פסקי דין על אייל בוקל | פסקי דין על סופיה בוקל | פסקי דין על משטרת ישראל/ תחנת נתניה

28952-06/15 ברש     22/06/2015




ברש 28952-06/15 אייל בוקל, סופיה בוקל נ' משטרת ישראל/ תחנת נתניה








בית משפט השלום בנתניה



בר"ש 28952-06-15 בוקל ואח' נ' משטרת ישראל/ תחנת נתניה




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
הדס רוזנברג שיינרט


מבקשים

1
.
אייל בוקל

2
.
סופיה בוקל


נגד


משיבה

משטרת ישראל/ תחנת נתניה



החלטה


1. לפניי בקשה להורות על ביטול צו סגירה מנהלי, שהוצא ביום
10/6/15 לבית העסק "אלכסנדרה אירועים", הממוקם בדרך הרכבת בנתניה ( להלן: "בית העסק" ).

העובדות הצריכות לעניין-

2. המדובר במתחם לאירועים פרטיים. הבקשה הוגשה ע"י המבקש 1, מר אייל בוקל
, שהוא הבעלים של בית העסק וכן ע"י המבקשת 2, הגב' סופיה בוקל
, שהיא בעלת המקרקעין, עליו בנוי המתחם. בדיון שהתקיים בתאריך 21/6/15 התייצבה המבקשת 2 לבדה.

3. צו הסגירה הוצא מכוח סעיף 78 לפקודת המשטרה, למשך 30 ימים וזאת לאחר שנערך למבקשים שימוע. מטיעוני הצדדים ומן המסמכים עולה כי בבסיס הצו עומד מידע מודיעיני וכן התנהלות בית העסק בעבר, התנהלות אשר הובילה לסגירת המקום מספר פעמים, נוכח הפרות של דיני רישוי עסקים והפרעה לשלום הציבור.

תמצית טיעוני הצדדים-

4. במהלך הדיון, שנערך ביום 21/6/15, הגישה באת כוח המשיבה לעיון בית המשפט את תיק רישוי העסקים הנוגע לבית העסק וכן תיק מודיעין. לשיטת המבקשת, הצו מוצדק בשים לב למידע שהובא לידיעת המשטרה, לאינטנסיביות הסכסוך שבין משפחת בוקל למשפחת זוארץ וכן בהתחשב בהפרות החוזרות ונשנות שבוצעו במקום ואשר הובילו לסגירת העסק בעבר. עוד נטען, שיש ללמוד על עצמת הסכסוך ועל מצבו הנוכחי אף מהעובדה שהמבקש 1 נמנע מלהתייצב לשימוע ולדיון בבקשה.

5. בבקשה נטען כי סגירת בית העסק גורמת למבקשים נזק כלכלי כבד. לשיטת המבקשים, נוכח העובדה שבבסיס החלטת הסגירה עומד מידע, בדבר אפשרות פגיעה עתידית במבקשים וברכושם, אין להענישם בדרך של סגירת העסק ומאמצי המשטרה צריכים להיות מופנים למניעת הפעילות הבלתי חוקית ולא להגבלה של חופש העיסוק. אוסיף, כי לא היה בפי המבקשת ובאי כוחה הסבר לאי התייצבות המבקש 1 לדיון.

המסגרת הנורמטיבית-

6. ס' 78(א) לפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א – 1971
קובע כדלקמן:

סגירת
"היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון".

7.
בקורת שיפוטית אודות צו שהוצא מכוח הסעיף דנן כרוכה בבדיקה דו שלבית;
ראשית
, יש לבחון האם קיימות ראיות מנהליות מספיקות לקיומן של התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום או שיש יסוד סביר לחשש בדבר קיומן של אלה.
שנית
, ככל שישנה תשתית עובדתית הולמת כנדרש בסעיף, יש לבחון כלום הופעלה הסמכות המנהלית בצורה סבירה, מידתית ובהתאם לכללים של צדק טבעי.

בהפעלת שקול הדעת, על בעל הסמכות לאזן בין חרות הפרט ( חופש העיסוק ) לבין אינטרס הכלל בשמירה על שלום הציבור. ניתן לומר כי איזון כאמור יתקיים ככל שסגירת העסק הכרחית כדי למנוע הפרעה ממשית וחמורה לשלום הציבור ואין ניתן לנקוט באמצעים אחרים, אשר פגיעתם בחופש העיסוק פחותה.

לגישתי, יכול ותתקיים זיקה בין שני שלבי הבדיקה וזאת בדומה ל"מקבילית הכוחות" שהוכרה בפסיקה בהקשרם של דיני המעצרים. ככל שעוצמתן של הראיות בנוגע לקיומן של ההתקהלות הבלתי חוקית, ההתפרעות או ההפרעה לשלום הציבור גבוהה יותר ומצביעה על סכנה קרובה וממשית יותר לשלום הציבור, כך תיחשב מידתית יותר הפעלת הסמכות המוקנית בסעיף בו עסקינן.
וההפך – ככל שעוצמת הראיות הנוגעות לאפשרות של קיום הפרעה לשלום הציבור חלשה יותר כך יש להיזהר שבעתיים בהפעלת הסמכות ובפגיעה בזכויות הפרט.

8. במקרה דנן, אין חולק כי לא התקיימו בבית העסק התקהלות בלתי חוקית או התפרעות, כך שהבסיס הנטען להוצאת צו הסגירה הנו קיומה של הפרעה לשלום הציבור או חשש לקיומה של הפרעה כאמור.

9. את הביטוי "הפרעת השלום" בסעיף 78 לפקודת המשטרה, יש לפרש על רקע התכלית החקיקתית העומדת בבסיס הוראת החיקוק. הרף ההוכחתי הנדרש אמור לשקף את האיזון המתחייב בין הזכויות והאינטרסים המתנגשים הכרוכים בהפעלת הסמכות שבנדון.

10. ס' 78 לפקודת המשטרה מצוי בפרק השישי לפקודה, שעניינו: התקהלויות, אסיפות ותהלוכות, ותחת סימן א' שכותרתו: "התקהלויות בלתי חוקיות והפרעת השלום". לצד הוראת סעיף 78 ניתן למצוא בסימן א' הוראות המקנות סמכויות מיוחדות לשוטרים , שעניינן מעצר, תפישת חפצים וכדומה, ואשר נועדו ליתן בידי השוטרים כלים לתגובה מהירה ומיידית במקרים של התקהלויות בלתי חוקיות ושל הפרעה לשלום הציבור. לטעמי, המסגרת הנורמטיבית בתוכה נטוע סעיף 78 לפקודת המשטרה, מלמדת כי מטרת הסעיף הנה להקנות למשטרה אמצעים לתגובה מהירה והולמת במקרים בהם קיימת הפרעה קונקרטית וקרובה לשלום הציבור, בדרך של התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או כל הפרעה מוחשית אחרת לשלום הציבור.

מן הכלל אל הפרט-

11. לאחר שבחנתי בזהירות המתבקשת את המסמכים שהוצגו בפני
י ואת מכלול טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי קיימת תשתית ראייתית, ברמה המנהלית, להוכחת הפרעה לשלום הציבור כתוצאה מהמשך פעילותו של בית העסק.

12. מן המסמכים שהוצגו לעיוני, מתגבשת תמונה בעייתית ביותר, לפיה מצוי המבקש 1 בעיצומו של סכסוך אלים ומתמשך עם משפחת זוארץ, סכסוך אשר הוביל בעת האחרונה לביצוע עבירות חמורות ולנפגעים בנפש משני צדי המתרס. בהתאם לידיעות שהוצגו בפני
י, עצימותו של המאבק, לעת הזו, היא גבוהה ביותר, ויש בסיס סביר לחשש מפני פעולות נקם עתידיות הקשורות בסכסוך האמור ( ראו המסמכים שסומנו על ידי במ/1-במ/9 ). יתרה מכך, עובר להחלטת הסגירה של קצין המשטרה, התקבל מידע עדכני שעניינו כוונת פגיעה קונקרטית בבית העסק מושא הצו ( ראו במ/2 ). לא למותר להוסיף, כי הימנעות המבקש 1 מלהתייצב לשימוע במשטרה ולדיון בבית המשפט, מחזקת את עמדת המבקשת בנוגע לרמת הסיכון הטמונה בתקופה זו בסכסוך שבנדון. נוכח מכלול הידיעות שהובאו לפתחה של המשטרה, בדגש על האמור במסמך במ/2, סבורני כי קיימת תשתית ראייתית, ברמה המנהלית, להוכחת הפרעה לשלום הציבור, כתוצאה מהמשך פעילותו של העסק.

ויודגש- ככלל, עת מדובר בפגיעה בשלום הציבור, אשר מקורה בפעילות בלתי חוקית של צדדים שלישיים,
אכן שומה על המאמץ השלטוני להיות מופנה בעיקר לעבר מניעת הפעילות הבלתי חוקית. דא עקא, במקרה דנן, בהתאם למסמכים שהוצגו בפני
י, המבקש 1
אינו מעורב תמים, אשר נפגע באקראי ע"י צדדים שלישיים, אלא מי שמצוי כאמור, במרכזו של סכסוך משפחות, על רקע עברייני. בנסיבות אלו, נוכח אינטנסיביות אירועי הפשע ההדדיים, אשר התרחשו במסגרת הסכסוך שבנדון, ובהתחשב בעובדה שבית העסק עצמו מהווה יעד לפגיעה, גובר האינטרס הציבורי של ההגנה על שלום הציבור על זכותם של המבקשים לפתוח את בית העסק.

יתרה מכך, עסקינן בבית עסק המעלה תהיות משפטיות שונות והמשמש, לטענת המשטרה, כמקום מפגש להתארגנות עבריינית פלילית ( ראו המסמך במ/3 ).
לא זו עם זו, המקום נטול רישיון עסק ונסגר בעת האחרונה פעמים מספר, על רקע הפרות של דיני רישוי עסקים, על רקע הפרעה לשלום הציבור ועל רקע אי כיבוד הסכמות שנערכו בין המשטרה לבין בעלי המקום (ראו צווי סגירה שהוצאו לבית העסק בתאריכים 19/3/15, 7/4/15 ו – 10/5/15 ופרוטוקולי השימוע

). נתונים אלו מחזקים את החשש כי המשך פעילותו של העסק, עלול לסכן את שלום הציבור.


13. נוכח העובדה שאין מחלוקת כי קוימו כללי הצדק הטבעי במקרה בו עסקינן, נותר לבחון את סבירות החלטתו של קצין המשטרה.

14. בעפ"א (מחוזי ת"א) 4973-03-13 י.ר. יחסי ציבור והפקות ארועים בע"מ נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו), נקבע בנוגע לביקורת השיפוטית, אודות צווי סגירה המוצאים ע"י המשטרה, כדלקמן:
"כאשר בית משפט בא לבחון בקשות מסוג זה, עליו לבחון את סבירות ההחלטה המנהלית בכלים של המשפט המנהלי.
בית משפט לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשיקול דעתו, אלא יבחן, האם שיקול הדעת של הרשות המנהלית הופעל בתום לב ועל פי שיקולים עניינים וסבירים.
על מנת שבית משפט יתערב בהחלטה מנהלית, עליו להשתכנע שנפל פגם ממשי בשיקול הדעת של הרשות המנהלית" ( ע' 3 לפס"ד ).

15. סמכותו של קצין המשטרה, בהתאם לסעיף 78 לפקודת המשטרה איננה מוגבלת בזמן, וזאת בניגוד לסמכויות המוקנות למשל מכוח הוראות סעיף 23 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968. נוכח הידיעות המודיעיניות שהועברו למשטרה, בדגש על האמור במסמך במ/2, בהתחשב בעוצמת הסכסוך האלים במרכזו עומד המבקש 1 ובהתנהלות בית העסק לאורך זמן, בשים לב לכך שאין זו הפעם הראשונה בה נסגר בית העסק נוכח הפרה של חוק רישוי עסקים או נוכח הפרעה לשלום הציבור, ועל רקע העובדה שצו הסגירה הוגבל לתקופה של 30 ימים ולא מעבר לכך, לא מצאתי כי נפל פגם ממשי בשיקול דעתו של קצין המשטרה או כי החלטתו מצויה מחוץ למתחם הסבירות.

16. נוכח כל האמור עד כה, הבקשה לביטול צו הסגירה נדחית והצו יעמוד על כנו עד לתום תקופתו.

המזכירות תמציא בדחיפות עותק ההחלטה לצדדים ותוודא קבלתו אצלם.

המשיבה תדאג לאיסוף החומר שהועבר לעיון בית המשפט, בתיאום עם המזכירות.

זכות ערר כחוק.



ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ה, 22 יוני 2015, בהעדר הצדדים.













ברש בית משפט שלום 28952-06/15 אייל בוקל, סופיה בוקל נ' משטרת ישראל/ תחנת נתניה (פורסם ב-ֽ 22/06/2015)