פסקי דין על מחמד אדריס |

1413/05 בשפ     27/02/2005




בשפ 1413/05 מחמד אדריס נ' מדינת ישראל






בבית המשפט העליון

בש"פ 1413/05

בפני
:
כבוד השופטת ד' ביניש
העורר:
מחמד אדריס



נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל


ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 19.1.05 בב"ש 7235/04 שניתנה על-ידי כבוד השופט צ' זילברטל

בשם העורר: עו"ד נמיר אדלבי
החלטה
בפני
י ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט צ' זילברטל) אשר הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

ביום 28.12.04 הוגש כנגד העורר כתב אישום בו יוחסו לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, היזק בזדון וגניבת רכב. בכתב האישום נטען כי העורר התפרץ למשאית-משאבת בטון אשר אינה שייכת לו (להלן: המשאית), חיבל במערכת ההצתה וחוטי החשמל המחוברים אליה וגנב אותה. על פי הנטען, בעקבות התראה שהתקבלה ממערכת ה"איתורן" אשר מותקנת במשאית, הוזנקו למקום מספר ניידות משטרה וכוחות מג"ב, אשר איתרו את המשאית והחלו לרדוף אחריה, תוך הפעלת אורות כחולים וצפירות. בשלב מסוים, כך נטען, נחסמה דרכה של המשאית על ידי ג'יפ מג"ב (להלן: הג'יפ). כן נטען כי העורר הבחין בג'יפ, התנגש בחזיתו וגרר אותו מספר מטרים, עד שנדחף לתעלה בצד הדרך. כתוצאה מההתנגשות בג'יפ, כך נטען, עף שוטר מג"ב מחוץ לג'יפ ונחבל, שני שוטרים נוספים שישבו בג'יפ נחבלו גם הם וכן נגרם נזק לג'יפ.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים. בעת הדיון בבית המשפט המחוזי הסכים בא-כוח העורר כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למרשו. לפיכך, התמקדה החלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.1.05 בקיומה של עילת מעצר ובאפשרות להשיג את תכלית המעצר באמצעות חלופה. בית המשפט המחוזי קבע כי נשקפת מן העורר מסוכנות בהתחשב בכך שפגע בג'יפ המשטרתי במכוון באמצעות כלי רכב כבד, שפגיעתו עלולה להיות קשה במיוחד, וכן בהתחשב בכך שבכל שלב במרדף יכול היה העורר להתעשת ולרסן את עצמו. כן ציין בית המשפט המחוזי כי מסוכנותו של העורר נלמדת גם מעברו הפלילי, הכולל הרשעות בעבירות סמים, מסירת ידיעות כוזבות ותקיפה.

באשר לאפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר, ציין בית המשפט המחוזי כי תסקיר המעצר שנערך בעניינו של העורר ממליץ אמנם על שחרורו לחלופת מעצר בבית אביו, אך קובע גם כי העורר נמצא בתהליך של התדרדרות. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי העורר לא נרתע מלבצע את העבירות המיוחסות לו למרות עונש המאסר המותנה בגין עבירת תקיפה אשר תלוי ועומד נגדו. בהתחשב באמור לעיל, התרשם בית המשפט המחוזי כי העורר הוא אדם חסר מעצורים, שקשה ליתן בו אמון, והורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים כמבוקש. על החלטה זו הוגש הערר שבפני
י.

טענתו המרכזית של בא-כוח העורר היא כי התנהגותו של מרשו אינה מצביעה על מסוכנות המצדיקה את מעצרו. עוד טוען בא-כוח העורר כי טעה בית המשפט קמא כשקבע כי אין לשחרר את מרשו לחלופת מעצר, בניגוד להמלצת שירות המבחן. מנגד, טוענת באת-כוח המדינה כי מן העורר נשקפת מסוכנות רבה, בהתחשב בכך שסיכן לכאורה חיי שוטרים וכן בעברו הפלילי. כן טוענת באת-כוח המדינה כי לא ניתן להפיג את מסוכנותו של העורר באמצעות חלופת מעצר.

לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערר להידחות. מכתב האישום עולה לכאורה כי העורר התנגש בג'יפ במכוון וסיכן בכך את שלמות גופם ואף את חייהם של השוטרים שישבו בו. בית משפט זה עמד לא פעם על מסוכנותם הרבה של מבצעי עבירות שיש בהן משום התנכלות לאוכפי החוק וסיכון חייהם (ראו למשל: בש"פ 8633/04 אלטללקה נ' מדינת ישראל
(לא פורסם); בש"פ 10265/04 מדינת ישראל
נ' אבו וואדי (לא פורסם); בש"פ 9233/04 אלעמראני נ' מדינת ישראל
(לא פורסם)). כן נלמדת מסוכנותו של העורר מעברו הפלילי ומכך שלא נרתע לכאורה מלבצע את העבירות במקרה דנן למרות עונש מאסר על-תנאי אשר תלוי ועומד נגדו בגין עבירת אלימות. באשר לאפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר, הרי שצדק בית המשפט קמא כשקבע כי אין ליתן אמון בעורר. תסקיר המעצר אמנם המליץ על שחרור העורר למעצר בית, אולם לצד המלצה זו צוין גם כי העורר נמצא בתהליך של התדרדרות וכי הוא מתקשה לראות את ההיבטים הבעייתיים בהתנהגותו. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי ניתן להגשים את תכלית המעצר ולהפיג את מסוכנותו של העורר על ידי חלופת מעצר.

אשר על כן, הערר נדחה.

ניתנה היום, י"ח באדר א התשס"ה (27.2.05).

ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05014130_n03.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








בשפ בית המשפט העליון 1413/05 מחמד אדריס נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 27/02/2005)