינו מהווה אישור להגשת בקשה למקלט.

23.
עוד טענה באת כוח המשיב, כי העובדה שפלוני הגיש בקשה למקלט, אין משמעותה כי בהכרח יוכר כפליט, ולכן, העובדה שפלוני הגיש בקשה למקלט, אינה אמורה ליתן לו פטור מהפנייה למרכז השהייה.

24.
כאמור, במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 20.5.2015, הודיעה באת כוח המשיב כי התברר כי קיים באו"ם חומר בעניינו של העותר, אשר לאחר הדיון הומצא לבא כוח העותר, ששלח אותו לבית המשפט, ושהוזכר לעיל. על פי נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל, נציבות האו"ם לפליטים, אשר עד שנת 2009 דנה בבקשות למקלט, היתה אמורה להעביר את התיקים של מבקשי המקלט לטיפול המשיב.

25.
עתה, משהתברר שנערך לעותר ראיון מקיף באו"ם, אשר במהלכו נטען על ידו כי
נשקפת לחייו סכנה בארצו, נראה, כי אף לעמדת המשיב קמו "נתונים נוספים", אשר יש בהם כדי לבסס טיעונים המצדיקים "התייחסות מיוחדת" (כאמור בהחלטת הממונה בעניין מתן הוראת שהייה לעותר).

בקשת המקלט של העותר
26.
כאמור, נערך לעותר ראיון מקיף במסגרת האו"ם ביום 30.5.2006, במהלכו טען כי הוכה עד שהתעלף ואושפז. כי הואשם בשיתוף פעולה עם המורדים כיוון שהוא שחור, ויחס כזה ניתן לכל השחורים בארצו, ושאם ישוב לארצו, יאונה לו רע. ראיון זה, כמו בקשתו של העותר להכרתו כפליט, שבעקבותיה נמסר לו נספח ע/3 לעתירה המאשר כי הגיש בקשה לקבלת מעמד של פליט, היה אמור להיות מועבר לטיפול המשיב עם מעבר הטיפול בפליטים מהאו"ם למשיב.

27.
על פי נוהל טיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל, אשר נכנס לתוקף ביום 2.1.2011 "...לא יורחקו מישראל שוהים שלא כחוק שהגישו בקשה למקלט מדיני עד לקבלת ההחלטה המנהלית הסופית בבקשתם". כמו כן, נקבע בנוהל "אין בנוהל זה כדי לגרוע מההלכה הפסוקה לפיה אין לגרש אדם למקום שבו צפויה לו סכנת נפשות על פי עקרון

non-refoulememt
".
נוהל זה, לכאורה אינו מתיישב עם נוהל 10.9.0001, לפיו:
"4.2. למען הסר ספק יובהר כי עצם הגשת בקשה פרטנית לקבלת מקלט מדיני בישראל אינה עילה לאי הוצאת הוראת שהייה או לביטול הוראת שהייה אשר הוצאה. עם זאת, תינתן עדיפות בבחינת בקשות מקלט אשר הוגשו על ידי מי שנמצאים במרכז השהייה ועל כן בעת קליטתו של המסתנן במרכז השהייה יש לבדוק אם הגיש בקשה לקבלת מקלט, קודם התיצבותו במרכז השהיה, וליידע את יחידת מבקשי המקלט בדבר קליטתו של המסתנן במרכז השהייה."
שכן, מטרת מתן ההוראה לשהייה במתקן חולות, הינה, בין היתר, מניעת השתקעות בישראל, והרחקת המסתננים.

28.
כידוע, מדינת ישראל, במשך מספר שנים, נמנעה מלדון בבקשות פרטניות של מסתננים מסודאן ואריתריאה להכרה בהם כפליטים, והעניקה להם "הגנה זמנית" או "הגנה קבוצתית".
(עע"מ 8908/11 נסנט ארגיי אספו נ' משרד הפנים).
העותר, שנמצא בישראל מאז הסתנן לשטחה בשנת 2006, וכאמור, הגיש בקשה באו"ם להכרתו כפליט, נהנה במשך כל השנים מהגנה קבוצתית, עד אשר נמסרה לו הוראת השהייה. במהלך כל תקופת שהותו בישראל, בקשתו כי יוכר כפליט לא טופלה, ואין לומר שיש לזקוף עובדה זו לחובתו.

29.
מבלי להיכנס לשאלת סבירותם של הקריטריונים שהוצאו על ידי המשיב למתן הוראות שהייה, או לשאלת חוקיותו של תיקון מס' 5, הרי שהצדק הטבעי ומבחן הסבירות מחייבים את הממונה בבואו לשקול הוצאת הוראת שהייה, או את משך הוראת השהייה, לשקול את הנסיבות של כל אחד ואחד מהמסתננים העומדים בפני
ו.
באת כוח המשיב, כאשר נשאלה במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט, אם הוצע לעותר לאן לעזוב, השיבה, בהגינותה, כי אין לה תשובה. העותר, כאמור, כאשר רואיין ביום 12.1.2015 על ידי הממונה, במפורש ציין שהגיש בקשה למקלט, ואף עבר ראיונות באו"ם, אך המראיין הסתפק בבדיקה במערכת אביב, וכמפורט לעיל, בדיעבד התברר כי אכן העותר עבר ראיון מפורט באו"ם. זאת ועוד, העותר ציין בסיום הראיון, כי לא בא לישראל לבקש עבודה, כי אם בא לבקש הגנה.

30.
כאשר אלה הן הנסיבות האישיות של העותר, ההחלטה להוצאת הוראת שהייה של עשרים חודש, שמהם כבר חלפו יותר משמונה חודשים, אינה עומדת במבחן הסבירות, ואינה מכבדת את זכותו של העותר, הגם שהוא מסתנן, לחירותו.

31.
לפיכך, הנני מקבלת את העתירה, ומקצרת את הוראת השהייה באופן שתוקפה יהיה עד לחודש לאחר המועד שבו יגיש העותר למשיב בקשה למקלט מדיני, ושאז יפוג תוקפה.
באם העותר הגיש למשיב הוראת שהייה קודם למתן פסק הדין, תוקפה של הוראת השהייה יהיה עד ליום 12.7.2015, ואז יפוג תוקפה.

המשיב יוכל להחליט על קיצור תוקפה של הוראת השהייה אף למועד הקודם למועדים שנקבעו לעיל.

היה ובקשת העותר להכרתו כפליט תדחה, יוכל המשיב לשקול הארכת הוראת השהייה מעבר למועדים שנקבעו או הוצאת הוראת שהייה חדשה, היה והעותר ישוחרר, ובלבד שסה"כ תקופת השהייה של העותר במתקן חולות, לא תעלה על עשרים החודשים הקבועים בחוק.

32.
כל צד ישא בהוצאותיו.

33.
המזכירות מתבקשת
לשלוח את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.


ניתן היום,
כ' סיוון תשע"ה, 07 יוני 2015, בהעדר הצדדים.














עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 38005-04/15 עלי עבדאללה קפיטיה, אזרח סודן, רישיון ישיבה נ' (פורסם ב-ֽ 07/06/2015)