פסקי דין על מע"מ ת"א | פסקי דין על לישע חנן ובניו | פסקי דין על לישע סנטר | פסקי דין על מרדכי לישע ואח' |

5129-04/14 פ     15/06/2015




פ 5129-04/14 מע"מ ת"א נ' לישע חנן ובניו בע"מ, לישע סנטר בע"מ, מרדכי לישע ואח'




לך






בית משפט השלום בתל אביב - יפו
ת"פ 5129-04-14 מע"מ ת"א
3 נ' לישע חנן ובניו בע"מ
ואח'


15 יוני 2015





בפני
כב' השופטת לימור מרגולין-יחידי




המאשימה

מע"מ ת"א
3

נגד

הנאשמים
1. לישע חנן ובניו בע"מ
2. לישע סנטר בע"מ
3. מרדכי לישע

נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד אסתר דויט
ב"כ הנאשמים 1-3 עו"ד מוטי מויאל
ב"כ הנאשם 2 עו"ד אלי מויאל
הנאשם התייצב

<#1#>




<#3#>
החלטה


בהמשך לדיון ביום 14.5.15 הוגש לבית-המשפט כתב אישום מתוקן. למען הסדר הטוב ניתנת הכרעת דין מתוקנת הכוללת את כל הוראות החיקוק בכל האישומים בהתאם לנוסח המתוקן של כתב האישום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח סיוון תשע"ה, 15/06/2015 במעמד הנוכחים.


לימור מרגולין-יחידי
, שופטת




<#5#>
הכרעת דין מתוקנת


בהתאם להודאת הנאשמים אני מרשיעה אותם בעבירות כדלקמן:

לנאשמים 1 ו- 3:
1.

מסירת דוח הכולל ידיעה כוזבת במטרה להתחמק ממס, עבירה על סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ") – 36 עבירות באישום הראשון, 16 עבירות באישום השני, 22 עבירות באישום השלישי.
2.

הוצאת חשבונית מבלי לשלם מס, עבירה על סעיף 117(א)(14) – 105 עבירות באישום הראשון.
3.

שימוש במרמה, עורמה ותחבולה במטרה להתחמק ממס, עבירה על סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ – 20 עבירות באישום השני ו- 55 עבירות באישום השלישי.
4.

ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין, עבירה על סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ – 20 עבירות.
5.

הוצאת מסמך הנחזה כחשבונית מס מבלי לבצע עסקה, במטרה להתחמק ממס, עבירה על סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ – עבירה אחת באישום השני.
6.

זיוף מסמך במטרה להתחמק ממס, עבירה על סעיף 117(ב)(7) – עבירה אחת באישום השני ועבירה אחת באישום השלישי.

לנאשמים 2 ו- 3:
1.

מסירת דוח הכולל ידיעה כוזבת במטרה להתחמק ממס, עבירה על סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ – 6 עבירות באישום הרביעי ו- 4 עבירות באישום החמישי.
2.

הוצאת חשבונית מבלי לשלם מס, עבירה על סעיף 117(א)(14) לחוק – 6 עבירות.
3.

שימוש במרמה, עורמה ותחבולה במטרה להתחמק ממס, עבירה על סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ – 4 עבירות.
4.

ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין, עבירה על סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ – 4 עבירות.
5.

הוצאת מסמך הנחזה כחשבונית מס מבלי לבצע עסקה, במטרה להתחמק ממס, עבירה על סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ – 4 עבירות.
6.

זיוף מסמך במטרה להתחמק ממס, עבירה על סעיף 117(ב)(7) לחוק מע"מ – 4 עבירות.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ח סיוון תשע"ה, 15/06/2015 במעמד הנוכחים.


לימור מרגולין-יחידי
, שופטת






<#2#>
גזר דין


הנאשמים הורשעו במיוחס להם בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון בו הגבילה את עצמה המאשימה מבחינת מתחם הענישה לו טענה וההגנה הייתה חופשית בטיעוניה, וכן הוסכם על גובה הקנסות לנאשמות החברות.

עסקינן בשתי חברות שעיסוקן בסחר קימעונאי ובמנהלן. הנאשמות פעלו בזו אחר זו, כשנאשמת 1 הפסיקה את פעילותה ביום 31.12.10 ונאשמת 2 החלה את פעילותה למחרת ביום 1.1.11.

כתב האישום, המונה חמישה אישומים, מתאר פעילות מתמשכת להתחמקות מתשלום מע"מ בשנים 2007 - 2011.

כך, באישום הראשון, במהלך השנים 2007 – 2010 הוצאו 105 חשבוניות מס ללקוחות נאשמת 1, שלא נכללו בספרים, אלא במקומן נכללו בספרים, ודווחו למע"מ בשלושים ושישה דוחות כוזבים, העתקי חשבוניות בסכומים נמוכים שהוצאו ללקוחות לא ידועים. סך סכומי העסקאות שהופחתו בכל התקופה עומד על 2,749,115 ₪, ומס העסקאות הגלום בהן עומד על 376,487 ₪, שלא נרשמו בספרים, לא דווחו במע"מ ולא שולמו בכוונה להתחמק ממס.

באישום השני, במהלך השנים 2007 – 2010 כללו נאשמים 1 ו – 3 בספרי החברה 20 חשבוניות פיקטיביות שהפיק נאשם 3 עצמו, הנחזות להיות של שתי חברות שונות, שסכומן הכולל עומד על 1,769,533 ₪, ומס התשומות הנכלל בהן עומד על 271,588 ₪, כשמאחורי החשבוניות הפיקטיביות לא עמדה פעילות. החשבוניות הפיקטיביות נכללו בספרים, דווחו ב-16 דוחות למע"מ, תוך ניכוי מס התשומות במרמה מתוך כוונה להתחמק ממס.

באישום השלישי, הוצאו 55 חשבוניות ללקוח סעדון בשנים 2007- 2010 על ידי נאשמים 1 ו – 3,
כשהסכומים הרשומים בספריו של סעדון גבוהים מהסכומים בהעתקי החשבוניות. בנסיבות אלה הוגשו למע"מ עשרים ושניים דוחות כוזבים, כשנאשם 3 זייף מסמכים במטרה להתחמק ממס. הפרש המע"מ לתשלום עומד על 222,695 ₪.

סך כל המע"מ שנאשמים 1 ו – 3 התחמקו מתשלומו עומד על 870,770 ₪.

האישומים הרביעי והחמישי מתארים את המשך ביצוען של אותן עבירות בחברה החדשה שהחליפה את החברה הקודמת, במהלך שנת 2011 עד לביצוע ביקורת בחברה.

כך, באישום הרביעי, הוצאו חשבוניות ללקוחות, לא נרשמו בספרים לא דווחו בשישה דוחות למע"מ, כשסך סכומי העסקאות עמד על 192,834 ₪ ומס העסקאות הגלום בהן על 30,854 ₪.

האישום החמישי, עניינו בהכללת 4 חשבוניות פיקטיביות שהופקו על ידי נאשם 3 עצמו, שסכומן הכולל עומד על 451,600 ₪, ומס התשומות עומד על 72,256 ₪. החשבוניות הפיקטיביות נכללו בספרים, דווחו ב-4 דוחות למע"מ, תוך ניכוי מס התשומות במרמה מתוך כוונה להתחמק ממס.

סך כל המע"מ שנאשמים 2 ו – 3 התחמקו מתשלומו עומד על 103,110 ₪.

סך כל המע"מ בכל חמשת האישומים עומד על 973,880 ₪.

ב"כ המאשימה עמדה על הערכים המוגנים הנפגעים מן העבירות וציינה כי הפגיעה בינונית גבוהה. היא טענה למתחם ענישה שבין 10 ל– 24 חודשים, נוכח התמשכות המעשים, גיוון המעשים והעבירות, מספר העבירות, השימוש השיטתי בשתי חברות שונות והסכום הכולל. המאשימה הציגה פסיקה התומכת בעתירתה. לעניין מיקום הנאשם 3 במתחם עתרה למקמו בחלק הגבוה של המתחם, בהתחשב בכך שלא הייתה הסרת מחדל בנאשמת 1, שעיקר סכום המס מיוחס לה.

ב"כ הנאשמים עמד על הרקע למעשים ולעבירות, שכלל הסתבכות כלכלית, שהובילה לטענתו את נאשם 3 לפעול כפי שפעל בעל כורחו עקב רדיפת נושים וקריסת העסק. הסנגור טען כי נאשם 3 לא הפיק טובת הנאה אישית מהמעשים, וביקש לקחת בחשבון שבנאשמת 2 פעל נאשם 3 לצד אחיו שלא הועמדו לדין. הסנגור הציע מתחם ענישה שבין חודש ל – 12 חודשי מאסר. לאור נסיבותיו האישיות של נאשם 3, גילו ומצבו המשפחתי, המצב הרפואי של הוריו שהוא סועד, המצב הכלכלי הקשה והעובדה שאינו עובד, העדר העבר הפלילי, התנהלותו הנורמטיבית ביתר מישורי החיים ותרומתו בצבא, ההודיה מיד בתחילת הביקורת ושיתוף הפעולה עם הביקורת, חסכון הזמן השיפוטי, והזמן הארוך שחלף, ביקש הסנגור להסתפק בתקופת הענישה המקסימלית הניתנת לריצוי בעבודות שירות. צוין כי נאשמת 2 הסירה את מחדליה. הסנגור הציג פסיקה.

דיון והכרעה
הערכים המוגנים עליהם באות עבירות המס להגן הם השמירה על יציבות המשק ועל הקופה הציבורית, וכן על עקרונות של שוויון בנטל המס ויושר ועל אמון הציבור במערכת גביית המס ובשלטון החוק. עבריין המס גוזל מן הקופה הציבורית, פוגע במשק ובכלכלה, ופוגע באינטרס הציבורי-חברתי של נשיאה שוויונית בנטל המס. עבירות המס מאופיינות לא פעם בכך שהן מבוצעות על ידי אנשים נורמטיביים ביסודם, אשר לא יעלו בדעתם לשלוח ידם לכיס חברם, אך אינם נרתעים משליחת יד לכיס הציבורי, תוך שניתן מצידם צידוק כביכול למעשים בכך שהנגזל חסר פנים וצורה. העבירות נעשות משיקולים של כדאיות כלכלית אישית.

מקום שההתחמקות היא מתשלום מע"מ, הרי שמדובר בפגיעה ישירה ומלאה בגובה סכום המע"מ, כשכספי המע"מ הם כספים המופקדים בידי הנאשם בנאמנות ואין לו שום זכויות בהם.

חומרת הפגיעה באינטרס הציבורי גוברת מקום שנעשה שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות, המשבשות את כל מערך הדיווח התקין. מדובר בעבירות קלות לביצוע וקשות לגילוי ולאכיפה, המחייבות פעולות חקירה וחשיפה מאומצות לשם הבאת העבריינים לדין. עבירות אלה הן בבחינת "מכת מדינה". משכך, לצד עקרון הגמול – ההלימה, שהוא העקרון המרכזי בגזירת הדין, ניצב גם השיקול של הרתעת הרבים. מקום שנאשם עושה שימוש בחשבוניות פיקטיביות שהוא עצמו ייצר, ומנכה מס תשומות, הרי שהעבירה על שני הפנים של החומרה שבה מתגלמת בעבריין אחד.

ב
ע"פ (מחוזי ת"א) 71378/01
אלעוברה נ' מדינת ישראל
(להלן: "עניין אלעוברה"):

"הזדמן לנו לא אחת להעיר בתיקים כדוגמת התיק הנוכחי, כי העבירה של הפצת חשבוניות פיקטיביות הינה בבחינת אבי אבות הטומאה כשמדובר בעבירות מע"מ.
חשבוניות פיקטיביות קל מאוד להוציא, קל מאוד לעשות בהן שימוש, והניזוק היחיד מהפצתן הינה מדינת ישראל - לא המפיץ ולא המשתמש אינם ניזוקים.
...
לא זו בלבד שהמערער עשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות אלא הוא הגדיל עשות וייצר אותן בעצמו. המערער ייצר לעצמו חשבוניות פיקטיביות של מספר עוסקים כביכול, דבר שמקשה מאוד ואולי הופך לבלתי אפשרי את יכולת אנשי המס לגלות את המרמה".
ובבקשת רשות הערעור בעניין אלעוברה, צוינה כנסיבה לחומרה העובדה ש:
"המבקש יזם מהלך של הדפסת חשבוניות מס פיקטיביות, והשתמש בהן בשלושה עסקים נפרדים לצורך קיזוז מס תשומות שלא היה"
(רע"פ 1710/02 אלעוברה נ' מדינת ישראל).

מדיניות הענישה ביחס לעבירות של התחמקות ממס תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות ו/או תוך ביצוע עבירות פליליות נלוות של שינוי או זיוף מסמכים, רישום ודיווח כוזבים במטרה להתחמק ממס, היא מחמירה וכוללת עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות לא קצרות.

המאשימה הפנתה את בית המשפט לפסיקה, ומבין פסקי הדין שהציגה אני רואה לציין את רע"פ 5442/14 חברת ינונה בע"מ נ' מדינת ישראל, שם אושר בביהמ"ש המחוזי ואושרר בביהמ"ש עליון מתחם ענישה של 10 – 24 חודשי מאסר לעבירות מע"מ מגוונות בסכום של 674,000 ₪.

הסנגור הפנה לארבעה פסקי דין, מתוכם אדרש לאלה בהם נקבעו מתחמי ענישה והם עוסקים בעבירות מע"מ.

ע"פ 28772-12-14 מדינת ישראל נ' ותד, בו היקף המע"מ עמד על כחצי מיליון ₪, בשני אופני התחמקות ממס, וביהמ"ש מחוזי ציין כי מתחם הענישה נע בין 6 – 18.

ע"פ 54708-12-12 מט נ' מדינת ישראל, בו סכום המע"מ הכולל עמד על כ – 2.5. מיליון ₪, בגזר הדין נקבעו 4 מתחמי ענישה, לפי חלוקה לאישומים, כשביחס למרכיבים המחמירים של המעשים נקבעו מתחמים של 6 – 36 חודשי מאסר וביחס ליתר המרכיבים 2 – 4 חודשים ו – 4- 10 חודשי מאסר. בפסק הדין בערעור צוינו שיקולים של שיקום (שלמקרא פסק הדין בלבד קשה היה להבינם לעומק) ונסיבות אישיות, צוין שהעונש מחמיר מאד, והעונש הופחת באופן דרמטי מ – 15 חודשי מאסר ל–6 חודשים לריצוי בעבודות שירות. עונש זה מתיישב עם ענישה בתחתית המתחמים בחפיפה מלאה, אם כי לא הייתה לכך התייחסות למתחמים כלל בפסק הדין. אעיר כי בפסקי דין רבים בביהמ"ש העליון הנוגעים להיקפי מס דומים היו העונשים כבדים בהרבה, ולא פחתו מ – 18 חודשי מאסר (רע"פ 5823/09

באשיתי

נ'


מדינת

ישראל
, רע"פ 7135/10

חן

נ'

מדינת

ישראל
).

ביחס ל

פסק דין
נוסף אליו הפנה הסנגור, רע"פ 6487/09 סיאעדה נ' מדינת ישראל שניתן טרם תיקון 113, ואף בו נקבעו עונשים מקלים, הובהר בביהמ"ש העליון כי העונשים אינם הולמים ובית המשפט נמנע מהתערבות רק בשל ענישה דומה כלפי מעורב נוסף, שלא היה עליה ערעור.

כשלעצמי אני מוצאת לנכון להפנות לת.פ. 27802-05-12 מדינת ישראל נ' לוגסי, שאושר בעפ"ג 30479-12-13 ובהמשך ברע"פ 3043/14 לוגסי נ' מדינת ישראל, שם נקבע מתחם ענישה שנע בין 8 – 20 חודשי מאסר לנאשם, שפעל ותרם להפצת חשבוניות פיקטיביות בסך של כ – 1 מיליון ₪, הגם שלא היה העבריין המוביל בפעילות.

ת.פ. 18907-01-12 מדינת ישראל נ' טייטייבסקי, גובה המע"מ עמד על 650,000 ₪ והמתחם נקבע ל-
6 – 24 חודשים מאסר.

ת.פ. 20811-11-10

מדינת ישראל נ' נתשה,
שאושר בעפ"ג 32949-04-14 ובהמשך ברע"פ 5064/14
נתשה נ' מדינת ישראל
, שם קבע ביהמ"ש מתחם של 12 – 30 חודשי מאסר לעבירות של ניכוי והשמטת מע"מ בסך כולל המתקרב ל – 600,000 ₪.

עוד אציין כי בעניין אלעוברה נידון עניינו של נאשם שייצר חשבוניות פיקטיביות וקיזז אותן כשהיקף המע"מ עמד על סך 90,000 ₪ בלבד, וכן נמנע מהגשת 12 דוחות במועד. עונשו נגזר ל – 30 חודשי מאסר בגלל החומרה שבייצור חשבוניות
ושימוש בהן והעונש אושרר בכל הערכאות.

הצדדים בטיעוניהם ביקשו לראות בכל המעשים משום ארוע כולל אחד. התלבטתי אם לקבל את עתירתם לאור העובדה שהמעשים בוצעו על ידי שתי חברות, חלקם כוללים שימוש בחשבוניות פיקטיביות ואחרים שינוי ו/או זיוף של העתקי החשבוניות. בסופו של דבר, החלטתי לקבל את עתירתם ולהתייחס לכתב האישום בכללותו כאל ארוע אחד לצורך קביעת מתחם הענישה, בהתחשב בעובדה שכל הפעולות, לרבות הנפקת החשבוניות הפיקטיביות והשימוש בהן, בוצעו על ידי נאשם 3 בשיטות שונות, בהתחשב בכך ששתי הנאשמות הן חברות משפחתיות בניהול נאשם 3, ובכך שעסקינן בהתנהלות מתמשכת ורציפה. מובן שאין בקביעה זו כדי למעט מריבוי העבירות ומעובדת ביצוע עבירות בשיטות שונות.

בבואי לקבוע את מתחם הענישה, אני מתחשבת בכך שמדובר בעשרות רבות של עבירות, שבוצעו בנאשמות במשך תקופה כוללת של חמש שנים מ – 2007 – 2011 והופסקו רק עם גילויין במסגרת ביקורת. מדובר בדפוס פעולה שיטתי ומתמשך. ההיקף הכספי הכולל הוא נכבד ונושק למיליון ש"ח. מדובר בסכום מס גבוה, ומעשי הנאשמים הסבו נזקים ממשיים לקופת המדינה ולציבור ולמשק בכללותו. מדובר במעשים מתוכננים, מתוחכמים בשל השימוש בשיטות מרמה שונות לשם הסוואתם, ומתוחכמים גם בשל סגירת חברה אחת ופתיחת אחרת שממשיכה באותה פעילות ובאותם מעשי עבירות. יש חומרה יתרה, המבדילה את התיק שלפניי מתיקים אחרים שנסקרו בכך שהנאשם עצמו ייצר חשבוניות פיקטיביות אותן קיזז בסך כ – 350,000 ₪. הנאשם הוא העומד מאחורי המעשים כולם על מרכיביהם השונים. לא מצאתי בטענה להסתבכות כלכלית ככזו המקהה מחומרת המעשים של התחמקות ממס, שכן מדובר בגזילת כספים המוחזקים בפקדון בלבד ושייכים לציבור, ובהלכה הפסוקה נקבע לא אחת שאין בטענות לגבי מצב כלכלי דחוק כדי להצדיק את העבירות. אעיר בהקשר זה כי עסקינן בחברות משפחתיות כך שהאינטרסים של נאשם 3 ביחס אליהן הם ישירים וברורים. משנה חומרה יש בכך שנאשמת 3 הוקמה כשממועד הקמתה מבוצעות בה עבירות מס, ולא ניתן לשלול שלהקמתה נלוותה ההחלטה להמשיך בעבריינות המס.

בנסיבות אלה מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית ומעלה.

לאחר ששקלתי את חומרת המעשים בנסיבותיהם, את ריבויים ומשכם, את עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים ואת מדיניות הענישה, אני קובעת כי מתחם הענישה אליו הגבילה את עצמה המאשימה משקף את מתחם הענישה ההולם, היינו 10 – 24 חודשי מאסר.

לעניין ההיבט הכספי של הענישה, בעבירות מס יש חשיבות לעיקור הכדאיות שבביצוע העבירות באמצעות ענישה כספית מכבידה. מבלי למעט מן האמור, בהתאם למצוות המחוקק כבר בקביעת מתחם הענישה הכספית, יש ליתן את הדעת לשאלת היכולת הכלכלית של העבריין. בהתחשב בסכום המס שהושמט, בסכום ששולם לצורך הסרת מחדל בנאשמת 2 בלבד, לטענות למצב כלכלי דחוק, ולכך שהנאשם עובד לסירוגין בעבודות מזדמנות, והציג אסמכתא בדבר חובות בסך העולה על 200,000 ₪ בהוצל"פ, סכום הקנס נע בין עשרות בודדות של אלפי שקלים ל – 80,000 ₪.

מן הכלל אל הפרט
עונשי הנאשמים יגזרו בתוך מתחם הענישה בהעדר טעמים המצדיקים סטייה מן המתחם.

בבואי לגזור את העונשים ההולמים את מעשי העבירות בנסיבותיהם, עומדים לפניי השיקולים שלהלן:

ראשית, הנאשמים הודו וחסכו זמן שיפוטי. נאשם 3 הביע צער על מעשיו ואף הדגיש את לקיחת האחריות המלאה מול אנשי הביקורת וחשיפת המעשים.

שנית, לאור אופיין של עבירות המס, והפגיעה הגלומה בהן בקופה הציבורית, יש חשיבות ממשית להסרת המחדלים, המשיבה את הנזק המקורי לקופת המדינה ומבטאת חרטה ולקיחת אחריות בהתנהגות. בהליך שלפניי הוסרו המחדלים ביחס לנאשמת 2 בלבד, שהיא חברה פעילה, שהיקפם עומד על כמאה אלף ₪, ולא הוסרו כלל המחדלים ביחס לנאשמת 1, שאינה פעילה, שהיקפם עומד על כמעט 900,000 ₪. מדובר בהסרת מחדל מוגבלת מאד, בעוד שלא הוצגו מאמצים דומים כלפי נאשמת 1 שאינה פעילה ויש קושי גדול יותר לגבות ממנה את החוב, המהווה חלק הארי של המחדל.

שלישית, נאשם 3 נעדר עבר פלילי וזהי לו ההסתבכות הראשונה עם החוק. עם זאת, לא ניתן לראות במעשיו הרבים והמתמשכים משום מעידה חד פעמית.

רביעית, מדובר בעבירות מן השנים 2007 – 2011 שנתגלו בביקורת בשלהי שנת 2011, מאז חלפו כשלוש וחצי שנים במהלכן לא נפתחו בעניינו של הנאשם תיקים נוספים.

חמישית, אני לוקחת בחשבון את הנסיבות האישיות, משפחתיות שפורטו, ואת הפגיעה של העונש במשפחת הנאשם, ובעיקר בהוריו החולים, שלפי המוצהר הוא מתגורר בביתם וסועד אותם.

שישית, אורח חייו של הנאשם ביתר מישורי החיים נורמטיבי והוא תרם בשירותו הצבאי.

שביעית, הוצגו אסמכתאות לגבי המצב הכלכלי והליכי הוצל"פ בהיקף העולה על 200,000 ₪.

שמינית, לעניין מעשי העבירה בנאשמת 2, אני מתחשבת בטענה כי בני משפחה נוספים המעורבים בחברה לא הועמדו לדין.

תשיעית, בגזירת העונש אני מתחשבת במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה שבין המעשים.

מכלול הנסיבות הביאו אותי למסקנה כי יש מקום לענישה בשליש האמצעי של מתחם הענישה.

אשר לענישה הכספית, אני לוקחת בחשבון את תקופת המאסר, ואת היקף החובות הכספיים. לפיכך, חלק נכבד מהענישה הכספית תבוא בדרך של התחייבות להמנע מעבירה.

לעניין נאשמת 2 – הוצג הסדר טיעון עונשי סגור שהנמקותיו סבירות ואכבדן.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים עונשים כדלקמן:

על נאשמת 1 שאינה פעילה קנס בסך 200 ₪ לתשלום עד ליום 1.7.15.

על נאשמת 2 קנס בסך 5,000 ₪. הקנס ישולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים ורציפים שהראשון בהם ביום 1.7.15. לא ישולם תשלום תעמוד יתרת החיוב לפרעון.

על נאשם 3
1.
מאסר בפועל לתקופה של 14 חודשים.
2.
מאסר על תנאי למשך 12 חודשים לתקופה של שלוש שנים משחרורו, והתנאי שלא יעבור עבירות מס מסוג פשע.
3.
קנס בסך 40,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרים תשלומים חודשיים שווים ורציפים שהראשון בהם ביום 1.7.15. לא ישולם תשלום תעמוד יתרת החיוב לפרעון.
4.
הנאשם יחתום על התחייבות בסך 100,000 ₪ להמנע במשך שנתיים משחרורו מביצוע העבירות בהן הורשע. לא יחתום יאסר לתקופה של ארבעה חודשים.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ח סיוון תשע"ה, 15/06/2015 במעמד הנוכחים.


לימור מרגולין-יחידי
, שופטת



<#8#>
החלטה

אני מעכבת את ביצוע עונש המאסר בלבד, וזאת עד ליום 20.7.2015 לצורך הגשת ערעור, וזאת בכפוף לערבויות כדלקמן:

א.
צו עיכוב יציאה מן הארץ. מוצהר כי אין לנאשם דרכון בתוקף.

ב.
ערבות עצמית וערבות צד ג' בסך 30,000 ₪ כל אחת. כערב צד ג' אני מאשרת את מר לישע שרון, ת.ז 025406893, וזאת לאחר שהובהרו לו פרטי הערבות, והוא הסכים להן.

ג.
הפקדה במזומן בסך 10,000 ₪. סך של 1,000 ₪ יהווה תנאי לשחרור, והיתרה תופקד עד ליום 22.6.2015 בשעה 10:00.

כל התנאים יעמדו בעינם עד להתייצבות הנאשם לריצוי מאסרו, או עד לסיום של כל ההליכים בתיק.


<#9#>

ניתנה והודעה היום כ"ח סיוון תשע"ה, 15/06/2015 במעמד הנוכחים.


לימור מרגולין-יחידי
, שופטת











פ בית משפט שלום 5129-04/14 מע"מ ת"א נ' לישע חנן ובניו בע"מ, לישע סנטר בע"מ, מרדכי לישע ואח' (פורסם ב-ֽ 15/06/2015)