פסקי דין על שרגא קאופמן | פסקי דין על ברק כובשי לוי

9686-08/14 תאק     01/07/2015




תאק 9686-08/14 שרגא קאופמן נ' ברק כובשי לוי








בית משפט השלום בפתח תקווה


01 יולי 2015
תא"ק 9686-08-14 כובשי לוי נ' קאופמן





מספר בקשה:8
בפני

כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי


מבקשים

שרגא קאופמן


נגד


משיבים

ברק כובשי לוי



החלטה


1.
הבקשה בפני
י היא לביטול עיקול שהוטל במעמד צד אחד. הלכה היא כי נטל השכנוע להותרת הצו על כנו מוטל על מבקש הצו ובמקרה זה התובע (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3)789).

2.
אין מחלוקת כי הנתבע התקשר עם התובע שהוא עורך דין, בהסכם למתן שירותים משפטיים הנוגעים להסדרת זכויות במשק חקלאי מס' 8 במושב עדנים כמו גם הסדרת חיובים כספיים של הנתבע כלפי צד ג'; וזאת בתמורה לשכ"ט בגובה של 27,500$ בתוספת מע"מ.
יודגש כי התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר על בסיס הסכם שכר טרחה חתום בידי הנתבע שלא הוכחש.

3.
לטענת התובע סופקו השירותים המשפטיים, שחלקם טרם הסתיימו, וכי הנתבע לא שילם את שכה"ט לו התחייב.
יוער כי הסכם שכה"ט שנחתם בין הצדדים מקנה לתובע זכות לקבל את שכר הטרחה רק עם מכירת הנכס או בהעברתו ללא תמורה. בחקירתו בבית המשפט במסגרת הבקשה לביטול עיקול הסביר התובע כי למיטב ידיעתו הנכס טרם נמכר או הועבר ללא תמורה; ואולם לטענתו הוא פוטר למעשה מייצוג הנתבע, שהרי שהנתבע מיוצג כעת בידי עורך דין אחר ובנסיבות אלה הוא עומד על שכר טרחתו.

4.
מנגד טוען הנתבע כי התובע לא סיפק את השירותים המשפטיים להם התחייב ומשכך אין מקום לשלם לו את שכר הטרחה על-פי ההסכם שבין הצדדים. כן טוען הנתבע שמשטרם נמכר המשק לא השתכללה זכותו של התובע לשכר טרחה ובכל מקרה ההסכם בוטל בין הצדדים.


עילת תביעה
:
5.
יש לקבל בעניין זה את טענתו של התובע לזכאות עקרונית לשכר טרחה כבר בשלב זה, בכפוף להוכחת השירותים המשפטיים שניתנו. לא נסתרה טענת התובע כי סיפק לנתבע שירותים משפטיים במשך כ- 3 שנים, במסגרתם פעל באפיקים משפטיים שונים, וליווה את הנתבע במשא ומתן מול נושיו. במקרה כזה, גם אם לא השלימו הצדדים את ההתקשרות בינם, באופן שטרם התקיים התנאי של מכירת הנכס ו/או העברתו ללא תמורה; ומשהופסק מתן השירות המשפטי ביוזמתו של הנתבע או מי מבני משפחתו – שהרי הנתבע מיוצג כעת בידי משרד עורכי דין אחר – הרי שהתובע זכאי לשכר טרחת עורך דין, בין אם על-פי ההסכם, ככל שההסכם מסדיר את המצב העובדתי שנוצר, ובין אם בדרך של פסיקת שכר ראוי, על בסיס היקף הפעולות המשפטיות שבוצעו בהתאם להסכם.

גובה השכר הראוי במקרה כזה הוא שאלה רצינית ומהותית המצדיקה התדיינות משפטית בין הצדדים, שבמסגרת הדיון בה תתברר מידת השקעתו של התובע כעורך דין בטיפול בענייניו של הנתבע וזכאותו, ככל שתוכח, לשכר טרחה.

6.
יחד עם זאת, ברור כי זכאותו של התובע לשכר טרחת עורך דין כפופה לביצוע ההסכם ומתן שירותים משפטיים לנתבע, גם אם בשלב זה טרם הוברר היקפם.

התובע הפנה לשירותים המשפטיים המפורטים בהסכם שכר הטרחה (שצורף כנספח א' לכתב התביעה). טענתו של התובע כי סיפק את השירותים המשפטיים לא נסתרה בחקירתו בבית המשפט במסגרת הבקשה לביטול העיקול (עמ' 3 ו- 4 לפרוט'). כך למשל לשאלת ב"כ הנתבע הפנה התובע למו"מ שהיה שותף לו מול צד ג' לעניין העברת המשק כנגד פרעון חובות; לאישורי זכויות שפעל להשגתם ממינהל מקרקעי ישראל, אותם אישר ב"כ הנתבע במהלך הדיון שראה; להעברת זכויות מאת הגב' עמליה קאופמן לנתבע; לתחשיבי מסים; להכנת טיוטת צוואה שהוצגה בדיון; לחילופי מכתבים מול צד ג' שביקש לרכוש את המשק ועורך דינו ועוד כהנה. כן הציג התובע אישור להסכם המכר מיום 26/10/11 (צורף כנספח לכתב התביעה) וכן ייפוי כוח בלתי חוזר של הנתבע לביצוע העסקה.

התובע אישר במקביל כי לא ביצע מלוא השירותים המשפטיים להם התחייב. כך לא הגיש דיווח למס שבח, לא פתח חשבון נאמנות, לא הגיש בקשה למועצה (עמ' 4 לפרוט').

לאור כל האמור ובמידת הראייה הנדרשת בשלב זה של ההליך כאמור בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984 (ראו גם: רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו(1) 529; רע"א 2397/06 אברג'יל נ' מנהל מקרקעי ישראל. ניתן ביום 6/8/06) לא נשללה טענתו של התובע כי סיפק שירותים משפטיים לנתבע ובהצטרף לאמור לעיל בדבר זכאותו העקרונית לקבל שכר טרחה במקרה כזה – על-פי ההסכם או לכל הפחות "שכר ראוי" – הרי שיש בכך כדי לבסס עילת תביעה של התובע נגד הנתבע.

בנסיבות אלה יש מקום לבחון את "רכיב ההכבדה" ולשקול את "מאזן הנוחות" בין הצדדים.

הכבדה על ביצוע

פסק דין

:
7.
בהתאם לתצהירו של התובע, לאור היכרותו את מצבו הכלכלי של הנתבע טען התובע כי לנתבע אין כל נכסים מהם יוכל להיפרע ככל שיזכה בתביעתו למעט אותו משק חקלאי עליו מבקש הטלת העיקול (סע' 5 לתצהיר התומך בבקשה להטלת עיקול).
יש לשים לב כי אופן ניסוחו ותנאיו של הסכם שכר הטרחה (סע' 5 להסכם) הדוחה את התשלום למועד מכירת המשק; כמו גם עצם הצורך בטיפול משפטי לשמו שכר הנתבע את שירותי התובע קשורים במצבו הכלכלי של הנתבע, שלא הוכחש.
בהתאם לידיעתו של התובע שטיפל בענייניו של הנתבע, התובע לווה כספים רבים מאת צד ג' לצורך מחייתו ולא עמד בהחזרים הנדרשים. לצורך הסדרת חובותיו עלתה האפשרות להעביר את המשק החקלאי לידי צד ג' כנגד החובות ולצורך פרעונם, וזאת מאחר שלנתבע לא היו מקורות הכנסה או נכסים אחרים.

8.
יודגש כי ב"כ הנתבע לא ביקש לחקור את התובע על טענותיו העובדתיות הללו למרות שהיה מודע להן (ראו הערות ב"כ הנתבע בעמ' 2, ש' 11-12) ולמעשה טענות אלו לא הוכחשו כלל בשום שלב של ההתדיינות בפני
י, ובכלל זה בכתבי בי-דין והתגובות שהוגשו לתיק בית המשפט.

בנסיבות אלה ומאחר שדי בחשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, כשמדובר ברף נמוך של 'הכבדה' ביחס לסעדים זמניים שניתנים (דודי שוורץ סדר דין אזרחי, חידושים, תהליכים ומגמות 360 (תשס"ז); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר. ניתן ביום 29/1/07; רע"א 7561/13 אדיסיאן נ' סומך. ניתן ביום 12/2/14), ובייחוד מקום בו לא הוכחשה טענת התובע כי אמצעיו הכספיים של הנתבע, בשל חובותיו הרבים לצדדי ג', דלים ואינם מספיקים לשלם החוב הנטען (רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות. ניתן ביום 5/12/07), הרי שיש בכך כדי לבסס את ה'הכבדה' הנדרשת למימוש פסק הדין, ככל שיינתן, המצדיקה בשלב זה הטלת העיקול.

9.
מעבר לאמור הצביע התובע על מקורות שונים מהם למד כי הנתבע או מי מבני משפחתו מתכנן להעביר את זכויותיו במשק לידי צד שלישי (סע' 6 לתצהיר התומך בבקשה). משלא נחקר התובע על טענותיו אלה ומשאלה לא נסתרו (ראו התייחסות עמומה של הנתבע בסע' 34.2 לבקשת הרשות להתגונן; סע' 3 לסיכומי הנתבע), הרי שיש בכך כדי לחזק החשש לאפשרות של הברחת הנכס היחיד שיש ברשותו של הנתבע ממנו יכול התובע להיפרע במידת הצורך. יש באמור כדי לחזק המסקנה לעיל הנוגעת לרכיב ה'הכבדה'.

מאזן הנוחות
:
10.
הנתבע לא טען בכל שלב של ההתדיינות המשפטיות בין הצדדים כי הוא מבקש לבצע בשלב זה כל פעולה משפטית במשק עליו הוטל העיקול (התובע הדגיש נושא זה בסע' 5 לסיכומיו. הנתבע לא טען לעניין זה באופן מפורש בסיכומיו למעט איזכור זכות הקניין כזכות חוקתית); מנגד עמד התובע בנטל המוטל עליו, בהתחשב בשלב המקדמי של התיק, להוכיח יסוד ההכבדה הנדרש לצורך הטלת עיקול. בנסיבות כאלה שעה שמצד אחד למעשה לא טוען הנתבע להכבדה בפועל של העיקול שהוטל ברישום, הרי שבחינת הנזק שייגרם לנתבע מעצם הטלת העיקול לעומת הנזק שייגרם לתובע אם לא יוטל העיקול מעלה כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת התובע, אשר יכול שיעמוד מול שוקת שבורה במקרה בו יינתן

פסק דין
לטובתו ולא יהיה לו כל נכס ממשי ממנו ניתן יהיה להיפרע, לאור מצבו הכלכלי של הנתבע שלא הוכחש ובכלל זה העדר נכסים למעט המשק עליו הוטל העיקול (רע"א 6994/00 לעיל).

התוצאה
:
11.
בהתאם לכל האמור צו העיקול הזמני שניתן ביום 10/2/15 יעמוד על כנו.
בהתאם להערת התובע בסוף סיכומיו (עמ' 7 לסיכומים) לא ייעשה במקרה זה צו להוצאות.

ב"כ הנתבע יפקיד ייפוי כוח, ככל שזה טרם הופקד, בתיק בית המשפט תוך 15 ימים מהיום. לא יופקד ייפוי כוח במועד שנקבע, כי אז אורה על הסרת עורך הדין כגורם מורשה בתיק.

בקשות נוספות שהזכיר התובע בסיכומיו יוגשו בדרך של בקשות עצמאיות בפני
המותב שיידון בתיק העיקרי.

מעקב מזכירות לעניין ייפוי כוח לייצוג הנתבע ליום 15/7/15.

ניתנה היום,
י"ד תמוז תשע"ה, 01 יולי 2015, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 9686-08/14 שרגא קאופמן נ' ברק כובשי לוי (פורסם ב-ֽ 01/07/2015)