פסקי דין על אפ.אמ.אר. מחשבים ותוכנה בע"מ | פסקי דין על גיל יעקב שטיין | פסקי דין על ירון סטולרו | פסקי דין על שאול צפליק ואח' |

46261-10/10 סע     11/07/2015




סע 46261-10/10 אפ.אמ.אר. מחשבים ותוכנה בע"מ נ' גיל יעקב שטיין, ירון סטולרו, שאול צפליק ואח'








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ס"ע 46261-10-10
פ"ה 31125-06-14
ס"ע 28013-05-11
ס"ע 27999-05-11


לפני:
כב' השופטת מיכל לויט
, שופטת בכירה

המבקשת
:

אפ.אמ.אר. מחשבים ותוכנה בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד רונית יפה ועו"ד בינה בן שדה



-

המשיבים

:


1

.
גיל יעקב שטיין



2

.
ירון סטולרו



3

.
שאול צפליק


4

.
מרגריטה גלר
ע"י ב"כ: עו"ד גדי בר-און

החלטה

1.
לפני בקשה למחיקת סעיפים ומוצגים מתצהירי המשיבים.

2.
לטענת המבקשת, יש להורות על מחיקתם של סעיפים מתצהירי המשיבים שאינם רלוונטיים לעילת התביעה ומהווים השתלחות מבישה ובוטה במבקשת ובמנכ"ל שלה למטרות זרות.


לטענתה, המשיבים מייחסים למבקשת ולמנכ"ל המבקשת ביצוע עבירות מס כביכול, יחס משפיל לעובדים שאין להם כל נגיעה לתיק או כלפי המשיבים, ללא קשר לעילות התביעה בתיק זה,טענות לגבי טיב היחסים האישיים בין המנכ"ל לבין רעייתו ובנו, הטרדות מיניות שבוצעו כביכול כלפי עובדת לשעבר במבקשת שאינה צד לתביעות וכלפי המשיבה 4, ללא כל קשר לעילות התביעה בתיק זה וטענה בדבר הפרת הבטחות לתשלום בונוסים אשר לא הוגשה בגינה כל תביעה לתשלום.


על פי הנטען, מטרת ההכפשות אינה אלא להסיט את בית הדין מהעיקר ולהטביע את המבקשת ואת בית הדין בנושאים עובדתיים שאין להם כל קשר לעילות התביעה בתיק זה.


לטענת המבקשת, הפלוגתאות העיקריות העומדות להכרעת בית הדין הן האם המשיבים הפרו זכויות יוצרים של המבקשת, האם המשיבים 1-2 זכאים לשחרור כספי פיצויי הפיטורים שהצבטרו לזכותם או שמא אינם זכאים כיוון שהפרו חובות אמון שחבו למבקשת, והאם המשיבה 4 זכאית לפיצויים שלטענתה הובטח לה שחרורם או שמא הסכמת המבקשת לשחרור הכספים הושגה בהטעיה ובמצג שווא לגבי נסיבות ההתפטרות.


משכך, לטענתה, למניעים הסובייקטיביים שבשלם גמלה לטענת המשיבים ההחלטה להתפטר אין כל קשר לעילות התביעה ולפלוגתאות, ועל כן, אף אם יתקבלו טענותיהן המכפישות של המשיבים בדבר הסיבות להתפטרותם, אין לכך כל רלוונטיות לעילות התביעה או ההגנה.


לטענת המבקשת, אם טענות אלו יושארו בתצהירי המשיבים – היא תידרש להתייחס לכל אחת ואחת מהן ולנהל "משפט בתוך משפט" לגבי כל אחת מהן, כשבית הדין יידרש לעסוק בשאלות עובדתיות וראיות בנפח אדיר, אשר כלל אינן דרושות ולא יכולות להשפיע על ההכרעה בתביעות.


לאור האמור, ביקשה המבקשת להורות על מחיקת סעיפים 35-43, 45-49, לתצהיר מר שטיין, מוצג 7 לתיק המוצגים, משפטים המופיעים בסעיף 53 לתצהיר וכל ההתייחסויות החוזרות למבקשת כאל "מונופול" – בסעיפים 58, 61, 80, 81 לתצהירו.


כמו כן, עתרה המבקשת למחוק את סעיפים 15-19 וסעיף 26 לתצהיר מר סטולרו, סעיף 5 לתצהיר מר צ'פליק וסעיפים 6-7 לתצהיר הגב' גלר.


3.
המשיבים טענו בתגובה כי לא קיימת כל עילה עניינית למחוק סעיף כלשהו מהסעיפים המבוקשים. יתרה מכך, לטענתם, מחיקת הסעיפים תגרום לתוצאה אבסורדית ובלתי מתקבלת על הדעת, לפיה בפני
בית הדין תעמוד גרסת המבקשת בדבר הסיבות שהביאו את המשיבים להתפטר, מבלי שתינתן להם האפשרות להציג את גרסתם הנגדית באותו עניין, דבר שיגרום להם לפגיעה אנושה ובלתי צודקת.


בנוסף נטען כי הבקשה מבוססת על סדרי דין שכלל אינם קיימים, שכן הדרך הדיונית הנכונה והמקובלת להתנגד לחלקים בתצהיר היא בעת דיון ההוכחות, ולא באמצעות ניהול "משפט זוטא" באשר לסעיפים שהצדדים חלוקים על האמור בהם.


לאור האמור, עתרו המשיבים לדחות את הבקשה למחיקת סעיפים, המהווה, לשיטתם, חוליה נוספת בשרשרת הליכי הסרק שהמבקשת נוקטת בנסיון לדחות את בירור התובענות.

4.
בתשובה לתגובת המשיבים טענה המבקשת כי אין כל מניעה לבקש מחיקת סעיפים בלתי רלוונטיים מתצהיר עדות ראשית, בקשות המוגשות ונדונות כעניין שבשגרה בבתי הדין לעבודה, כשהמועד הנכון לעשות כן הוא לפני הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם המבקשת ובוודאי לפני דיון ההוכחות.


עוד טענה כי המשיבים מודים בתגובתם כי טענותיהם מתייחסות להלך הרוח הסובייקטיבי של כל אחד מהם, שגרם לו לטענתו, לרצות לעזוב את המבקשת, אלא שלהלך הרוח הסובייקטיבי אין כל רלוונטיות לעילות התביעה ו/או ההגנה.


באשר לטענות ה"מונופול" ולחוות הדעת שבמוצג 7 למוצגי המשיבים – נטען כי המשיבים כלל לא התמודדו עם טענת אי הרלוונטיות של נושאים אלו לעילות התביעה.


דיון והכרעה

5.
תקנה 40 לתקנות בית הדין לעבודה, קובעת כי:

"בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו".

התקנה המקבילה לתקנה זו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי) הינה תקנה 91. בעניין תקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי נפסק כי הינה יוצרת, במקרים מתאימים, חריג לעקרון היסודי של חופש הטיעון של הצדדים. המבחן לקביעה האם טענה הינה מבישה, הוא האם יש בטענה פגיעה בלתי מוצדקת בכבודו של פלוני. המדובר במבחן כפול, שכן על מנת שטענה תיפסל כטענה "מבישה", יש לבחון את הרלוונטיות של הטענה לעניין שבהקשר שלו היא הועלתה. טענה הנוגעת בכבודו של אדם, ואינה רלוונטית לעניין הנדון, עשויה להפסל כטענה מבישה(ר' לעניין זה עע"ם 5737/01 דבורה אוסדיטשר נ' הוועדה המקומית לתכנון, תק-על 2001(4), 848).

6.
לאחר שקראתי את הבקשה, את התגובה ואת התשובה לתגובה סבורה אני כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי.

לשם הנוחות אחלק את הסעיפים/מוצגים שמחיקתם מבוקשת לקטגוריות בהתאם לחלוקה שבוצעה על ידי המשיבים והתייחסותה של המבקשת לחלוקה זו.

קבוצה ראשונה – סעיפים שעניינם סיבות ונסיבות ההתפטרות


7.
הקבוצה כוללת את סעיפים 35-43, 45-49 ו- 53 לתצהיר מר שטיין, סעיפים 15-19 לתצהיר מר סטולרו, סעיף 5 לתצהיר מר צ'פליק וסעיפים 6-7 לתצהיר הגב' גלר.


בסעיפים אלו תיארו המשיבים את סביבת העבודה הקשה לכאורה שלטענתם חוו אצל המבקשת ושגרמה להם בסופו של דבר להתפטר.

8.
אין כל ספק כי הביטויים בהם השתמשו המשיבים בחלק מהסעיפים, אכן קשים. עם זאת, משהמשיבים טוענים למסכת נסיבות קשה שהובילה לסיום עבודתם, אין לי בשלב זה, אלא להתירם.


ככל שיוברר בסיומו של ההליך כי לא היה מקום לנקוט בביטויים כאמור, או כי הדבר חרג מגדר הנדרש,
יבוא הדבר לידי ביטוי בהכרעה הסופית בהליך, ולרבות פסיקה הוצאות המתאימות בגין כך.


מובן כי סעיפים הנוגעים להתנהלות מנכ"ל המבקשת או המבקשת כלפי המשיבים עצמם, ובין היתר סעיפים בהם נטען כי מנכ"ל המבקשת גרם להם לבצע פעולות שלא היו לרוחם; כי סביבת העבודה במקום העבודה היתה שלילית; כי המנכ"ל הפר הבטחות לתשלום בונוסים וכד', הינם רלוונטיים לבירור המחלוקות ואני מאשרת את הותרתם, כחלק מהרקע העובדתי לגרסת המשיבים בדבר נסיבות סיום ההעסקה.

מנגד, סעיפים שעניינם יחסו של המנכ"ל כלפי צדדים שלישיים, לרבות מערכות יחסים אינטימיות נטענות עם עובדות; מערכת היחסים של המנכ"ל עם בני משפחתו;
תביעה בגין הטרדה מינית של עובדת שאינה צד להליכים המתנהלים בפני
בית הדין והשערות בדבר הסיבות לעזיבה של עובדים אחרים את עבודתם במבקשת – חורגים לטעמי
מגדר המחלוקות הרלבנטיות בהליך ויש בהם אך כדי להכביד
לסרבל ולהפריע לדיון הוגן ויעיל בתובענה, שגם כך הינה רחבת היקף ביותר.



9.
לאור האמור, אני מורה על מחיקתם של סעיפים 39, 40, 41, 42, והסעיפים המבוקשים בסעיף 53 לתצהיר מר שטיין.

כמו כן, מהטעמים המפורטים לעיל, אני מורה גם על מחיקת סעיף 7 לתצהיר הגב' גלר.

10.
יתר הסעיפים שהובאו כרקע נטען להחלטת המשיבים להתפטר – יוותרו בתצהירים.

קבוצה שניה – סעיפים שעניינם מעמדה של המבקשת כמונופול

11.
קבוצה זו כוללת סעיפים בהם ייחסו המשיבים למבקשת מעמד של "מונופול" - סעיפים 58, 61, 80 ו- 81 לתצהיר מר שטיין, לרבות הפרסומים שבמוצג 13.

המבקשת עתרה למחיקת סעיפים אלו מן הטעם שלטענתה היא לא הוכרזה כמונופול, מעולם לא נקבע שהיא מונופול ואף אם היתה "מונופול" לא היתה לכך רלוונטיות לשאלות המצויות במחלוקת.

12.
בשלב זה אין בפני
בית הדין די ראיות בדבר מעמדה של המבקשת, אשר שנוי במחלוקת בין הצדדים. יתרה מכך, מקובלת עלי טענת המשיבים לפיה שאלת מעמדה של המבקשת כמונופול, אם לאו, לא רלוונטית למחלוקות שבתיק, שכן המבקשת עצמה טוענת להקמת עסק מתחרה על ידי המשיבים, כך ששאלת מעמדה של המבקשת עשוי להשפיע גם על ההכרעה בתיק זה.

משכך, אין אני רואה לנכון למחוק את הסעיפים בהם קיימת התייחסות למבקשת כאל מונופול. הטענות בעניין זה יוכרעו על ידי בית הדין לאחר שיובאו גם ראיותיה של המבקשת.



מוצג 7 למוצגי המשיבים

13.
מוצג 7 לתצהיר מר שטיין הינו חוות דעת מומחה, פרופ' צבירן, שמונה על ידי בית המשפט בתיק 1035/06 (הרצליה) שהתנהל בין המבקשת לבין עובדת לשעבר שלה. המשיבים הפנו לחוות הדעת במסגרת סעיף 40 לתצהיר מר שטיין שעניינו הליכים שהתקיימו בין אותה עובדת לבין המבקשת, גם בטענה של הטרדה מינית.

משהוריתי על מחיקת סעיף 40 לתצהיר מר שטיין, הרי שיש להורות גם על הוצאת מוצג 7 לתיק המוצגים, אשר אינו רלוונטי לעילות התביעה בתיקים המתנהלים בפני
בית הדין, וממילא מהווה עדות שניתנה בתיק אחר בין המבקשת לבין עובדת לשעבר שלה, עדות שאף לא ניתן לקבלה בהליך בתיק זה מבלי שהעד ייחקר על עדותו.

סוף דבר

14.
הבקשה מתקבלת בחלקה.


בהתאם לכך, אני מורה על מחיקתם של סעיפים 39, 40, 41, 42 והמשפטים המבוקשים בסעיף 53 לתצהיר מר שטיין ועל מחיקת סעיף 7 לתצהיר הגב' גלר. כמו כן, אני מורה על הוצאתו של מוצג 7 למוצגי המשיבים.

יתר הסעיפים שמחיקתם התבקשה – יוותרו על כנם.

15.
המבקשת תגיש תצהירים מטעמה עד ליום 21.9.15.




16.
ב"כ הצדדים יזומנו לתזכורת קצרה ליום 20.7.15 בשעה15:00 על מנת לתאם שני דיוני הוכחות למועדים שלאחר הפגרה ועוד בשנה קלנדרית זו, נוכח ותקו של ההליך.

17.
בשים לב לתוצאה דלעיל – הוצאות הבקשה ישקלו במסגרת כלל הוצאות ההליך, בסיומו.


ניתנה היום,
11 יולי 2015,

בהעדר הצדדים.










סע בית דין אזורי לעבודה 46261-10/10 אפ.אמ.אר. מחשבים ותוכנה בע"מ נ' גיל יעקב שטיין, ירון סטולרו, שאול צפליק ואח' (פורסם ב-ֽ 11/07/2015)