פסקי דין על מאיר כהן | פסקי דין על שי יורקביץ | פסקי דין על דגנית יורקביץ |

2295-06/12 הפ     10/06/2015




הפ 2295-06/12 מאיר כהן נ' שי יורקביץ, דגנית יורקביץ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ה"פ 2295-06-12 כהן נ' יורקביץ(עציר) ואח'




תיק חיצוני:



בפני

כבוד השופטת
רחל ערקובי


מבקשים

מאיר כהן


נגד


משיבים

1. שי יורקביץ
2. דגנית יורקביץ



החלטה


לפניי בקשת המבקש להיפוך נטל הראייה.

המבקש הגיש תביעה בהמרצת פתיחה להצהיר, כי מחצית מהתמורה שקבלה ו/או שתקבל המשיבה ממכירת נכס המצוי ברח' טבנקין 25 ברמת גן הידוע אף כגוש 6144 חלקה 730/14, שייכת למשיב 1.

המבקש בהמרצת הפתיחה טוען לקיומו של חוב של המשיב 1 כלפיו, אשר מועד פירעונו היה ביום 20.11.11 כשלטענתו ניתנה אורכה לפירעונו עד ליום 21.12.11. לטענת המבקש
המדובר בחוב חלוט אשר מועד יצירתו נעשה בזמן בו היו המשיב 1 והמשיבה 2 נשואים ועל כן אף היא חבה בחוב זה.

עוד טוען המבקש, כי העברת הזכויות בנכס מושא התביעה לידי המשיבה ללא תמורה זמן קצר לאחר נטילת ההלוואה ממנו וזמן קצר לפני מועד פירעון ההלוואה , הינה פיקטיבית, למראית עין
ועל מנת להתחמק מחוב המשיב 1.

עיון בתשובות המשיבים להמרצת הפתיחה מגלה, כי שורש המחלוקת בין הצדדים נוגע לשני עניינים עיקריים:
האחד, לעצם קיומו של חוב כלפי המבקש

והשני,
לנסיבות העברת הדירה מושא התביעה.

בתשובתו טוען המשיב 1 כי הדירה הועברה לידי המשיבה במסגרת הסכמות בין הצדדים - הסכם ממון והסכם גירושין , אשר קבלו תוקף של

פסק דין
.
המשיב בתשובתו מכחיש את עצם קיומו של החוב. המשיב 1 מודה כי לקח הלוואות מהמבקש אלא לטענתו המדובר בחובות אשר שולמו על ידו.

המשיבה 2 מכחישה את טענות המבקש באשר להעברת הזכויות בדירה, את עצם קיומו של החוב ואת אפשרות המשיב 1 לפנות אליה על מנת בבקשה לפורעו.

במסגרת הבקשה לפניי מבקש המשיב להעביר את נטל הראייה למשיבים בנוגע לנסיבות העברת הדירה מושא התביעה בלבד, כאשר ברור כי נטל הראייה הראשי בתיק מוטל עליו כתובע. במיוחד מבהיר כי בקשתו אינה מתייחסת לקיומו של החוב, מחלוקת שעליו הנטל להוכיחה.

טוען המבקש בבקשתו, כי חרף העובדה כי עילת התביעה התבססה על כך כי העברת הזכויות בדירה נעשתה במסגרת הברחת נכסים פסולה מסרבים המשיבים לשפוך אור על נסיבות העברת זכויות המשיב בדירה לידי המשיבה כשלמעשה המידע הינו מצוי בידיתם הייחודית והבלעדית.

טוען המבקש כי לאור זאת, והואיל ועיון בתצהירי המשיבה 2 ובמסמכים המצורפים לתצהירה, מגלה אי בהירות באשר לנסיבות ההעברה כשהיא מעלה טענות שונות וסותרות, אשר אף אינן נסמכות אף על ראיות,
והואיל והמבקש הציג ראיות ראשוניות ביחס לטענתו לחובו של המשיב 1 וביחס להעברה הפיקטיבית של הדירה, והואיל וכל ונסיבות ההעברה הינו מידע המצוי בידיעתם המיוחדת של המשיבים יש להורות על היפוך נטל הראיה לכתפיהם של המשיבים.

המשיבה 2 בתגובותיה טוענת כי לא הכירה את המשיב ואת מערכת היחסים בינו לבין המבקש וכן את עולם של ההלוואות חוץ בנקאיות אתו התעסקו ועל כן אינה צריכה להיפגע מכך.

לטענתה אין לערב בינה לבין המשיב כשלא רק שאינה קשורה למשיב אלא שכפי שעולה מכתב ההגנה היא סבורה, כי המשיב והמבקש עשו יד אחת נגדה במטרה להוציא ממנה כספים שלא כדין ואינה חבה לאיש דבר כשהיא אף כופרת בקיומו של החוב ביניהם.

טוענת המשיבה 2, כי צרפה את מסמכי ההעברה בטאבו את
הסכם הממון והסכם הגירושין אשר קבלו תוקף של

פסק דין
, מסמכים מבית הדין הרבני וכן כי פדתה את חלקו של מהמשיב בדירה ואף שלמה לו יותר מתמורת מחצית הדירה בשל לחצים שהופעלו עליה באותה התקופה.

המשיבה 2 מציינת בתגובתה השנייה פסקי דין בתמיכה לתגובתה, כי אין להעביר את נטל הראיה, שעה שבעניינה המדובר בעסקה אשר נעשתה בין בני זוג שהושלמה ברישום.

לאחר עיון בחומר המצוי בתיק ומונח בפני
י סבורני כי יש להיעתר לבקשה.

"נטל ההוכחה משמש לתאר שני מושגים שונים. הראשון הוא נטל השכנוע, והשני הוא נטל הבאת הראיות. נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, הייינו, מאזן ההסתברויות. נטל זה הוא קבוע בדרך כלל, ואינו עובר בין בעלי הדין במהלך המשפט. נטל הבאת הראיות הוא החובה המשנית והנלווית לנטל השכנוע. ככל שמדובר בצד הנושא בנטל השכנוע, משמעות החובה היא שעליו להביא ראיות מספיקות על מנת לעמוד בנטל, ואילו ביחס ליריבו משמעה שעליו להביא ראיות שישמיטו את הבסיס מתחת לראיות שהובאו כנגדו. נטל זה הוא דינאמי, ועשוי לעבור מבעל דין אחד למשנהו (לעניין זה ראו: יעקב קדמי על הראיות"
(חלק שלישי, 2003) 1505-1506 (קדמי, חלק שלישי); ע"א 6160/99 דרוקמן נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נה(3) 117, 124 (2001)).

מהו "נטל השכנוע (החובה מס' 1), פירושו, כי בעל-הדין שנושא בו, חייב להוכיח את העובדה השנויה במחלוקת ואשר הוכחתה מהווה תנאי לזכייתו במשפט, כך שאם לא ישכיל להוכיחה, תיפול ההכרעה בגינה לרעתו...", (
ע"פ 28/49 סעיד חסין זרקא נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ד עמוד 504).

עם זאת במקרים מיוחדים, כאשר
"נראה כי במקרה דנן, בו המידע הדרוש לתובע כדי להוכיח את תביעתו, נמצא בידיעתם המיוחדת של הנתבעים, נטל הראיות המוטל על התובע, הינו מזערי, וברגע שיעמוד התובע בנטל מזערי זה, נטל הראיה יעבור לכתפי הנתבע, אשר בידיעתו הייחודית מצוי המידע;"
(תא (י-ם) 1131/95
יהודה אליהו נ' עוזי ישראל-פור, פפורסם בנבו).

לעניין הפחתת הנטל הראייתי התייחס ביהמ"ש בע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי אילנה, (פורסם בנבו):

"אומנם נטל השכנוע נותר על כתפי התובע, אולם ככל שהמידע מצוי בידי הנתבע וככל שהתובע יראה אותות מרמה ונסיבות עובדתיות המצביעות על מרמה מצד הנתבע, ניתן יהיה להפחית את נטל הראיות המוטל על התובע".


(עוד ראה לעניין זה הפ(מרכז) 2923-04-13 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' יצחק חלה, פורסם בנבו).

בענייננו מבקש המבקש להפוך את נטל הראייה, באשר לנסיבות ההעברה בזכויות הדירה שעה וטוען, כי מידע זה הינו מצוי בידיעתם המוחלטת של המשיבים.

המשיבה 2 בתצהירה טוענת, כי הדירה הועברה ללא תמורה לידיה במסגרת הסכם ממון והסכם גירושין שנחתם בין הצדדים וקבע הפרדה רכושית מוחלטת עם זאת באותו התצהיר טוענת, כי רכשה את חלקו של המשיב 1 ואף שלמה יותר ממחצית הדירה.
האם אכן רכשה את חלקו של המשיב , שכן כל האסמכתאות אשר צרפה אינן מעידות על ההעברה לחשבונו של המשיב 1 אלא משיכת כספים מחשבונה היא. עיון במסמכים שצורפו אינו שופך אור על נסיבות העברת הדירה.

מנסח הטאבו עולה, כי מחצית מחלקו של הנתבע בדירה הועברה ללא תמורה לידי המשיבה ביום 10.10.11, שעה שאין מחלוקת כי המשיב 1 והמשיבה 2 היו נשואים במועד זה וזמן קצר טרם מועד פירעון השיק של המשיב 1, אשר הוצג בפני
י ואשר הינו לטובת המבקש.

בהתאם להסכם הגירושין אשר נחתם לאחר מכן ביום 27.11.11. אשר בעניין הרכוש הפנה להסכם הממון הדירה למעשה הייתה שייכת למשיבה 2.

מכאן האם הדירה הועברה לדירה ללא תמורה או שמא חלקו של המשיב 1 נרכש על ידה?

אציין כי לטענת המשיב 1 בתשובה להמרצת הפתיחה העברת הדירה נעשתה ללא תמורה לצורכי מס בלבד.

קיימות שאלות, אף בהתייחס לראיות הלכאוריות אשר הציג התובע באשר למועד קיומו של החוב, מועד פירעונו ע"פ השיק מיום 20.11.11, וע"פ הסכם פירעון החוב מיום 21.12.11.

שעה שהמידע באשר לנסיבות העברת הדירה מצוי בידי המשיבים באופן בלעדי ובלבדי, ואין למבקש, כל אפשרות לקבל מידע זה אלא באמצעות המשיבים בעצמם, שעה שהוצג בפני
י לכאורה מידע המעלה שאלות באשר לנסיבות העברת הדירה, נטל הראייה באשר לנסיבות העברת הדירה עובר לכתפיהם של המשיבים.

אציין כי טענות המשיבה באשר לידיעה על החובות אם לאו ועל הקשרים שבין המשיב 1 והמבקש אינם רלוונטיים לבקשה דנא, הואיל ואין עסקינן בהעברת נטל השכנוע והראיות המלא על כתבי הנתבעים, אין המדובר בהיפוך נטלי הראייה באופן כללי בתיק, אלא ביחס לעניין עובדתי ספציפי
בנוגע למידע שהינו נחלת המשיבים באופן בלעדי.

אם כך, הנטל להבאת הראיות מוטל על התובע מתחילה ועד סיום, הנטל המשני, ככל ויקבע כי התובע הרים את הנטל המזערי המוטל עליו להוכיח את הנושאים שבידיעת המשיבים באופן בלעדי, יעבור למשיבים להראות כי ההעברה נעשתה בתום לב ולבסס את טענותיהם העובדתיות בעניין.

הבקשה מתקבלת בהתאם לאמור לעיל.

ההוצאות יפסקו בסיום ההליך.


ניתנה היום, כ"ג סיוון תשע"ה, 10 יוני 2015, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט שלום 2295-06/12 מאיר כהן נ' שי יורקביץ, דגנית יורקביץ (פורסם ב-ֽ 10/06/2015)