פסקי דין על כרם מעדי | פסקי דין על הניה מעדי | פסקי דין על פתחי מעדי | פסקי דין על בית חולים זיו | פסקי דין על שירותי בריאות כללית - נמחקה | פסקי דין על מדינת ישראל משרד הבריאות ואח' |

631/09 א     10/06/2015




א 631/09 כרם מעדי, הניה מעדי, פתחי מעדי נ' בית חולים זיו, שירותי בריאות כללית - נמחקה, מדינת ישראל משרד הבריאות ואח'








בית המשפט המחוזי בנצרת



ת"א 631-09 מעדי כרם ואח'
נ' זיו ואח'




תיק חיצוני:





בפני
כב' השופט ערפאת טאהא





התובעים
1
.
כרם מעדי

2
.
הניה מעדי
3
.
פתחי מעדי


נגד

הנתבעים
1.בית חולים זיו

2.שירותי בריאות כללית

-
נמחקה
3.מדינת ישראל משרד הבריאות


נגד

צד ג'
שירותי בריאות כללית


החלטה

לפניי בקשה לביטול ישיבת ההוכחות הקבועה למחר (11.6.2015) ולהפוך אותה לישיבת קדם משפט, וכן בקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים. בבקשה שהוגשה אתמול בשעות הצהריים נטען, כי אמנם כב' השופט עיילבוני הורה בהחלטה מיום 16.2.2015 על הגשת תצהירי עדות ראשית, אך בהחלטה מאוחרת יותר, הועבר הטיפול בתיק למותב זה ועל כן, לא הובן על ידי ב"כ התובעים, כי המועדים הקבועים באותה החלטה נשארו על כנם. עוד נטען, כי בתקופה האחרונה נעדר ב"כ התובעים מעבודתו עקב כאבים בחזה שבעקבותיהם טופל על ידי מומחים שהמליצו לו על מנוחה. נטען עוד, כי עקב עומס עבודה במשרדו לא הצליח ב"כ התובעים להכין את תצהירי העדות הראשית ולצורך כך הוא זקוק לאורכה בת 30 ימים.

דין הבקשה להידחות.

הטענה כי לא הובן על ידי ב"כ התובעים, כי מועד הדיון נשאר על כנו היא טענה חסרת בסיס. בהחלטה שלפיה הורה כב' השופט עיילבוני על העברת הטיפול בתיק אליי נקבע במפורש, כי "המועדים שנקבעו נותרים על כנם, אלא אם יורה כב' השופט טאהא אחרת". מדובר בהוראה ברורה שמטרתה למנוע ספקות באשר למועדים שכבר נקבעו על ידי השופט עיילבוני ולמנעו טענות מעין אלו שהתובעים טוענים בבקשתם כעת.

הטענה כי בתקופה האחרונה נעדר ב"כ התובעים מעבודתו עקב מצב רפואי נטענה באופן כללי וסתמי וללא ביסוס ראייתי כנדרש. אין בבקשה פירוט באשר למועדים שבהם לא יכול היה ב"כ התובעים לעבוד, מתי החל אותו מצב ומתי הוא הסתיים. לבקשה אף לא צורפו מסמכים כלשהם, רפואיים או אחרים, התומכים בטענה כי ב"כ התובעים לא עבד במשך תקופה כלשהי עקב מצב בריאותי. הוא אף לא צירף תצהיר לאימות הטענות המועלות בבקשה. הנטען בבקשה, אם כן, אינו יכול להוות טעם לדחיית מועד הדיון.

הטענה לעומס עבודה במשרד ב"כ התובעים אינה יכולה להתקבל.
ההוראה על הגשת תצהירים ניתנה במעמד ב"כ הצדדים בישיבת יום 16.2.2015, מבלי שהובעה על ידי ב"כ התובעים הסתייגות באשר לפרק הזמן שנקבע לצורך הגשת תצהירים מטעם התובעים. מאז מתן אותה החלטה חלפו יותר מארבעה חודשים, מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד. אין בבקשה כל הסבר מדוע לא הוגשה בקשה להארכת מועד בתוך המועד שנקבע להגשת התצהירים או בסמוך לאחר שחלף מועד זה, ומדוע הבקשה הוגשה רק יומיים לפני ישיבת ההוכחות.

בית המשפט העליון עמד בשנים האחרונות בשורה של פסקי דין שניתנו על הנזק שגורמות בקשות לדחיית מועדי דיון המוגשות בדקה האחרונה לציבור בכללותו ולמערכת בתי המשפט ולציבור המתדיינים. ברע"א 8327/05 דוד צדיק נ' ציון פנימי דן ביהמ"ש העליון בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה מוסכמת לדחיית דיון. הנשיא גרוניס קבע, כי "דחיות דיונים מונעות ניצול מיטבי של הזמן השיפוטי, שהינו המשאב היקר ביותר של הרשות השופטת ... דחייתם של דיונים גורמת לאובדן זמן שיפוטי. כתוצאה מכך נפגעים מתדיינים אחרים, שניתן היה לשמוע את תיקיהם במועד מוקדם יותר, אלמלא הדחיות המרובות. כלומר, אחת התוצאות של דחיית מועדי הדיון הינה התארכות משך הזמן הממוצע החולף מעת הגשתו של ההליך ועד לסיומו...". על כן, נקבע כי "הואיל ולהחלטות בבקשות דחיה יש השלכות מעבר לעניינם הפרטני של בעלי הדין בתיק המסוים, אין ליתן משקל מכריע להסכמת הצדדים שעה שעל בית המשפט להחליט האם להיעתר לבקשת הדחיה או לדחותה".

ברע"א 5281/06 צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ נ' שירלי עוז התייחס השופט רובינשטיין לנזק שגורמות בקשות דחייה למערכת בתי המשפט ולכלל ציבור המתדיינים וקבע "זכותו של כל אדם שעניינו בבית המשפט יישמע תוך זמן סביר: 'הזכות למשפט הוגן חובקת ניהול וסיום יעיל ככל שניתן של ההליך המשפטי ... על בית המשפט לעמוד על המשמר שמשפטים יתחילו ויסתיימו תוך זמן סביר ... לבד מאינטרס הפרט, בקשת הדחיה מחייבת אף שקילתו של האינטרס הציבורי בדבר עבודתם התקינה של בתי המשפט, ניצול הזמן השיפוטי בצורה מיטבית ובירורן המהיר של תובענות".

בשנה שחלפה הופץ נוהל חדש של נשיא בית המשפט העליון, כב' השופט אשר גרוניס, אשר מסביר ומפרט את הנזק שבקשות הדחיה גורמות למערכת בתי המשפט ולכלל הציבור, ובעיקר בקשות המוגשות בסמוך למועד הדיון. בהתאם לנוהל החדש, בקשת דחיה המוגשת במעמד הדיון או בסמוך לו גורמת להתמשכות ההליך לפחות ב-3 חודשים. הנוהל אף עמד על הנזק שנגרם עקב בזבוז הזמן השיפוטי שהוא המשאב היקר ביותר למערכת בתי המשפט, כתוצאה מבקשות הדחיה. על כן, נקבע נוהל קפדני ביותר בטיפול בבקשות דחיה. נוהל זה נכנס לתוקף ביום 18/5/14 והוא בתוקף היום.

לענייננו, התיק דנן מתנהל משנת 2009, דהיינו מלפני כשש שנים, והגיעה העת לסיימו.
הגשת בקשה להארכת מועד בסמוך לפני ישיבת ההוכחות אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה ועם הנוהל של נשיא בית המשפט העליון. הבקשה אף אינה מוצדקת לגופה ואינה מפרטת נימוקים
המצדיקות דחיית מועד הדיון והארכת המועד להגשת תצהירי עדות ראשית שמשמעה בעצם ביטול ישיבת ההוכחות הקבועה למחק וביטול עוד שתי ישיבות הקבועות לתאריכים 28.6.2015 ו- 6.7.2015.

אשר על כן, הבקשה על שני חלקיה נדחית.


ניתנה היום, כ"ג סיוון תשע"ה, 10 יוני 2015, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 631/09 כרם מעדי, הניה מעדי, פתחי מעדי נ' בית חולים זיו, שירותי בריאות כללית - נמחקה, מדינת ישראל משרד הבריאות ואח' (פורסם ב-ֽ 10/06/2015)