פסקי דין על ולדימיר וינשטין | פסקי דין על גרין - ויז'ן מערכות | פסקי דין על מלכ"ם | פסקי דין על דני משה ואח' |

11452-03/14 סעש     21/06/2015




סעש 11452-03/14 ולדימיר וינשטין נ' גרין - ויז'ן מערכות בע"מ, מלכ"ם בע"מ, דני משה ואח'








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 11452-03-14


21 יוני 2015
לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט


התובע
:
(והנתבע שכנגד)
ולדימיר וינשטין
ע"י ב"כ עו"ד פדידה יגל


-

הנתבע

ים
:
(תובעות 1,2 שכנגד)
1

.
גרין - ויז'ן מערכות בע"מ

2

.
מלכ"ם בע"מ

3

.
דני משה
4

.
עליזה משה
ע"י ב"כ עו"ד רון רוה

ה ח ל ט ה

1.
לפני בקשתן של התובעות שכנגד (להלן גם: "התובעות") לגילוי המסמכים הספציפיים הבאים:
א.
תדפיס חשבון הבנק של הנתבע שכנגד (להלן גם: "הנתבע")
לתקופות המפורטות בבקשה.
ב.
חוזים, הסכמי העסקה או כל מסמך אחר שהסדיר את התקשרותו של הנתבע או של חברות שבבעלותו או בשליטתו עם חברות העוסקות בתחום הפיזיקה המעשית, האופטיקה, המיקרו מכניקה והאלקטרוניקה התעשייתית, או בכל תחום עיסוק אחר של הנתבע שכנגד החל ממועד תחילת עבודתו בתובעות שכנגד ועד ליום הגשת התביעה.
ג.
חשבוניות וקבלות שניתנו כנגד שירותים או מוצרים שסיפק הנתבע, אם בעצמו ואם באמצעות חברות שבבעלותו או בשליטתו, לחברות אחרות, החל ממועד תחילת עבודתו בתובעות שכנגד ועד ליום הגשת הבקשה.
ד.
חוזים, הסכמי העסקה, או כל מסמך אחר שהסדיר את התקשרותו של הנתבע או של חברות שבבעלותו או בשליטתו עם החברות בי-ננו בע"מ ואירוס אופטומכניקה בע"מ.

2.
הנתבע מתנגד לבקשה.


לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין זה להלן ההחלטה -

3.
בהתאם להלכה הפסוקה, השיקול המרכזי בסוגית מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת רלבנטיות המסמכים לדיון באופן שגילויים ייעל ויקדם את הדיון.

שאלה זו צריכה להתברר תוך איזון האינטרסים של בעלי הדין.
4.
כך נפסק לעניין זה ברע"א 6546/94
בנק איגוד לישראל בע"מ – אזולאי הנרי,
פ"ד
מט (4) 54 –
"גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לעניין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן... יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים...".

באשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – אבנצ'יק, (ניתן ביום 28.3.07) כלהלן –
"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות.
במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי
".

5.
עוד נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר הנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילויו או אי גילויו של המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/118-3 עזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית, פדע כז 225).

6.
יש להדגיש כי אין לאפשר לתובע לבצע "מסע דייג" במסמכי היריב, וכי יש לבחון בהקשר לכל בקשה לגילוי מסמכים את הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים, כנגזרת מכתבי הטענות.


מן הכלל אל הפרט –

7.
לפנינו תביעתו של מר ולדימיר ויינשטיין כנגד התובעות שכנגד לזכויות הנובעות מיחסי העבודה לרבות סיומם.
מנגד הגישו התובעות שכנגד תביעה שכנגד בגין הפרות בוטות של נהלי התובעות ונזקים שגרם התובע לתובעות.
התובעות טענו כי הנתבע שכנגד מחק מידע, מסר מידע כוזב לתובעות אודות התקדמות פיתוח של מוצרים, הפיץ לשון הרע, העביר מידע וציוד של התובעות לצדדים שלישיים ובכלל זה למעסיק הנוכחי של הנתבע שכנגד.
כמו כן עבד הנתבע שכנגד אצל גורמים אחרים במקביל לעבודתו עבור התובעות שכנגד ובכך גרם לתובעות שכנגד נזקים בשווי שעות העבודה בגינן קיבל שכר.

8.
אקדים ואומר כי הבקשה הוגשה לאחר שהסתיים קדם המשפט ולפיכך דינה היה להידחות מטעם זה בלבד.
על אף האמור,
אתייחס לגוף הבקשה.

9.
תדפיסי חשבון הבנק –
התובעות טוענות כי הנתבע גילה חלק מדפי הבנק שלו כדי להוכיח את תביעתו להפרשי שכר, שכן לטענתו חלק מהשכר הנטען לא שולם לו.
אלא שלטענת התובעות בחר הנתבע בתדפיסים מסוימים בלבד ובחר להסתיר אחרים ומבדיקת התובעות עולה כי הועבר לנתבע סכום השנוי במחלוקת במועד אשר לא נכלל בדפי החשבון שהציג.

גילוי תדפיסי חשבון הבנק יחשוף את הסכומים המדויקים ששולמו.
עוד מוסיפות התובעות כי הגילוי לא יפגע בפרטיותו, שכן הוא עצמו גילה חלק מתדפיסי חשבון הבנק.

10.
הבקשה לגילוי תדפיסי חשבון הבנק נועדה לתמוך בהגנת התובעות שכנגד, לפיה כל התשלומים שולמו לנתבע שכנגד כנטען על ידן.

מדובר בבקשה המהווה "מסע דיג", תוך פגיעה בפרטיות הנתבע שכנגד.
התובעות ציינו בבקשה כי במאמץ רב איתרו אישור על ביצוע העברה לחשבון של הנתבע שכנגד, אחד הסכומים השנויים במחלוקת.
מבלי להכריע בשאלה על מי רובץ הנטל להוכיח את התשלום, הרי משהתובעות טוענות שהתשלום שולם, הרי שפתוחה להן הדרך לאתר את המסמכים המעידים על העברת התשלום.

מסמכים אלה מצויים בשליטתן של התובעות.

יתירה מכך, יש בגילוי המסמכים המבוקשים פגיעה ניכרת בפרטיות הנתבע שכנגד.
העובדה כי הנתבע בחר לוותר על פרטיותו ולגלות חלק מדפי החשבון אינה גוררת ויתור כללי על פרטיותו והסרת ההגנה עליה.
לפיכך נדחית הבקשה.
11.
הסכמים ומסמכים המתייחסים להתקשרותו של הנתבע שכנגד עם חברות אחרות –
התובעות טוענות כי שאלת עבודתו של הנתבע עם גורמים אחרים היא חלק מהמחלוקת בין הצדדים.
אף דוחות החקירה שהוצגו לבית הדין מלמדים כי בטרם סיום עבודתו אצל התובעות התקשר הנתבע עם גורמים אחרים בניגוד להתחייבויותיו ולחובותיו על פי דין.

בתשובתו טוען הנתבע כי אין מסמכים כאלה וגם אם ישנם, הרי שאין הם רלבנטיים להליך.

הגם שתשובתו של הנתבע הינה מתחמקת בענין זה, לא מצאתי לחייבו לגלות מסמכים אלה.
טענת התובעות בתביעה שכנגד בנושא זה הינה כללית ביותר והבקשה לגילוי מסמכים אלה מהווה "מסע דיג", תוך כדי פגיעה בפרטיות התובע וצדדים שלישיים.
פגישותיו של התובע עם הגורמים המצויינים בדוח החקירה תומכת לכאורה בטענת התובעות כי התובע הפר את חובת הנאמנות והסודיות עת שהה בחופשת מחלה, אך אין בה כדי להתיר גילוי כללי של כל מסמכי ההתקשרות של הנתבע עם כל גורם שהוא במהלך תקופת עבודתו, כאשר טענה זו נטענת על ידי התובעות מבלי להביא כל ראשית ראיה.
הוא הדין לגבי הבקשה לגילוי חשבוניות.

12.
לא כך הוא באשר לבקשה לגילוי מסמכי התקשרות עם בי-ננו בע"מ ואירוס אופטומכניקה בע"מ. מדובר בחברות ספציפיות, אשר אין חולק כי הנתבע התקשר עימן וקיימת מחלוקת האם התקשרות זו מהווה הפרת חובה כלשהי מטעם הנתבע.
הנתבע גילה את "ההודעה בדבר פירוט תנאי עבודה" אשר הוצאה על ידי בי-ננו בע"מ.
הנתבע יגיש תצהיר עד ליום 1.7.15 בו יפרט האם קיימים מסמכים נוספים המסדירים את התקשרותו עם חברת בי-ננו בע"מ והאם לא קיים הסכם עבודה.
אשר לחברת אירוס אופטומכניקה בע"מ, אין כל התייחסות לכך בתגובת הנתבע.
בתשובה לבקשת התובעות, טען כי מדובר במערכת יחסים אישית ולא עסקית.
הנתבע יגיש תצהיר עד ליום 1.7.15 ובו יפרט האם קיים הסכם התקשרות בינו או באמצעות חברה שבבעלותו לחברת אירוס אופטומכניקה בע"מ.

13.
לאחר קבלת התצהיר תינתן החלטה באשר למועדי הגשת התצהירים ובאשר להוצאות הבקשה.

14.
לעיוני ביום 3.7.15.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ה,
(
21 יוני 2015), בהעדר הצדדים.
















סעש בית דין אזורי לעבודה 11452-03/14 ולדימיר וינשטין נ' גרין - ויז'ן מערכות בע"מ, מלכ"ם בע"מ, דני משה ואח' (פורסם ב-ֽ 21/06/2015)