פסקי דין על חביב בן נון | פסקי דין על שירביט חברה לביטוח | פסקי דין על שושנה שמחה כהן |

36818-04/12 א     17/06/2015




א 36818-04/12 חביב בן נון נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ, שושנה שמחה כהן








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 36818-04-12 בן נון נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
עבאס עאסי


תובע

חביב בן נון
ע"י ב"כ עו"ד דוד אדרי


נגד


נתבעים

1.שירביט חברה לביטוח בע"מ

2.שושנה שמחה כהן
ע"י ב"כ עוה"ד בלטר
, גוט
, אלוני ושות'




פסק דין


תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
(להלן: "חוק הפלת"ד").

התובע יליד 24/1/1950, נפגע בתאונת דרכים ביום 10.11.2008, כאשר רכב פגע בתובע בעת שרכב על אופניו.

התובע נבדק על ידי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, דר' ספרן, אשר קבע כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה עקב פגיעתו בתאונה. בסיכום חוות דעתו ציין דר' ספרן:
"בן 62 שנים אשר נפגע בת"ד באוקטובר 2011, כאשר נפל מאופניו לאחר שנפגע מרכב. נבדק לאחר שבוע עקב כאב והגבלה בכתף ימין. בדיקות נוספות לעניין הכתף לא נרשמו לאחר מכן. התובע לא טופל ספציפית לגבי כתף זו למעט בדיקת אולטרה סאונד שבוצעה לאחר החבלה. מתלונן כיום על הגבלה וקושי בתפקוד רגיל ביד ימין. בבדיקתו נמצאה הגבלה בטווחי תנועה ובעיקר האקטיבים של כתף ימין, עם מרכיב משמעותי של כאב בתנועת יד ימין. נמצאו בבדיקתו סימני פגיעת גידית בכתף ימין, שכללו כאב בפלקציה וסיבוב פנימי ורגישות על גיד הסופרה ספינטוס. בדיקת האולטרה הנוכחית הדגימה קרע בגודל של כ 17 מ"מ בגיד הסופרה ספינטוס. לתובע פגיעה קודמת בכתף ימין שהחלה ככל הנראה ב 1997. נבדק בשנים 1999-2004 מספר פעמים עקב כאב והגבלה בכתף ימין. במספר בדיקות תוארה הגבלת משמעותית מאד בטווחי תנועת הכתף הימנית ( 2001 ,2002 ,2004 ). בדיקות אולטרה סאונד קודמות של כתף ימין עוד טרם החבלה הנוכחית הדגימו קרע בעובי מלא בגיד הסופרה ספינטוס של 14 מ"מ. השוואת תלונותיו של התובע לפני התאונה הנדונה ותלונותיו הנוכחיות אינם מדגימות הבדל משמעותי. גם ממצאי בדיקת האולטרה סאונד האחרונים דומים מאד לממצאי בדיקת האולטרה סאונד קודם לתאונה הנדונה. לפיכך, ולאור מיעוט הביקורים של התובע לאחר התאונה הנדונה לשם בדיקה רפואית, יש קושי לקשר את פגיעתו הנוכחית של התובע לתאונה הנדונה. לכל היותר ארעה החמרה זמנית במצב כתפו הימנית, אך לא מצאתי עדות לשינוי במצבו מהשנים שלפני התאונה למצבו הנוכחי. לא מצאתי לפיכך נכות צמיתה הקשורה לתאונה הנדונה."

ב"כ התובע שלח לדר' ספרן שתי סדרות של שאלות הבהרה; בתשובותיו עמד דר' ספרן על דעתו ונתן לכך הסברים משכנעים. דר' ספרן לא הוזמן לחקירה על ידי התובע. לפיכך, יש לקבוע כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה עקב התאונה.

שיעור הפיצויים
בנסיבות העניין, סבורני כי סביר לפסוק לתובע בגין כאב וסבל סך של 5,000 ש"ח, ובגין הוצאות נוספות סך גלובלי של 1,000 ₪. סה"כ 6,000 ₪. לסכום זה יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור 15.34% והחזר אגרה.

שכר המומחה מטעם בית המשפט
הנתבעת נשאה בשכר המומחה מטעם בית המשפט, כמימון ביניים בסך של 4,680 ₪ כולל מע"מ. לטענתה, בנסיבות המקרה, יש להטיל את המימון הסופי של שכר המומחה על התובע לנוכח קביעת המומחה, כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה.

ב-רע"א 3007/12
פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30/5/2012
), עמד בית המשפט העליון על הטעמים הרבים המצדיקים את הטלת מימון הביניים של שכר המומחה על המבטחת וכדלקמן:
"כידוע, הפרקטיקה הנוהגת במרבית המקרים היא הטלת מימון הביניים על המבטחת-הנתבעת. פרקטיקה זו מבוססת על שיקולים מעשיים ועקרוניים כאחד: ראשית, היכולת של חברות הביטוח לממן את המומחה עולה בדרך כלל על זו של הנפגע, וענייננו, כידוע במצבים של אחריות מוחלטת; שנית, חיוב הנתבע במימון חוות הדעת, ולו כמימון ביניים, עלול לסכל את זכות הגישה שלו לערכאות, רק בשל חסרון כיס; שלישית, חיוב המבטחת חוסך את הצורך לערוך בירור עובדתי בדבר יכולתו של הנפגע לממן את המומחה; רביעית, עניין לנו עם מי שנפגעו בגופם ולעיתים קרובות גם ביכולת ההשתכרות שלהם. חמישית, לעיתים התובע זקוק לזמן כדי לגייס את הסכום הנדרש והדבר מעכב את ההליך. לכל האמור לעיל יש להוסיף, כי בדרך כלל אין בהטלת מימון הביניים על המבטחת כדי להעמידה בסיכון של חוסר אפשרות להחזיר לה את ההוצאה במקרה שבסופו של יום יחויב התובע לשאת בשכר המומחה. זאת, נוכח האפשרות, הקיימת בדרך כלל, לקזז את ההוצאה האמורה מהפיצוי שייפסק לתובע" (שם בפסקה 20).

בית המשפט הוסיף וציין בפסק דינו:
"תוך הדגשה שאכן מדובר במימון ביניים, ושאם בסופו של יום יתברר שלא היה צורך במינוי כלשהו, ניתן יהיה לחייב את המבקשת לשאת בהוצאות האמורות" (שם בפסקה 21).

נמצא, שבמלאכת האיזון בין האינטרסים העומדים על הפרק בנושא מינוי מומחים רפואיים על פי חוק הפלת"ד, בית המשפט העליון בחר להציב את עיקר מערכת הבלמים אשר אמורה, בין היתר, למנוע מינוי מומחים מיותרים שלא לצורך, בסוף ההליך, היינו, בעת פסיקת הפיצויים, שם על בית המשפט לעמוד על המשמר ולהטיל על תובע שהתברר שהמינוי בעניינו היה מיותר, את הוצאות המינוי.

בנסיבות המקרה, סבורני כי סביר לחלק את נטל שכר המומחה על הצדדים בחלקים שווים באופן שהתובע יישא במחצית שכר המומחה בסך של 2,340 ש"ח. סכום זה יקוזז מהפיצוי שנפסק לתובע.





ניתן היום,
ל' סיוון תשע"ה, 17 יוני 2015, בהעדר הצדדים.
















א בית משפט שלום 36818-04/12 חביב בן נון נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ, שושנה שמחה כהן (פורסם ב-ֽ 17/06/2015)