פסקי דין על הראל מוכר | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

37706-01/13 בל     02/07/2015




בל 37706-01/13 הראל מוכר נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 37706-01-13



לפני:
כב' השופטת הדס יהלום
, סגנית נשיאה

נציג ציבור עובדים מר דב גרינברג
נציגת ציבור מעסיקים גב' אהובה גנור

ה
תובע
הראל מוכר
ע"י ב"כ עו"ד רונית סגל
-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד משה אהרון



פסק דין


1.
הוגשה תביעה להכיר במחלת

cts
של התובע, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

2.
לאחר שנשמעו העדים, ניתנה החלטתנו מיום 31/8/14. לפיה הונחה תשתית עובדתית בעילת מיקרוטראומה.

3.
בית הדין מינה כמומחה יועץ רפואי את ד"ר דב אופנהיים.

להלן העובדות שהופנו למומחה:

א.
התובע יליד 1971.
ב.
התובע עבד במשך שנים רבות בהתקנת מערכות שמע ברכבים. במשך שנתיים, עד לשנת 2006, עבר לתחום אחר ומשנת 2006 חזר לתחום של התקנת מערכות שמע.
ג.
פעולת ההתקנה שביצע התובע היא פעולה עדינה מאד, שנעשית רובה ככולה בתוך הרכב, תוך שימוש בכלי עבודה עדינים, על מנת שלא לפגוע במערכות אחרות שמותקנות ברכב.
ד.
העבודה מבוצעת עם מכשירים שבהם נעשית לחיצה והרפיה על המכשיר (כדוגמת קאטר) וכן עם כלים רוטטים כגון מברגה רוטטת, משור חשמלי ועוד.
ה.
לגבי המברגה החשמלית, מדובר ברטט כשל מברשת שיניים חשמלית. בעת שהבורג מגיע למקומו הרטט הוא כפול.
ו.
היד הדומיננטית של התובע היא ימין, איתה עבד כאשר יד שמאל תומכת.
ז.
העבודה עם משור חשמלי היא עבודה של חיתוך עץ עליו יושבת המערכת, אותה ביצע התובע כשעה מידי יום.

בעבודה עם משור חשמלי הרטט גבוה יותר מאשר בעבודה עם מברגה חשמלית שנעשית בתוך הרכב.

4.
להלן השאלות שהופנו למומחה:

א.
מהו ליקויו של התובע?
ב.
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
ג.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד.
ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

5.
להלן חוות דעת המומחה מיום 26/10/14:


"מפרשת המקרה
יליד 1971, בריא, על פי רוב, ללא מחלות רקע ידועות או פציעות. עבד במשך שנים רבות כמתקין של מערכות ברכבים. עבודתו, כפי שפורטה במספר מסמכים, כללה פעולות חוזרות של לחיצה עם כלי יד ושימוש במספר כלי חשמל (הברגה, קידוח וניסור) במשך שעות רבות כל יום לאורך שנים רבות.
החל משנת 2007 נרשמו תלונות על תרדמת וכאבים בכפות הידיים. בבירור ע"י
emg
נמצאה עדות לתסמונת תעלה קרפלית דו צדדית. עבר ניתוחים לשחרור העצבים בשני כפות הידיים בשנים 2007, 2008. המשיך לסבול מכאבים ותרדמת וכן הופיעו בכפות הידיים קונטרקטורות של הגידים המכופפים באצבעות 4-5 (תסמונת דיופיטרן). עבר ניתוח לשחרור הגידים ושחרור חוזר של התעלה המדיאנית ביד ימין בשנת 2011.
בנוסף אובחן בשנת 2011 כסובל מתסמונת פיברומיאלגיה המתבטאת בכאבים כרוניים בידיים וברגליים. לא נמצאה עדות למחלת מפרקים דלקתית.

דיון ומסקנות
התובע הגיש תביעה להכרה במצב ידיו כפגיעה עקב עבודה.
על פי החלטת בית הדין לעבודה נתבקשתי להשיב על מספר שאלות בעניין הפגיעה בידיו.

להלן תשובותי לפי סדר השאלות
:
א.
הליקוי ממנו סובל התובע הוא תסמונת לחץ בתעלה הקרפלית בשתי כפות הידיים (מאז שנת 2007). ליקוי נוסף בידיו של התובע הוא התפתחות של קונטרקטורות באצבעות 4-5.

בשתי כפות ידיים שתוארה משנת 2011.

ב.
אופי עבודתו של התובע דרש פעולות חוזרות רבות של מאמץ לחיצה של כלים בתוך כף היד וכן שימוש בכלי עבודה חשמליים המייצרים רטט. גם פעולות אלו נעשו באופן אינטנסיבי ובמשך שנים רבות.

לפיכך נראנ לי בסבירות ושמעל 50% כי קיים קשר סיבתי בין אופי העבודה לבין הליקויים בכפות ידיו.

ג.
הליקוי של התובע נגרם על דרך של פגיעות זעירות שהצטברו לאורך השנים לכדי פגיעה של ממש שהתבטאה בתסמונות הקליניות, שנרשמו בסעיף (א).

ד.
להערכתי לעבודת התובע יש השפעה משמעותית על ליקויו בשיעור של יותר מכל גורם אחר ומעל ל- 20%.

למען הסר ספק התייחסות בתשובות א-ד הינה לתסמונת התעלה הקרפלית וגם להתפתחות הקונטרקטורות של הגידים המכופפים בשתי כפות הידיים".

6.
בסיכומי התובע נטען כי על יסוד האמור בחוות דעת המומחה, יש לקבל את התביעה.

בסיכומי הנתבע כי המומחה התעלם מכך שאין בתיק הרפואי תעודה לנפגע בעבודה, לזמן הקצר שחלף מאז שהתובע חזר לעבודה בשנת 2006 ועד להופעת הכאבים בשנת 2007, לאחר שבמשך שלוש שנים עבד כמלגזן.

עוד נטען שהמומחה מתעלם מכך שמדובר ברטט קל, כשל מברשת שיניים חשמלית וכן לעיתים מסור חשמלי.

נטען שחוות דעת המומחה היא לאקונית וחסרה.

7.
לאחר עיון בחומר שבתיק ובטענות הצדדים, להלן פסק הדין.

8.
ב"כ הנתבע מעלה שלל טענות כנגד חוות דעת המומחה אך לא טרח להפנות למומחה ולו שאלת הבהרה אחת.

כל הטענות שמועלות, לראשונה בסיכומיו, כנגד האמור בחוות דעת המומחה, נדחות.
חוות דעת המומחה מתייחסת באופן מפורש לתנאי העבודה של התובע, כמתקין מערכות שמע ברכבים.
על פי העובדות שהובהרו, התובע עבד בעבודה זו במשך שנים רבות, למעט הפסקה של שלוש שנים שהסתיימה בשנת 2006.

לכן, אין לקבל את טענת הנתבע כי חלפה שנה אחת מתחילת העבודה ועד לגילוי המחלה.

המומחה הסביר את מסקנתו בכך שהעבודה כמתקין מערכות שמע כללה פעולה חוזרת של לחיצה על כלי יד ושימוש במספר כלי חשמל, במשך שעות רבות כל יום, לאורך שנים רבות.

המומחה פירט כי אופן ביצוע העבודה פורט "במספר מסמכים" ולא רק בפרק העובדות.

9.
חוות דעת המומחה היא ברורה וחד משמעית ולפיה יש קשר סיבתי משמעותי בין תנאי העבודה של התובע לבין מחלת

cts
שבה לקה.

10
.
לאור האמור, התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

ניתן היום, 2/7/15 , בהעדר הצדדים.







נציג עובדים מר גרינברג

הדס יהלום
, סגנית נשיאה

נציגת מעסיקים גב' גנור



ק/רוניתע/







בל בית דין אזורי לעבודה 37706-01/13 הראל מוכר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 02/07/2015)