פסקי דין על אסקימו סחר | פסקי דין על נאוה הייפרט | פסקי דין על אבי הייפרט ואח' | פסקי דין על החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש | פסקי דין על יואל עמרני | פסקי דין על צמח אדמוני ואח' |

9214/07 א     08/06/2015




א 9214/07 אסקימו סחר בע"מ, נאוה הייפרט, אבי הייפרט ואח' נ' החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ, יואל עמרני, צמח אדמוני ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רפאל יעקובי


ת"א 9214-07



8
ביוני 2015



בתביעת
:
1
.
אסקימו סחר בע"מ
2
.
נאוה הייפרט
3
.
אבי הייפרט
4
.
יעקב הימלפרב
(עו"ד בהשעייה)
5
.
עמוס ליכט



כולם ע"י ב"כ עו"ד אילן לקפיש







התובעים










נגד


1. החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ
2. יואל עמרני
3. צמח אדמוני
הנתבע 3 ע"י ב"כ עו"ד דוד גדנסקי
4. הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי ביהודה ושומרון
5. שמואל אהרוני

הנתבע 5 ע"י ב"כ עו"ד שאלתיאל עדני


הנתבעים



ובתביעה שכנגד של
:
צמח אדמוני
ע"י ב"כ עו"ד דוד גדנסקי




התובע שכנגד








נגד


1. יעקב הימלפרב
(עו"ד בהשעייה)

2. אסקימו סחר בע"מ


3. עמוס ליכט

כולם ע"י ב"כ עו"ד אילן לקפיש


הנתבעים שכנגד






פסק דין


א.
הנתונים וההליכים שהביאונו עד הלום
1.
הרקע ל

פסק דין
זה מפורט בפסק הדין שניתן בתיק זה ב- 17.3.11, אשר במסגרתו נקבע מה שנקבע. שם מפורטת גם השתלשלות העניינים עד מתן אותו

פסק דין
. החלקים הרלבנטיים מתוך פסק הדין האמור מהווים חלק בלתי נפרד מ

פסק דין
זה.

2.
על פסק הדין הנ"ל הוגשו ערעורים לבית המשפט העליון (ע"א 3585/11
וע"א 3589/11).

3.
בפסק דינו של בית המשפט העליון מ-14.11.12 (בסעיף 4) נאמרו הדברים הבאים: "במהלך הדיון בפני
נו תהינו כיצד זה מכרה החברה לפיתוח את הנכס לאדמוני, שהרי מדובר באותו נכס שכבר נמכר על ידי בני הזוג הייפרט לאדמוני.
בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי לא מצאנו תשובה לתהייה זו. עניין נוסף שעלה בדיון נוגע לכך שכאמור אהרוני לא היה בעל דין בהליך".

בהמשך לדברים האמורים הוחזר הדיון לבית משפט זה, כדי לאפשר צירופו של שמואל אהרוני כנתבע נוסף ובחינת הנחוץ מחדש.

4.
בעקבות החזרת הדיון התקיימו הליכים כדלקמן:
א.
הוגש כתב תביעה מתוקן (ב-11.3.13), אשר בו נכלל שמואל אהרוני כנתבע 5 (להלן: "אהרוני") ובעקבותיו הוגשו כתב הגנה מטעם אהרוני וכתב הגנה מתוקן מטעם הנתבע 3 (להלן: "אדמוני").

ב.
עלו רעיונות לפשרה, אשר לא הובילו לכך.

ג.
התקיימו הליכים מקדמיים נוספים.
ד.
ניתנה הזדמנות להגיש ראיות נוספות והוסכם כי יואל עמרני
(מנהל
הנתבעת 1; להלן: "עמרני") יעיד ללא הגשה מוקדמת של תצהיר וייחקר ע"י כל הצדדים כבחקירה נגדית (פרוטוקול מ-12.9.13).
ה.
הוגשו מטעם אהרוני תצהירים שלו, של אביו (יששכר אהרוני), של חמיו (פנחס צדוק) ושל עו"ד שמריהו מלכה.
ו.
התקיימו דיוני הוכחות, אשר במסגרתם העיד עמרני באופן האמור ונחקרו המצהירים מטעם אהרוני.
ז.
הוסכם כי התביעה שכנגד (אשר נדונה ונדחתה בפסק הדין הראשון) תידחה ללא צו להוצאות (בטעות נכתב לעניין זה [בפרוטוקול מ-13.11.14, בע' 93,
ש' 20] כאילו החזרה ממנה באה מפי עו"ד עדני, בעוד שהיא באה מפי
עו"ד גדנסקי [המייצג את אדמוני, שרק הוא הגיש תביעה שכנגד]. מכל מקום, שם בש' 22 נכתבה הסכמה מטעם כל המעורבים כי "התביעה שכנגד תידחה ללא צו להוצאות" ובעקבותיה ניתן

פסק דין
חלקי כזה, בע' 94, ש' 3).
ח.
הוגשו סיכומים במתכונת תלת שלבית, שאיפשרה לכל צד להעלות טענותיו ולהתייחס לטענות מי שכנגדו.

5.
משהוגשו סיכומי הצדדים והתובעים לא עשו שימוש בזכות להגיש סיכומי תשובה ולא ביקשו ארכה לכך עד עתה, הוכשרה הקרקע להכרעה במה שנותר על הפרק.

ב. הסעדים המבוקשים בכתב התביעה המתוקן
6.
בפתחו של כתב התביעה המתוקן מבוקשים סעדים (הצהרתיים ואופרטיביים)
כהאי לישנא:
"1.
כי ה"ה נאווה ואבי הייפרט (התובעים 2 ו-3) (להלן: "הייפרט") הנם בעלי הזכויות במגרש מספר 285(283) בשכונת גני מודיעין עילית (חשמונאים) (להלן:
"המגרש") וזאת מכוח חוזה רכישה בינם לבין הנתבעת 1 באמצעות הנתבעת 2 מיום 26.1.1982 (להלן: "חוזה הרכישה הראשון") וכי הם זכאים להירשם כבעלים של המגרש...
2.
כי הנתבעים 2,1 ו-4 מחויבים לרשום את הזכויות במגרש על שמם על
(צ"ל: של – ר.י.) הייפרט כשהיא נקייה מכל זכות מכל מין וסוג שהוא למעט הסכם המחאת הזכויות לטובת התובעת 1 והזכויות בהתאם לייפוי הכוח הבלתי חוזר, וכי הנתבעים
2,1 ו-4, מנועים מלבצע כל דיספוזיציה בזכויות במגרש, וכי על הנתבעים 2,1 ו-4 לרשום את הזכויות או לגרום לרישומם על שם ה"ה הייפרט, וכי כל רישום על שם אחר הקיים כיום ככל שקיים כיום יבוטל.
3.
כי הסכם המכר מיום 3.9.03 בין הייפרט לבין הנתבע 3 לפיו מועברות זכויות הייפרט לנתבע 3 בטל ומבוטל עקב הפרתו על ידי הנתבע 3, אשר לא שילם לה"ה הייפרט את הכספים נושא הסכם המכר עימו שביטולו מבוקש, וכי ה"ה הייפרט ביטלו את ההסכם עם הנתבע 3 כתוצאה מהפרותיו, ולקבוע כי לנתבע 3 אין כל זכויות במגרש, וכן לקבוע ולחייב את הנתבע 3 לשלם לתובעת 1 את הסך של 4,000$ (דולר) כשיעורם ביום 3.9.03 בצירוף ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.
4.
לקבוע הצהרתית כי הנתבעים 5,3,2,1 ביצעו קנוניה נגד הייפרט, לא העבירו להייפרט את הכספים בגין הסכם המכר עם הנתבעת 1 כדי לחמוק מחבויות מס שלא כדין, ובכך שמחקו מהרישום את זכויותיהם של הייפרט במגרש במטרה להונות אותם, וכי כל מעשיהם אלה בטלים ומבוטלים, כמו גם כל רישום אחר אשר נוגש
(נוגד – ר.י.) את זכויות הייפרט במגרש, וכי יש להשיב את הרישום לעניין זכויות הייפרט במגרש כפי שהיה בעבר בהתאם להסכם המכר הראשון".

7.
במה שנוגע לאהרוני, שצורף עתה, מבוקש גם לקבוע כי אין לו כל זכות במגרש וכי ככל שהיה הסכם בינו לבין אדמוני הרי שהוא בטל מעיקרו (סעיף 35 לכתב התביעה המתוקן).

ג.
תוצאה סופית בקליפת אגוז
8.
לאחר שקילת המכלול הגעתי לתוצאה המורכבת הבאה (שאינה זהה לתוצאה שאליה הגעתי בגלגול הראשון):

א.
אין להעניק סעד מן הסעדים שנתבעו במפורש, אך יש לחייב את הנתבעת 1
(להלן: "החברה") לשלם לתובעת 1 (להלן: "אסקימו") את הסכומים שקיבלה החברה מאת אדמוני בעקבות עיסקת הרכישה המאוחרת בין החברה לבין אדמוני מיום 23.6.04 (להלן: "העיסקה המשולשת") בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד כל תשלום
.

המדובר בתשלומים הבאים
:
*

סך 30,000 ש"ח ששולם ב-23.6.04, יום חתימת ההסכם השני (כעולה מסעיף 3(א) להסכם זה ומן הקבלה שצורפה כנספח ג(1) לכתב ההגנה המתוקן של אדמוני).
*

12 התשלומים המפורטים בקבלות ב/2, ב/3
.

ב.
התביעה נגד אהרוני נדחית.

9.
אסביר להלן כיצד הגעתי לתוצאה דלעיל.


ד.
הבסיס לתוצאה
10.
לתוצאה האמורה אני מגיע לנוכח התמונה המתקבלת לגבי מכלול השתלשלות העניינים לאחר שני הסבבים של הדיונים.

11.
אין מחלוקת כי בקשר למקרקעין הנדונים היו שני הסכמים: הסכם ראשון מ-3.9.03, אשר לפיו מוכרים הייפרט את זכויותיהם לאדמוני והסכם שני מ-23.6.04 (המכונה "העיסקה המשולשת") אשר גם החברה היא צד לו והיא מופיעה בו כמוכרת את המקרקעין לאדמוני (כמפורט בסעיפים 5-4 לפסק הדין הראשון וכעולה ממה שצוטט לעיל (בסעיף 3) מפסק דינו של בית המשפט העליון).

12.
מן הראיות שלא נסתרו עולה כי אדמוני שילם לחברה בתמורה למגרש את כל שנדרש בהתאם להסכם השני הנ"ל (ראו ההסכם השני; הקבלה שצורפה כנספח ג(1)
לכתב ההגנה המתוקן של אדמוני; קבלות ב/2, ב/3 וכן עדות עמרני, בפרוטוקול
מ-11.6.14, ע' 92, ש' 16). עוד עולה כי החברה לא העבירה את הסכום שקיבלה מאדמוני או מקצתו לאסקימו או להייפרט (עדות נאווה הייפרט, בפרוטוקול
מ-8.7.10, ע' 66, ש' 3-1; עדות עמרני, בפרוטוקול מ-11.6.14, ע' 80, ש' 18-6).

13.
לגבי מה שיש להסיק מהשתלשלות העניינים האמורה עולות טענות שונות, לפי האינטרסים השונים של המעורבים בפרשה.

14.
התובעים טוענים כי ההסכם השני אינו אלא הסכם למראית עין שבא בעקבות קנוניה – שבה מעורבים אדמוני, החברה ופנחס צדוק (חותנו של אהרוני) – אשר נועדה להוציא מהם את המקרקעין הנדונים ולהונות את שלטונות המס וכי לנוכח מכלול השתלשלות העניינים יש לקבוע כי לא קיימת עיסקה מחייבת למכירת המגרש והוא נותר בבעלותם.

אדמוני טוען כי רכש את המגרש כדין ושילם עבורו את מלוא התמורה ולכן אין להיעתר לתביעת התובעים וגם אין לחייבו בתשלום נוסף כלשהו. בהמשך לכך טוענים אדמוני ואהרוני כי עיסקת המכר מאדמוני לאהרוני הייתה אף היא כדין ובשל כך אין מקום לחייב את אהרוני בחיוב כלשהו.

החברה לא הגישה כתב הגנה ולכן אינה רשאית להעלות טענות הגנה. עם זאת, מטעמה נשמעה הגירסה (מפי המנהל עמרני) כי עיסקאות המכר נעשו כדין, אך אין לחייב את החברה בתשלום כלשהו. כך משום שאת הסכום שקיבלה מאדמוני היא קיבלה כדי לחלץ את התובעים מקשיים שהתעוררו להם בקשר למגרש הנדון. זאת לאחר שהייפרט קיבלו את המגרש ללא תמורה וכי לא סוכם כי יקבלו סכום כלשהו מן החברה בקשר למכר לאדמוני אלא רק שלא ייתבעו בגין החלק השני של המגרש (שנמכר בזמנו לאחד בשם דותן מנגמי).

15.
הכלל הראייתי הוא שעל הטוען טענות מסוג קנוניה ותרמית לעמוד בנטל שכנוע נכבד במיוחד. במקרה דנן לא רק שהתובעים לא עומדים בנטל מוגבר כזה, אלא שלאחר שקילת הטענות על רקע מכלול השתלשלות העניינים, מסתברת בהרבה דווקא גירסתו של אדמוני. כפועל יוצא מכך, אני מקבל את עמדתו לגבי התוצאה שיש לגזור עתה מכל שנעשה בענייננו. אסביר להלן כיצד אני רואה את מהלך הדברים בענייננו ברוח זו.

16.
לאחר ההסכם הראשון נכרת גם ההסכם השני ("העיסקה המשולשת") מתוך הסכמה של כל המעורבים (ראו למשל עדות נאווה הייפרט, בפרוטוקול מ-8.7.10, ע' 66,
ש' 3-1 ועדות עמרני, בפרוטוקול מ-11.6.14, ע' 80, ש' 23-9). החברה צורפה כצד להסכם ע"י הייפרט ואדמוני כדי לאפשר את העברת הזכויות. בין הצדדים לעיסקה המשולשת הוסכם כי המגרש נשוא ההסכם בין הייפרט לאדמוני יועבר מהייפרט לחברה ויימכר לאדמוני על ידי החברה. המשמעות היא כי יתבטלו ההסכמים שנחתמו בין החברה לבין הייפרט ובין הייפרט לבין אדמוני והמגרש יימכר באופן ישיר מהחברה לאדמוני. העיסקה המשולשת הייתה חיונית לצדדים על מנת להעביר את המגרש במוסדות המוסמכים. זאת משום שהמגרש היה רשום כמגרש בודד ולאחר המכירה של מחציתו לדותן מנגמי, היה צורך בפיצולו למגרש דו משפחתי על מנת למכור חלק נוסף ממנו לאדמוני. הייפרט, שביקשו לבצע את עיסקת המכירה, היו זקוקים לשיתוף פעולה מצד החברה כדי לבצע את הליך הרישום ולמכור את המגרש.

17.
במצב הדברים האמור, אין מקום לביטול של מכר המקרקעין שבהם עסקינן לאדמוני. אין גם מקום לחייב את אדמוני בתשלום נוסף, שכן הוא שילם את כל שנדרש לשלם. כמו כן, אין לפטור את החברה מלהעביר את הסכום שקיבלה מאדמוני עבור המקרקעין הנדונים. בהינתן המחאת הזכויות מהייפרט לאסקימו (כמוסבר בסעיף 5 של פסק הדין הראשון), על החברה להעביר סכום זה לאסקימו. בהמשך למה שנקבע לעיל, גם העיסקה בין אדמוני לבין אהרוני היא עיסקה כדין

ובת תוקף ודין התביעה נגד אהרוני להידחות.


ה.
סוף דבר
18.
לנוכח כל שנאמר, התוצאה הסופית היא כמצוין בסעיף 8 של פסק הדין.

19.
בעקבות התוצאה דלעיל ומכלול ההליכים ותוך שימוש בקפנדריה (בדומה למה שנזכר בספרו של ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי (1995) 547-546) נקבע גם כדלהלן:

א.
על החברה לשלם עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד את הסכומים הבאים:


לאסקימו – הוצאות המשפט ובנוסף לכך סכום כולל של 30,000 ש"ח.


לאדמוני –
הוצאות המשפט ובנוסף לכך סכום כולל של 20,000 ש"ח.


לאהרוני –
הוצאות המשפט ובנוסף לכך סכום כולל של 10,000 ש"ח.

ב.
אין צו להוצאות ביחסים שבין יתר הצדדים.


ניתן בהעדר הצדדים היום, כ"א בסיון תשע"ה, 8 ביוני 2015.



רפאל יעקובי
, שופט







א בית משפט מחוזי 9214/07 אסקימו סחר בע"מ, נאוה הייפרט, אבי הייפרט ואח' נ' החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ, יואל עמרני, צמח אדמוני ואח' (פורסם ב-ֽ 08/06/2015)