פסקי דין על יונתן זפרן | פסקי דין על עארף עראר

52234-09/14 הפב     08/07/2015




הפב 52234-09/14 יונתן זפרן נ' עארף עראר








בית משפט השלום בפתח תקווה



הפ"ב 52234-09-14 זפרן נ' עראר




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
ליאת הר ציון


מבקשים

יונתן זפרן
, עו"ד


נגד


משיבים

עארף עראר
ע"י ב"כ עו"ד גלעד שקד



החלטה


בפני
בקשה לזימון הבורר, עו"ד אהרוני, לצורך מתן עדות בפני
בית המשפט לענין ניהול הליך הבוררות על ידו ודרכי חישוב וההגעה לסכומים הנקובים על ידיו בפסק הדין. בקשה זו מוגשת במסגרת בירור בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן על ידי הבורר מיום 8.9.14 אשר נדונה בפני
.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, אני סבורה כי אין מקום להעתר לבקשה.
"חקירת הבורר בכלל – וחקירתו הנגדית בפרט – אינם דבר מקובל, וזוהי בהחלט פרוצדורה בלתי רגילה." (ספרה של סמדר אוטולנגי,
בסרה "בוררות דין ונוהל" מהדורה שניה ומורחבת בעמ' 1221 (להלן: "אוטולנגי")).

זימון בורר לעדות הינו סעד הניתן כחריג, וככל שכך היה על בא כח המבקש להבהיר בפני
בית המשפט מדוע בענייננו מדובר במקרה חריג המצדיק את מתן הסעד.
על אף שניתנה למבקש החלטה המאפשרת לו להגיש בקשה מנומקת בהחלטת בית המשפט מיום 17.3.15, המבקש הודיע לבית המשפט כי
"מבקש הוא לזמן להמשך ההליכים בתיק, את כב' הבורר עו"הד אהרוני לצורך מתן עדותו בפני
בית המשפט הנכבד לענין ניהול הליך הבוררות על ידו ודרכי החישוב וההגעה לסכומים הנקובים על ידו בפסק הדין"
המבקש לא נימק בפני
בית המשפט מדוע על פי מבחני הפסיקה, אשר קובעת כי במקרים חריגים יוזמן בורר לעדות, יש להעתר לבקשתו. לטעמי, די בכך כדי לדחות את הבקשה.
יחד עם זאת , אדון לגופם של דברים ואבהיר מדוע אין מקום להעתר לבקשה.
הבקשה לזימון הבורר עניננה בשני טעמים עיקרים:
העדות נדרשת לענין ניהול ההליך על ידו.
העדות נדרשת לדרכי החישוב והגעה לסוכמים הנקובים בפסק הדין.
כפי שיפורט להלן, אין מקום להעתר לבקשה מכל אחד מהטעמים הנל.
לענין דרכי החישוב והגעה לסכומים הנקובים
ענייננו בפסק בורר על דרך הפשרה. הצדדים הסמיכו את הבורר לפסוק בענין המובא בפני
ו בדרך של פשרה וזאת על סמך כל החומרים המצויים בידיו ועל סמך התרשמותו מכל הנאמר ונטען במהלך דיון זה בהתאם לסעיף 79 א לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1084 (נוסח משולב). הבורר בהתאם אישר את הסכמת הצדדים לפסוק בתביעה המובאת בפני
ו בדרך של פשרה וזאת על בסיס החומרים המצוים בידיו ועל פי שיקול דעתו לאור כל הנאמר במהלך הדיון שהתנהל בפני
ו בהתאם לסעיף 79 א לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984 (נוסח משולב)
(ר' פסק הבוררות וכן מוצג במ/1 המצורף כנספח לפרוטוקול הדיון מיום 8.71.15).
מכאן, עולה כי ניתנה לבורר הסמכה מפורשת ליתן

פסק דין
בדרך של פשרה (ר' בספרה של סמדר אוטולנגי בסעיף 249 עמ' 225).
אשר על כן, לא הובהר על ידי המבקש מדוע יש מקום לזמן את הבורר להבהיר דרכי החישוב ואופן הגעה לסכומים, ככל שניתנה לו הסמכות לפסוק בדרך של פשרה. בנסיבות אלה, אין כל נימוק ענייני להבאת הבורר לצורך הבהרת ענין זה.
עוד יש להוסיף בהקשר זה כי טעות באופן יישום הדין אינה מהווה עילת ביטול בין לפי סעיף 24 (7) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן : "חוק הבורות"), ובין לפי סעיף 24 (3) לחוק הבוררות (ר' בהקשר זה ע"א 113/87 חברת נתיבי איילון בע"מ נ' שטאנג ובניו בע"מ, פד מה (5) בעמ' 511).
עוד נפסק כי בורר לא יזומן לעדות בבית המשפט כדי להסביר למה התכוון בפסק הבוררות – ברע (תא ) 4887/96 הדסה נ' אלקלעי, וכן אוטולנגי בעמ' 503.
ולכן, גם אם טוען המבקש כי הבורר טעה באופן חישוב סכומי הפיצוי (כאשר כאמור קיים קושי בהעלאת הטענה לאור הסמכת הבורר בדרך של סעיף 79 א לחוק בתי המשפט) , הרי שאין הדבר עולה כדי פגם המביא לביטול הפסק. גם מטעם זה אין מקום לזימון הבורר.
אשר על כן ומטעמים אלה לא מצאתי כל מקום לזימון הבורר בשאלת דרכי חישוב והגעה לסכומים
הנקובים בפסק הדין.

לענין אופן התנהלות הבוררות
כאמור, ההלכה הנוהגת זה היא כי "חקירת בורר בכלל- וחקירתו נגדית בפרט- אינה דבר מקובל וזוהי בהחלט פרוצדורה בלתי רגילה" (ר' פסק הדין בענין הדסה המאוזכר לעיל) .
בהקשר זה נפסק:
"בורר מכהן בתפקיד בעל אופי מעין-שיפוטי; ככזה, הדברים אינם מתיישבים עם חקירתו מעל דוכן העדים. קיומו של הליך כגון דא עלול להטיל, לעתים, על בית

המשפט קביעת ממצאים המתייחסים למהימנותו של הבורר. רבה וגדולה עלולה להיות הפגיעה במעמדו של מוסד הבוררות, הנתפס בעיני רבים כטריבונל שיפוטי לכל דבר ועניין, לו קבע בית המשפט כי אינו מאמין לבורר המעיד לפניו! עולה מהדברים, כי זימונו של בורר לדיון בבקשה לביטול פסק-דין שנתן, ייעשה, אם בכלל, אך ורק במקרים נדירים ביותר. אין נפקא מינה להחלת הכלל, אם המניע לבקשת ביטול הפסק הוא התנהגות הבורר, או אם המניע הוא חשש לניגוד עניינים חיצוני, במסגרת התפקיד.
המגמה היא לצמצם, ככל הניתן, את המקרים שבהם יוטרח בורר לבית המשפט"

המבקש טוען כי הוטחו כלפיו אמירות פוגעניות על ידי הבורר, כי הבורר לא התייחס לטענותיו, כי הבורר השתיק אותו לאורך ההליך מבלי שניתנה לו הזדמנות הוגנת להעלות טענותיו . כל אלה לטעמו יש בהן ללמד על אומד דעתו
והלך רוחו של הבורר בעת ניהול ההליך.
המשיב בתגובתו חולק על האמור. בפני
בית המשפט הוצג פרוטוקול המסומן כבמ /1. מפרוטוקול זה ניתן ללמוד על אופן ניהול ההליך על ידי הבורר אשר בסיומו הסכימו הצדדים למתן

פסק דין
על דרך הפשרה.
להלן הדברים האמורים מתוך הפרוטוקול:
"להלן סיכום תמציתי של ההליך.
א.
ראשית יאמר כי הנתבע אחר בכ 25 דקות כאשר התובע ובא כוחו ה גיעו ב זמן. הידון החל אך ורק עם הגעתו של הנתבע.
ב.
הובהר לצדדים כי הבורר אינו פועל על פי סדרי הדין.
ג.
הובהר לצדדים כי הבורר מתכוון להיות "בורר חוקר" דהיינו יהא מעורב באופן פעיל בשאלות לצדדים וזאת על מנת להגיע ככל שניתן לאמת המשפטית.
ד.
משך הדיון (שבפועל התנהל כדיון הוכחות ) היא כ-3.5 שעות, במהלכם התובע והנתבע הציגו את טיעוניהם. כמו כן עברנו על הסכמי שכר הטרחה שנחתמו בין התובע והנתבע, ונטענו טענות שונות כפי המובאות בכתב התביעה ובתצהיר עדות שניתן הנתבע המופיע בתיק ביהמ"ש.
ה.
הבורר והצדדים עברו על סעיפי ומרכיבי סכומי התביעה, ותוך כדי דיון בכל אחד ואחד מהם, ניתן לצדדים להציג את עמדתם, בסוגיה זו.
ו.
הבורר ה פנה שאלות רבות לצדדים, עימת אותם עם המסמכים שצורפו לכתבי ה טעונת וזאת, בכל ה נוגע להסכמי שכר הטרחה, תוך ההבחנה בין הסכמי שכר טרחה לתביעות, להגנה על תביעות שכנגד וכל על טיפול בהוצל"פ לסוגיו השוני, אופן ההתנהלות בין הצדדים בעבר וכו'.
ז.
הבורר הסביר את עמדתו לגבי קשיים שמתעוררים בטיעוני הצדדים, לכל צד וההתייחסות הפרטנית לקשיים העולם מחלק מטיעוניו.
ח.
עם סיום ההליך, ביקש התובע זמן להתייעצות עם בא כוחו בנפרד ובסופו של דבר הציעו והסכמה לכך התקבלה מהנתבע כי הבורר יפסוק בענין המובא בפני
בדרך של פשרה וזאת על סמך כל החומרים המצויים בידיו ועל סמך התרשמותו מכל הנאמר ונטען במהלך דיון זה בהתאם לסעיף 79 א לחוק בתי המשפט התשמד-1984 (נוסח משולב) "

החלטה
מאשר את בקשת הצדדים מהבורר לפסוק בתביעה המובאת בפני
ו בדרך של פשרה וזאת על בסיס החומרים המצוים בידיו ועל פי שיקול דעתו לאור כל הנאמר במהלך הדיון שהתנהל בפני
ו בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט התשמד-1984 (נוסח משולב)"

הסכמתו של הנתבע למתן

פסק דין
על דרך הפשרה לא עולה בקנה אחד עם טענותיו.
נסיבות אלה – הפרוטוקול המוצג בפני
בית המשפט והסכמתו של הנתבע למתן

פסק דין
בדרך של פשרה לאחר קיום הדיון בפני
הבורר, מעלים סימני שאלה בדבר הטענות המועלות כעת על ידי המבקש.
בהקשר זה אף נאמר בספרה של סמדר אוטולנגי (בעמ' 153) כי :
"התנהג הבורר בצורה השוללת מאתו את אמונו של אחד הצדדים יכול היה לפנות לבית המשפט בבקשה להעביר מתפקידו "
ועוד נאמר על הטוען לביטול בשל התנהגות הבורר וחוסר אמון כלפיו:
"באם הבליג על עלבונות עלול היה למצא את עצמו במצב פחות נעים שבקשתו לבטול הפסק היתה נדחית וזאת בשל פרוש התנהגותו כויתור על הטענה, דהיינו מניעות עקב התנהגות"
מכאן, ולנוכח הקושי בעצם העלאת הטענה בנסיבות הענין כעילת ביטול, לא מצאתי כי יש לזמן את הבורר לעדות בסוגיה זו. בידי בית המשפט כלים נוספים לבחינת הטענה וזאת לרבות פרוטוקול הדיון, וראיות הצדדים לצורך חקר האמת.
מסקנה זו נגזרת, בין היתר, מהשיקול המרכזי של שמירת מעמד הבוררות ומעמדו של הבורר. לא יעלה על הדעת כי כאשר צד יטען לטענות הנוגעות להתנהגותו של הבורר כלפיו, יהיה די בכך כדי לבסס מקרה חריג של זימון הבורר לעדות.
לו היתה אינדקיציה נוספת שיש בה לחזק את הטענה כגון העדר פרוטוקול או עדות נוספת שיש בה לחזק את גרסת הנתבע, ניתן היה לבחון האם מקרה זה מצדיק בקשה לזימון הבורר לעדות
כל שכל שיש בפני
בית המשפט בשלב זה, היא טענת בעל הדין אשר הסכים למתן

פסק דין
בדרך של פשרה לאחר קיום הדיון, ולאחר מכן טוען כנגד התוצאות של הפסק והתנהלות הבורר. לא מצאתי כי יש בכך די כדי להצדיק את הבאתו של הבורר לעדות.
אוסיף ואצין כי המבקש לא העלה כל טענה ביחס להתנהלות זו עד למתן פסק הדין. גם ענין זה עומד בעוכריו.
כאמור המבקש לא הביא בענין זה פסיקה התומכת בטענותיו.

סיכומו של דבר
מכל הטעמים לעיל, אני סבורה כי אין מקום להעתר לבקשה לזימון הבורר לעדות.
המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך של 1,200 ש"ח.
בא כח המבקש יגיש הודעה לתיק בהתאם להחלטתי מיום 8.7.15. בתוך 7 ימים.
המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.
















ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ה, 08 יולי 2015, בהעדר הצדדים.













הפב בית משפט שלום 52234-09/14 יונתן זפרן נ' עארף עראר (פורסם ב-ֽ 08/07/2015)