Google

איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, עידן בלך - וואן ליס בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ, לריסה סטריצין ואח'

פסקי דין על איי.די.איי. חברה לביטוח | פסקי דין על עידן בלך | פסקי דין על וואן ליס | פסקי דין על כלל חברה לביטוח | פסקי דין על לריסה סטריצין ואח' |

53449-12/13 תאמ     13/07/2015




תאמ 53449-12/13 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, עידן בלך נ' וואן ליס בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ, לריסה סטריצין ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 53449-12-13 איי.די.איי. חברה לביטוח
בע"מ ואח'
נ' וואן (1) ליס בע"מ
ואח'




בפני

כבוד השופטת
שרון הינדה


תובעים

1.איי.די.איי. חברה לביטוח
בע"מ

2.עידן בלך


נגד

נתבעות
1.וואן (1) ליס בע"מ

2.כלל חברה לביטוח בע"מ

3.לריסה סטריצין

4.מגדל חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


1.


לפני תביעה לפיצוי התובעים בגין נזק שנגרם לרכבם כתוצאה מתאונה שארעה ביום 15.3.13.

2.
המדובר בתאונה שמעורבים בה חמישה כלי רכב, כאשר התביעה שלפניי מתנהלת בין כלי הרכב השלישי, הרביעי והחמישי ב"שרשרת".

3.



על פי הנטען בכתב התביעה

רכב התובעים (להלן: "הרכב השלישי") בלם בעקבות רכב שנעצר לפניו, לפתע הגיח רכב הנתבעות 1 ו- 2 (להלן: "הרכב הרביעי") אשר נהדף על ידי רכב הנתבעות 3 ו- 4 (להלן: "הרכב החמישי") פגע ברכבם והדפו אל עבר הרכב שלפניו.

4.



בכתב ההגנה מטעם הנתבעות 1 ו- 2 נטען כי רכבם נפגע מהרכב הרביעי ונהדף אל עבר הרכב השלישי ועל כן לא היה מקום להגיש נגדן את התביעה.

5.
בכתב ההגנה מטעם הנתבעות 3 ו- 4 נטען כי הרכב הרביעי פגע ראשית ברכב השלישי וכי רכבן בלם אך לא הפסיק לעצור לחלוטין ופגע ברכב הרביעי מבלי שגרם לכל נזק לרכב השלישי.

6.



בדיון שהתקיים בפני
העידו נהגת רכב התובעים (להלן: "נהגת הרכב השלישי")
נהג רכב הנתבעות 1 ו -2 (להלן: "נהג הרכב הרביעי") והנתבעת 3 (להלן: "נהגת הרכב החמישי"). בנוסף הוגשו לעיוני תמונות הנזק, ההודעות לחברות הביטוח וכתב התביעה בתביעה שהוגשה כנגד הנתבעות 3 ו- 4 על ידי הנתבעת 1 בבית משפט השלום בבאר שבע, על נספחיו
.

7.



נהגת הרכב השלישי העידה כי
השלימה את ההשתלבות שלה לפנייה שמאלה, בלמה בעקבות הרכב שלפניה שהאט והרכב שהיה אחריה הדף אותה אל הרכב שהיה לפניה. עוד העידה כי הרכב שלפניה האט כי היה רכב לפניו שעצר ומעבר אינה יודעת מה קרה. נהגת הרכב השלישי אישרה כי הייתה בעצירה מוחלטת כשנפגעה והרגישה מכה חזקה מאחור, מכה אחת ולא שתי מכות, אשר העיפה אותה אל הרכב שלפניה. בנוסף העידה כי את הרכב שמאחוריה ראתה רק כשקיבלה את המכה וכי בזמן הבלימה ראתה שהוא מרוחק מאחור וכשהסתכלה במראה לראות מה קורה הייתה כבר ברכב שלפניה. נהגת הרכב השלישי זיהתה את הרכב שנסע אחריה כאיסוזו שחור והעריכה כי היה במרחק של רכב או שניים. עוד העריכה כי נסעה במהירות 20 קמ"ש ולא ידעה להעריך באיזה מהירות נסע הרכב שאחריה אך טענה בהתייחס לדיווח שמסרה למשטרה כי כשראתה את הרכב שלפניה בולם, המרחק בינה לבינו היה של רכב וכשכבר בלמה הרכב שהיה מאחוריה "הטיס" אותה לרכב שהיה לפניה. עוד העידה כי בשום שלב לא ראתה את הרכב מאחוריה בעצירה. נהגת הרכב השלישי התבקשה להתייחס לשיחה שלה עם ב"כ הנתבעים 3 ו-4 במסגרתה אמרה לו שהרגישה שתי מכות בחלק האחורי של הרכב שלה והיא השיבה כי חשה מכה אחת ומהרכב שלפניה שתי מכות כי הרכב שהיה מאחוריה "הטיס" אותה קדימה מאחר ולא הצליחה לשלוט ברכב ולא הצליחה לבלום. נהגת הרכב השלישי חזרה על הדברים בהמשך תשובתה כי קודם הרגישה מכה מאחורה ושתי מכות מקדימה, ובהמשך כנשנשאלה האם יכול להיות שקיבלה עוד מכה שהעיפה אותה אל הרכב שלפניה עוד פעם השיבה שיכול להיות שקיבלה מאחורה שתי מכות.


8.
נהג הרכב הרביעי העיד כי נסע בכביש החוף, בנתיב השמאלי, להערכתו במהירות של 90-80 קמ"ש ובמרחק של 50-40 מטרים מהרכב לפניו. לדבריו ראה שיירה עומדת לפניו, נעצר אחרי כמטר לאחר הרכב האחרון ולאחר עצירה של כ- 10-5 שניות שמע בום חזק והרגיש מכה. נהג הרכב הרביעי טען כי עמד ישר והרכב החמישי פגע ברכבו מאחור והדף אותו קדימה אל עבר הרכב השלישי וכי הוא פגע ברכב השלישי והוסט לכיוון גדר ההפרדה שהייתה קרובה לנתיב. עוד טען כי יש לו וו גרירה והרכב החמישי אשר ניסה לסטות ימינה, פגע לו בוו הגרירה והסיט את רכבו שמאלה. נהג הרכב הרביעי טען כי כשהגיע ראה שיירה עומדת ולכן הניח שהדף את הרכב השלישי קדימה וכי הוא לא היה קודם בתאונה אלא בפקק תנועה. את הפער הגדול בנזק במוקד האחורי לעומת המוקד הקדמי הסביר נהג הרכב הרביעי בכך ש
הרכב החמישי פגע ברכבו בוו הגרירה
שמחובר לשלדת הרכב ולכן הוא חזק מאד וטען כי הרכב החמישי דחף את הפגוש האחורי 5 ס"מ לתוך המרכב של הרכב.

9.
נהגת הרכב החמישי העידה כי נסעה בכביש בדרך לנתניה, בנתיב השמאלי מבין שלושה נתיבים, במהירות רגילה של 90-80 קמ"ש. לטענתה גי'פ שחור הגיע במהירות מאד גבוהה ועקף אותה, נכנס לנתיב שלה, עצר בהפתעה והיא לא הצליחה לעצור, מרוב בהלה לחצה על הבלמים, סטתה הצידה ופגעה בג'יפ. עוד העידה נהגת הרכב החמישי כי לא ראתה אם הגי'פ פגע ברכב אחר לפני שרכבה פגע בו משום שהוא היה רכב גבוה, שדה הראיה שלה היה ממש קצר ולא היה באפשרותה לראות. בנוסף גרסה נהגת הרכב החמישי כי הג'יפ לא היה בכלל בעצירה לפני שהיא פגעה בו וכי היא הופתעה כשהוא נכנס לנתיב שלה ולא הייתה לה ברירה אלא לסטות, וכי אם היו לה 10-5 שניות היא הייתה מספיקה לעצור. נהגת הרכב החמישי אישרה כי לפני שהג'יפ התפרץ לנתיב שלה היא ראתה את כלי הרכב האחרים והם נסעו כרגיל וההתרפצות של הג'יפ לנתיב שלה גרמה לה להתנגש בו. עוד אישרה כי לאחר שפגעה בג'יפ הוא נטה לצד ונזרק קדימה, ולאחר שפגעה בו נכנסה בתאונת שרשרת בכלי הרכב שהיו לפניה. נהגת הרכב החמישי לא ידעה לומר האם הייתה תאונה לפני שפגעה בג'יפ והיא טענה כי הכל התרחש בשבריר שנייה, כולם עצרו והיא הייתה בהלם.

10.
מן העדויות, כתבי הטענות והראיות שהוגשו עולה כי ביחסים שבין הצדדים להליך זה לא נטען הרכב השלישי נושא באשם כלשהו לקרות התאונה הנדונה.

11.
המחלוקת הינה האם הרכב החמישי פגע ברכב הרביעי והדפו אל עבר השלישי כטענת הנתבעות
1 ו- 2 או שמא הרכב הרביעי פגע קודם ברכב השלישי ורק אחר כך נפגע מהרכב החמישי כטענת הנתבעות 3 ו- 4.

12.
הגרסה בדבר תאונה שאירעה בין הרכב הרביעי לרכב השלישי עובר לפגיעה בו על ידי הרכב החמישי פורטה בכתב ההגנה של הנתבעות 3 ו- 4 אולם נהגת הרכב החמישי לא חזרה על גרסה זו ולמעשה הציגה גרסה שונה לחלוטין לפיה הרכב הרביעי סטה אל נתיבה בהפתעה והיא ניסתה לבלום, לא הצליחה ופגעה בו. עדותה של נהגת הרכב החמישי כי לא ראתה אם הרכב הרביעי פוגע ברכב השלישי קודם לפגיעתה בו ויותר מכך עדותה כי הרכב הרביעי כלל לא היה בעצירה לפני שהיא פגעה בו, מתיישבת עוד פחות עם גרסה שאירעה תאונה קודמת שכן אז מצופה היה שתראה כלי רכב עומדים ואזי מחלישה את גרסת הנתבעות 3 ו- 4.


גרסתה של נהגת הרכב החמישי בדבר סטייה של הרכב הרביעי לנתיבה אין לה זכר בכתב ההגנה של הנתבעות 3 ו- 4 והיא אף לא פורטה בטופס ההודעה שנמסר לנתבעת 4. נהגת הרכב החמישי טענה כי לא מסרה הודעה לחברת הביטוח ואף לא נחקרה במשטרה אולם טופס הודעה הוגש לתיק בית המשפט, ובו אין אזכור לטענה בדבר הפתעתה של נהגת הרכב החמישי על ידי הרכב הרביעי אלא נרשם כי הייתה תאונה בין כמה כלי רכב, נהגת הרכב החמישי הגיעה אחרונה, לא הספיקה לעצור ופגעה ברכב מלפנים בלבד.


יצאנו למדים כי לנתבעות 3 ו- 4 שתי גרסאות לאופן קרות התאונה האחת שנרשמה בכתב ההגנה ובטופס ההודעה אשר העדה מטעמם התכחשה לו והשנייה שנשמעה לראשונה בעדות בבית המשפט.


ב"כ הנתבעות 3 ו-4 ביקש להעדיף את גרסתן בדבר קיומה של תאונה בין הרכב השלישי לרכב הרביעי קודם לפגיעה של הרכב החמישי ברכב הרביעי בהסתמך על שני נימוקים האחד כי הרכב הרביעי הוסט הצידה באופן המלמד לדידו כי הרכב הרביעי היה בסטייה והשני כי נהגת הרכב השלישי חשה בשתי פגיעות.

בנוגע לסטיית הרכב הרביעי, נהגת הרכב החמישי העידה בעצמה כי טרם הפגיעה ברכב הרביעי סטתה ולא הצליחה לבלום.
נהג הרכב הרביעי הסביר בעדותו כי יש לו מאחור וו גרירה
והעיד כי הרכב החמישי ניסה לסטות ימינה, פגע לו בוו הגרירה והסיט את רכבו שמאלה. לפיכך עדות נהגת הרכב החמישי מחזקת למעשה את גרסת נהג הרכב הרביעי ועל כן לא ניתן לקבל את פרשנות ב"כ הנתבעות 3 ו- 4 אשר אין לה גיבוי בראיות.


באשר לרצונו של ב"כ הנתבעות 3 ו- 4 למצוא חיזוק לגרסתן בדבר תאונה קודמת בין הרכב הרביעי לשלישי בהסתמך על עדות נהגת הרכב השלישי – ראשית, אם אקבל את עמדת ב"כ הנתבעות 3 ו- 4 הרי שעדות זו עומדת בסתירה לעדות נהגת הרכב החמישי אשר כאמור לא ידעה לומר כי הייתה תאונה קודמת וטענה כי לא ראתה את הרכב הרביעי בעמידה, עדות הדומה לעדות נהגת הרכב השלישי אשר אף היא טענה כי לא ראתה את הרכב הרביעי בעמידה.
שנית, נהגת הרכב השלישי חזרה שלוש פעמים בעדותה על תחושתה במכה אחת שהעיפה אותה אל הרכב שלפניה וכשהתבקשה להסביר אישרה שלא הרגישה שתי מכות ורק כשנטען בפני
ה
על ידי ב"כ הנתבעות 3 ו- 4 שרכב שעף קדימה בדרך כלל פוגע פעם אחת ברכב לשפניו והיא נשאלה האם יכול להיות שקיבלה עוד מכה שהעיפה אותה לרכב שלפניה שוב, היא לא שללה האפשרות והשיבה שיכול להיות שקיבלה מאחורה שתי מכות(בפרוטוקול עמ' 2 ש' 4-1 ומעמ' 2 ש' 31-29 עד עמ' 3 ש' 6-1). איני סבורה כי אמרתה זו של נהגת הרכב השלישי שקולה כנגד דבריה בדבר תחושה של מכה אחת מאחור עליהם חזרה בצורה דומה שלוש פעמים קודם להצגת התזה בדבר שתי הפגיעות על ידי ב"כ הנתבעות 3 ו- 4 אשר היא כשלעצמה אין בה מעבר להצגת תרחיש שאין כל ודאות כי זה התרחיש שהתקיים ומכל מקום אין הוא יכול להוות תחליף לעדות נהגת הרכב החמישי אשר כאמור לא הציגה גרסה כזו.


13.
גרסת הנתבעות 1 ו- 2 בדבר הפגיעה ברכבם מאחור והדיפתו אל עבר הרכב שלפניו, נשמעה בצורה פוזיטיבית וסדורה בעדותו של נהג הרכב הרביעי.


נהג הרכב הרביעי העיד כי הבחין בכלי רכב עומדים ממרחק של כ- 100 מטרים וכי כל הזמן נסע בנתיב השמאלי. נהג הרכב הרביעי לא עומת עם הגרסה לפיה סטה לנתיב נסיעת הרכב החמישי וגרסתו לגבי מיקום נסיעתו לא נסתרה.


נהג הרכב הרביעי העיד כי רכבו הוסט טרם הפגיעה ברכב השלישי. גרסתו זו מצאה ביטוי בשרטוט ששרטט בהודעה לחברת הביטוח והיא קיבלה חיזוק בעדות נהגת הרכב החמישי.


עדותו של נהג הרכב הרביעי כי עובר לתאונה ראה שיירה עומדת מתיישבת עם גרסת נהגת הרכב השלישי אשר טענה כי נעמדה בעקבות בלימת פתע של הרכב שלפניה ותיאורה כי לפני הרכב שנעמד לפניה היה רכב נוסף שכנראה נתקע באמצע הכביש ולאחר מכן ברח (בפרוטוקול עמ' 3 ש' 13-10).




באשר לעדות נהג הרכב הרביעי אשר טען כי נעצר במרחק של כמטר מהרכב השלישי טרם שנפגע מהרכב החמישי, אמנם לעדות זו אין חיזוק בעדויות נהגות הרכב השלישי והרכב החמישי אשר שתיהן העידו כי לא ראו אותו בעמידה, יחד עם זאת אין בעדותן כדי לסתור את עדותו, שכן נהג הרכב הרביעי ונהגת הרכב החמישי העידו על נסיעה במהירות גבוהה וביחד עם עדות נהגת הרכב השלישי העידה כי
בזמן הבלימה שלה ראתה שהוא מרוחק מאחור וכשכבר בלמה הרכב שהיה מאחוריה "הטיס" אותה לרכב שהיה לפניה
דהיינו כי תוך פרק זמן קצר מאד פגע בה לא ניתן לשלול כי הספיק לבלום מרחק קצר מהרכב השלישי ושניות לאחר מכן נפגע מהרכב החמישי.


נהג הרכב הרביעי נשאל לגבי פערי הנזקים בין החלק הקדמי של רכבו לחלק האחורי והוא הסביר את הפער בכך שהפגיעה מאחור הייתה בחלק המחובר לשלדת הרכב ולכן הוא חזק מאד ותיאר כיצד הרכב החמישי מעך את הפגוש האחורי של רכבו 5 ס"מ לתוך הרכב.

הוגש לעיוני כתב תביעה שהגישה הנתבעת 1 כנגד הנתבעות 3 ו- 4 אליו צורפה חוות דעת שמאי לגבי נזקי הרכב הרביעי. חוות דעת השמאי לגבי הרכב הרביעי מלמדת אכן כי נזקי הרכב הרביעי גבוהים בהרבה בחלק הקדמי מאשר באחורי, אולם ניתן לראות כי המרכיב העיקרי במוקד הנזק הקדמי הוא חלפים רבים שניזוקו בעוד שברכיבי העבודות בשני המוקדים הפער אינו גדול באופן משמעותי באופן אשר יכול להתיישב עם גרסת נהג הרכב הרביעי ומכל
מקום אינו סותר אותה.

14.
מבחינת סבירות הגרסאות נראה כי גרסת הנתבעות 1 ו- 2 הינה גם הגרסה הסבירה והמתקבלת יותר על הדעת מגרסת הנתבעות 3 ו– 4, שכן המדובר בתאונה שאירעה בכביש מהיר כאשר נהגי הרכב הרביעי והחמישי העידו שניהם על נהיגה במהירות גבוהה. התאונה התרחשה בנתיב השמאלי ביותר בכביש ועל כן ניתן להניח שגם כלי הרכב לפניהם נסעו במהירות גבוהה. במצב דברים זה, הסבירות כי תגרם תאונה כתוצאה מבלימה פתאומית של כלי רכב
גדולה יותר מהסבירות כי הרכב הרביעי שלגרסת נהגת הרכב החמישי, הגיע במהירות גבוהה מאד וסטה לנתיב שלה ועל אף מהירות הנסיעה הגבוהה ביותר ומבלי שנטען כי הייתה האטה או עצירה של כלי רכב מקדימה, התנגשו הרכב החמישי והרביעי בעודם בתנועה ואף מבלי שהיה בגרסת נהגת הרכב החמישי התייחסות לפגיעה ברכב השלישי וברכב שלפניו.

15.
סיכומו של דבר, לאחר בחינת העדויות אני סבורנה כי גרסת התובעת תומכת בגרסת הנתבעות 1 ו- 2 ואילו הנתבעות 3 ו- 4 לא הוכיחו גרסתן ועל כן אני מקבלת את גרסת הנתבעות 1 ו- 2 לפיה רכבם נפגע ראשית מרכב הנתבעות 3 ו- 4 ולאחר מכן נהדף אל עבר רכב התובעת וקובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחן של הנתבעות 3 ו- 4.

16.
משקיבלתי את גרסת הנתבעות 1 ו- 2 לפיה רכבן נפגע ונהדף קדימה, הרי שאין מקום להטיל על נהג הרכב הרביעי אשם תורם לקרות התאונה. אוסיף ואומר כי אף לו סברתי כי יש לקבל את גרסת הנתבעות 3 ו- 4 אשר נשמעה לראשונה בדיון בדבר סטיית הרכב הרביעי לנתיב נסיעת רכבן עובר לתאונה, הרי שגם במקרה כזה ספק בעיני כי היה מקום להטיל אשם על נהג הרכב הרביעי, שכן המדובר בפגיעה מאחור ברכב הנתבעות 1 ו- 2 במהלך נסיעה מהירה, כאשר נהג הרכב הרביעי נסע מהר מהרכב החמישי וככל הנראה הספיק להשתלב כולו בנתיב טרם התאונה ולא היה בפיה של נהגת הרכב החמישי הסבר מניח את הדעת מדוע פגעה בו ועל כן מצופה היה כי נהגת הרכב החמישי תהיה מסוגלת להתמודד עם מצב שבו רכב משתלב לפניה במיוחד כשמדובר בנתיב שמאלי המיועד בעיקר לעקיפה.






17.
נוכח כל הדברים האמורים לעיל אני קובעת כי מלוא האחריות לתאונה רובצת לפתחן של הנתבעות 3 ו- 4.


אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות 3 ו- 4, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 46,136 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 15.3.13 ועד למועד התשלום בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר העדה כפי שנפסק בדיון בסך 300 ₪ ושכר טרחת עורך דין בשיעור 11.8%.


התביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 2 נדחית.


הנתבעות 3 ו- 4 תשלמנה לנתבעות 1 ו- 2 שכר העד כפי שנפסק בדיון בסך 300 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר
.

ניתן היום,
כ"ו תמוז תשע"ה, 13 יולי 2015, בהעדר הצדדים.















תאמ בית משפט שלום 53449-12/13 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, עידן בלך נ' וואן ליס בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ, לריסה סטריצין ואח' (פורסם ב-ֽ 13/07/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים