פסקי דין על מוחמד חוסיין אזברגה | פסקי דין על עזבון המנוח חוסיין אזברגה | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח בע"מ

37459-11/13 א     07/07/2015




א 37459-11/13 מוחמד חוסיין אזברגה, עזבון המנוח חוסיין אזברגה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בצפת



ת"א 37459-11-13 אזברגה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
רבקה איזנברג


תובע

מוחמד חוסיין אזברגה
עזבון המנוח חוסיין אזברגה


נגד


נתבעת

הפניקס חברה לביטוח בע"מ



החלטה

1.
המנוח, אשר התביעה דנן הוגשה ע"י יורשו ועזבונו, נפגע בתאונת דרכים ביום 24.8.97 במסגרת עבודתו. המנוח נפטר ביום 16.9.97.

בהתאם לטענת הנתבעת, כמפורט בתחשיב הנזק מטעמה, ביה"ד לעבודה אליו הגישו התובעים תביעה להכרה בקשר הסיבתי בין התאונה לפטירה, דחה את התביעה, זאת לאחר שמומחה רפואי שמינה קבע כי מותו של המנוח לא קשור לתאונה. הנתבעת טענה כי קביעה זו מחייבת גם בתיק זה מכוח סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד התשל"ה-1975 (להלן: "החוק")וכי הקביעה של ביה"ד לעבודה,אף מהווה השתק פלוגתא, או השתק שיפוטי, כלפי התובעים.

2.
התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי הקביעה האם מותו של המנוח נגרם בעטיה של תאונת הדרכים ,אינה עניין הנתון לביטוח לאומי, למומחים מטעמו, או להליכים מולו ואין המדובר בקביעת נכות ע"פ דין, המחייבת בהליך זה. התובעים הוסיפו כי המבחנים והפרוצדורה של בהליכי המל"ל שונים מהמבחנים ע"פ החוק.לחילופין, התובעים טענו כי אם תתקבל טענת הנתבעת בעניין, יעמדו על הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל.


דיון

3.
לאחר שעיינתי בפסיקה הרלוונטית ושקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי פסק הדין של בית הדין לעבודה, אינו מחייב בהליך זה.

ברי כי לצורך קיומו של השתק פלוגתא או השתק שיפוטי יש צורך כי יהיה מדובר באותה פלוגתא ביחס לרכיביה העובדתיים והמשפטיים- לא מצאתי זהות כנדרש, במקרה דנן.
בעניין זה ראה דברי בית המשפט בע"א 1041/97 סררו נ. נעלי תומרס בע"מ:
"בעניין הממצא הרפואי, יש בבית הדין לעבודה, לצורך קביעת הזכאות לגמלה, סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, המונעים מבלי הדין אפשרות חקירת המומחה. לכן בעניין זה, צדק בית המשפט המחוזי בחיפה בקבעו, שלא נוצר השתק פלוגתא על ידי קביעת בית הדין. במקרה דנן, נדחתה התביעה על ידי בית הדין לעבודה על יסוד הבעת אי אמונו של השופט בעדותו של התובע ובעדות גיסו שהוא גם מעבדיו, מנהל הנתבעת. בעניין זה אין כל שוני בדיני הראות הנהוגים בבית המשפט ובבית הדין לעבודה ואין שום סיבה שהשאלה העובדתית באם הייתה תאונה בעבודה או לא, תידון שנית בבית המשפט לאחר שכבר הוכרעה על ידי בית הדין לעבודה".

בית המשפט הבהיר שם כי בניגוד להכרעה בעניינים של עובדה ולאחר שמיעת עדויות (בהם ניתן יהיה לטעון להשתק), הרי שבכל הקשור לקביעה לצורך נושא הגמלאות, במקום בו הממצא עליו נשענת טענת השתק פלוגתא, נקבע על יסוד דיני ראיות שונים מאלו הנהוגים בבית המשפט, לא תשמע טענת השתק פלוגתא.
לעניין שאלת הקשר הסיבתי לתאונה הרי שההכרעה בבית הדין לעבודה, נעשית על בסיס חוות דעת מומחים כשבהליך אזרחי רגיל בבית המשפט, הצדדים רשאים לחקור בחקירה נגדית את מומחי בית המשפט, בעוד שבבית הדין לעבודה, לא קיים הליך כאמור. לפיכך, נקבע בפס"ד כאמור, כי מאחר שלצורך הכרעה בעניין זכות לגמלה, קיימים סדרי דין וראיות מיוחדים המונעים מבעלי דין אפשרות חקירת מומחה, הרי שלא נוצר השתק פלוגתא ביחס לתביעה כגון דא. זאת כאמור להבדיל מקביעה שאינה מושתתת על דיני ראיות שונים, כגון שאלה עובדתית, האם התקיימה תאונה אם לאו, המוכרעת בשני הליכים על בסיס אמון, או אי אמון, בעדות התובע.

4.
גם את הטענה כאילו מדובר בקביעת נכות על פי דין המחייבת על פי סעיף 6ב' לחוק, אינני מקבלת:

על פי סעיף 6ב' לחוק: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה תחייב קביעה זו גם לצורך התביעה על פי חוק זה".


יחד עם זאת, במקרה דנן, כלל לא נבחנה שאלת דרגת הנכות, אלא השאלה שעמדה להכרעת בית הדין לעבודה הייתה שאלת הקשר סיבתי בין הפטירה לתאונה. המדובר בקביעה משפטית המושתתת על החזקה הסיבתית הנדרשת מבחינה משפטית בהליך שם ובהתאם להלכות שם, לצורך זכאות לקצבת תלויים.

בעניין זה ראה ע"א 268/86 רון כהן נ. הסנה- חברה ישראלית לביטוח בע"מ פ"ד מ"ג (1) 391- בית המשפט העליון קיבל ערעור על קביעת בית משפט שלום ומחוזי אשר קבעו כי החלטת בית הדין לעבודה הדוחה טענה בדבר קשר סיבתי בין הנכות לתאונה, מחייבת על פי סעיף 6ב' לחוק.


בית המשפט העליון פסק כי להכרעת הפורום השיפוטי תהיה תחולה לעניין סעיף 6ב' לחוק רק אם על פי הסמכות המוקנית לו בדין הוא נדרש להכריע בקביעת דרגת נכות שנגרמה לנפגע באותה תאונה ואולם: "בענייננו לא נדרש בית הדין לעבודה, בתביעת המערער לפניו, לפסוק בדרגת נכותו, ושאלה זו כלל לא עמדה על הפרק. הפלוגתא בין המערער לבין המוסד לביטוח לאומי, שעל בית הדין היה לפסוק בה, לא הייתה אלא אם אירעה למערער "תאונת עבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב). ציר הדיון בבית הדין האזורי סב על חזקת הסיבתיות שבסעיף 39 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) ועל הוכחת הקשר סיבתי שבין מחלת המערער לבין התאונה, ואילו בית הדין הארצי מיקד את הדיון בהוכחת יסודותיה של החזקה בדבר תאונת עבודה, הקבועה בסעיף 36(1) לחוק הנ"ל. אולם אף לא באחת משתי הגישות לגבי הסעיף שבחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) החל בנדון הייתה דרגת נכותו של המערער רלוואנטית וצריכה הכרעה. לפיכך אין בדחיית תביעתו של המערער בבית הדין לעבודה, על שתי ערכאותיו, משום קביעת דרגת נכות לעניין סעיף 6ב' לחוק.

5.
לאור כל האמור, אינני מקבלת את טענת הנתבעת, כאילו קיימת קביעה מחייבת הדוחה את הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים לפטירת המנוח.






ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ה, 07 יולי 2015, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 37459-11/13 מוחמד חוסיין אזברגה, עזבון המנוח חוסיין אזברגה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/07/2015)