פסקי דין על התובע הצבאי | פסקי דין על סמל איתי אביטן

89/15 תיק     06/05/2015




תיק 89/15 התובע הצבאי נ' סמל איתי אביטן









בלמ"ס
דרום (מחוזי) 89/15

בית הדין הצבאי המחוזי


מחוז
שיפוטי
דרום

בפני
השופטים:
אל"ם
אהרון
פנחס
- אב"ד


סא"ל
מאיה
גולדשמידט
- שופט


רס"ן
שירז
מזל
יונה
- שופט

בעניין:
התובע הצבאי
(סגן יוליה גולדפיין
)



נגד

הנאשם:
סמל איתי אביטן
(ע"י ב"כ, עו"ד עמית בר
)

הכרעת - דין

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של החזקת סם מסוכן, לפי סעיף 7 (א) ו- (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973, בהתאם לכתב האישום המתוקן ולפרטים הנוספים.

ניתנה היום,
06/05/15

,
י"ז אייר תשע"ה

, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.


____ (_-_)____­__

____(_-_)____

____(_-_)____

שופטת

אב"ד
שופטת

גזר - דין

הנאשם, סמל איתי אביטן
, הורשע על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן, בעבירה של החזקת סם מסוכן, לצריכה עצמית, על כי ביום 5.2.2015 החזיק סם מסוכן מסוג קנאביס, במשקל של 2 גרם, ועל כי ביום 12.2.2015 החזיק סם מסוכן כאמור במשקל שאינו בידיעת התביעה (יוער, כי בהמשך הדברים, במסגרת טיעוני הצדדים, הוגדרה כמות סם זו כ"חתיכה קטנה").
ממסמך הפרטים הנוספים (ת/1), בהתאם לו הורשע הנאשם, עולה, כי החקירה נפתחה לאחר שבמסגרת האזנת סתר למכשירו הסלולארי של חייל אחר, סמ"ר אורי רפאל (אשר משפטו מתנהל במסגרת תיק אחר בבית דין זה), עלה חשד למעורבות של הנאשם בעולם הסמים. עוד עולה ממסמך הפרטים הנוספים, כי ביום 30/1/2015 התבקש הנאשם על ידי אזרח שזהותו אינה ידועה, לסייע לו ברכישת סמים. בעקבות זאת יצר הנאשם קשר עם סמ"ר רפאל, והפנה אותו לאותו אזרח על מנת שימכור לו סמים. את הסם, במשקל 2 גרם, לגביו הורשע הנאשם בכתב האישום ככזה שהחזיקו ביום 5/2/2015, רכש הנאשם מסמ"ר רפאל, תמורת 200 ₪, ומסרו לאביו, ואת הסם, לגביו הורשע הנאשם בכתב האישום ככזה שהחזיקו ביום 12.2.2015, קיבל הנאשם מסמ"ר רפאל ללא תמורה, ומסרו לדודו ולשכנו, שזהותם לא ידועה. הנאשם הודה במיוחס לו במהלך חקירותיו.
הנאשם מוחזק במעצר בגין תיק זה החל ביום 29/3/2015.


הנאשם משרת בצה"ל למעלה משנתיים ומחצה בתפקיד מכונאי טנקים. עברו המשמעתי אינו מכביד מאוד, אולם יש לציין כי הוא כולל העדרות משירות בת 34 ימים, שאירעה לפני כשנה ומחצה. הובאה בפני
נו חוות דעת מפקדיו, ס/1, ממנה עולה כי הנאשם נחשב לחייל אחראי ומוביל במחלקה, וכמי שמבצע את עבודתו בצורה טובה ואחראית, וזאת על אף בעיות ת"ש קשות. בעדות מפקדו, רס"ב חיים זנטי, הרחיב האחרון בדבר נסיבותיו האישיות של הנאשם, וסיפר כי לפי הידוע לו הנאשם הוא עמוד תווך מרכזי בכל הנוגע לתמיכה במשפחתו, המצויה בקשיים כלכליים. זאת הן בהיבט הכלכלי, והן בכל הנוגע בסיוע לטיפול באחיו הקטן. על אף נסיבותיו מבית נאבק הנאשם על מנת להצליח להתמיד בשירות, ומדובר בחייל רציני, ממושמע ואחראי, בעל מוטיבציה גבוהה, אשר ניתן לסמוך עליו באופן מלא. יחידתו גם מעוניינת שישוב אליה, על אף המעשים בהם הורשע. אף הנאשם ציין במסגרת דברו האחרון, כי הוא מצר על העבירות שביצע, וכי הוא מעוניין לסיים את שירותו באופן תקין.

הצדדים נקשרו בהסדר טיעון חלקי, במסגרתו הוסכם, כי יעתרו להשית על הנאשם עונש שלא יפחת מ-75 ימי מאסר בפועל. התביעה ביקשה, במסגרת עתירתה לעונש, להחמיר מעבר לכך ואילו ההגנה עתרה להסתפק בתקופת המינימום (ואף ביקשה כי במידת האפשר יתחשב בית הדין בתקופת מעצרו של הנאשם עד כה (39 ימים) ויטיל עליו עונש מאסר שיהיה בו כדי "להשלים" את תקופת המאסר הכוללת ל-75 ימים. התביעה מתנגדת לאפשרות זו). בנוסף, מוסכם על הצדדים כי יש מקום להטיל על הנאשם עונשי מאסר מותנה והורדה לדרגת טוראי.

התביעה בטיעוניה הצביעה על החומרה הגלומה במעשי הנאשם; שכן, על אף שהורשע בעבירה שעניינה החזקת סם לצריכה עצמית, עולה מהפרטים הנוספים, כי בפועל העבירם לאחר. לדעת התביעה, מדובר בפגיעה משמעותית באינטרס הציבורי שעניינו מיגור נגע הסמים, המצדיק ענישה חמורה. כן צוין, כי ניסוח כתב האישום מתחשב בנאשם וכי אין מקום להקלה נוספת. התביעה הגישה לעיוננו פסיקה, אשר יש לציין כי היא עוסקת במקרים חמורים יותר מאשר אלה בהם הורשע הנאשם.
ההגנה מנגד, טענה, כי ניסוח כתב האישום אינו מתחשב בנאשם, אלא מביא לידי ביטוי קשיים ראייתיים רבים, שהובילו לתיקון כתב האישום המקורי. לדעת ההגנה, יש להתחשב, בעת גזירת הדין, בעיקר בתוכן כתב האישום המתוקן, המייחס לנאשם החזקה לצריכה עצמית בלבד, ולא בפרטים הנוספים, אשר, להשקפת ההגנה, אך "נותנים צבע, אבל לא מחליפים את כתב האישום". ההגנה הצביעה על מאבקו של הנאשם לשרת כהלכה, על אף נסיבותיו הלא פשוטות מבית, וטענה כי על שיקולי השיקום לגבור בנסיבות העניין.

בבואנו לקבוע את מתחם הענישה הראוי, נציין, כי נתקלנו בפער משמעותי, בין נוסח כתב האישום, מחד גיסא, לבין תוכנם של הפרטים הנוספים, מאידך גיסא. בעוד שהענישה המקובלת בגין החזקת כמות מזערית למדי של סם, לצריכה עצמית, כגון זו המיוחסת לנאשם בכתב האישום, נעה סביב שבועות ספורים בכליאה, הרי שהנסיבות המחמירות המפורטות בפרטים הנוספים (אשר למעשה גם יש בהן כדי לעמוד במידת מה לעומת ניסוח כתב האישום לפיו החזקת הסם היתה לצריכתו העצמית של הנאשם) מביאות לקביעת מתחם ענישה שונה בתכלית, וזאת לאור נסיבות ביצוע העבירה והערכים החברתיים הנפגעים, שעניינם שלום הציבור ובטחונו, בשים לב לכך שבמעשיו מסייע הנאשם להעברת הסם לאחרים. לא למותר לציין עוד, כי בניגוד לטענת ההגנה,
מטרת הפרטים הנוספים אינו "לתת צבע" לכתב האישום, אלא יש באמור בהם כדי לשקף את העובדות המהוות את העבירה ונסיבותיה – וזאת בהתאם לסעיף 358(ג) לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 (להלן: "החש"צ"), ותוכנם הינו חלק בלתי נפרד מהמסכת העובדתית הנוגעת להתרחשות שבבסיס ההרשעה.
בנסיבות העניין, לאור הרקע להחזקת הסם על ידי הנאשם, ולצד זאת, בהתחשב בכמותו המצומצמת, ובכך שדומה, כי מדובר בהתרחשות שנסיבותיה דומות ל"אספקה סוציאלית", ולאחר שבחנו גם את פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים (ר' למשל ע/18/10 התובע הצבאי
הראשי נ' סמל דניאל מימוני; ע/133/03 התובע הצבאי
הראשי נ' רב"ט משה שמואל)
מצאנו כי יש לקבוע את מתחם הענישה בטווח שבין 60-100 ימי מאסר.

בבואנו לקבוע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה, מצאנו לשקול בראש ובראשונה את הסכמת הצדדים, להטלת על הנאשם עונש מאסר בפועל שלא יפחת מ-75 ימים. ככלל סברנו, כי מדובר בהסכמה סבירה ומאוזנת, במסגרתה
נלקחו בחשבון הנסיבות המחמירות של החזקת הסם – אם כי יש לזכור לעניין זה, גם כי מדובר בכמות קטנה של הסם שהועברה בעיקר לבני משפחה בבחינת "אספקה סוציאלית". כן יש בהסכמה זו כדי להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, הודאתו באשמה, הבעת החרטה והחיסכון בזמן השיפוטי. מצאנו עוד לזקוף לזכות הנאשם כי אין לחובתו עבר פלילי; ואף לא התעלמנו מכך שהנאשם משרת שירות טוב ומועיל, על אף נסיבות שאינן פשוטות מבית. בעת בחינת כלל הנסיבות האמורות, ולאחר עיון בפסיקת בית הדין הצבאי לערעורים שפורטה לעיל (אשר עסקה באירועים חמורים יותר מזה שבו הורשע הנאשם), מצאנו כי ניתן במקרה זה להסתפק בעונש המאסר המינימלי שאליו עתרו הצדדים, ולהטיל על הנאשם עונש של 75 ימי מאסר. עם זאת לא מצאנו להיעתר בנסיבות העניין לבקשת ההגנה להורות כי "יתרת" העונש תימנה מעתה והלאה.

סופו של דבר מצאנו לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

1.
שבעים וחמישה (75) ימי מאסר לריצוי בפועל, שיימנו החל ביום מעצרו.
2.
שבעים וחמישה (75) ימי מאסר מותנים למשך שלוש (3) שנים, לבל יעבור הנאשם כל עבירה המנויה בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.
3.
ארבעים וחמישה (45) ימי מאסר מותנים למשך שנתיים (2), לבל יעבור הנאשם עבירה שעניינה סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א' לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, או עבירה שעניינה אי קיום הוראות המחייבות בצבא בגין שימוש בחומר משכר כהגדרתו בפקודת מטכ"ל 33.0220, למעט משקה משכר.
4.
הורדה לדרגת טוראי.

זכות ערעור כחוק
ניתן והודע
היום,
06/05/2015 ,

י"ז אייר תשע"ה,
בפומבי ובנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים



____ (_-_)____­__

____ (_-_)____

____(_-_)____
שופטת

אב"ד
שופטת


העתק נכון מן המקור
עו"ד אוהד בוזי, סרן
ע. משפטי לנשיא ביה"ד

חתימת המגיה

תאריך הדפסה:
06/05/2015
ק.א












תיק בית דין צבאי 89/15 התובע הצבאי נ' סמל איתי אביטן (פורסם ב-ֽ 06/05/2015)