פסקי דין על בנימין ארץ קדושה | פסקי דין על אלי אפרים | פסקי דין על חגית אפרים | פסקי דין על יקירה אפרים ואח' |

2061/15 רעא     23/06/2015




רעא 2061/15 בנימין ארץ קדושה נ' אלי אפרים, חגית אפרים, יקירה אפרים ואח'




החלטה בתיק רע"א 2061/15



בבית המשפט העליון


רע"א 2061/15



לפני:

כבוד השופט נ' הנדל


המבקש:
בנימין ארץ קדושה



נ


ג


ד



המשיבים:

1. אלי אפרים



2. חגית אפרים



3. יקירה אפרים


4. נבטים מושב עובדים להתיישבות חקלאית

שיתופית בע"מ


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 18.02.2015 בתיק עא
031065-10-14

בשם המבקש:
עו"ד אורי בן חנן


החלטה


מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ע"א 31065-10-14 (כב' סגנית הנשיא
ש' דברת

, השופט
א' ואגו

והשופטת
ט' חיימוביץ

), אשר דחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריית גת, ה"פ 25059-06-13 (כב' השופט
י' פ' אקסלרד

). ביסוד הבקשה עומדת השאלה למי מבין משיבים 3-1 ישנה זכות לקבלת "מגרש בהרחבה" בתחומי המושב נבטים (להלן:
המושב

).

1.
משיבה 4 היא אגודת המושב (להלן:
האגודה

). על פי החלטתה, בוצע מהלך של הרחבת המושב, שבמסגרתו הוקצו מגרשים לבנייה בתחומו. עוד נקבע, באסיפה הכללית שהתקיימה בשנת 1992, כי לכל "יחידת משק" ישנה אפשרות לרכוש מגרש בהרחבה. אפשרות זו טומנת בחובה גם את האפשרות להמליץ על מועמד לרכישת המגרש מטעמה של "יחידת המשק". משמעותה המעשית של המלצה זו היא כי המומלץ יוכל לרכוש את הזכויות במגרש, בכפוף לעמידה בקריטריונים מסוימים ולהחלטת ועדה. השאלה שבה נחלקו הצדדים היא מהי "יחידת משק": האם הכוונה למי ש
מחזיק בזכויות

בנחלה בתחומי המושב, או ל
חברי האגודה

, גם כאשר אין הם מחזיקים בזכויות בנחלה. בדרך כלל שאלה זו אינה עולה, שכן חברי האגודה הם המחזיקים בזכויות בנחלות המושב. ברם, במקרה הנוכחי, העבירה משיבה 3 את זכויותיה למשיבים 2-1, בנה וכלתהּ, שאינם חברי אגודה, בעוד שהיא נותרה חברת האגודה. נוצר אפוא פיצול בין החברות באגודה להחזקה בזכויות בנחלה. פיצול זה דורש הכרעה.


המושב פנה לבית משפט השלום בדרך של טען ביניים, להכריע בשאלה מי זכאי להמליץ על מועמד לרכישת המגרש. ברקע הפנייה – מכירת זכות ההמלצה מידי משיבה 3 למבקש. לאחר מכירה זו, פנו משיבים 2-1 למושב, וטענו כי זכות ההמלצה הועברה להם יחד עם הזכויות בנחלה, ועל כן משיבה 3 כלל לא הייתה יכולה למכור את זכות ההמלצה, שלא נותרה בידיה. בית משפט השלום קבע כי זכות ההמלצה נובעת מן הזכויות בנחלה, ולא מן החברות באגודה. עוד הוסיף כי משיבה 3 העבירה למשיבים 2-1 את זכות ההמלצה יחד עם יתר הזכויות, ולכן לא הייתה יכולה למכרה למבקש. ערעורו של האחרון לבית המשפט המחוזי נדחה. מכאן הבקשה שלפני.

2.
שתי טענות מרכזיות עולות מן הבקשה.
הראשונה

עניינה פרשנות המילים "יחידת משק", המופיעות בהחלטת האגודה ומזכות באפשרות להמליץ על רוכש הזכויות במגרש בהרחבה. לגישתו של המבקש, אפשרות זו שמורה לחברי האגודה בלבד.
השנייה

, כי מבחינה עובדתית משיבים 2-1 אינם בעלי הזכויות בנחלה, ועל כן גם אם הממליץ הינו בעל הזכויות בנחלה – הרי שאלה נותרו בידי משיבה 3. כן עולות טענות נוספות, כגון העדר סמכות עניינית לבית משפט השלום, גובה ההוצאות שהושתו על המבקש וטענה לקנוניה בין המושב למשיבים 3-1.

3.
סוגיה מרכזית שהעלה המבקש עניינה הזכות להמליץ על רכישת מגרש בהרחבה במושב. על פי החלטות שונות של מועצת מקרקעי ישראל, האגודה או המושב ממליצים לרשות מקרקעי ישראל על מועמדים לרכישת זכויות במגרשי ההרחבה (ראו לדוגמא החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1315, סעיף 5, מיום 31.12.2013). במקרה הנדון, החליטה האספה הכללית של האגודה לחלק את הזכות למגרש בהרחבה (ולמעשה, להמליץ על מועמד) באופן הבא: "לכל יחידת משק קיימת ניתנת אופציה לרכישת מגרש אחד בלבד בהרחבה זאת. ההרחבה מיועדת לבנים ולבנות של המושב בלבד כולל בנים ובנות שעזבו ורוצים לחזור". ערכאות קמא בחנו את לשון ההחלטה ואת תכליתה, וקבעו כי הכוונה למחזיק הזכויות בנחלה ולא לחברי אגודה גרידא. אכן, מן ההחלטה עולה כי הזכות למגרש בהרחבה נועדה לאפשר מגורים של בנים ליד הוריהם. לאמור, הזכות למגרש בהרחבה מקיימת זיקה לזכות בנחלה, ולאו דווקא לחברות באגודה. בנוסף לכך, "יחידת משק" שבה מצויים מספר חברי אגודה לא מקבלת זכות למספר מגרשים, שכן עסקינן ב"יחידה" אחת. נמצאנו למדים כי אין עילה להתערבות בפרשנות החלטת האגודה בגלגול שלישי.


גם יתר הטענות שהעלה המבקש לא מצדיקות מתן רשות ערעור. חלקן הגדול מתרכז בעובדות, כגון הטענה שמשיבים 2-1 אינם בעלי הזכויות בנחלה וטענות שונות לקנוניה. כך גם המחלוקת בדבר משמעות החוזה בין משיבה 3 למשיבים 2-1 – האם הוא כולל גם את העברת הזכות להמליץ. זו למעשה מחלוקת עובדתית, במסגרת המחלוקת המשפטית של פרשנות המונח "יחידת משק". לא מצאתי גם כאן בסיס לסטות מן הכלל של אי-התערבות בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי ערכאה דיונית. טענות אחרות נוגעות אף הן לעניינים בהם תמעט ערכאת הערעור להתערב, ובגלגול שלישי על אחת כמה וכמה, כגון גובה ההוצאות שהושתו על המבקש. באשר לשאלת הסמכות העניינית של בית משפט השלום, הטענה הועלתה על ידי המבקש רק בערכאת הערעור. זאת לאחר שנטל חלק מלא בהליך שהתקיים בפני
בית המשפט השלום מבלי להעלות את הטענה, עד שהפסיד. הגישה הרווחת היום בפסיקה, ולמעשה – בעשרים השנים האחרונות – היא כי לא ניתן בכל עת להעלות את טענת הסמכות העניינית ולשמור אותה בכפוף לתוצאה. המסקנה היא שהבקשה כלל אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה לרשות ערעור בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ

, פ"ד לו
(3) 123 (1982)).


בשולי הדברים יוער כי נטענו טענות שונות הנוגעות למישור היחסים החוזיים בין הצדדים השונים – למשל בין המבקש למשיבה 3 – שלא נדונו כלל בבית המשפט המחוזי. ודאי שאין באמור לעיל כדי להכריע בטענות אלה, באשר אין זהו ההליך שנועד לכך.

4.
הבקשה נדחית. מכיוון שלא התבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.


ניתנה היום, ו' בתמוז התשע"ה (23.6.2015).



ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


15020610_z02.doc

מא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







רעא בית המשפט העליון 2061/15 בנימין ארץ קדושה נ' אלי אפרים, חגית אפרים, יקירה אפרים ואח' (פורסם ב-ֽ 23/06/2015)