פסקי דין על קובי עלמו | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

58430-02/15 בל     02/07/2015




בל 58430-02/15 קובי עלמו נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 58430-02-15




02 יולי 2015

לפני: סגן הנשיאה אילן סופר

המערער
:


קובי עלמו
,
ת.ז.

-
309519668
ע"י ב"כ: עו"ד אבי רסיוק



-

המשיב
:


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד אורי שיינקמן


פסק דין
1.
לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25.12.14 אשר דחתה את ערר המערער וקבעה למערער נכות זמנית בשיעור 25% לתקופה שמיום 4.4.14 ועד ליום 3.7.14 ונכות צמיתה בשיעור 0% החל מיום 4.7.14 (להלן: "הוועדה").
רקע עובדתי
2.
המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום תגמול נכות בגין פגיעה מיום 2.1.14, אשר הוכרה כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").
3.
ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 6.7.14 קבעה לו נכות זמנית בשיעור 25% לתקופה שמיום 4.4.14 ועד ליום 3.7.14 ונכות צמיתה בשיעור 0% החל מיום 4.7.14 בהתאם לסעיף ליקוי 38 (1) (א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן: "התקנות").

4.
על החלטת הוועדה מדרג ראשון הגיש המערער ערר לוועדה רפואית לעררים.
5.
הוועדה רפואית לעררים אשר התכנסה ביום 25.12.14, דחתה את הערר ושבה וקבעה למערער נכות זמנית בשיעור 25% לתקופה שמיום 4.4.14 ועד ליום 3.7.14 ונכות צמיתה בשיעור 0% החל מיום 4.7.14.
על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים
6.
לטענת המערער, הוועדה טעתה משקבעה כי לא קיים תיעוד רפואי ביחס לכאבי גב תחתון בחודשים שלאחר התאונה ועל כן לא קיים קשר סיבתי בין תלונותיו ביחס לגב התחתון לבין התאונה. לטענתו, הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים מהם עולה כי הוא התלונן על כאבי גב בסמוך למועד התאונה וכי נמצאו ממצאים רפואיים בגבו זמן קצר יחסית לאחר התאונה. המערער מוסיף וטוען כי עובר למועד התאונה הוא לא סבל מבעיות בגב.


המערער מפנה למסמכים הרפואיים הבאים:
·
רישום רפואי מיום 12.1.14 בו נרשם כי המערער "סובל מכאבים בכל הגוף".
·
רישום רפואי מיום 5.2.14 (ד"ר דפנה אלקלעי- רופאה תעסוקתית) בו נרשם "עדיין כאוב בחזה, גב, כתף שמאל, צוואר...".
·
תוצאת בדיקת מיפוי עצמות מיום 5.2.14 אשר הדגימה "קליטה מוגברת לכל רוחבו של

d-10
".
·
רישום רפואי מיום 2.3.14 (לאחר ביצוע מיפוי העצמות) בו צויין כי "הודגמו ממצאים היכולים להתאים לשברים במספר צלעות, וכן ממצא חבלתי בע"ש גבי".
·
רישום רפואי מיום 22.4.14 בו נרשם "כאב אקסיאלי בגב תחתון. עבר מיפוי עצמות – קליטה ב-

d10
ללא עדות לשבר".
·
תוצאות בדיקת

c.t
מיום 13.10.14 שמצאו "בלט דיסק אחורי נרחב עם
spinal stenosis
קשה"
בחוליות
l4-l5
ו- "בלט דיסק אחורי, לוחץ על השק הטקלי במידה משמעותי" בחוליות
l5-s1
.

בנסיבות הענין, מבקש המערער כי בית הדין יקבע כי קיים קשר סיבתי בין הפגימה ממנה סובל המערער בגבו התחתון לבין התאונה ולחילופין כי בית הדין יורה על בדיקה מחדש על ידי ועדה בהרכב אחר.

7.

לטענת המשיב, הוועדה התייחסה לכלל המסמכים כמפורט בסעיף 4 לפרוטוקול. הוועדה פירטה את החלטתה והסבירה כי היא לא מצאה תיעוד לכאבי גב תחתון לאחר התאונה.

בנסיבות הענין, משלא עולה כל טעות משפטית מהחלטת הוועדה, דין הערעור להידחות.

המשיב מוסיף וטוען כי גם אם בית הדין ימצא כי יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה, המערער לא נתן כל הסבר מדוע יש להחזיר את העניין לוועדה בהרכב אחר ולפיכך אין להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב חדש.
דיון והכרעה
8.
החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני
בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

9.
במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד, פד"ע ל"ד
213). היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

10.
לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל, ואפרט.

11.
עיון בפרוטוקול הוועדה מלמד כי הוועדה רשמה את נימוקי הערעור מפי המערער, כדלקמן:

"סובל מכאבי גב תחתון, לכיוון העליון, כאבים בצלעות ובחזה בזמן עבודה".

12.
הוועדה בדקה את המערער, ורשמה את ממצאיה כדלקמן:

"בבדיקה: מתהלך על בהונות ועקבים בתבנית תקינה. מתהלך טנדם.
תנועות ע"ש צווארי...
בדיקה נוירולוגית- גפיים עליונות תקינה מבחינת כח גס והחזרים. ללא החזרים פתולוגיים.
תנועות כתפיים מלאות...
ct
ע"ש מותני: 8.10.14: בלט אחורי נרחב עם סטנוזיס קשה.
l4-5
- בלט אחורי לוחץ על השק בצורה משמעותית
l5-s1
"
(ההדגשה הוספה-א.ס.).



13.
בפרק סיכום ומסקנות קבעה הוועדה:

"הוועדה דוחה את ערר התובע וקובעת כי הנכות שנקבעה בדרג ראשון תואמת את מצבו.
לענין ע"ש מותני, הוועדה עיינה בתיקו הרפואי ולא מצאה תיעוד לכאבי גב תחתון לחודשים שלאחר התאונה הנדונה ולכן מסכימה וקובעת עם דרג
i
שאין קש"ס בין תלונותיו לגב תחתון ולתאונה הנדונה.
נכותו 25% 4.4.14- 3.7.14 ו- 0% לפי ס' 38 (1) (א)".


14.
עיון בפרק סיכום ומסקנות מעלה כי הוועדה לא ציינה מתי, בהתאם לקביעתה, נמצא לראשונה תיעוד ביחס לכאבי גב תחתון לאחר התאונה. הוועדה ציינה באופן כללי כי לא נמצא תיעוד לכאבי גב תחתון "לחודשים שלאחר התאונה". בנסיבות אלה, לא ברור מפרוטוקול הוועדה לאילו מסמכים מתייחסת הוועדה בקובעה כי לא נמצא תיעוד רפואי בגין כאבי גב בחודשים שלאחר התאונה ועל כן, לא ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה.


מהמסמכים הרפואיים אליהם הפנה המערער בנימוקי הערעור מטעמו עולה כי ביום 5.2.14 תועד כי המערער "עדיין כאוב, בחזה, גב, כתף שמאל, צוואר" (ההדגשה הוספה א.ס.) וכי ביום
22.4.14 תועד באופן מפורש כאב בגב התחתון- "כאב אקסיאלי בגב תחתון" (ההדגשה הוספה- א.ס.).



בנסיבות הענין, בשים לב לכך כי בסמוך למועד התאונה תועדה תלונה אודות כאבי גב (על אף שלא פורט בה באיזה חלק בגב מדובר) וכי ביום 22.4.14 תועד באופן מפורש כאב בגב התחתון ובשים לב לקביעת הוועדה שלא קיים תיעוד לכאבי גב תחתון לחודשים שלאחר התאונה, מצאתי כי יש מקום להחזיר את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתפרט ותנמק החלטתה שלפיה לא נמצא תיעוד לכאבי גב תחתון "לחודשים שלאחר התאונה", תוך התייחסות לרישום הרפואי מיום 5.2.14 ולרישום הרפואי מיום 22.4.14.

15.
באשר לטענת המערער שלפיה במיפוי העצמות הודגם מוקד קליטה מוגברת לכל רוחבו של
d10
, הרי שבהתאם למסמך הרפואי מיום 2.3.14 מדובר בממצא בעמוד שדרה גבי ולא בעמוד שדרה מותני/ גב תחתון.
16.

לא מצאתי לנכון לקבל את טענת המערער לפיה יש להחזיר את עניינו לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר.
הכלל הוא כי דרך המלך בהחזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית היא החזרתו לוועדה המקורית שבדקה את המבוטח, ורק במקרים נדירים, בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא 'נעולה' על החלטתה הקודמת או שהרכבה אינו נאות, מוחזר העניין לוועדה בהרכב אחר.
(ראו: דב"ע (ארצי) לב/ 28-0 בוסקילה- המוסד לביטוח לאומי
, פב"ל יב 166).



בנסיבות העניין, שוכנעתי כי לא הועלה טעם בדין שיצדיק את החזרת העניין לוועדה בהרכב שונה. חזקה על הוועדה, שהינה בהרכב נאות, שתעשה מלאכתה נאמנה, ללא משוא פנים ותפעל על פי ההנחיות של בית הדין. התרשמתי כי הוועדה אכן עשתה מלאכתה נאמנה ודעתה אינה נעולה, ועל כן אין מקום לסטות מהכלל ולהורות על החלפת הרכב הוועדה.

סיכום

17.
לאור האמור לעיל, עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר תשוב ותדון בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגימה בגבו התחתון של המערער לבין התאונה, תוך התייחסות לרישום הרפואי מיום 5.2.14 ולרישום הרפואי מיום 22.4.14.

הוועדה תפרט ותנמק את קביעתה ותבהיר מהו המועד הראשון בו תועדו תלונות המערער בגין כאבי גב תחתון ותתייחס לטענת המערער שלפיה עובר למועד התאונה לא סבל מבעיות בגב.


החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.


המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון טענותיהם לפני הוועדה בעניינים הנ"ל.

18.
משהתקבל הערעור ישא המשיב בהוצאות המערער ובשכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.
19.
הערעור על פסק הדין הוא ברשות. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.


ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ה,
(
02 יולי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.











בל בית דין אזורי לעבודה 58430-02/15 קובי עלמו נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 02/07/2015)