פסקי דין על יחיאל גרמה | פסקי דין על צבי יוזנט | פסקי דין על פניקס חברה לביטוח |

30330-08/13 תק     08/07/2015




תק 30330-08/13 יחיאל גרמה נ' צבי יוזנט, פניקס חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 30330-08-13 גרמה נ' יוזנט


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
אפרת בוסני


תובע

יחיאל גרמה



נגד


נתבעים

1. צבי יוזנט






2. פניקס חברה לביטוח בע"מ


פסק דין

1.
לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש של רכב התובע כתוצאה מתאונה מיום 13.05.13, בה מעורב רכבי הנתבע. לכל אחד מהצדדים
גרסה משלו לנסיבות התאונה, וכל צד מגלגל את האחריות על משנהו.

טענות הצדדים
2.
התובע טוען,
כי בעת שנסע ברכבו ברח' סוקולוב בהרצליה ממזרח למערב בכביש חד סטרי, כשבצדו הימני חונות מכוניות בניצב לכביש, יצא לפתע רכב הנתבע ממקום החניה ופגע בצדו הימני של הרכב, בשתי הדלתות. התובע עותר לתשלום נזקי הרכב על פי דו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה והוצאות שכ"ט השמאי.

3.
הנתבע טוען בכתב ההגנה,
כי יצא מהחנייה בנסיעה לאחור, בזהירות ובאיטיות לאחר שאותת ווידא כי הכביש פנוי, ולאחר שסיים את הנסיעה לאחור והשלים את היציאה מהחנייה, התיישר עם רכבו והחל בנסיעה בנתיב הנסיעה, הגיח רכב התובע ועקף את רכבו משמאל ופגע בצדו השמאלי של רכבו. הנתבע כופר בנזק הנטען לרכב התובע ומוסיף
כי בהיות הרכב משנת ייצור 1993, לא מן הנמנע שהנזקים הנטענים לא נגרמו בתאונה נשוא התביעה.

4.
התובע חזר בעדותו על כך שרכב הנתבע פגע ברכבו עם החלק השמאלי של רכב הנתבע בדלתות רכבו מימין, אולם
לדבריו, מקום התאונה לא היה בחנייה המתוארת באלכסון לכביש שבה חונות מכוניות,
אלא בחניון
בין הבניינים. התובע הציג תרשים של מקום התאונה (ת/1)
וטען
שרכב הנתבע יצא מהחניון ולא הסתכל כשרכב התובע הגיע, פגע בדלת הימנית של רכבו ושבר לו את שתי הדלתות. לדברי התובע בעדותו, הוא נסע במרכז נתיב הנסיעה, ראה את רכב הנתבע לפני שיצא עומד ולא מסתכל לעברו, וכשראה את רכב הנתבע מגיע סטה מעט שמאלה והתיישר.

5.
מטעם התובע העיד עובדו מר ח'ירי ענתרי, שלדבריו ישב ברכב התובע מאחור, בצד ימין. העד מטעם התובע אישר בעדותו כי בעת שנסעו בכיוון נסיעה ישר, רכב הנתבע יצא מחניה ופגע בדלת הימנית. העד לא ראה את הנתבע לפני "המכה", ולא ידע לומר אם רכב התובע היה בנסיעה.

6.
הנתבע חזר על גרסתו בכתב ההגנה ובהודעה למבטחיו (נ/2) כי יצא עם רכבו מחניה אלכסונית, בנסיעה לאחור, התיישר ואף החל לנסוע קדימה לפני התאונה. לדברי הנתבע בעדותו, אם התאונה הייתה מתרחשת תוך כדי יציאתו מהחנייה בנסיעה לאחור, כפי שמתחייב ממיקום החניות, הייתה צריכה להיות פגיעה בצד הימני האחורי של רכבו.

7.
על פי עדות התובע וחו"ד
השמאי שצורפה לכתב התביעה, שתי דלתות רכב התובע
מימין ניזוקו בתאונה, ונראים בהם סימני מעיכה. התובע אישר בדיון מיום 25.06.2015
כי נזקי הפגוש ברכבו, אינם מהתאונה. על פי עדות הנתבע, וכן מתמונות הנזק ברכב הנתבע כפי שהוצגו במכשיר הטלפון הנייד האישי שלו במהלך הדיון
וצורפו ביום 28.06.15 לתיק בית המשפט, רכב הנתבע ניזוק בחלק הקדמי שמאלי ונראים בו סימני "תלישה" בטמבון וסימני שריטות הנמשכים מקדמת הרכב בצד שמאל לאורך המרכב לאחור .

8.
מטעם הנתבע העיד שמאי רכב ובוחן תאונות, מר יפתח דגן (להלן: "בוחן התאונות"), אשר הגיש חוות דעת מטעמו והעיד בדיון. בוחן התאונות, על פי הנזקים בכלי הרכב, קבע כי גרסת התובע לאירועים אינה אפשרית, שכן אם התאונה ארעה כשרכב הנתבע
היה ביציאה מחניה שמתאפשרת רק בנסיעה לאחור, רכב הנתבע לא היה יכול להיפגע בקדמת רכבו. העד מטעם הנתבע, הבהיר עוד כי על פי גרסת הנתבע לא יתכן שלרכב התובע תיגרם פגיעת מעיכה בצד ימין במרכז, וכי אצל התובע על פי גרסת הנתבע, תיתכן רק פגיעה בפגוש אחורי ימני.

9.
התובע, כאמור, הצהיר "הפגוש היה פגוע עוד קודם מתאונה אחרת" (עמ' 9 שו' 4).

דיון והכרעה

10.
בחנתי ושקלתי את העדויות. בחנתי את טענות הצדדים בכתבי הטענות, את הודעות הצדדים לחברות הביטוח, את חוות דעת בוחן התאונות מטעם הנתבע, את הנזק בכלי הרכב המעורבים, ואת תרשים ותמונות זירת התאונה. על יסוד כל
החומר שעמד בפני
י, ולאחר התרשמותי מהעדים, הגעתי לכלל החלטה לקבל את גרסת הנתבע לנסיבות התרחשות התאונה ולהטיל את מלוא האחריות לתאונה על התובע. אבהיר את טעמי.

11.
מצאתי לקבל את גרסת הנתבע לפיה רכב הנתבע
יצא מחניה באלכסון בנסיעה לאחור לנתיב הנסיעה בכביש, התיישר בנתיב הנסיעה ואף החל בנסיעה לפנים בכיוון הנסיעה, עת שרכב התובע עקף את רכב הנתבע משמאל, פגע ברכב הנתבע והמשיך בנסיעה.

12.
על יסוד החומר שבפני
י, מצאתי לקבל את גרסת הנתבע כי עובר לתאונה, רכב הנתבע חנה באלכסון לנתיב הנסיעה ברח' סוקולוב בהרצליה, וכי יציאה מחניה זו מתאפשרת רק בנסיעה לאחור. קביעה זו נתמכת בהודעת התובע למבטחיו (ת/1). על פי הודעת התובע למבטחיו, התאונה ארעה ברח' סוקולוב 77 בהרצליה, שם על פי אתר "גוגל מפות" חניית כלי
הרכב היא באלכסון לכביש. בתיאור המקרה בהודעת התובע למבטחיו מציין התובע את מקום התאונה
"... כאשר מצד ימין חונים רכבים באלכסון לכביש", ובתרשים התאונה בהודעת התובע למבטחיו משורטט מיקום רכב הנתבע באלכסון לרכב התובע. גם בכתב התביעה תיאר התובע את זירת התאונה כביש שבצדו הימני חונות מכוניות בנציב לכביש.

13.
תמונות כלי הרכב מזירת התאונה בסמוך לאחר התרחשותה, כפי שצורפו לכתב התביעה, תומכות אף הן בגרסת הנתבע. בתמונות אלה נראה רכבו של התובע בכיוון הנסיעה בנתיב הנסיעה המותר בכביש זה, כשמימין לו חונים כלי רכב באלכסון לכביש, ורכב התובע נמצא לפני רכב הנתבע באותו הנתיב. תמונות אלה, עולות
בקנה אחד עם גרסתו של
הנתבע לפיה השלים את יציאת רכבו מהחניה באלכסון לנתיב הנסיעה, והיה עם קדמת הרכב בכיוון הנסיעה, עת שרכב התובע, עקף את רכב הנתבע משמאל.

14.
בהקשר למקום התאונה, גרסת התובע אינה אחידה. התובע חזר בו מגרסתו בהודעה שמסר למבטחיו (ת/1) בה טען כי התאונה אירעה ברח' סוקולוב 77 בהרצליה, כאשר "מצד ימין חונים רכבים באלכסון לכביש". בעדותו , טען התובע כי מקום התאונה היה בחניון מכוניות עם פתח יציאה מחניון. התובע אף הציג תרשים של מקום זה (ת/2). החניון אליו הפנה התובע בעדותו, הוא באותו הרחוב לפי מספר 77 ובו, על פי אתר "גוגל מפות" פתח יציאה המאפשר יציאה של כלי הרכב החונים בחניון בנסיעה קדמית.
אלא, שמיקום חדש זה שנטען בעדותו של התובע, אינו עולה בקנה אחד עם דברי התובע בהודעתו למבטחיו ואף לא עם התמונות שצורפו לכתב התביעה, בהם נראים כלי רכב חונים באלכסון למקום בו ארעה התאונה. גרסה חדשה זו של התובע באשר למיקום התאונה גם אינה דרה בכפיפה אחת גם
עם מיקום הנזק בכלי הרכב המעורבים. שכן, אילו כגרסת התובע בעדותו רכב הנתבע יצא מהחניון לפני מס' 77 ברחוב, יציאת רכב הנתבע מהחניון צריכה הייתה להיעשות בנסיעה קדמית, והפגיעה ברכב הנתבע, נוכח עדות התובע כי רכב התובע פגע בדלת רכבו ושבר את שתי הדלתות, צריכה הייתה להיות בחזית הרכב ולא בצדו השמאלי הקדמי. העדר פגיעה בחזית רכב הנתבע לא מתיישבת עם עדות התובע: "הוא יצא מהחניון ולא הסתכל שאני מגיע ישר יצא ונכנס לי בדלת". (פר' מיום 25.06.2015 עמ' 1 שו' 18-19).

שינויי זה בגרסת התובע, לאחר הגשת התביעה וקבלת חוות דעת בוחן התאונות מטעם הנתבע הוא משמעותי, ומטיל צל על עדות התובע.

15.
גרסת הנתבע לאופן התרחשות התאונה, אותה מצאתי לקבל, מסתברת ממיקום וסוג הנזקים בכלי הרכב המעורבים. ברכב התובע, על פי עדות התובע, ניזוקו שתי הדלתות מצד ימין. רכב הנתבע, על פי תמונות הנזק ועדות הנתבע, ניזוק בחלק
הקדמי השמאלי של הרכב ונראים סימני שריטה לאורך המרכב השמאלי מהחלק הקדמי לאחור. סוג זה של הנזקים בכלי הרכב ומיקומם אינו מסתבר עם גרסת התובע בכתב התביעה, לפיה רכב הנתבע יצא מהחניון ופגע בדלתות רכב התובע מימין. שהרי, אם כגרסת התובע רכב הנתבע יצא מהחניון, ולא מהחניה בניצב/באלכסון לנתיב הנסיעה כפי שמצאתי לקבוע, רכב הנתבע היה ניזוק בחזית והייתה לו פגיעת מעיכה, ולא היה ניזוק בצד הקדמי שמאלי של הרכב עם פגיעה מסוג שריטות לאורך המרכב, כפי שהיה הלכה למעשה.

16.
בנוסף, כפי שמצאתי לקבוע, רכב הנתבע חנה באלכסון לנתיב הנסיעה. אילו רכב הנתבע פגע ברכב התובע בעת שיצא מהחניה וטרם התיישר עם קדמת רכבו לכיוון הנסיעה, יציאת רכב הנתבע מהחניה מחייבת נסיעה לאחור ואינה מאפשרת קיומה של פגיעה בחלק הקדמי שמאלי של רכב הנתבע, אלא הייתה מחייבת קיומה של פגיעה בחלק האחורי של רכב הנתבע, דבר שלא התרחש בפועל. ארחיב ואומר כי גם לו התאונה ארעה במהלך תהליך יציאת רכב הנתבע מהחנייה באלכסון לכביש ובטרם התיישר רכב הנתבע עם קדמת הרכב לכיוון נתיב הנסיעה, הייתה צריכה להיות פגיעה בחלק האחורי של מרכב רכב הנתבע והפגיעה ברכב התובע צריכה הייתה להיות בחזית, ולא בחלק הקדמי שמאלי של רכב הנתבע ובחלק הימני במרכז רכב התובע, כפי שארע.

17.
גרסת התובע בנוגע לאופן התרחשות התאונה אינה עומדת בקנה אחד עם טענת התובע לפגיעת מעיכה בשתי דלתות הרכב שלו מימין, בו בעת שרכב הנתבע, אליבא עמדת התובע, ניזוק בחלקו הימני שמאלי. קיומה של פגיעה בחזית השמאלית ברכב הנתבע עם סימני שריטה הנמשכים מקדמת רכב הנתבע מימין לאחור, תומכים בקבלת גרסת הנתבע לפיה רכב התובע נצמד לרכב הנתבע המשיך לנסוע וגרם לסימני החיכוך ברכב הנתבע בצד שמאל.

18.
מטעם התובע העיד עד ראיה, שישב בחלק האחורי של הרכב. עצם הבאת עד זה לעדות על ידי התובע, מעוררת תהיות. באשר התובע הגיש ביום 07.05.15 בקשה לזימון אחיו של העד לעדות, ולא הזכיר קיומו של עד נוסף שהובא לעדות הלכה למעשה. ואם היו לתובע שני עדי ראייה, מדוע הביא רק אחד מהם. מחדל זה של התובע יש בו כדי לפעול לנגדו של התובע.

"כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר – ניתן להניח שאילו הובאה ראיה, היתה פועלת נגדו". (
ע"א 55/89

קופל (נהיגה עצמית בע"מ) נ' טלקר חברה בע"מ פ"ד מ"ד
(4) 595 602).

19.
אם לא די בכך, עד הראייה מטעם התובע לא האיר
על נסיבות התאונה. בעדותו אישר העד כי לא ראה את רכב הנתבע, ורק שמע את "המכה" וגם לא יכול היה לומר אם רכב התובע היה בנסיעה.

20.
לא מצאתי להטיל אחריות להתרחשות התאונה על הנתבע, הגם שהוא זה שיצא מחניה בנסיעה לאחור והשתלב בנתיב הנסיעה בו נסע התובע. מצאתי לקבל, על פי זירת התאונה וסימני הפגיעה ברכב הנתבע, כי רכב הנתבע כבר השלים את היציאה מהחניה, התיישר והיה עם קדמת רכבו לכיוון נתיב הנסיעה. הנתבע העיד כי ביצע את תהליך היציאה מהחניה בחניה אחורית לאחר שאותת ווידא שהדרך פנויה. עדות זו לא נסתרה ומנגד, אישר התובע בעדותו, כי ראה את רכב התובע יוצא מהחניה ולא מסתכל לעבר רכבו (עמ' 4 שו' 20-21). כך שהיה על התובע,
אשר הבחין ברכב הנתבע להאט את מהירות נסיעתו ואף לבלום ולא להמשיך ולנסוע, כפי שהתובע העיד בדבריו: ".. אני נסעתי במרכז של הנתיב ברגע שראיתי אותו מגיע, סטיתי שמאלה מעט והתיישרתי" (עמ' 4 שו' 19-20). עצם הפגיעה הנמשכת מקדמת רכב הנתבע מימין לעבר חלקו האחורי, כפי הנראה בתמונות רכב הנתבע, תומכת גם היא בכך שרכב התובע טרם חלף את מקום רכב הנתבע, עד לתאונה.

תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 מחייבת נוהג רכב להתאים את אופן נהיגתו לכלל תנאי הדרך. התובע שראה את רכב הנתבע לא התאים את נהיגתו לתנאי
הדרך, ובכך כשל.


21.
לאור כל האמור ומשראיתי להטיל את מלוא האחריות לתאונה על הנתבע, התביעה נדחית. התובע יישא בהוצאות הנתבע על
סך
850 ₪
בתוך 30 מיום קבלת פסק הדין. סכום ההוצאות מגלם
את דחיית התביעה וקיומם של שלוש ישיבות בית המשפט.

22.
למעלה מן הצורך יצוין, כי גם בנוגע לרכיב הנזק ,התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו. חשבונית תיקון הרכב, על פי המצוין בה, שולמה על ידי חברה בבעלות התובע. התובע הגיש לתיק בית המשפט לאחר הדיון אישור רו"ח וכן שיק המלמדים כי הוא נשא באופן פרטי בתשלום הוצאות תיקון הרכב
אולם,
על פי אישורו של
רו"ח, החברה שבבעלות התובע החזירה לתובע תשלום זה בחודש 12/13. מכאן, שהתובע לא השכיל להצביע על קיומו של נזק ממשי שלו, עליו הוא, להבדיל מהחברה בבעלותו, לא פוצה.


ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום,
כ"א תמוז תשע"ה, 08 יולי 2015, בהעדר הצדדים.
















תק בית משפט לתביעות קטנות 30330-08/13 יחיאל גרמה נ' צבי יוזנט, פניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/07/2015)