פסקי דין על גולן משעלי | פסקי דין על פלאפון תקשורת בע"מ

22467-01/15 תצ     15/06/2015




תצ 22467-01/15 גולן משעלי נ' פלאפון תקשורת בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"צ 22467-01-15 משעלי נ' פלאפון תקשורת בע"מ



15 יוני 2015





בפני

כב' השופט יגאל גריל
, שופט בכיר


המבקש:

גולן משעלי

ע"י ב"כ עו"ד עירן שושני ואח'



נגד

המשיבה:
פלאפון תקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ברקמן
, וקסלר
, בלום ושות'





החלטה


א.
בפני
י בקשת המשיבה להורות על מחיקת תשובתו של המבקש ביחס לתגובה שהגישה המשיבה לבקשת האישור על המבקש, ולרבות התצהיר התומך בתשובה, ונספחיה של התשובה, ולחלופין, עותרת המשיבה כי בית המשפט יורה על מחיקת שורה של סעיפים מתגובת המבקש, לרבות מחיקת כל הנספחים שצורפו לה.

ב.
לטענת המשיבה, העלה המבקש בתשובתו לתגובת המשיבה טענות חדשות שלא נזכרו בבקשת האישור של המבקש, ומדובר בטענות עובדתיות חדשות שלא היתה מניעה להעלותן בבקשת האישור. לטעמה של המשיבה, זהו נסיון לבנות מחדש את הבקשה לאישור ולבצע הרחבת חזית אסורה.

עוד מציינת המשיבה, כי לתשובתו
צירף המבקש שלושה נספחים שלא היתה מניעה לצרפם לבקשת האישור וההלכה היא שאין לבנות בקשות אישור "תוך כדי תנועה".

ג.
לא אפרט כאן את כל הנקודות עליהן מצביעה המשיבה בבקשת המחיקה שהגישה. כדוגמא אציין את טענתה של המשיבה לפיה טען המבקש בתשובתו ל"שיטת הטעיה" שונה מזו לה טען בבקשת האישור.

בעוד שבבקשת האישור טען המבקש, כי המשיבה פועלת על דרך שכנוע מצטרפים חדשים לקבלת שירות מן המשיבה תוך הפרחת הבטחות שווא בדבר עלות השירות, הבטחות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות, דהיינו, הטענה בבקשת האישור היא בדבר הבטחות שווא טרם ההתקשרות, הרי בתשובתו לתגובת המשיבה טוען המבקש כי המשיבה פועלת בשיטת שני נדבכים:
האחד – הבטחות שווא לשכנוע מצטרפים חדשים.
השני – לאחר שמצטרף חדש נוכח לדעת שלא קיבל את שהובטח לו ערב הצטרפותו, מציעה לו המשיבה פיצוי שהינו נמוך מן הנזק שנגרם, וזאת במטרה להשתיק את אותו מצטרף וכך להבטיח שהמשיבה תוסיף להתעשר על חשבונו.

ד.
המשיבה מוסיפה, שבתשובתו לתגובת המשיבה מעלה המבקש לראשונה טענה כנגד השיווק האגרסיבי של המשיבה על דרך טלפונים אין ספור שקיבל והמיילים שצורפו מדברים בעד עצמם, כך נטען.

מציינת המשיבה שכל אלה טענות חדשות שהועלו לראשונה בתשובת המבקש לתגובת המשיבה.

ה.
עוד טוענת המשיבה, שכל אלה הינן טענות עובדתיות שנטענו ללא תצהיר תומך, זולת תצהיר קצר בתמיכה לתשובתו של המבקש, תצהיר שאין בו התייחסות לטענות הנ"ל.

ו.
עוד מצביעה המשיבה על כך, שבתשובתו לתגובת המשיבה טעון המבקש לנזק שונה מזה שטען לו בבקשת האישור, שם טען כי הנזק האישי שנגרם לו מסתכם ב-295.61 ₪, מתוכם 45.61 ₪ נזק ממון, ואילו בתשובתו טען, שאילו היה כל חבר קבוצה מגיש תביעה קטנה נפרדת, היתה תביעתו עומדת על סך של 500 ₪ בגין טענתו בדבר הטעייה.

ז.
בנוסף טוענת המשיבה, שהמבקש אף שינה את הגדרת הקבוצה אותה הוא מבקש לייצג. בעוד שבבקשת האישור כללה הקבוצה את מי שהתקשר עם המשיבה בהסכם והתברר לו בדיעבד שהמשיבה גבתה ממנו כספים בשיעור העולה על המחיר שהוצע לו, הרי בתשובתו לתגובת המשיבה הגדרת הקבוצה היא: כל מי שקיבל הצעה והמשיבה מודה שלא היתה יכולה לעמוד בה, דהיינו, בהגדרת הקבוצה לפי התשובה לתגובה אין המדובר במי שהתקשר בהסכם או במי שנגבה ממנו תשלום ביתר, אלא במי שהוצעה לו ההצעה.

ח.
עוד טוענת המשיבה, שבתשובתו לתגובה, ובנספחים שצורפו לתשובה, מפנה המבקש לתובענות ייצוגיות אחרות שלדעת המשיבה אינן רלוונטיות לענייננו. כמו כן טוען המבקש, לראשונה, כי ההצעה שהוצעה לו (לפי נספח א' לבקשת האישור) נשלחה
as is
למאות אם לא לאלפי צרכנים, הגם שלא היתה מניעה, כך טוענת המשיבה, שהמבקש יעלה טענה זו כבר בבקשת האישור.
אף כאן מציינת המשיבה שלא צורף תצהיר לתמיכה.

ט.
כמו כן טוענת המשיבה, שהמבקש החליף את בא כוחו ללא אישור בית המשפט.

י.
בתגובת המבקש לבקשת המחיקה טוען המבקש, כי די בעיון חטוף בתשובתו לתגובת המשיבה כדי להיווכח שאין מדובר בשינוי חזית או הרחבת חזית, אלא בתשובה ישירה לטענות שהעלתה המשיבה, וכי תשובתו עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה. טוען המבקש, שהוא
רשאי לנצל את זכותו להגיב ולהשיב לטענות המועלות, וחובתו להוכיח כי המשיבה מנסה לזרות חול בעיני בית המשפט ולהציג כאילו במקרה של המבקש מדובר בענין נקודתי גרידא.

המבקש רואה מחובתו להגיב למה שהוא מגדיר "טענות סרק" של המשיבה. לטעמו של המבקש אין המדובר בטענות עובדתיות חדשות, ולכן, לדעתו, גם לא היה צורך בתצהיר, מה גם שהמשיבה, כך נטען, פועלת לפי שיטת הטעיה מובנית החוזרת על עצמה.

לטענת המבקש, לא היה מקום ולא היה צורך להביא במסגרת בקשת האישור את טענותיו המופיעות בתשובתו, שכן לא היה מקום לכך שהמבקש ינבא מה תהיינה טענותיה של המשיבה.

י"א.
לענין שיטת ההטעיה טוען המבקש, שמדובר באותה שיטה ובהתייחסו לטענותיה של המשיבה ראה הוא לנכון לחדד את שיטת ההטעיה.

י"ב.
עוד טוען המבקש, שאין ולא היתה כל כוונה לשנות את הנזק הנטען בבקשה, אלא שבתשובתו ביקש הוא, על דרך הפראפרזה, לציין שלא ניתן לצפות מכל חבר בתובענה ייצוגית להגיש תובענה נפרדת ע"ס 500 ₪.

י"ג.
גם באשר להגדרת הקבוצה טוען המבקש, שמדובר באותה קבוצה אלא שאת מה שתיאר בבקשת האישור ב-7 שורות, הוא הגדיר בתשובתו לתגובת המשיבה ב-2 שורות בלבד אך מדובר באותה קבוצה.

י"ד.
באשר להפנייתו לתובענות ייצוגיות אחרות טוען המבקש, שהדבר בא בתגובה לטענות המשיבה ונועד להוכיח שטענות המשיבה הן טענות סרק וכי אין המדובר באירוע נקודתי, והוא לא חייב היה לנבא את טענות המשיבה בתגובתה.

ט"ו.
באשר לאופן בו מכשירה המשיבה את משווקיה טוען המבקש, שאין המדובר בטענה חדשה, ואין המדובר בהרחבת חזית. באשר לטענת המשיבה, כי המבקש טען לראשונה בתשובתו שמאות ואלפי צרכנים הוטעו, מציין המבקש, שבסעיף 102 לבקשת האישור הוא טען כי להערכתו מצטרפים לשורות המשיבה בכל שנה כ-400,000 מנויים, ולטעמו אין המדובר בטענות חדשות.

ט"ז.
באשר לטענה כי החליף את בא כוחו ללא אישור בית המשפט מציין המבקש, שביפוי
הכח שהוגש ביחד עם בקשת האישור נקבע שב"כ המבקש
הם: עדנה מינגלגרין ו/או רם דוד ו/או
עירן שושני.

לטעמו של המבקש יש לדחות את בקשת המחיקה.

י"ז.
המשיבה בתשובתה לתגובת המבקש, בכל הנוגע לבקשת המחיקה, טוענת, שתגובת המבקש איננה עניינית ואינה מסבירה מדוע לדעתו אין המדובר בטענות חדשות שנטענו תוך שינוי חזית, ומדוע יש לקבל את העובדות החדשות ללא תצהיר.

י"ח.
לאחר
שנתתי דעתי לטיעוניהם של שני הצדדים, סבורני שהדין עם המשיבה.

מבלי להידרש לכל אחד ואחד מן הסעיפים בהם מדובר, ברי שבנקודות שהן מרכזיות בבקשת האישור הועלו מטעם המבקש במסגרת תשובתו לתגובת המשיבה, טענות עובדתיות שניתן היה להעלותן כבר בבקשת האישור, ולגבותן כמובן בתצהיר מתאים.

י"ט.
כך, למשל, טענותיו של המבקש בכל הנוגע לשיטת ההטעיה אותה מייחס המבקש למשיבה, סכום הנזק, השוני בהגדרת הקבוצה, כמו כן ובנוסף: צירוף נספח א' בדבר תובענות ייצוגיות אחרות שהוגשו בשנים האחרונות כנגד המשיבה, כמו גם צירוף נספחים ב' + ג'.

כ.
די באמור לעיל כדי להוביל למסקנה שטענות אלה חייבות היו להופיע כבר במסגרת בקשת האישור אותה הגיש המבקש על מנת ליתן למשיבה אפשרות להתייחס בתגובתה לטענותיו אלה של המבקש. לא ניתן הסבר, ומכל מקום לא ניתן הסבר מניח את הדעת, מדוע לא הועלו טענות אלה במסגרת בקשת האישור. מכל מקום, אין להתיר העלאת טענות אלה לראשונה במסגרת תשובת המבקש לתגובת המשיבה, מה גם שהמבקש לא הבהיר מה מנע העלאת טענות אלה, או לפחות את מרביתן, במסגרת בקשת האישור.

כ"א.
לענין הדרך המוקפדת בה יש לבחון את דרך העלאת הטענות בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אפנה לדבריו של כב' הנשיא (בדימוס) א. גרוניס, ב-רע"א 8562/06 לימור פופיק נ' פזגז (מיום 15.4.07), בפיסקה 8:

"...לאור חשיבותה של התובענה הייצוגית והשפעתה על הציבור המיוצג ועל הגופים הנתבעים, יש לשרש את התופעה של בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמוגשות ללא תשתית ראייתית ראויה, כגון בקשות המוגשות על בסיס כתבה בעיתון ותו לא (ראו והשוו, בג"ץ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון, פ"ד מח (3) 573, 600). אין להתיר ניסיונות ליצוק תוכן לבקשות נבובות לאישור תובענה
ייצוגית תוך כדי הליך האישור. על כן, ככלל, אין להתיר הגשתן של ראיות שהיה ניתן, בשקידה ראויה, להגישן יחד עם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. במאמר מוסגר נציין, כי עשויים להיות מקרים בהם מגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית יעמוד על הצורך בראיה מסוימת רק לאחר שהוגשה תשובת המשיב לבקשה. בשל מורכבות ההליך לאישור תובענה ייצוגית והיקף השאלות העובדתיות והמשפטיות העשויות להתעורר בו, ייתכן כי גם במקרה כזה תהא הצדקה להתיר הגשתן של ראיות נוספות לאחר שהוגשה תשובת המשיב. זאת, אף אם לכאורה ניתן היה להשיג ראיות אלה עובר להגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית...".

כ"ב.
משכך סבורני, כי יש להיעתר לבקשתה החלופית של המשיבה ולהורות על מחיקת סעיפים 2, 3, 4, 5, 12, 14, 15, 17, 21, 22, 23, 26, 27, 33, 43, 47.2, ו-47.5, מתוך תשובת המבקש לתגובת המשיבה, ולרבות מחיקת שלושת הנספחים שצורפו לתשובה.

כ"ג.
יחד עם זאת, ובמקביל, סבורני כי ראוי להביא בחשבון שאנו מצויים בשלב מקדמי בלבד של הדיון שהרי ישיבת קדם המשפט הראשונה טרם התקיימה (המועד שנקבע הוא 13.7.15). לכן, ועל מנת שטענותיו של המבקש תוכלנה להתברר כדבעי בפני
בית המשפט מחד גיסא, וכדי לאפשר למשיבה להגיב באופן מסודר לכל הטענות החדשות ו/או הנוספות שהעלה המבקש בתשובתו לתגובת המשיבה, מאידך גיסא, יש מקום לאפשר למבקש להגיש בקשה להתיר לו לתקן את בקשת האישור.

אמנם מהלך זה צופן בחובו מטבע הדברים הארכה של משך הדיון בהליך זה, ועל כך אין אלא להצטער, אך נוכח השלב המקדמי בו אנו מצויים יש להעדיף את האפשרות לקיום דיון בכל טענותיו של המבקש, גם אם הדבר כרוך בהארכת משך הדיון.

על המבקש יהא לשאת בהוצאות המשפט שתיגרמנה כתוצאה מכך למשיבה.

כ"ד.
לענין תיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית נקבע ב-בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (מיום 22.11.12), בפיסקה 20:

"סיכומו של דבר: בקשה לתיקון של בקשה לאישור תובענה ייצוגית תיבחן לפי אמת המידה שהותוותה בפסיקתנו לתיקון כתבי טענות, תוך מתן משקל למאפייניו הייחודיים של הליך התובענה הייצוגית והשלכתם על האינטרסים המתחרים: אינטרס הציבור בניהול תובענות ייצוגיות מוצדקות, בעיית הנציג המובנית, פער המידע האינהרנטי בין הצדדים, והצורך לפרוש במועד הגשת בקשת האישור את התשתית העובדתית, המשפטית והראייתית כולה. מנגד, בית המשפט יביא בחשבון את הסכנות הטמונות בניצול לרעה של מוסד התובענה הייצוגית לציבור ולנתבע; החשש מתובענות סרק שאינן מגלות עילה והחשש לשימוש בתובענה הייצוגית לצורך יצירת לחץ בלתי הוגן על הנתבע".

כ"ה.
לאחר שנתתי דעתי לאמות מידה אלה כפי שנקבעו בפסיקה, סבורני כי מאזן האינטרסים, במיוחד בשלב התחלתי זה של ההליך, תומך באפשרות לפיה, יוכל המבקש להגיש בקשה מתאימה לתיקון בקשת האישור, בקשה שבמסגרתה יוכל לבקש כי בית המשפט יאפשר לו להעלות במסגרת של בקשת אישור מתוקנת, את הטענות שעל מחיקתן מתשובתו לתגובת המשיבה הוריתי. המשיבה תוכל כמובן להגיש את עמדתה והתייחסותה לבקשה לתיקון בקשת האישור.

כ"ו.
נוכח כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:

1.
אני נעתר לבקשת המחיקה ומורה על מחיקת הסעיפים: 2, 3, 4, 5, 12, 14, 15, 17, 21, 22, 23, 26, 27, 33, 43, 47.2 ו- 47.5, מתשובת המבקש לתגובת המשיבה, וכן על מחיקת שלושת הנספחים שצורפו לה.

2.
המבקש רשאי להגיש, לא יאוחר מתאריך 9.7.15 בקשה לתיקון בקשת האישור שאליה יתלווה תצהיר כנדרש, וכן יצורף אליה נוסח של בקשת האישור המתוקנת שאותה מעוניין המבקש להגיש, על נספחיה.
כל אלה יומצאו, לא יאוחר מיום 9.7.15 גם למשרד ב"כ המשיבה.

3.
ככל שיגיש המבקש את הבקשה הנ"ל לתיקון בקשת האישור, תגיב על כך המשיבה בכתב לא יאוחר מתאריך 30.7.15, עם העתק ישירות לב"כ המבקש (הפגרה כלולה במנין הימים).

4.
ב"כ המבקש יוכל להשיב לתגובת המשיבה, בכתב, לא יאוחר מיום 10.8.15 (הפגרה כלולה במנין הימים).

5.
אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בגין הליך זה בסכום כולל של 5,000 ₪ שישולם על ידי המבקש במשרד ב"כ המשיבה, לא יאוחר מתאריך 5.7.15.

6.
בשים לב לכל האמור בהחלטה זו נראה לי שלא יהא טעם בקיום ישיבת קדם המשפט הקבועה ליום 13.7.15, ולפיכך אני מורה על ביטולה.

ב"כ שני הצדדים יבואו בדברים ויביאו בפני
בית המשפט שלושה מועדים חלופיים (למעט ימי שלישי וחמישי) לקיום ישיבת קדם המשפט לאחר הפגרה.

על באי כֹח הצדדים להגיש את הודעתם לבית המשפט לא יאוחר מיום 1.7.15.

המזכירות תמציא העתקי החלטה זו לבאי כח שני הצדדים.

התיק לעיוני ביום 1.7.15.

ניתנה היום,
כ"ח סיוון תשע"ה, 15 יוני 2015, בהעדר הצדדים.



הוקלד על ידי ר.ס.







תצ בית משפט מחוזי 22467-01/15 גולן משעלי נ' פלאפון תקשורת בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/06/2015)