פסקי דין על דוד בן נון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

23314-04/13 בל     09/07/2015




בל 23314-04/13 דוד בן נון נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ב"ל 23314-04-13


לפני:
כב' השופטת דגית ויסמן



התובע
:

דוד בן נון
ע"י ב"כ עו"ד בלושטיין



-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד וידנה

החלטה

1.
התובע, בוחן טנקים, מבקש להכיר בפגימות בברכיו כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

בהתאם, נקבעה בישיבת קד"מ הפלוגתא: האם הוכחה תשתית עובדתית מספקת בעילת המיקרוטראומה בגין פגימת התובע בברכיו ושאלת הקשר הסיבתי.

2.
לטענת התובע, עיקר עבודתו דורשת ממנו הפעלה של הברכיים בביצוע המשימות הבאות: טיפוס על הטנק, כניסה לתא הנהג, ישיבה מקופלת ברגליים בתשעים מעלות; נסיעה בטנק במשך שעתיים תוך בחינת בלמים, גז ועוד; לחיצה על דוושת הבלמים בשתי הרגליים לצורך עצירת הטנק; בחינה של הטנק בשיפוע במשך 20 דקות על מנת לוודא שאינו מתדרדר; בחינה חיצונית של הטנק, תוך טיפוס על סולם או על הטנק עצמו; זחילה מתחת לטנק, לשם בחינת חלקו התחתון; כניסה לטנק מאחור, בזחילה על הברכיים, לאורך כשבעה מטרים; בדיקת חלל הטנק על הברכיים.


התובע טוען כי מדובר בפעולות חוזרות ונשנות בכיפוף הברכיים, תוך הפעלת כוח.

3.
לטענת הנתבע, מדובר בתנוחה מגוונת ובתנוחה סטטית קבועה ולא נוחה שאינה מהווה תשתית למיקרוטראומה. כך למשל, ישיבה בכיפוף הברכיים בתשעים מעלות היא תנוחה סטטית. כמוה גם ביצוע פעולת בלימת הטנק במשך 20 דקות רצופות.

לגבי פעולות הטיפוס, נטען כי הן היו שונות ומגוונות. התובע לעיתים השתמש בסולם ולעיתים טיפס על הטנק עצמו. התובע גם בדק את הטנק מבחינה חיצונית, את חלקו התחתון ואת פנים הטנק.

בפני
ם הטנק, התובע בדק את התאים בתוך הטנק כשהוא מתכופף על ברכיו, בדק תא מסוים, התרומם ועבר לתא השני. כלומר, בעת הבדיקה מדובר בתנוחה סטטית.

אשר לנהיגה בטנק, אין חולק שזו דרשה הפעלת דוושות האצה ובלם, אולם ביצוע הפעולות הנ"ל במשך שעתיים אינו מהווה תשתית למיקרוטראומה.

החלק בו התובע זחל על ברכיו, לצורך הכניסה מחלקו האחורי של הטנק בוצע לפרקים, כאשר בין כניסה ליציאה התובע ביצע פעולות רבות נוספות.

4.
בעב"ל (ארצי) 30813-11-13 ערמי - המוסד לביטוח לאומי
, מיום 11.3.15, סוכמה ההלכה הפסוקה בנושא תורת המיקרוטראומה כך:
"לצורך גיבוש העילה על המערער להוכיח, לפי הפסיקה, כי ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף ואשר ניתן לבודד אותן משאר הפעולות והתנועות שביצע במהלך יום העבודה (עב"ל 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי
(28.7.02)). בהקשר זה, תדירות התנועות החוזרות והנשנות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה "אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי
- אשר יניב, פד"ע לה 523 (2000)), ופעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו (עב"ל 7807-10-12 מוניר ג'בור – המוסד לביטוח לאומי
(14.1.14))."
(ר' גם הנפסק בעב"ל (ארצי) 1374-10-11 אבשלום – המוסד לביטוח לאומי
, 10.9.14).
בפרשת ערמי קבע בית הדין כי גם אם ניתן לבודד פעולה מסוימת (פתיחה וסגירה של ברגים), מתוך יום העבודה, כאשר מדובר בפעולה הנמשכת בין רבע שעה עד חצי שעה שלוש פעמים ביום, אין הצדקה למינוי מומחה. היינו, ישנה חשיבות גם לפרק בזמן בו מבוצעות התנועות החוזרות ונשנות ולא רק עצם ביצוען.
5.
ביחס לפגימה בברכיים על פי תורת המיקרוטראומה, נפסקו הדברים הבאים בפרשת אבשלום שנזכרה לעיל:

"
המערער טוען לפגיעה בברכו בעילת המיקרוטראומה, ולפיכך עליו להוכיח "רצף של תנועות ברכיים חוזרות ונשנות, או חבלות בברכיים חוזרות ונשנות ללא הרף על פני ציר הזמן" [עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי
– יעקב בן סימון (8.3.2010)].
"

6.
כיוון שעמדת הנתבע היא כי מרבית הפעולות שהתובע תיאר הן תנוחה סטטית ולא תנועה, ראוי להזכיר את פסיקת בית הדין הארצי בנושא:


"מקובלת עלינו טענת המוסד שלפיה, העובדה שלא מדובר בתנועה בה היה המשיב בעת עבודתו אלא בתנוחה, הרי שבכך לא מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה בה נדרש שתהיינה תנועות חוזרות ונשנות, וברי כי תנוחה איננה תנועה.

אנו סבורים כי אין מקום להרחיב את תורת המיקרוטראומה גם לעניין תנוחה, כפי שנפסק בעבר על ידי בית דין זה (עב"ל 63/03 יעל עמנואל אדרי – המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 23.8.05; עב"ל 9683-12-11 איאד בארוד – המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 16.9.13). בעניין זה נשוב ונדגיש, כי פריצת גדר בנושא תורת המיקרוטראומה צריכה להיעשות על ידי המחוקק, כפי שנקבע בעניין קורין גל אור (עב"ל 38875-09-10 קורין גל אור – המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 24.1.13) כי
'פריצה שכזאת של גדרי המיקרוטראומה כפי שנפסקו על ידינו, תיתכן אך ורק בהתערבות המחוקק שייתן שימת לבו גם להיבט הביטוחי לרבות תשלום דמי הביטוח שהם מקור המימון לפגיעות בעבודה ולגמלאות המשתלמות לגביהן.'
"

(עב"ל (ארצי) 19905-02-13 המוסד לביטוח לאומי
– יניפיליז, 3.7.14; ר' גם עב"ל (ארצי) 33746-01-14 שרעבי – המוסד לביטוח לאומי
, 9.12.14)
את העולה מעדותו של התובע יש לבחון לאור הפסיקה שהובאה לעיל.

7.
התובע תיאר בעדותו בדיקה של טנק, שאורכת בין 4 ל – 6 שעות.


א.
תחילה התובע טיפס על הטנק, נכנס לתא הנהג והתיישב בו בכיפוף הברכיים. ברי כי ישיבה היא תנוחה ולא תנועה.

ב.
התובע תיאר בתצהירו בדיקת טנק בנסיעה, במשך כשלוש שעות. בחקירתו הנגדית הבהיר כי חלק מהנסיעה הוא כעשרים דקות בהן הטנק נמצא בשיפוע, ללא נסיעה, כאשר הבלם נעול והתובע אינו לוחץ עליו, כך שלמעשה הנהיגה בטנק היא של כשעתיים.
על פי הנפסק בפרשת שרעבי שנזכרה לעיל, לגבי נהג אוטובוס שיום עבודתו 12 שעות והוא נוהג באוטובוס בכל היום, נקבע כי ביצוע פעולות של לחיצה על דוושות הגז והבלם כרוך בפעולות של כיפוף ויישור מסוימים של ברך ימין
.
היינו עצם הנהיגה כרוכה בפעולות של הברכיים.
התובע תיאר כי הוא נוהג בטנק כשעתיים ביום. אמנם אין מדובר ביום עבודה מלא
,
אך כיוון שגם לא מדובר בפרק זמן מבוטל מיום העבודה (בשונה מהנסיבות שתוארו לעיל בפרשת ערמי), אני סבורה כי חלק זה של היום מצדיק מינוי מומחה/ יועץ רפואי שיחווה את דעתו בנושא המיקרוטראומה בברכיים.
ג.
התובע תיאר שלעיתים הוא נכנס לטנק בזחילה על הברכיים, מחלקו האחורי של הטנק. על פי עדותו, מדובר בזחילה לאורך של עד שבעה מטרים והדברים לא נעשה באופן קבוע. על כן חלק זה של עבודתו אינו מהווה תשתית על פי תורת המיקרוטראומה.
ד.
התובע תיאר שהוא עלה על הטנק, בין כשהוא מטפס על גוף הטנק עצמו ובין בעזרת סולם. אמנם ברור שטיפוס הוא פעולה המחייבת כיפוף ויישור של הברכיים, אך כיוון שעל פי תיאור התובע, מדובר בפעולות קצרות יחסית, שמבוצעות בין לבין פעולות ממושכות יותר של בדיקת הטנק ומערכותיו (נהיגה, בחינת מערכות בגוף הטנק וכדומה), אין מדובר בפעולות שניתן לומר כי הן עונות על הדרישה של "
רצף של תנועות ברכיים חוזרות ונשנות
".
ה.
בעת בדיקת המערכות בתוך הטנק, התובע תיאר שהוא התכופף (כיוון שהמערכות נמצאו בתאים מתחתיו והוא התכופף לכיוונן), בדק את התא, התרומם ועבר לתא השני (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 31-33). לגבי חלק זה בתיאור התובע, מתקבלת טענת הנתבע כי אין מדובר בתנועות חוזרות ונשנות של הברכיים וכי הבדיקה עצמה נעשית במנח ולא בתנועה.
עם זאת, התובע גם תיאר כי כאשר הוא בדק את המערכות שברצפת הטנק, הבדיקה נעשתה כשהוא על ארבע והבדיקה עצמה ארכה בין שעה וחצי לשעתיים וחצי. על פי הגיונם של דברים, בדיקה של רצפת הטנק (הרכבת הרצפה ואביזרים מתחת לה), כאשר על פי תיאור התובע, מדובר בשטח של כשלושה מטרים ברדיוס, חייבת להיעשות כשהתובע סורק את כל השטח, היינו זז ולא נמצא במנח סטטי. על כן ניתן לדמות חלק זה של עבודתו, כדומה לעבודת הרצף שנע על גבי הרצפה כשהוא על ברכיו. מכאן, שלגבי חלק זה של העבודה, הונחה תשתית מספקת לקיומן של "
חבלות בברכיים חוזרות ונשנות ללא הרף על פני ציר הזמן".
8.
לסיכום, מתוך יום העבודה שהתובע תיאר, הפעולות המהוות תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה, ביחס לפגימות בברכיים, הן פעולת הנהיגה בטנק, שארכה כשעתיים ביום ופעולת בדיקת רצפת הטנק (הרכבת הרצפה ואביזרים מתחת לה), המתפרסת על שטח של כשלושה מטרים ברדיוס והבדיקה ארכה בין שעה וחצי לשעתיים וחצי ביום, כשהתובע כורע על ארבע, על ברכיו.
9.
לאמור לעיל יש להוסיף כי התובע שימש כבוחן טנקים משנת 1975 עד שנת 2000, כאשר משנה זו שימש כראש שלוחה ובמסגרת זו המשיך לשמש כבוחן כשלוש עד ארבע שעות ביום, לצד תפקיד הניהול. החל משנת 2007 התובע עוסק רק בניהול (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 6-17, 20-23).

10.
סוף דבר – יש למנות מומחה / יועץ רפואי שיחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה שתוארו לעיל (נהיגה ובדיקת רצפת הטנק) ובין הליקויים הרפואיים של התובע בברכיו.

11.
החומר הרפואי שהנתבע ביקש להזמין התקבל.

התובע רשאי להמציא חומר רפואי שהוא מבקש להציג בפני
המומחה שימונה, תוך 21 ימים (ימי הפגרה כלולים).

בחלוף המועד שנקצב או לאחר שהתובע יפעל על פי האמור לעיל – המוקדם מבין השניים – תנתן החלטה בדבר מינוי מומחה/ יועץ רפואי.

12.
עיון – 10.8.15.


ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ה,
(
09 יולי 2015), בהעדר הצדדים.

















בל בית דין אזורי לעבודה 23314-04/13 דוד בן נון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 09/07/2015)