פסקי דין על משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה | פסקי דין על עיד אבו רמילה

56991-06/14 פ     29/06/2015




פ 56991-06/14 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' עיד אבו רמילה








בית משפט השלום ברמלה

ת"פ 56991-06-14 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה
נ' אבו רמילה





בפני

כב' השופט ד"ר עמי קובו
, סגן הנשיאה

בעניין:
משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה



המאשימה


נגד


עיד אבו רמילה



הנאשם
ב"כ המאשימה: עו"ד אורית מנצ'יקובסקי
ב"כ הנאשם: עו"ד ראיס אבו סייף
גזר דין
רקע
1.
הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 56991-06-14 (להלן: "התיק העיקרי") בעבירת הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.
2.
על-פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק העיקרי, ביום 25.6.14 הסיע הנאשם בכביש 1 בסמוך למחלף ענבה, 16 שוהים בלתי חוקים וזאת ברכב אשר מיועד להסעת נוסע אחד נוסף מלבד הנהג.

3.
בנוסף הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בת"פ

54842-02-11 (להלן: "התיק המצורף") בעבירת סיוע לפריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה, לפי סעיף 407(ב) יחד עם סעיף 31 לחוק.
4.
על פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק המצורף, ביום 26.4.09 סייע הנאשם לאחרים להתפרץ לעסק של ממכר בגדים בעזרת מפתח מותאם. גנבו בגדים בשווי 400,000 ₪ והעמיסו אותם על משאית. משהבחינו בשוטרים, נמלטו הנאשם והאחרים מהמקום תוך שהרכוש נשאר במקום. הנאשם והאחרים התעתדו לקבל לידיהם סכום של 200-300 ₪ תמורת חלקם.

5.
הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן (בטרם צירוף התיק הנוסף).
תסקיר שירות המבחן
6.
על פי תסקיר שירות המבחן מיום 1.3.15, הנאשם כבן 35 נשוי ואב ל- 3 ילדים, סיים 5 שנות לימוד ועזב את בית הספר על רקע קשיים לימודיים וקושי להתמיד במסגרת. החל לעבוד בעבודות שונות, התקשה לשמור על יציבות מקום עבודה אחד לאורך זמן בשל בעיות בריאותיות. בשנה האחרונה החל לעבוד בהסעות עד לפני שנעצר בתיק דנן. בהתייחסו לעבירה לקח אחריות. לצד זאת צמצם מאחריותו באמירה כי לא ידע שהנוסעים אינם בעלי אישורי שהייה. בלטה נטייה לטשטוש גבולות והעלמת עין ממצבים בעייתיים. בשיחה עימו היה קושי להעמיק בבחינת דפוסי התנהלותו. מחד מבטא הכרה ראשונית בדפוסי התנהלותו, אולם נראה כי בפועל מתקשה להפעיל שיקול דעת ולהציב לעצמו גבול. בשיחה חזר והדגיש רצונו בתפקוד תקין, לצד זה התרשם שירות המבחן מחוסר בשלות וקושי לבחון לעומק ולפתח דיאלוג פנימי ביחס למצבי סיכון. הנאשם בעל רקע משפחתי נורמטיבי המבטא רצון לתפקוד תקין מתוך תפיסתו את עצמו כנורמטיבי ומתוך לחצים המופעלים מצד רעייתו ורצונו לשמר את התא המשפחתי. לצד זאת התרשם שירות המבחן כי הנאשם בעל קושי לשמור על יציבות תעסוקתית לאורך זמן. בעל נטייה לטשטש גבולות וקושי להציב לעצמו גבול פנימי וזאת למרות סנקציות שהוטלו עליו בעבר. באופן חשיבתו נוטה לצמצום אחריותו האישית ולמזעור הבעייתית באופן התנהלותו. אלו מהווים גורם סיכון להמשך מעורבות פלילית. שירות המבחן המליץ להשית על הנאשם עונש מוחשי ומציב גבולות שיהיה בו כדי לדרבן את הנאשם בדמות מאסר בעבודות שירות.
טיעוני הצדדים
7.
לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד אורית מנצ'יקובסקי ומורן בן דוד, הנאשם יליד 1979, לחובתו 3 הרשעות קודמות בעבירות התפרצות לבניין, הכשלת שוטרים, קשירת קשר לפשע, הסעת שב"ח, שימוש במסמך מזויף, זיוף ועוד. הנאשם הסיע 16 שוהים בלתי חוקיים לתוך תחומי מדינת ישראל מבלי שעברו את מסננת גורמי הביטחון. הנאשם לא יכול היה לדעת מה היא כוונתם האמיתית של השוהים הבלתי חוקים. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם אמנם לקח אחריות אולם צמצם מאחריותו וטען כי לא ידע שהנוסעים אינם בעלי אישור שהייה, דבר אשר מוטל בספק נוכח העובדה שהסיע 16 נוסעים יחד ולאור העובדה כי כבר ביצע עבירה דומה בעברו. לנאשם יש קושי בהצבת גבולות פנימיים וכן נטייה לטשטש גבולות ולהעלים עין ממצבים בעייתיים. בהמשך, השלים ב"כ המאשימה, עו"ד מאור לונדנר, טיעוני המאשימה בנוגע לתיק המצורף, וטען כי התיק המצורף הינו משנת 2009, הנאשם צירף והודה בו ובכך חסך זמן שיפוטי. שותפו בתיק הנידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל. לפיכך עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.
8.
לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד ראיס אבו סייף, הנאשם כבן 36, נשוי ואב לשלושה ילדים. אביו נפטר במהלך ניהול הליך זה והוא מפרנס את אמו והמשפחה. מאז ביצוע העבירה שהה פרקי זמן בתנאים מגבילים וכן רישיון הנהיגה שלו נפסל ביום ביצוע העבירה והוא עודנו פסול. לנאשם עבר דומה אך מלפני 9 שנים. עברו אינו מכביד ואין לחובתו מאסר על תנאי.
הנאשם נטל אחריות בפני
שירות המבחן, ואין בסיס לטענה שנקט בגישה מצמצמת. מתחם העונש יכול לנוע ממאסר על תנאי עד למאסר של 6 חודשים ועל כן ניתן וראוי לקבל את המלצת שירות המבחן. בנוסף, טען ב"כ הנאשם כי בתיק המצורף תוקן כתב האישום באופן משמעותי, לא נגרם כל נזק, וכן יש לאבחן את הנאשם משותפו שנידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל נוכח העובדה כי השותף ריצה אותה עת מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח בעוד שהנאשם בתיק דנן כלל לא היה עצור. על כן עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם מאסר לתקופה קצרה אשר ירוצה בעבודות שירות.
9.
הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

דיון
10.
כתב האישום בתיק העיקרי מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד. כתב האישום בתיק המצורף מתאר אף הוא אירוע אחד ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם נפרד.
קביעת מתחם העונש ההולם
11.
קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
12.
במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע בתיק העיקרי הינו פגיעה פוטנציאלית בביטחון מדינת ישראל ובסמכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. יש להגן על תושבי המדינה מפני פוטנציאל הסיכון הביטחוני הטמון בעבירות מסוג זה שכן המסיע אינו יודע מהי מטרתם האמיתית של הנוסעים שאותם הוא מסיע. הערך החברתי אשר נפגע בתיק המצורף הינו הגנה על הקניין ועל שלום הציבור.
13.
בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי באשר לתיק העיקרי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף בינוני. הנאשם הסיע 16 שוהים בלתי חוקים בתוך שטחי מדינת ישראל ברכב אשר מיועד לנהג ונוסע אחד בלבד. באשר לתיק המצורף הפגיעה בערך המוגן הינה פגיעה ברף בינוני. הנאשם סייע לאחרים להתפרץ לתוך חנות בגדים, באמצעות מפתח מותאם, ולגנוב ממנה מוצרים בשווי של 400,000 ₪ בסופו של דבר הגניבה סוכלה.
14.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים של הסעת שב"ח הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:
א.
בע"פ 2789/13 מדינת ישראל נ' חמדי (4.8.13), ערערה המדינה על קולת העונש של נאשם אשר הורשע נאשם בעבירה של הסעה שלא כדין של 25 שוהים בלתי חוקים ועבירות נלוות. בית המשפט העליון קבע כי מתחם העונש ההולם לעניין מסיעים, מלינים ומעסיקים בנסיבות מחמירות צריך להיות בין 5 ל- 15 חודשי מאסר. באותו מקרה בשים לב אף לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הוחמר עונשו של הנאשם והוא נידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.
ב.
בע"פ 617/15 מונתסר נ' מדינת ישראל (2.3.15) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בהסעת 23 שוהים בלתי חוקיים, אי חגירת חגורת בטיחות והסעת נוסעים מעל המותר. הנאשם הסיע 23 שוהים בלתי חוקים
ברכב שמיועד למספר נוסעים קטן אשר ישבו על רצפת ברכב ללא חגורת בטיחות. נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.
ג.
ברע"פ 2742/13 עיסא נ' מדינת ישראל (28.4.13), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בהסעת 14 תושבי שטחים תמורת 10 ₪ כל אחד. לנאשם עבר פלילי מכביד, אולם לא בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה הינו בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
ד.
ברע"פ 2210/11

באזין נ' מדינת ישראל

(24.3.11), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בשני אישומים, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע שתי עבירות של הסעה שלא כדין, ונדון ל-6 חודשי מאסר בפועל, כאשר שלושה חודשי מאסר על תנאי שעמדו תלויים כנגדו הופעלו בחופף לעונש זה. בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.
ה.
בעפ"ג (מח' י-ם) 17752-05-12 מדינת ישראל נ' דבש (20.5.12), התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש, בעניינו של נאשם אשר הורשע בשני כתבי אישום, ב-3 עבירות של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות תמורת שכר (בהזדמנות אחת הסיע 5 שב"חים, בהזדמנות שניה 15 שב"חים ובהזדמנות אחרת הסיע 20 שב"חים) ובעבירות נלוות. בית-משפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם מ-8 חודשי מאסר בפועל ל-13 חודשים.
ו.
בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 1057-01-15 שוויקי נ' מדינת ישראל (22.2.15), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בהסעת 20 שוהים בלתי חוקיים ברכב שאינו מיועד לכך תוך שינוי הרכב לצורך הסתרתם. לנאשם עבר פלילי בעבירות דומות וכן לחובתו מאסר על תנאי. נקבע מתחם בין 5 ל- 15 חודשי מאסר. הנאשם נידון ל- 8 חודשי מאסר בפועל וכן להפעלת מאסר על תנאי במצטבר. סה"כ נידון ל- 11 חודשי מאסר ועונשים נלווים.
ז.
בעפ"ג (מח' י-ם) 17636-04-14 דוויק נ' מדינת ישראל (18.9.14), התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בהסעת 20 שוהים בלתי חוקים ברכב שמיועד לשמונה אנשים, תמורת 50 ₪ לכל אחד ונידון ל- 10 חודשי מאסר. הנאשם יליד 1990, נעדר עבר פלילי. בית המשפט קבע כי מתחם העבירה הינו בין שלושה חודשי מאסר ל- 18 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם והשית עליו 7 חודשי מאסר בפועל.
ח.
בעפ"ג (מח' י-ם) 2593-06-10 מדינת ישראל נ' ג'מיל (17.6.10), התקבל ערעור המדינה על קולת העונש והוחמר עונשו של נאשם אשר הורשע בהסעת 11 שוהים בלתי חוקים לתוך שטחי מדינת ישראל תמורת כסף. נידון לחמישה וחצי חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
ט.
בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 2721-09-14 מריסי נ' מדינת ישראל (7.12.14), התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של הסעת 11 שב"חים ונידון ל-8 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם והעמידו על 5 וחצי חודשי מאסר בפועל לצד העונשים הנלווים שנקבעו.

י.
ת"פ (פ"ת) 15590-11-12 מדינת ישראל נ' עמר (10.7.13), הורשע נאשם בעבירות של הסעה שלא כדין, נהיגה ללא רישיון,
נהיגה בזמן פסילה, מעשה פזיזות ורשלנות, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ונהיגה ללא ביטוח. הנאשם הסיע 7 שוהים בלתי חוקיים. בהמשך, נמלט מהמשטרה תוך שהוא נוסע במהירות גבוהה נגד כיוון התנועה. איבד את השליטה על הרכב והתנגש בעמוד תאורה וגדר הפרדה בנויה. הנאשם צעיר ללא עבר פלילי הסובל מבעיות רפואיות רבות. נידון ל- 6 חודשי עבודות שירות ולעונשים נלווים.
15.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים של
פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה
(בשונה מתיק זה בו הורשע הנאשם בעבירת הסיוע לפריצה שהינה קלה יותר) ניתנו עונשים שנעים החל מעבודות שירות ועד לעונשי מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות משמעותיות. ראו למשל

רע"פ 7709/12
סולטאן נ' מדינת ישראל

(4.11.12); רע"פ 5519/10 וינוקור נ' מדינת ישראל (14.9.10);
רע"פ 8114/10
אבו חדיד נ' מדינת ישראל

(7.11.10);
עפ"ג (מח' מרכז -לוד) 45586-02-14
טרנוב נ' מדינת ישראל
(13.5.14);

ת"פ (ק"ג) 5621-09-13 מדינת ישראל נ' ליטבינוב (2.1.14); ת"פ (פ"ת) 19161-02-11 מדינת ישראל נ' עיסא (29.7.13); ת"פ (ראשל"צ) 4056/09 מדינת ישראל נ' אדרי (30.5.13); ת"פ (רמלה) 15916-11-13 מדינת ישראל נ' קרעי (26.10.14).
16.
מסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
א.
התכנון שקדם לביצוע העבירה;

באשר לתיק המצורף, הגיע הנאשם יחד עם אחרים לחנות כשהם מצוידים במפתח מותאם לדלת הכניסה. יש בכך להצביע על תכנון מוקדם.
ב.
הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה;

באשר לתיק העיקרי, הסעת שוהים בלתי חוקיים בתוך תחומי מדינת ישראל מבלי שאלו עברו את המסננת של גורמי הביטחון יוצרת סיכון בטחוני ממשי. הסעה של מספר נוסעים מעבר למותר ברישיון הרכב יוצרת אף סיכון לנוסעים עצמם. באשר לתיק המצורף, הנאשם סייע לאחרים להתפרץ לתוך חנות ולגנוב ממנה רכוש בשווי 400,000 ₪. אלמלא סוכלה הגניבה, היתה נגנבת סחורה בשווי האמור.
ג.
חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של האחר על הנאשם בביצוע העבירה;

מעובדות כתב האישום עולה כי חלקו של הנאשם היה קטן יותר משל האחרים והוא לא היה הרוח החיה מאחורי ביצוע העבירה. עבור חלקו הוא היה עתיד לקבל סך של 200-300 ₪. אולם חלקו של הנאשם היה זהה לחלקו של הנאשם האחר אשר היה עימו בכתב האישום.
17.
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם באשר לתיק העיקרי הינו החל מחודשים מאסר בעבודות שירות ועד ל- 12 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. מתחם העונש ההולם באשר לתיק המצורף הינו החל מארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות ועד ל- 14 חודשי מאסר.
18.
במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. תסקיר שירות המבחן אינו מצביעה על שיקול שיקום משמעותי.
גזירת העונש המתאים לנאשם
19.
בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו

מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
א.
הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו, לרבות בשל גילו

; הנאשם יליד 1979, נשוי ואב לשלושה ילדים, מאז המקרה נפטר אביו והוא מסייע בפרנסת משפחתו ובפרנסת אמו. אין ספק כי עונש מאסר יפגע בו ובמשפחתו.
ב.
נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב

; הנאשם הודה במעשה המיוחס לו ונטל אחריות חלקית למעשיו.
ג.
חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות;

העבירות בכתב האישום המצורף הינן משנת 2009, כתב האישום בגינן הוגש בשנת 2011.
ד.
עברו הפלילי של הנאשם או העדרו

; לנאשם שלוש הרשעות קודמות. בשל האחרונה שבהן, משנת 2012, אף נידון למאסר בפועל של 15 חודשים בגין בעבירות של פריצה לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וכן קשירת קשר לפשע. בנוסף, לנאשם הרשעה בעבירת הסעת תושב זר אשר בוצעה בשנת 2004 ובגינה הוטל עליו עונש צופה פני עתיד. כמו כן לחובתו הרשעה אשר התיישנה בגין שימוש במסמך מזויף, זיוף, התחזות וקבלת דבר במרמה משנת 1997 בגינה נדון לשירות לתועלת הציבור. כמו כן לחובתו של הנאשם עבר תעבורתי מכביד אשר כולל למעלה מ- 100 הרשעות תעבורה קודמות.
20.
בנוסף יש ליתן את הדעת לכך שהנאשם היה נתון בתנאים מגבילים במשך תקופה ממושכת.
21.
עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם כבר ביצע עבירה דומה בעברו ונידון לענישה צופה פני עתיד אולם לא היה בכך כדי להרתיעו, וכן לאור העובדה שהנאשם כבר ריצה מאסר מאחורי סורג ובריח וגם בכך לא היה כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות.
22.
באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח בגין כל אחד מן התיקים לצד עונשים נלווים. בחנתי את המלצת שירות המבחן להסתפק בעונש של עבודות שירות, ואולם לנוכח מכלול הנימוקים
ובשים לב לכך שהנאשם צירף את התיק הנוסף לאחר קבלת התסקיר סבורני כי לא יהיה בעונש של עבודות שירות כדי לאזן כראוי בין שיקולי הענישה השונים.

סוף דבר
23.
אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים

:
א.
6

חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח
בגין ת"פ 56991-06-14.
ב.
6 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח בגין התיק המצורף

ת"פ

54842-02-11, אשר ירוצו שלושה חודשים בחופף ושלושה חודשים במצטבר, כך שסה"כ ירצה הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית הסוהר הדרים ביום 16.9.15 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפון: 08-9787377, 08-9787336.
ככל שקיימות ערבויות בתיק, תיוותרנה על כנן, עד להתייצבות למאסר.
ג.
6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.
ד.
8 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת רכוש מסוג פשע.
ה.
4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת רכוש מסוג עוון למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.
ו.
פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שנה וזאת מיום שנפסל בתיק זה או בהליך המ"ת הקשור אליו. רשמתי בפני
י את הצהרת ההגנה לפיה רישיונו של הנאשם תפוס, והנאשם פטור מחובת הפקדה.
ז.
6 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר עבירה של הסעה שלא כדין.
ח.
קנס כספי בסך של 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים

ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.3.16. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.


זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום,
י"ב תמוז תשע"ה, 29 יוני 2015, בנוכחות הצדדים.
















פ בית משפט שלום 56991-06/14 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' עיד אבו רמילה (פורסם ב-ֽ 29/06/2015)