פסקי דין על איברהים בן חוסיין בשיר | פסקי דין על שירות בתי-הסוהר

2373/01 עעא     20/03/2002




עעא 2373/01 איברהים בן חוסיין בשיר נ' שירות בתי-הסוהר




1


בתי-המשפט


בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו

בפני
כב' השופט אברהם טל


עע"א 2373/01

העותר:
איברהים בן חוסיין בשיר


נ ג ד
המשיב:
שירות בתי-הסוהר




ה ח ל ט ה
א. העתירה.
1. העותר מרצה עונש של ארבעה מאסרי-עולם בלתי-קצובים בכלא "איילון", בגין רצח גיסתו ושלושת ילדיה הקטינים, על-פי כתב-האישום וגזר-הדין ב-ת.פ. 81/91 (מחוזי - נצרת), שהוצגו בפני
י.

2. בתאריך 16.10.2001 החליט המשיב על הקפאת חופשותיו של העותר, על-פי חוות-דעת הוועדה למניעת אלימוּת (להלן: "הוועדה"), עקב מידע מודיעיני לפיו קיימת מסוכנוּת מצד העותר אם ייצא לחופשות.

3. עד יום 16.10.2001, יצא העותר לחופשות בנות 12 שעות, ולחופשה חד-פעמית בת 24 שעות, וזאת לאחר שריצה שבע שנות מאסר, כנדרש על-פי נהלי יציאה לחופשות אסירי-עולם שלא נקצב עונשם.
העותר מבקש מהמשיב לנמק מדוע לא יאפשר לו להמשיך לצאת לחופשות.



ב. טיעוני באי-כוח הצדדים.
4. ב"כ העותר טוען, כי היות והחלטת הוועדה אינה נחשפת לעיני העותר, אין באפשרותו להתמודד עם ההחלטה, או אף לדעת אם יש בה הנמקה מספקת על-מנת לשלול את חופשותיו. לטענתו, היות והתנהגותו של העותר בין כותלי בית-הסוהר הייתה, והינה, ללא רבב, ועד כה יצא העותר לחופשות סדירות,- על החלטת המשיב להיות מנומקת, ונסמכת על חוות-דעת אשר בבסיסה סיבות מוצקות לשלילת החופשות.
ב"כ העותר מוסיף, כי לא היה שום אירוע אשר יצדיק, מבחינת העותר, סביבתו ומשפחתו, את הפסקת חופשותיו, והוא מבקש כי המשיב יחשוף בפני
ו את הנמקתה של הוועדה, ולוּ רק באופן חלקי, כך שתינתן לעותר האפשרות להתעמת עימה, ולחלופין הוא מבקש שבית-המשפט, בבואו לבחון את החלטת הוועדה, ייאזן בין המלצות הוועדה לצורכי האסיר ומצבו.

5. ב"כ המשיב מפנה את בית-המשפט לכתוּב בגזר-הדין שניתן נגד העותר, ולהחלטתה של הוועדה, וטוענת כי נוכח אופי המעשים והמידעים המוכיחים את מסוכנותו של העותר אם ימשיך לצאת לחופשות, הרי ההחלטה להקפיא את חופשותיו של העותר סבירה ומוצדקת, ודין העתירה להידחות.

ג. דיון.
6. הלכה פסוקה היא, כי הענקת חופשה לאסיר היא בבחינת פריבילגיה, אשר ניתנת לאחר הפעלת שיקול-הדעת הראוי על-ידי הגורמים המוסמכים לכך אצל המשיב, ביניהם הוועדה למניעת אלימוּת, ובית-המשפט אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטותיהם.
יפים בעניין זה, הדברים שנכתבו בהחלטה ב-עע"א 1189/01, אשרם נג'ם נ' שירות בתי-הסוהר
(לא פורסם), לפיהם:
"(א) חופשה איננה זכות המוקנית לכל אסיר, אלא פריבילגיה שהענקתה נתונה לשיקול-דעתם של שירות בתי-הסוהר
וגורמים שונים, כגון משטרת ישראל, הנוטלים על עצמם אחריות כבדת משקל במתן חופשות לאסירים, ועליהם להיות בטוחים שמהלך כזה לא יסכן את שלום הציבור (ראה לעניין זה: רע"ב 5387/90, פלוני נ' שב"ס {לא פורסם}, מפי כב' השופט י' מלץ, כתוארו אז).


(ב) בית-המשפט הדן בעתירת אסיר אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות שירות בתי-הסוהר
או המשטרה, אלא בוחן את חוקיותה של החלטת הרשות המינהלית, שמא נתקבלה ללא סמכות, או שהיא נושאת אופי שרירותי, לוקָה בחוסר-סבירוּת או מתאפיינת בפגיעה בזכות יסוד."

7. עיון בנימוקי הוועדה ובנתונים שהיו בפני
ה עובר למתן החלטתה, מעלה כי חשיפתם לעיניהם של העותר עלולה לסכן באופן ממשי את מי שקשורים בהם, גם אם העותר לא יצא בקרוב לחופשות.
האיזוּן הראוי בין הבטחת שלומם וביטחונם של אחרים, לבין יכולתו של העותר להתגונן באופן מירבי מפני הנתונים שהיו בפני
הוועדה,- מחייבים את אי-גילויים לעותר ולבא-כוחו.

8. מהנימוקים החסויים ומהנתונים שהיו בפני
הוועדה, אשר הביאו להחלטתה, עולה כי החשש למסוכנוּת הצפויה מצד העותר אם יצא לחופשה הוא חשש ממשי, שיש בו כדי להצדיק את הקפאת חופשותיו, במיוחד כשהם מצטרפים לחומרת מעשיו, בגינם הוא מרצה את עונשי המאסר.

9. החלטת המשיב להקפיא את חופשות העותר התקבלה לאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, ואינני מוצא מקום להתערב בה.
אשר על כן, אני דוחה את העתירה.


ניתנה והודעה בפומבי היום, ז' בניסן התשס"ב, 20 במרץ 2002.



אברהם טל
, שופט
קלדנית: ד.ל.ס.









עעא בית משפט מחוזי 2373/01 איברהים בן חוסיין בשיר נ' שירות בתי-הסוהר (פורסם ב-ֽ 20/03/2002)