פסקי דין על אליאס חורי | פסקי דין על א.ח. כרמל הנדסה ומדידות | פסקי דין על נג'יב סקר

59546-05/13 תאמ     08/07/2015




תאמ 59546-05/13 אליאס חורי, א.ח. כרמל הנדסה ומדידות בע"מ נ' נג'יב סקר








בית משפט השלום בחיפה



תא"מ 59546-05-13 סקר נ' ח'ורי ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




בפני
כב' השופט אורי גולדקורן


המבקשים
1.
אליאס חורי
2.
א.ח. כרמל הנדסה ומדידות בע"מ
שניהם ע"י ב"כ עו"ד אברהים הלון


נגד

המשיב
נג'יב סקר

ע"י ב"כ עו"ד איוב סובחי



החלטה בבקשה מס' 6


1.
המשיב הגיש נגד המבקשים כתב תביעה מתוקן בסך 38,448 ₪ , בו נפרסה המסכת העובדתית הבאה: לאחר שהמבקש מס' 1 (להלן:
המבקש
) -
בתור מתווך מטעם מוכרים - פנה במאי 2006 אל המשיב והציע לו לרכוש מקרקעין ששטחם 4 דונם בדליית אל כרמל, נחתם ביניהם ביום 2.6.2006 זכרון דברים, ובמעמד החתימה שילם המשיב למבקש כמקדמה סך 15,000 ₪. בחלוף הזמן, דחה המבקש את פניות המשיב לחתימה על הסכם מכר בינו לבין המוכרים, ומאן להשיב לו את המקדמה שקיבל. לימים התברר למשיב כי כבר בשנת 2006 נמכרו המקרקעין לקרובי משפחתו של המבקש. בגין הפרת זכרון הדברים תבע המשיב השבה של המקדמה, פיצויים בשווי הפרש בין שווי
המקרקעין כיום לסכום הרכישה על-פי זכרון הדברים והחזר הוצאות שנגרמו לו.

2.
המבקשים הגישו בקשה לסילוק על הסף של התביעה, מהנימוקים הבאים:
(1)
העדר יריבות בין המשיב למבקשת מס' 2 (להלן:
המבקשת
);
(2)
כתב התביעה המתוקן אינו מגלה עילה נגד המבקשת;
(3)
התיישנות - לאור העובדה שההתקשרות הנטענת הייתה בשנת 2006;
(4)
שיהוי;
(5)
בכתב התביעה המתוקן הוגדל סכום התביעה;
(6)
המשיב לא קיים את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בכל הנוגע לאופן הגשת תביעה בסדר דין מהיר.

3.
בתשובת המשיב הועלו הטיעונים הבאים:
(1)
על קיומה של יריבות בין המשיב לבין המבקשת ניתן ללמוד מכתב ההגנה של המבקש - שהוגש עוד בטרם הוגש כתב תביעה מתוקן - ובו צוין כי זכרון הדברים נכרת בין המשיב לבין המבקשת, באמצעות המבקש;
(2)
דין טענת ההתיישנות להידחות משלושה טעמים: כתב התביעה המקורי הוגש בתוך תקופת שבע שנים שראשיתה במועד החתימה על זכרון הדברים; מדובר בהתיישנות "במקרקעין", לגביה קופת ההתיישנות הינה 25
שנים; וטרם חלפה תקופת ההתיישנות, מאחר והיא
מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה, אשר במקרה שבפני
נו הינו אותו יום בשנת 2010 בו עיין המשיב בנסח מספרי
המקרקעין וגילה כי המקרקעין נשוא זכרון הדברים נמכרו לאחרים;
(3)
לא מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה לסילוק על הסף עקב שיהוי.

4.
בתשובת המבקשים לתשובת המשיב נטען כי את עילת התביעה נגד המבקשת יש לבחון בכתב התביעה ולא בכתב ההגנה, כי אין מדובר בתביעה במקרקעין וכי הטענה העובדתית של המשיב, לפיה גילה את הפרת זכרון הדברים רק בשנת 2010, אינה מגובה בתצהיר.

האמנם תביעה "במקרקעין" לצורך התיישנות ?

5.
בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 נקבע כי התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה היא "בשאינו מקרקעין" - שבע שנים, ואילו "במקרקעין" - חמש עשרה שנה, ואם נרשמו בספרי האחוזה - עשרים וחמש שנה.


מתוכן התביעה עולה כי עניינה הינו בהפרה על-ידי המבקש של
זכרון הדברים שנכרת בינו לבין המשיב. באותו זכרון דברים הוגדר המבקש כ"המוכר/מתווך", ובכתב התביעה המתוקן הוא תואר כ"מתווך מטעם המוכרים". ברי כי אין לו זכות קניין במקרקעין נשוא זכרון הדברים, וכי אינו המוכר. מתוכנו של זכרון הדברים עולה כי סך 15,000 ₪ משולם על-ידי המשיב לידי המתווך, וכי סכום זה הינו חלק מהתמורה בגין רכישת המקרקעין מידי בעלי הזכויות בהם. משמע, עסקינן בהסכם עם מתווך, בו שולמה לו בנאמנות מקצת מתמורת הרכישה, עוד בטרם התקשר המשיב עם בעלי הזכויות בממכר.
אין מדובר, איפוא, בתביעה "במקרקעין" לצורך סעיף 5 לחוק ההתיישנות, מאחר ואין היא במהותה תביעת מקרקעין ולא מתקיים לגביה הרציונאל המהווה טעם לסיווגה ככזו, לצורך התיישנות, על מנת שלבצר את ההגנה על זכות קנין במקרקעין.
אשר על כן, תקופת ההתיישנות של תביעה זו הינה שבע שנים בלבד.


לעניין סיווג התביעה לעניין התיישנות בין עילה שעניינה מקרקעין לעילה שאינה במקרקעין, ראו החלטה של השופט
ג'השאן
בת"א (שלום חד') 25774-05-13
מגאדלה נ' עויסאת
, פסקאות 12-9 והאסמכתאות שם (פורסם בנבו, 10.9.2013).

התיישנות כלפי המבקש - ממתי ?

6.
בכתב התביעה המתוקן צוין כי זכרון הדברים נכרת ביום 2.6.2006, ובמעמד כריתתו מסר המשיב למבקש שיק שזמן פירעונו 15.6.2006. עולה מכך כי אף אם נניח כי עילת התביעה חלפה במועד כריתת זכרון הדברים (ולא במועד הפרתו, שהוא - מן הסתם - מועד מאוחר יותר), הרי עד למועד הגשת כתב התביעה המקורי, ביום 30.5.2013, טרם חלפו שבע שנים וטרם התיישנה התביעה.

7.
מעבר לדרוש אעיר כי אין ממש בטענת המשיב לפיה היום שבו נולדה עילת התובענה הינו המועד בו הסתבר לו, בשנת 2010, כי המקרקעין נמכרו לאחרים כבר בשנת 2006. על-פי לשון כתב התביעה המתוקן, כבר לאחר כריתת זכרון הדברים הסתבר למשיב כי המבקש אינו עומד בהתחייבויותיו, וכי לא נכרת הסכם עם בעלי הזכויות במקרקעין "אצל העו"ד".

כתב תביעה מתוקן בו הוסף נתבע חדש
-
ההלכה ויישומה

8.

בע"א 728/79

קירור - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' עבד אלחפיז זייד
, פ"ד לד
(4) 126 (1980) (להלן:
עניין זייד
או
הלכת זייד
), נטען כי התביעה התיישנה בין יום הגשת כתב התביעה המקורי ויום
הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה. השופט
לוין
קבע בפסק הדין:

"אם מבקש בעל דין להעלות

דין להעלות, על דרך של תיקון כתב התביעה, עילה שהתיישנה, תידחה בבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה הוא להרשות לתובע קבלת יתרון בלי נאות על-ידי הוספת עילה שהתיישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי" (עמ' 131, שם).

בהמשך נעשתה אבחנה בין שני מצבים: מצב אחד, בו
כתב התביעה המקורי מגלה עילה
, אך ברצונו של התובע להביא בו שינוי - כמו, למשל, תיקון טעות סופר בתיאור העובדות, שאז לא קיימת מניעה להתיר תיקון כתב התביעה, אף אם בינתיים חלפה תקופת ההתיישנות; ומצב שני, בו כבר מלכתחילה לא הקים התובע עילת תובענה שלמה, ו
כתב התביעה המקורי לא כלל מרכיבי יסוד כלשהם של העילה
שמהם משתמעת, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע, ובקשתו לתיקון כתב התביעה באה להשלים את החסר. במצב זה, לא יותר התיקון, אם בינתיים חלפה תקופת ההתיישנות.

בשאלה אם התיקון הביא לשינוי בעילת התביעה הודגש על-ידי השופט
לוין
כי הגדרת "עילת תובענה" לעניין התיישנות הינה הגדרה רחבה, הכוללת את העסקה או המעשה המובא לדיון. את השקפתו על המבחן לאבחנה בין שני המצבים שתוארו לעיל תיאר השופט
לוין
כך:

"בוודאי שאם נפלה טעות סופר בתיאור העובדות אין מניעה לתיקון, והייתי מרחיק לכת ואומר כי די בייחוס היולי, בלתי מלא ובלתי מפורט של העובדות בכתב התביעה המקורי, לנתבע, כדי להניח נדבך שניתן לבנות עליו בקשת תיקון, אם בתקופת הביניים עברה תקופת ההתיישנות" (עמ' 132, שם).


9.
הלכת
זייד
נקבעה בתקופה בה עמדה בתוקפה
תקנה 26(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי,
התשכ"ג-1963, שהוחלפה
בתקנה 26(ב)
החדשה המצויה כיום בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, באותו נוסח וללא שינוי, ואשר קבעה:

"הוסף או הוחלף בעל דין, רואים, לעניין התיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן".


תקנה 26(ב)
שיצאה תחת ידיו של מחוקק המשנה אינה מסיגה אחור את הלכת
זייד
.

10.
הלכת
זייד
אושררה ב
רע"א 6590/00

עזבון אשתייה נ' מדינת ישראל
, פסקה 11 לפסק דינו של הנשיא
גרוניס
(פורסם בנבו, 25.5.2012), ובפסק דינו של השופט
זילברטל
ברע"א 7488/12

דעאס נ' המוסד לביטוח לאומי
(פורסם בנבו, 17.2.2014), אשר הבהיר (ההדגשות הוספו - א"ג):

"כלל יסודי הוא שאם בעל דין מבקש להוסיף לתובענתו, על דרך של תיקון כתב התביעה, עילה שהתיישנה, תידחה הבקשה - "שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה הוא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על ידי הוספת עילה שהתיישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי" (
ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד
(4) 126, 131 (1980)). ודוק - עקרון זה קשור בכך שאת האמור בכתב התביעה המתוקן "מייחסים לאחור" למועד הגשת כתב התביעה המקורי.
אך אם התיקון אינו מוסיף לתובענה המקורית עילה חדשה, והוא מצוי בדל"ת אמותיה של העילה המקורית, ניתן להתיר את התיקון, על-אף שבמועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה העילה המקורית כבר התיישנה
".

11.
יישום
הלכת זייד
למקרה שבפני
נו מביא למסקנה כי דין התביעה נגד המבקשת להידחות על הסף עקב התיישנותה. בכתב התביעה המקורי, שהוגש ביום 30.5.2013 בבית המשפט לתביעות קטנות לא נתבעה המבקשת כלל, היא לא נזכרה בגוף כתב התביעה וממילא לא נטען לקיום עילת תביעה כלפיה. לכתב התביעה המתוקן, שהוגש בבית משפט זה ביום 19.2.2015 (למעלה משבע שנים לאחר מועד כריתת זכרון הדברים), צורפה המבקשת כנתבעת נוספת. ככל שקיימת כלפיה עילת תביעה, הרי במועד הגשת כתב התביעה המקורי - התיישנה עילה זו. לפיכך, דין התביעה נגד המבקשת להידחות מחמת התיישנות.


אולם עיון מדוקדק בכתב התביעה המתוקן (שעל-פי תוכנו נבחן קיומה של עילת תביעה) מעלה כי אף הוא איננו מכיל עילת תביעה נגד המבקשת. בכתב התביעה נטען כי המבקשת מצויה בבעלותו של המבקש. אין די בכך כדי ליצור יריבות ועילת תביעה בתביעה שיסודה בהפרת זכרון דברים שהמבקשת אינה צד לו. עם זאת, יוער כי את שהחסיר המשיב, "תיקן" לכאורה המבקש בכתב ההגנה שהגיש ביום 31.3.2014 (עוד בטרם הוגש כתב התביעה המתוקן), ובו טען להיעדר עילה כלפיו מאחר וזיכרון הדברים נכרת בין המשיב לבין המבקשת! עם זאת, אין מדובר בטענה של המבקשת, ובכל מקרה - היא הועלתה בשלב בו התיישנה עילת התביעה כלפי המבקשת.


אשר על כן, דין התביעה נגד המבקשת להידחות עקב התיישנותה ועקב היעדר עילת תביעה.

שיהוי

12.

בע"א 6805/99

תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים

פ"ד נז(5) 433,
447 - 448 (2003) דן בית המשפט במקומו של מוסד השיהוי בהגשת תובענה בתוך תחומיה של תקופת ההתיישנות האזרחית ובטרם חלפה. השופטת
פרוקצ'יה
קבעה
כי "זוהי טענה קשה ברבדים שונים.
מעצם טיבה היא מבקשת להתערב ולשנות תקופת התיישנות שנקבעה בדין על דרך קיצורה, ועשויה לפגוע בציפייתו של התובע לכלכל צעדיו לפי טעמו במסגרת תקופת ההתיישנות המוכרת בחוק".
מאחר וקבלת טענת שיהוי מרחיבה את מניעת הגישה של בעל דין לערכאות, ואף עלולה להמריץ תובע להגיש את תביעתו ולהרתיעו מלחפש פתרונות חלופיים,
הרי התנאים לקבלתה הם מחמירים ונסיבות החלתה נדירות.
ההשתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנו במשפט.
על מנת לזכות בטענת שיהוי,
על המבקש להוכיח כי (1) בנסיבות המקרה התובע זנח את זכות התביעה העומדת לו, או
(2) שבמשך הזמן הנתבע שינה את מצבו לרעה.
יש המוסיפים תנאי חלופי שלישי
שעניינו
(3) שיהוי שנגרם עקב חוסר תום ליבו של התובע.
"יש המדגישים את הקשר בין השיהוי לבין תורת ההשתק מכוח מצג המהווה פן של תורת תום הלב השזורה בכללי המשפט האזרחי" (פסקה
14 לפסק הדין בפרשת
תלמוד תורה
). לבית המשפט שיקול דעת להעריך באילו נסיבות יקבל את טענת השיהוי. עליו לשקול ולאזן בין מכלול השיקולים שעיקרם האינטרסים ההדדיים של בעלי הדין ומאזן הנזקים ביניהם. ככל שמדובר בתביעת זכות בעלת משקל רב יותר, כך יירתע בית המשפט מחסימתה בטענת שיהוי.



במקרה שבפני
נו לא התקיים אף אחד מהתנאים לקבלת טענת השיהוי, ולפיכך היא נדחית.

התוצאה

13.

לאור האמור לעיל, הנני קובע כדלקמן:

(א)

התביעה נגד המבקשת (הנתבעת מס' 2) נדחית, לאור התיישנותה ובהיעדר עילה.

(ב)

הטענות המקדמיות לסילוק על הסף של התביעה נגד המבקש (הנתבע מס' 1) נדחות.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות.

14.
ניתנת למבקש ארכה להגשת כתב הגנה מתוקן עד ליום 30.9.2015.


ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ה, 08 יולי 2015, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 59546-05/13 אליאס חורי, א.ח. כרמל הנדסה ומדידות בע"מ נ' נג'יב סקר (פורסם ב-ֽ 08/07/2015)