פסקי דין על יגאל זילכה | פסקי דין על אברהם קלדרון | פסקי דין על עודד כהן |

55526-12/12 א     24/06/2015




א 55526-12/12 יגאל זילכה נ' אברהם קלדרון, עודד כהן








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 55526-12-12 קלדרון ואח'
נ' זילחה

תיק חיצוני
:

24 יוני 2015



בפני

כב' השופטת
דניה קרת-מאיר


המבקש/
הנתבע

יגאל זילכה
ע"י ב"כ ד"ר יוסף כהן ואח'

נגד


המשיבים/ה
נתבעים

1. אברהם קלדרון
2. עודד כהן

ע"י ב"כ ממשרד עוה"ד עמר רייטר ז/אן שוכטוביץ ושות'


החלטה

1.
התובעים הגישו תביעה לתשלום סכום של 10 מיליון ₪ לצורכי אגרה, בה ביקשו צווים מסוגים שונים ובין היתר צו למתן חשבונות.
בכתב התביעה נטען כי בין התובעים ובין הנתבע מתקיימת שותפות עסקית מזה עשרות שנים. התובעים והנתבע הקימו יחד עם מספר שותפים פעילות ענפה בתחום ההימורים, התיירות והנופש במקומות שונים בעולם.
עוד נאמר בכתב התביעה כי אחזקות התובעים בפעילות המשותפת רשומות באופן פורמאלי על שמו של הנתבע בלבד.
התובעים אינם מופיעים במרשם הבעלים של הנכסים והחברות המחזיקות בשרשור בבתי הקזינו.
נטען כי בפועל שותפים התובעים עם הנתבע באחזקותיו. יש לראות בנתבע כמי שמחזיק עבור התובעים כנאמן את האחזקות בקבוצה של חברות ופעילויות.

לדברי התובעים, לא הייתה עובדת השותפות בינם לבין הנתבע באחזקות המפורטות בכתב התביעה במחלוקת עד לאחרונה, כאשר הנתבע ניסה להתנער משותפיו.
התובעים טענו כי הנתבע שולט בעסקי הקבוצה והשתמש בעורמה ובתחבולה כדי לנסות ולגזול את אחזקות התובעים בקבוצת החברות.

התביעה הוגשה בשנת 2012.
הנתבע העלה בשלב ראשון טענות מקדמיות שונות כגון: טענת שיהוי והתיישנות.
בדיון אשר התקיים ביום 14.10.13 קיבלו הצדדים את הצעת בית משפט על פיה ייקבע בשלב ראשון דיון בשאלת מהות היחסים בין הצדדים ובשאלה האם יש הצדקה לסעדים המתבקשים בעניין הקניית זכויות במניות הנטענות.
עוד הוסכם כי במסגרת דיון זה תתברר גם שאלת השיהוי וההתיישנות.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם.
עד היום הסתיימה חקירתם של כל עדי התביעה והחלה חקירתו של הנתבע.

2
.
הבקשה שלפניי הינה בקשת הנתבע לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להוצאות משפט בסכום שלא יפחת מסך של 500,000 ש"ח.
בבקשה נאמר כי היא מוגשת לאחר שכל עדי התביעה נחקרו בחקירה נגדית.
הבקשה מוגשת בשלב זה דווקא, הואיל וממכלול הראיות אשר הציגו התובעים עולה בעליל כי מדובר בהליך סרק, נטול כל בסיס משפטי או עובדתי.
נטען כי מחקירת עדי התביעה עולה כי הם והעד מטעמם כיזבו פעם אחר פעם במשך שנים בהצהרות שנתנו לרשויות שונות כגון: רשות מס הכנסה, הרשות לניירות ערך ורשם החברות.
מדובר בתביעה שכולה טענות בעל פה כנגד מסמכים בכתב בניגוד למסמכים בחתימת התובעים והעד מטעמם. זאת לרבות, כאמור, דיווחים לרשויות השונות, מסמכי בית דין והסכמים שונים.
נטען כי אחת המטרות של תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאות של הנתבע, כאשר נראה לבית המשפט כי הסיכויים להצליח בתביעה קלושים.
הנתבע חזר וטען כי אין לתת אמון בעדותיהם של התובעים אשר אינם נרתעים ממורא הדין והם שיקרו במשך שנים רבות לרשויות שונות.
הנתבע היפנה בהרחבה לחקירתם של התובעים בשאלה האם דרשו את רישומם כבעלי מניות בחברות השונות אשר במניותיהם הם טוענים לזכויות ולסתירות בעדויות אלה.
נאמר כי ברור שהתביעה התיישנה שכן כבר בחודש מאי 99', כך לטענתו של קלדרון בחקירה הנגדית,
עמד על זכותו המוכחשת לרישום מניותיו אך סורב על ידי הנתבע.
הנתבע אף טען כי בבדיקה אשר נערכה מטעמו לא עלה כי למי מן התובעים עיסוק ממנו נובעת הכנסה קבועה; כי כנגד קלדרון קיים תיק הוצל"פ פתוח בסכום של כ- 80,000 ₪ ובבעלותו ובבעלות אשתו דירת מגורים.
באשר לכהן, נאמר כי בבעלותו דירת מגורים במשותף עם אשתו ושני שליש מדירת מגורים נוספת. כהן מחזיק מניות בחברות שאינן מקיימות פעילות עסקית.
נאמר כי זכות הקניין של הנתבע גוברת בנסיבות אלה על זכות הגישה של הנתבעים לערכאות.
הנתבע הדגיש כי בירור התביעה גורם להוצאות רבות אשר הוצאו כבר ולהוצאות אשר צפויות להיות מוצאות.

3
.
בתגובת התובעים, המשיבים בבקשה, נאמר כי מדובר בניסיון מופרך של הנתבע להתחמק מחקירה נגדית ולתת לראשונה גרסה עובדתית כלשהי.
הנתבע המתין למעלה משנתיים ורק כעת נזכר להעלות את הדרישה להפקדת ערובה.
הפסיקה קובעת כי חיוב תובע להפקיד ערובה ייעשה במקרים חריגים ונדירים.
אין מקום להורות על הפקדת ערובה, כאשר הבקשה מוגשת בשלהי ההליך, כאשר רק חלק מהעדויות הובאו בפני
בית משפט – קל וחומר כאשר בקלטות אשר צורפו לתביעה מודה הנתבע בטענות התביעה לפיהן הוא מחזיק את זכויות המשיבים בנאמנות.
נטען כי מדובר בבקשה טאקטית שנועדה להשיג יתרון דיוני פסול והכנה לחקירה נגדית.

הנתבעים היפנו לפסיקה הקובעת מה הם המקרים החריגים בהם יורה בית משפט על הפקדת ערובה. כך למשל, כאשר מדובר בתובע המתגורר מחוץ לישראל ואין בידו להצביע על נכסים בארץ מהם אפשר יהיה להיפרע או כאשר התובע נתן מען שגוי.
עוד נקבע בפסיקה כי ניתן להורות על הפקדת ערובה כאשר מדובר בהליך סרק מובהק. אולם, מדובר במשוכה גבוהה ביותר אשר הנטל להוכיח אותה מוטל על הנתבע.

נטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר כאשר הוסכם כי בשלב זה יתקיים דיון בשאלת מהות היחסים בין הצדדים ובמסגרת הדיון תתברר גם שאלת השיהוי וההתיישנות.

הנתבע לא הגיש בשלב הראשון בקשה להפקדת ערובה ואף לא לאחר הגשת תצהירי התובעים. רק עתה, לאחר תום פרשת התביעה מוגשת לפתע בקשה להפקדת ערובה.
עוד נאמר כי יכולתם הכלכלית של התובעים טובה. בעניין זה אף צורפו בשלב מאוחר יותר, על פי החלטה שניתנה על ידי לאחר שהוגשה בקשה לצירוף תצהירים, תצהירים ומסמכים כגון: נסחי טאבו המעידים על נכסי התובעים, רישיונות רכב ורישום מלשכת ההוצל"פ המעיד כי אין כנגד קלדרון תיקי הוצל"פ פתוחים .

בתשובה לתגובה חזר וטען הנתבע כי התביעה היא חסרת כל סיכוי וכי הוגשה כדי לשרת מטרה אחת בלבד – לאלץ את הנתבע לשבת עם התובעים לשולחן המו"מ ולשלם להם סכום כלשהו כדי למנוע את המשך בירור התובענה.
הנתבע טען כי התובעים לא תמכו את הטיעונים בדבר יכולת כלכלית בתצהיר ואף לא התמודדו עם הראיות החותכות במהלך חקירתם הנגדית
לפיהן "הם כזבנים מועדים".
התובעים לא התמודדו אף עם טענתו של הנתבע כי המקרה הנוכחי הוא מקרה חריג, שכן לא ניתן להאמין לתובעים, קיים השתק שיפוטי ואף קיימת התיישנות.
הנתבע טען כי המתין בסבלנות ובאחריות עד לסיום חקירתם הנגדית של התובעים ואין לכן כל בסיס לטענה בדבר שיהוי בהגשת הבקשה.

4
.
אינני רואה מקום לבקשה.
בשלב זה של ההליך נדונה מערכת היחסים בין הצדדים וטענתם של התובעים בדבר החזקה בנאמנות של זכויותיהם בחברות המחזיקות בבתי הקזינו על ידי הנתבע.
לא מדובר בטענה בדבר נאמנות פורמאלית שכן אין מחלוקת כי המניות הנטענות רשומות על שמו של הנתבע בלבד.
מדובר אם כן בגרסת התובעים אל מול גרסת הנתבע באשר למהות היחסים ביניהם.
בית משפט יידרש להכריע באמיתות גרסתו של צד זה או אחר לפני שניתן יהיה לקבוע מסקנה סופית בעניין התביעה.
בהקשר זה יש לציין כי אי אמירת אמת לרשויות שונות, למרות שהיא ראויה כמובן לכל גינוי אפשרי, אין בה כשלעצמה כדי להכריע בשלב זה של הדיון בשאלת מהימנות הטענה בדבר החזקה בנאמנות של מניות על ידי הנתבע עבור התובעים - בעסקי הקזינו השונים בהם היו הצדדים מעורבים במהלך השנים.

אינני רואה לכן מקום לקביעה, במסגרת ההחלטה הנוכחית, על פיה אין כל סיכוי לתביעה וכי מדובר בהכרח בתביעת סרק מסוג כזה, המצדיקה הפקדת ערובה על ידי התובעים.
יתרה מזאת, הערכת סיכויי התביעה בשלב בו נשמעו כבר עדויות התובעים, אולם חקירתו הנגדית של הנתבע רק החלה – יכולה לפגוע בחקירתו הנגדית של הנתבע על ידי בא כוח התובעים ובתשובות אשר יינתנו על ידי הנתבע במסגרת חקירה זו.

באשר לטענת ההתיישנות – טענה זו נטענה כטענת סף על ידי הנתבע. אולם, הוסכם על ידו, כאמור, כי טענה זו תתברר במסגרת השלב הראשון של הדיון - בו תבחן מערכת היחסים בין הצדדים.
אין לכן מקום לטעון היום, כשנתיים לאחר מכן, כי טענה זו מהווה עילה להפקדת ערובה.
מעיון בתצהירי התובעים אשר התרתי את צירופם ובמסמכים אשר תמכו בהם, עולה כי התובעים הם בעלי נכסים.
גם אם מתגוררים בדירות קטינים כפי שטען הנתבע או אם אין לדעת בוודאות כי הנכסים לא יימכרו עד לסיום הדיון, הרי שלא ניתן להתייחס לתובעים כמי שבהכרח יעמידו את הנתבע במצב בו לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם התביעה תדחה.
בהקשר זה מקובל עלי טעון ב"כ התובעים כי חלק ניכר מהוצאות הנתבע כבר הוצאו, שכן הוגשו התצהירים ונחקרו כל עדי התביעה.

ההלכה היא כי ככלל, אין להתנות זכותו של תובע להביא את עניינו לבירור בהפקדת ערובה כספית אלא במקרים נדירים ובנסיבות חריגות.
ברע"א 6353/12 יובל אברהם נ' טל יגרמן הבהיר כב' השופטת זילברטל כי בשל הקושי להעריך סיכויי תביעה כאשר מדובר בהליך בערכאה ראשונה, אין השיקול של סיכויי התביעה יכול בדרך כלל להביא לחיוב תובע בערובה להוצאות הנתבע, אלא במקרים של הליך אשר ניתן להגדירו כהליך סרק מובהק.
על בית המשפט לנהוג במתינות במיוחד לאור העובדה כי משמעות אי הפקדת הערובה היא דחיית התביעה.
כמו כן הובהר, כי כאשר לא מתקיים אחד מהמצבים העיקריים בגינם מחויב תובע בערובה להוצאות הנתבע – העדר כתובת או הימצאות בחו"ל -
חיוב תובע בערובה יהיה חריג ונדיר.
הדגש להפעלת תקנה 519 הוא קיומם של קשיים טכניים שיש בהם כדי למנוע מהנתבע, אם יזכה בדין, לממש את ההוצאות שתפסקנה לזכותו.

לשיקול של סיכויי התביעה ראוי לתת משקל ממשי רק באותם מקרים חריגים כאשר ניתן להעריך כי מדובר בתביעת סרק או בתביעה בעלת סיכוי הצלחה קלושים.

בנסיבות שלפניי,
אינני רואה מקום לקביעה על פיה מדובר במקרה חריג ונדיר המצדיק הפקדת ערובה בשלב הנוכחי של הדיון, לאחר שכבר הוצאו הוצאות נכבדות על ידי הנתבע ולאחר שנחקרו כל עדי התביעה.

התוצאה היא כי דין הבקשה להידחות.
שאלת ההוצאות תדון במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ה, 24 יוני 2015, בהעדר הצדדים.











א בית משפט מחוזי 55526-12/12 יגאל זילכה נ' אברהם קלדרון, עודד כהן (פורסם ב-ֽ 24/06/2015)