פסקי דין על מאיה אסתר יחזקאל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

415-07/12 בל     10/06/2015




בל 415-07/12 מאיה אסתר יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בירושלים


ב"ל 415-07-12



לפני
:

כב' השופטת
שרה שדיאור
נציג
ציבור (עובדים) גב' יעל רייכמן

ה
תובע
ת
מאיה אסתר יחזקאל

ת.ז.

066512120
ע"י ב"כ: עו"ד יוסי גיתאי
-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד הלנה מרק




פסק דין

בפני
בית הדין תביעת התובעת לגמלת הבטחת הכנסה. הנתבע דחה את תביעת התובעת לגמלת הבטחת הכנסה נוכח היותה סטודנטית באוניברסיטה הפתוחה .

העובדות
1.
התובעת קבלה הבטחת הכנסה.
2.
בתביעה שהגישה ביום 26.3.12 לתשלום הגמלה הצהירה כי לומדת במסגרת האוניברסיטה הפתוחה.
3.
בתאריך 2.4.12 נשלחה לתובעת דרישה להמצאת מסמכים. במכתב נדרשו אישור ממוסד הלימודים האם התואר מקנה נקודות זכות, דרישה לימי ושעות הלימוד, סוג התעודה, תקופת הלימודים ותקופת ההתמחות. כמו כן נתבקשה להמציא הצהרה לגבי רכב שבבעלותה. התובעת לא ענתה לדרישה זו.
4.
בתאריך 23.4.12 נשלח לה מכתב תזכורת ולאחר שלא נענה, נשלח לה מכתב נוסף בתאריך 14.5.12, בו נדחתה תביעתה של התובעת להבטחת הכנסה מיום 26.3.12, בין היתר מחמת אי שיתוף פעולה ואי המצאת מסמכים. שם נכתב כי לא נבדקו יתר תנאי הזכאות לרבות לימודים, עבודה ונכסים והוסף "לידיעתך לימודים אקדמאים שוללים זכאות להבטחת הכנסה על פי החוק".

המחלוקת
האם זכאית התובעת לגמלת הבטחת הכנסה מ – 26/3/12.

הכרעת הדין
1.
סעיף 3 (4) לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980, (להלן: החוק) וסעיף 6(א)(1), לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב קובעים כי לימודים במוסד להשכלה גבוהה שוללים זכאות לגמלה. התובעת לומדת באוניברסיטה הפתוחה בקורסים המקנים לה נקודות זכות לתואר בוגר אוניברסיטה, על כן נכללים בסעיפים אלה לחוק.
2.
התובעת התייצבה בשירות התעסוקה והיא נמצאת בהליך כינוס נכסים בו היא משלמת 1500 ₪ בחודש. (פרוט' עמ' 1 שו' 14, 15). לדבריה אינה משתבצת במקום עבודה, כי זה בעצם מפריע.
3.
התובעת טענה כי על פי פסיקת בית הדין בתיק בל 2203/02 אושרית מזרחי נ' המוסד ובתיק בל 1492/08 דיין שי נגד המוסד ונוכח הלכת בית הדין הארצי בעב"ל 1368/01 קרר נ' המוסד, אין מקום לדחות את תביעתה נוכח היקף הלימודים המצומצם. הנתבע התבקש להתייחס לפסיקה זו וטען כי על פי עב"ל 261/07 המוסד לביטוח לאומי
נ' ליאורה עמר פורמן ( להלן: פס"ד פורמן) העוסק באם חד הורית בטרם תיקון החוק ומאפשר לה להוכיח שהיא לומדת מס' שעות מועט, ונקבע כי יש צורך בחקיקה מפורשת כדי להוציא אם חד הורית משלילת הגמלה על פי סעיף 3(4)
לחוק. עוד הפנה לעב"ל 270/07 אלון יעקב נ' המל"ל בנוגע ללימודים בשעות הערב. (להלן: פס"ד אלון).
4.
התובעת הציגה אישור של האוניברסיטה הפתוחה (נ/1), וציינה בחקירתה כי לומדת קורסים בלימוד מקוון, בזמנו היו שני קורסים, כל קורס שלושה חודשים ולכל קורס צריך להקדיש שלוש שעות שבועיות ויש מטלות נוספות, המטלה הנוספת היא אחת לשבועיים הגשת עבודה, ובכל קורס צריך להגיש 3-4 עבודות לטענתה העבודות לא דורשות מאמץ מיוחד כי הן על בסיס השיעורים בהן היא צופה והן כמעין שיעורי בית. לדבריה יש לה תכנית עבודה, המצויה אצלה, אולם לא הגישה אותה מאחר והתואר שלה משלב לימודי כלכלה ומדעי המחשב. התובעת לא הציגה בפני
נו את תכנית הלימודים.
הצירוף לתצהירה המאוחר אינו תכנית לימודים ממנה ניתן להבין את היקף המטלות.
5.
לטענת התובעת תכלית סעיף 3(4) לחוק והתקנה היתה לשלול גמלה ממי שבחר ללמוד ולא לעבוד ולהשתכר. לא הייתה בכוונת המחוקק לשלול גמלה ללומדת באוניברסיטה הפתוחה וודאי לא בלימודים בהיקף מצומצם של שני קורסים. מהותה של האוניברסיטה הפתוחה היא לאפשר לאנשים לעבוד ובכל זאת להיות מסוגלים ללמוד במסגרת זמן מצומצם ובמסגרת זמן חופשי מעבודה. לטענת התובעת חרף פסק הדין בעניין פורמן ניתן לקבוע שתלמידה של האוניברסיטה הפתוחה במתכונת מצומצמת אינה נחשבת ל"תלמיד" כמשמעות החוק, כפי שנקבע בדבע 4-498 שמואל הלברשטם נ' המל"ל, אשר קבע שהיות אדם בגדר תלמיד מאופיין בהשתייכותו למסגרת חברתית מסוימת בתחומי החינוך, הלימודים, ההכשרה... (פורסם פדע לג עמ' 177). אולם טענה זו נשללה בפס"ד בעניין אלון.
6.
חוק הבטחת הכנסה קובע את תנאי הזכאות לגמלת הבטחת
הכנסה. סעיף 2 קובע מי הזכאים לגימלה וסעיף 3 קובע סייגים לזכאות. הכל
מתוך הרציונל של
הבטחת קיום מינימלי בכבוד למי שאין בכוחם לספק לעצמם הכנסה הדרושה כדי מחייתם, הכנסה מינימלית לשם סיפוק צרכים חיוניים.
סעיף 3(4) לחוק קובע:
"לא יהיו זכאים לגימלה לפי חוק זה -
(4) תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע..."

תקנה 6(א) לתקנות הבטחת הכנסה מפרטת מהו "מוסד" לעניין סעיף 3(4) לחוק.
"6.
(א)
כמוסד לעניין סעיף 3(4) לחוק ייחשב -
(1) כל מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה,התשי"ח-1958, וכן מוסד הטעון היתר לפי סעיף 21א לאותו חוק
;
תקנה 6(א)(5) לתקנות קובעת עוד:
"(5)
מוסד לימודים אחר שבו מלמדים באופן שיטתי תלמידים למעט
(א) מוסד לימודים שאין במטרותיו להכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או למתן השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
(ב) מוסד לימודים שמסלול הלימודים בו אינו עולה על 12 חודשים וכן מוסד המכשיר את תלמידיו להשלמת השכלה תיכונית...בתנאי נוסף שהלימודים מתקיימים במוסד בשעות הערב
..."
החוק והתקנות ברורים בעניין זה, ומהם עולה כי כאשר המבוטח עונה להגדרת תלמיד הלומד במוסד שנקבע בתקנה 6(א) לתקנות הבטחת הכנסה, אין הוא זכאי לגמלת הבטחת הכנסה.



7.
ב

פסק דין
העקרוני בעניין פורמן נקבע :
"מה תכלית הוראות אלו:[8]
חוק הבטחת הכנסה "הינו חוק סוציאלי המיועד להבטיח לכל אדם ומשפחה בישראל, שאין בכוחם לספק לעצמם הכנסה הדרושה כדי מחייתם, הכנסה מינימאלית לשם סיפוק צרכים חיוניים, קרי, לשם שמירה על כבודם כבני אנוש"[1][6]. הוא "נועד לספק לאנשים ולמשפחות מעוטי-אמצעים את הבסיס הכלכלי (החומרי) הנדרש לקיום במדינת ישראל"[2][7]. "חוק הבטחת הכנסה, ככל חוק בתחום הביטחון הסוציאלי, בא ליתן ביטוי במחויבות החברה להבטיח מקור מחיה למי שהחברה רואה עצמה אחראית לקיומו"[3][8].
[9]
בהתאם לתכלית זו, נקבעו בחוק סייגים לזכאות, הבאים לתחום את מחויבותה של החברה ליחידיה, במקרים בהם לא נמצאה סיבה עובדתית או נורמטיבית למחויבות כאמור ולא נמצא כי יש מקום לחיוב הקופה הציבורית בסיוע[4][9]. בין היתר, ובהקשר לסייגים אלה, נקבע סעיף 3(4) לחוק, שעניינו מניעת מצב בו תלמיד מעל גיל 18 הלומד במוסד להשכלה גבוהה או במוסד לימודים אחר שנקבע בתקנה 6 לתקנות הבטחת הכנסה יהיה זכאי לגמלה[5][10]. "התקנה השוללת גמלה ממי שלומד במוסד להשכלה גבוהה, תכליתה לשלול תשלום מאוצר המדינה למי שבחר ללמוד ולא לעבוד ולהשתכר"[6][11]. הפסיקה קבעה כי הסייג לגמלה חל גם מקום שמדובר בסטודנט הלומד לימודים מלאים באוניברסיטה ומאידך עובד באופן חלקי, משום שבמקרה זה "יאמרו לו אילולא למדת היית עובד ומתפרנס ולא היית נזקק לקופה הציבורית"[7][12]. לאחרונה שב בית דין זה ואישרר את התפישה הגלומה בסעיף החוק, בציינו כי פרשנותו תהא בדרך אובייקטיבית, וכי אף שיש לשבח אדם על מאמציו להשתלב בשוק העבודה בתחום מקצועי, אין בכך כדי לאיין את ההוראה האמורה, העומדת בעיינה ושוללת קבלת גמלה כל אימת שמדובר בתלמיד כאמור בסעיף 3(4) לחוק[8][13].
[10]
אני מוצא להביא, טרם הכרעה, גם קולות אחרים שנשמעו במערכת בתי הדין לעבודה ואף בבית המשפט העליון בהקשרים דומים. כך, למשל ציין השופט לוי (בדעת מיעוט) בהקשר דומה, כי בגדר ההגנה שצריך חוק הבטחת הכנסה לספק – בגלמו, בין היתר, את כבוד האדם שהוא זכות חוקתית – יש לקחת בחשבון תנאי קיום המאפשרים פוטנציאל לשגשוג אנושי, הזדמנות לפיתוח עצמי והבטחה מסוימת לעתיד נראה לעין הכולל הגשמת מטרות ושאיפות[9][14].
כך גם, בבית דין זה, בעניין מיכל קרר בו המערערת לא היתה חייבת במבחן התעסוקה ובעניין שמואל הלברשטאם בו לא התמלא במערער היסוד הסדירות בלימודיו [10][15] וכך גם במקרים מסוימים שנדונו בבתי הדין האזוריים[11]"
8.
יחד עם זאת, אומר בית הדין כי "אשר לעמדות המובאות מפי בתי המשפט ובתי הדין כאמור בפסקה 10 לעיל, יש לציין כי חרף חשיבותן, אין בהן – כשלעצמן – כדי לשנות את המצב הסטטוטורי אלא בהגשת תביעה לבית הדין האזורי...".
9.
זאת ועוד בית הדין מציין כי אין ללמוד מתקנות 6(א)(5)(ב) ו-(6)(ב)(2), מאחר ושם מדובר במוסד לימודים שאינו עולה על 12 חודש או בהשלמת השכלה תיכונית או בזכאי המטפל בהורה חולה, ולומד בשעות הערב, לא יותר מ 12 שעות בשבוע להשלמת השכלה תיכונית או מקצועית. עוד, קובע בית הדין הארצי כי "יש צורך בחקיקה מפורשת כדי להוציא אם חד הורית משלילת הגמלה מכוח סעיף 3(4) לחוק".
10.
בהמשך
התייחס בית הדין הארצי לשינויים שנעשו מצד המחוקק מאז שנת 2002 :"
בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כדלקמן
: "מטרת החוק המוצע היא לאפשר להורים יחידים שמשולמת להם גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה להשתלב בהכשרה
מקצועית או לרכוש השכלה אקדמית בלי שתישלל מהם הגמלה בשל כך, ובכך לשפר את אפשרויות התעסוקה שלהם ולתרום לעצמאותם הכלכלית"[1][18].
[13]
וזו לשונו של התיקון החוק שהתקבל ביום 22.7.08:
"1. בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, בסעיף 3, במקום פיסקה (4) יבוא:
(4) תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט – (א) ....;
(ב) (1) הורה יחיד, שהשתלמה לו גמלה בעד 16 חודשים לפחות מתוך 20 החודשים שקדמו לחודש שבו החל להיות תלמיד במוסד כאמור, ובלבד שהוא אינו לומד בתוכנית לימודים המקנה תואר אקדמי שני או שלישי; גמלה להורה יחיד שמתקיימות לגביו הוראות פסקת משנה זו תשולם בעד תקופה שלא תעלה על 36 חודשים, ואולם השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם תשולם להורה יחיד כאמור גמלה בעד תקופה ארוכה יותר;
.....
2. תחילתו של חוק זה ב1 בחודש שלאחר יום פרסומו (להלן יום התחילה), והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד יום התחילה ואילך."
[14]
בסיטואציה הנורמטיבית המפורטת לעיל, בה בינתיים השתנה החוק ביחס לנסיבות שנראה כי הן תואמות את עניינה של המערערת (לפי העובדות שהובאו על ידי בית הדין קמא היא קיבלה גמלת הבטחת הכנסה כחמש שנים ברציפות טרם תחילת הלימודים), נראה כי פתוחה בפני
ה הדרך, בעתיד הקרוב והנראה לעין, לחזור לספסל הלימודים לשם השלמת חוק לימודים ומתוך תקווה כי הדבר אכן יאפשר לה להשתלב במעגל העבודה.
[15]
סוף דבר – לו תשמע דעתי, יתקבל הערעור, במובן זה שלא היה מקום, בעבר, לחרוג מהמסגרת הסטטוטורית שהתווה המחוקק ושנקבעה בהלכה הפסוקה ביחס ללימודים במוסד להשכלה גבוהה. חרף קבלת הערעור, יודגש, כי פסק הדין של ערכאה
קמא הקדים, הלכה למעשה, את שהושלם על ידי הכנסת כ–18 חודשים לאחר הינתנו. תצוין, המלצתו של בית הדין קמא, שהמשיבה תפנה לוועדה לביטול חובות על מנת שהיא תשקול ביטול חובהּ ככל שנוצר לה חוב[2][19]."

11.
הפסיקה מסוייגת ספציפית לחריגים שקבע המחוקק ומחוקק המשנה. נבדוק איפא אם התובעת נכללת בשינוי החוק והתקנות או בחריגים לו.
12.
אין ספק כי האוניברסיטה הפתוחה היא מוסד אקדמי. התובעת לומדת באוניברסיטה הפתוחה בקורסים המקנים לה נקודות זכות לתואר בוגר אוניברסיטה, על כן נכללים בסעיפים אלה לחוק. מסגרת לימודיה מוגדרת (נ/1) על פי אישור האוניברסיטה, לתואר בוגר , בקמפוס "הגן הטכנולוגי" בירושלים, באישור זה מוקנות 3 נקודות דהיינו הקורס בנ/1 אינו עומד כשלעצמו. היקף הלימודים בפועל ,לגרסתה, עמד על
שני קורסים, כל קורס שלושה חודשים ולכל קורס צריך להקדיש שלוש שעות שבועיות ויש מטלות נוספות, המטלה הנוספת היא אחת לשבועיים הגשת עבודה, ובכל קורס צריך להגיש 3-4 עבודות.
13.
התובעת קיבלה רשות להגיש תצהיר משלים אליו צירפה תכנית הקורסים לסמסטר א' 2013
ותלושי שכר לתקופה בה למדה ועבדה לגרסתה במשרה מלאה המוכיחה כי היתה מוכנה ומזומנה לעבוד ולכן זכאית להבטחת הכנסה. וכך היא מצהירה:
"2. אני מבקשת לצרף מסמכים בנוגע להעסקתי במשרה מלאה במקביל ללימודי
באוניברסיטה הפתוחה וקיום כל המטלות.
3.
בהמשך למסמכים שהוגשו לתיק בית הדין ביחס לרישומי לקורסים בחשבון דיפרנציאלי ובמבוא לסטטיסטיקה בתקופה שעבדתי, אני מצרפת תלושי שכר אחרונים לפני פיטוריי – לחודשים ינואר עד מרץ 2012 המראים כי עבדתי במשרה מלאה, וכן גיליונות ציוני מטלות ובחינות אשר מראה כי סיימתי בהצלחה את הקורס במבוא לסטטיסטיקה בציון 75 ובחשבון דיפרנציאלי בציון 90.
4.
כמו כן מצורפים תלושי שכר לתחילת 2013 - תקופה בה שבתי לעבוד במשרה מלאה (במשרד המשפטים ובשותפות קרמר שפירא שניידר גם יחד). אציין כי בשותפות קרמר שפירא שניידר אני עובדת כ-60 שעות בחודש, ואולם בתלושי השכר חלו טעויות ובחודש פברואר שולם לי עבור שעות ינואר ופברואר ובחודש אפריל שולמו לי "הפרשי שכר" עבור שעות רבות שעבדתי בחודש מרץ).
5.
כן מצורפים גיליונות ציונים לקורסים שנלמדו במקביל באותה התקופה – מקרו כלכלה א – ציון סופי 81; תורת המחירים א- ציון סופי 83
".

14.
בדיקת אישורי הלימודים שצירפה לתצהיר מצביעים כי למדה קורס מקרו כלכלה בהיקף 3 נקודות זכות בסמסטר א' ב- 2013. וקורס תורת המחירים בהיקף 3 נקודות בסמסטר א' 2013.בכל אחד מהם היו לפחות 4 מטלות מלבד בחינת הגמר.
15.
בדיקת תלושי השכר מעלה את הממצאים הבאים : ינואר פב' 2012 עבדה במודיעין אזרחי עבדה יותר מ- 138 שעות ואף הגיעה ל-
168 שעות לחודש
ולשעות נוספות. מדובר בעבודת שמירה ואין להבין מרישום שעות האם זה בשעות היום. לפיכך לא הוכח כי יכלה להיות מוכנה ומזומנה לכל עבודה, שכידוע רובן בשעות הבוקר.
16.
בתלושים מיחזקאל מי'ה עולה כי
מינואר 2013 עד אפריל 2013 כולל עבדה בהיקף של 50 שעות לחודש
לפחות. ובשותפות קרמר שפירא עבדה בשנת 2013 פב'(143 ש' עבודה) מרץ (20 ש' עבודה )אפ' (58 ש' עבודה). אם יכלה להשתכר , כפי שהשתכרה יחד עם הלימודים, כיצד ולמה תקום הזכות להבטחת הכנסה הניתנת למי שאינו יכול להשתכר?

17.
על יכולת השתכרות חלקית יחד עם לימודים נפסקו דבריו של כב' הנשיא אדלר בעניין פורמן:
"בהתאם לתכלית זו, נקבעו בחוק סייגים לזכאות, הבאים לתחום את מחויבותה של החברה ליחידיה, במקרים בהם לא נמצאה סיבה עובדתית או נורמטיבית למחויבות כאמור ולא נמצא כי יש מקום לחיוב הקופה הציבורית בסיוע. בין היתר, ובהקשר לסייגים אלה, נקבע סעיף 3(4) לחוק, שעניינו מניעת מצב
בו תלמיד מעל גיל 18 הלומד במוסד להשכלה גבוהה או במוסד לימודים אחר שנקבע בתקנה 6 לתקנות הבטחת הכנסה יהיה זכאי לגמלה. "התקנה השוללת גמלה ממי שלומד במוסד להשכלה גבוהה, תכליתה לשלול תשלום מאוצר המדינה למי שבחר ללמוד ולא לעבוד ולהשתכר". הפסיקה קבעה כי הסייג לגמלה חל גם מקום שמדובר בסטודנט הלומד לימודים מלאים באוניברסיטה ומאידך עובד באופן חלקי,
משום שבמקרה זה "יאמרו לו אילולא למדת היית עובד ומתפרנס ולא היית נזקק לקופה הציבורית". לאחרונה שב בית דין זה ואישרר את התפישה הגלומה בסעיף החוק, בציינו כי פרשנותו תהא בדרך אובייקטיבית, וכי אף שיש לשבח אדם על מאמציו להשתלב בשוק העבודה בתחום מקצועי, אין בכך כדי לאיין את ההוראה האמורה, העומדת בעיינה ושוללת קבלת גמלה כל אימת שמדובר בתלמיד כאמור בסעיף 3(4) לחוק.
".(דגש שלי ש.ש.)

דבריו ברורים ומכוונים בדיוק למצב בו מצויה התובעת של לימודים ועבודה חלקית בשיעור זה או אחר ,ועל כן יש לדחות את תביעתה.
18.
התובעת אף אינה נכנסת לתיקון
סעיף 3(4) לחוק בחוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 33), תשס"ח-2008, שבו הוצא מתחולת סייג לזכאות (בכפוף לתנאים בדבר משך הזכאות) "הורה יחיד, שהשתלמה לו גמלה בעד 16 חודשים לפחות מתוך 20 החודשים שקדמו לחודש שבו החל להיות תלמיד במוסד כאמור, ובלבד שהוא אינו לומד בתכנית לימודים המקנה תואר אקדמי שני או שלישי". כלומר כשרצה המחוקק להוציא קבוצה מוגדרת עשה זאת מפורשות.
19.
יש לאבחן את פס"ד

דב"ע
98 / 04-4
הלברשטאם נ. המוסד לביטוח לאומי
מחמת שבו לא היתה מסגרת לימודים מוקפדת וסדורה ולעומת זאת האוניברסיטה הפתוחה מחייבת לכל קורס מסגרת מובנית כפי שגם צירפה התובעת במסמכיה. על כן אין להקיש מפס"ד זה על עובדות תביעת התובעת.

20.
נוכח כל האמור לעיל התביעה נדחית.
21.
אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג סיוון תשע"ה, (10 יוני 2015
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.







נציג ציבור

שרה
שדיאור, שופטת














בל בית דין אזורי לעבודה 415-07/12 מאיה אסתר יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 10/06/2015)