פסקי דין על דוד לוי | פסקי דין על ויטלי רפאילוב | פסקי דין על איי.אי.ג'י ישראל חברה לביטוח |

46618-10/14 תק     16/07/2015




תק 46618-10/14 דוד לוי נ' ויטלי רפאילוב, איי.אי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בקריות


כ"ט תמוז תשע"ה, 16 יולי 2015

ת"ק 46618-10-14 לוי נ' רפאילוב ואח'



לפני
כב' הרשמת הבכירה ליאת דהן חיון


תובע

דוד לוי
ת.ז. 037600673


נגד


נתבעים

1.ויטלי רפאילוב
ת.ז. 016925372
2.איי.אי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ




פסק דין



לפניי תביעה כספית על סך 16,616 ₪, שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 08.03.2014.

לטענות התובע,
בשעה 21:00 או בסמוך לכך העמיד את רכבו בנתיב נסיעה ללא הפרעה לתנועה, בתוך מתחם החנייה של מרכז "ביג" ולפתע חש חבטה ברכבו. רכב הנתבע 1 אשר בניסיונו הכושל לעקוף את רכבו מצד שמאל לא אמד נכונה את המרחק בין הרכבים, וכך ללא נקיטת אמצעי זהירות פגע ברכבו. כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב נזקים בסך של 12,336 ₪, וכן ירידת ערך בסך 2,487 ₪. בנוסף, נגרמו לתובע נזקים עקיפים בגין שכר טרחת שמאי בסך 1,293 ₪ וכן עוגמת נפש אותה העריך בסך של 500₪.

לטענות הנתבעים

התובע
האשם בתאונה וזאת לאחר שבעודו מבקש לצאת שמאלה מחניה מוסדרת בה עמד וכאשר פניו לכיוון הנסיעה, ובטרם התיישר הרכב לנתיב הנסיעה, חש פגיעה בחלקו האחורי ימני מרכב התובע אשר רצה להיכנס למקום החניה אותו פינה הנתבע 1. לאור כל האמור סבור הנתבע כי דין התביעה להידחות.

דיון והכרעה;

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את גרסאות העדים, מצאתי כמקובלת ומהימנה את גרסתו של הנתבע, תוך שמצאתי כי בגרסתו של התובע קיימות סתירות רבות וכי גרסתו העובדתית אינה מתיישבת עם הנזקים אשר נגרמו לרכבים;

1.
עדותו של התובע במעמד הדיון
עומדת בסתירה לאמור בכתב התביעה ובטופס ההודעה אשר מסר לחברת הביטוח. בכתב התביעה ובטופס ההודעה טען התובע
כי בעודו עומד בנתיב הנסיעה ללא כל הפרעה חש לפתע חבטה ברכבו, ומאידך בעדותו בפני
י הצהיר כי עמד הפוך לכיוון הנסיעה בעודו חוסם את הנתיב (ר' עמ' 3 שורה 14 ו-17 לפרוטוקול מיום 12.07.2015).

2.
עוד ציין הנתבע כי בשעת התאונה עמד ליד הרכב ולא היה בתוכו כפי שטען בכתב התביעה, ואז הגיע רכבו של הנתבע מהכיוון הנגדי, עקף אותו ופגע בו (ר' עמ' 3 שורה 17-18 לפרוטוקול מיום 12.07.2015). בהמשך תיקן את עדותו ואמר "אני לא זוכר בדיוק את האירוע, איך ראיתי, אם שמעתי".

3.
עוד נפלה סתירה בעדותו של התובע כאשר נשאל כמה זמן היה במצב של עצירה. השיב: "לא זוכר, הלכתי לעשות את הקניות וחזרתי. התכנון היה לעשות את הקניות, אבל לא הספקתי".

4.
מכל האמור לעיל מצאתי כי קיימות סתירות מהותיות בגרסתו של התובע ביחס לאופן התרחשות התאונה, תוך שהתרשמתי כי גרסתו אינה מהימנה.

5.
לעומתו, גרסתו של הנתבע הייתה גרסה מהימנה, סדורה וקוהרנטית, וממנה עולה כי חנה בחניה מסודרת עם הפנים לנתיב הנסיעה. בעודו מבקש לצאת מהחניה, הגיע רכבו של התובע אשר לא זכור לו מי נהג בו, ואולם זכור לו כי חברו "קפץ עליו" וביקש לשמור את החניה. משכך, פתח הנתבע את החלון וביקש מחברו של התובע שיזוז על מנת שלא יפגע בו. לאחר שהחבר זז הנתבע החל לצאת מהחניה, בעוד חברו של התובע מכוון את הנהג ברכב על מנת שיוכל להיכנס לחניה במקומו, וממש בטרם התיישר לתוך נתיב הנסיעה שמע חבטה.

6.
מעדותו של הנתבע עולה כי התובע החל להיכנס אל תוך החניה אותה פינה
מבלי לתת את דעתו למנח הרכבים, ומשכך פגע ברכבו של הנתבע.

7.
מבלי לפגוע באמור לעיל, גרסתו של התובע לעניין אופן התרחשות התאונה אינה מתיישבת עם הנזקים שנגרמו לרכבים
תוך שאף התובע בעצמו כאשר ביקש להדגים הכיצד נפגע רכבו מרכב הנתבע לא ידע לעשות כן וזאת בשים לב כי רכבו נפגע בחלק הימני אחורי, בעוד ברכב הנתבע נגרם נזק בחלקו האחורי. באם היה ממש בגרסתו של התובע, סביר כי היו נגרמים לכל אורך צדו של רכב הנתבע ולא רק בפינה האחורית.

8.
זאת ועוד, התובע אף לא ידע לתאר עם איזה חלק של הרכב פגע הנתבע ברכבו. מחד- גיסא
בטופס ההודעה ציין כי הרכב הפוגע נפגע בפגוש הקדמי הימני, מאידך
גיסא בעדותו הדגיש כי חלקו האחורי של הרכב הוא זה שפגע בו.

9.
חיזוק לגרסת הנתבע מצאתי גם מעדותו של התובע וממנה עולה כי עמד בניגוד לכיוון התנועה, עובדה המלמדת כי ביקש להיכנס לחנייה אותה פינה הנתבע.

10.
מכל האמור לעיל, מצאתי כי האחריות לתאונה מונחת לפתחו של התובע, תוך שלא מצאתי להשית על הנתבע כל אשם תורם בהתרחשותה, שעה שווידא כי נתיב הנסיעה פנוי בטרם השתלב בו, והתובע אשר לא נתן את דעתו לתוואי הדרך נכנס לחניה בטרם התפנתה ומשכך גרם לתאונה.

11.
מבלי לפגוע באמור לעיל, וגם ככל והייתי מקבלת את גרסת התובע, או מוצאת כי יש להשית על הנתבע אשם תורם, סבורני כי הנזקים הנתבעים אינם הולמים את אופי המקרה כלל.
זאת ועוד , חוות הדעת נערכה ביום 23.03.2014, בעוד התאונה אירעה ביום 08.03.2014. כאשר נשאל התובע מדוע לא ערך בדיקת שמאות בסמוך למועד התאונה, השיב "אני לא זוכר למה לקח לי שבועיים לעשות בדיקת שמאות, הייתי בחופשה או משהו, הרכב היה בחניה של הבית, אף אחד לא נוהג בו" ((ר' עמ' 3 שורה 22-24 לפרוטוקול מיום 12.07.2015).

לעומת זאת, בדיון שנערך בפני
י ביום 01.02.2015 הצהיר התובע כי הרכב היה שבוע במוסך מרגע שקרתה התאונה, תוך שנהג ברכבו של אחיו בשל כך (ר' עמ' 1 שורות 12-17 לפרוטוקול מיום 01.02.2015).

סבורני כי גם בסתירה זו יש ללמד על מהימנות התביעה.

סוף דבר

12.
מכל האמור לעיל, מצאתי כי האחריות לתאונה מונחת במלואה לפתחו של התובע ומשכך דין התביעה להידחות במלואה.

13.
לפנים משורת הדין, הנני מחייבת את התובע רק בהוצאות הנתבע 1 בסך של 350 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,
כ"ט תמוז תשע"ה, 16 יולי 2015, בהעדר הצדדים.








תק בית משפט לתביעות קטנות 46618-10/14 דוד לוי נ' ויטלי רפאילוב, איי.אי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/07/2015)