פסקי דין על לילי צינצולקר | פסקי דין על בנק מזרחי טפחות | פסקי דין על אליהו חברה לביטוח | פסקי דין על כלל חברה לביטוח ואח' |

31455-03/14 א     12/07/2015




א 31455-03/14 לילי צינצולקר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, אליהו חברה לביטוח בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 31455-03-14 צינצולקר נ' בנק מזרחי טפחות בעמ ואח'
תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
שולמית ברסלב


תובעת

לילי צינצולקר
ת.ז. 024893174

ע"י ב"כ עוה"ד חוסאם סבית ואח'


נגד


נתבעים

1. בנק מזרחי טפחות בע"מ
ח.פ. 520000522

ע"י ב"כ עוה"ד שרון בן עמי ואח'
2. אליהו חברה לביטוח בע"מ
ח.פ. 520029851
3. כלל חברה לביטוח בע"מ ח.פ. 520024647
4. שילוח חברה לביטוח בע"מ

נתבעות 2 ו-4 - ע"י ב"כ עוה"ד צבי יעקובוביץ ואח'



פסק דין



1.
לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה.

2.
העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן:
2.1
עסקינן בתביעה למתן סעד הצהרתי לפיו הנתבעות מס' 2-4 חבות בסילוק יתרת חוב ההלוואה.
2.2
ביום 29/4/05, או בסמוך לכך, נטלו התובעת ובן זוגה מהנתבע מס' 1, בנק מזרחי טפחות בע"מ
(להלן: "הבנק") הלוואה לצורך רכישת דירה, ובמסגרתה רכשו מהנתבעות מס' 2-4 פוליסת ביטוח חיים מסוג "ריזיקו" להבטחת ההלוואה (לעיל ולהלן "ההלוואה" ו-"הפוליסה", בהתאמה).
2.3
בחודש ספטמבר 2005 חלתה התובעת בפיברומילגיה ועקב כך, פרשה בחודש אוקטובר 2005 פרישה מוקדמת מעבודתה ומני אז, היא נמצאת בפנסיה רפואית.
2.4
ביום 23/5/11 העמיד המוסד לביטוח לאומי (להלן "המל"ל") את נכותה הרפואית הצמיתה של התובעת בשיעור של 56% ואובדן כושר עבודה בשיעור של 100% (ראו: נספחים ב' ו-ג').

3.
לשיטת התובעת, משאיבדה את כושר עבודתה באופן מלא היא זכאית לפטור מתשלום החזרי ההלוואה מיום גיבוש הנכות הצמיתה (23/5/11) וכן לסילוק יתרת חוב ההלוואה.
מנגד, לטענת הנתבעות, יש לסלק התביעה על הסף מחמת העדר כיסוי ביטוחי באשר הפוליסה מכסה מקרה מוות בלבד ולא מקרה של אובדן כושר עבודה.

4.
חוזה ביטוח מהווה חוזה לכל דבר ועניין ועל כן, דרך כלל, פרשנותו תעשה על פי הכללים הרגילים החלים ביחס לפרשנות חוזים. בפרשנות חוזה כאמור ב-רעא 6565/11, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים נ'
emi muzik publishing ltd
(2014):
"... יש להתחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים ואחר "המטרות, היעדים, האינטרסים, והתכנית אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשים"... לצורך כך על הפרשן להידרש בראש ובראשונה ללשון החוזה, המהווה נקודת מוצא לכל פרשנות וכן עליו להידרש לנסיבות החיצוניות האופפות את החוזה ... על המקום המרכזי השמור ללשון החוזה בתהליך הפרשני עמד בית משפט זה לא אחת ...
עוד נקבע זה מכבר כי רק במקרה שאין כל אפשרות להתחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, רשאי בית המשפט לפנות לבחינת התכלית האובייקטיבית של החוזה, היינו "המטרות, האינטרסים, והתכליות שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים" ... גישה פרשנית זו נותרה על עומדה, כך נראה, גם לאחר שביום 26.1.2011 נכנס לתוקפו תיקון מספר 2 לחוק החוזים...".

(וראו גם: ע"א 643/14, מנהל העיזבון שבו נ' ג'ראיסי (2015); ע"א 4628/93, מ"י נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265); דנ"א 2045/05, ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מ"י, פ"ד סא(2); תיקון לסעיף 25(א) - חוק החוזים חלק כללי (תיקון מס' 2) התשע"א-2011; דנ"א 1797/12, ליסטר נ' פרידנברג (2012); ע"א 1062/09, בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ד"ר בינר (2012);
ה"פ (ת"א) 1840-09, הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' מרתון השקעות בע"מ (2012); ע"א 1194/09, נתיבי איילון בע"מ נ' עיריית חולון (2011);
ת"א (מרכז) 5944-08-07, ארגיל שירותי תובלה
בע"מ
נ' תעבורה אחזקות בע"מ (2010)).

בצד אלה, נקבעו בפסיקה מספר כללים משניים הנובעים ממאפייניו הייחודיים של חוזה ביטוח, כגון הכלל "לפיו מקום בו נוסח הפוליסה אינו בהיר וברור די צרכו, יש לפרשה כנגד מנסחה (בדרך-כלל המבטח), או הכלל לפיו בפירוש הפוליסה יש לשאוף לכיבוד ציפיותיו הסבירות של המבוטח. כלל אחר, המושמע לעיתים ביחס לפרשנות פוליסת ביטוח הוא, כי "במקרה של ספק יש להעדיף את הפירוש התומך בזכאותו של המבוטח" ועוד כללים והכל במטרה "לקרב את הממכר הביטוחי המופשט למוצר מוחשי עד כמה שניתן, וכן לגשר על הפערים המובנים שבין המבטח למבוטח הצרכני, אם לא מראש, בשעת כריתת החוזה, הרי לפחות בדיעבד, לעת ההכרעה בסכסוך" (ראו: ע"א 5775/02, נווה גן (א.כ) בניה פיתוח והשקעות בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(2), 307; ע"א 453/11, מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (2013); ע"א 779/89, שלו נ' סלע חברה לבטוח בע"מ, פ"ד מח(1) 221; ע"א (חיפה) 4464/07, דקלה חב' לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח ראובן עשור ז"ל (2008), על האסמכתאות הנזכרות בו).

5.

יישום כללים אלה בענייננו, מוביל למסקנה כי דין טענת התובע להידחות.


הפוליסה מכותרת בשם "פוליסת ביטוח חיים מסוג "ריזיקו" כגון הלוואה (עם הגבלת סכום ביטוחי)" ומורה כדלקמן [ההדגשות אינן במקור - ב.ש.]:
"2. חבות המבטחים
על פי הבקשה שמעבר לדף ובהסתמך על האמור בה, המבטחים מתחייבים, כל אחד לחוד לפי חלקו בביטוח, לשלם למוטב, לשם זיכוי חשבון ההלוואה, את "סכום הביטוח" במקרה מוות של המבוטח בתקופת הביטוח, בתנאי שתשולם הפרמיה בגינם ובכפוף לאמור בסעיף 3, בסעיף 10 ולכל שאר תנאי הפוליסה. ...".

הוראת סעיף 2 לפוליסה היא פשוטה, ברורה ומשתלבת עם כל סעיפי הפוליסה. כך למשל סעיף 3 לפוליסה, המגביל את אירועי הפטירה המצמיחים חבות:
"הגבלות לחבות המבטחים
המבטחים לא יהיו חייבים בתשלום סכום הביטוח במקרה כלשהו מהמקרים הבאים:
(א) אם המבוטח התאבד, כין אם היה שפוי בדעתו ובין אם לאו, תוך שנה מיום כניסת הפוליסה לתוקפה;
(ב) אם המוות נגרם כתוצאה מטיסת המבוטח במטוס פרטי בקו לא מורשה;..."
[ההדגשות אינן במקור - ב.ש.].

בהתאמה, סכום הביטוח, כהגדרתו בסעיף 1 לפוליסה, עומד על מלוא יתרת חוב ההלוואה שלא נפרעה בעת הפטירה:
"א. בכפוף לאמור בסעיף 1ב' להלן, "סכום הביטוח" לגבי כל מבוטח הוא סכום יתרת חוב ההלוואה, בהתאם לרישומי טפחות, שלא נפרעה ביום מותו של המבוטח, בין אם הגיע זמן פרעונה ובין אם לאו, ובלבד שסכומים הכלולים ביתרת חוב ההלוואה כאמור אשר מועד פרעונם חל יותר משנה לפני יום המוות לא יכללו ב"סכום הביטוח ..."
[ההדגשות אינן במקור - ב.ש.].

(וראו גם: סעיף 6 לפוליסה).

זאת ועוד. על מנת לקבל תגמולים מכוח הפוליסה יש להמציא תעודת פטירה (ראו: סעיף 5 לפוליסה):
"במות המבוטח יש להודיע למבטחים על מקרה המוות ולהמציא למבטחים: פוליסה זאת ותעודת פטירה רשמית של המבוטח, בציון סיבת הפטירה ..."
.

(וראו גם הגדרת "פוליסה קיימת").

6.

צא ולמד: הפוליסה מורה באופן מפורש, ברור וחד-משמעי כי היא חלה במקרה של מוות בלבד.
אין
בפוליסה התחייבות כלשהי לפצות את התובעת במקרה של אובדן כושר עבודה מלא או חלקי. כך גם הפוליסה מתייחסת לפירעון מלוא יתרת החוב לאחר מות המבוטח, להבדיל מתשלום מלא או חלקי נוכח אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.

משכך, אין בלשון הפוליסה כל אחיזה לפרשנות אותה מבקשת התובעת לאמץ, קרי: כי שני המצבים (מוות ואובדן כושר עבודה) "הינם בבחינת היינו הך" והתובעת אף אינה מצביעה על אחיזה אפשרית לפרשנות מעין זו בפוליסה.

7.

בחינת נסיבות כריתת הפוליסה ותכליתה תומכות אף הן במסקנה זו. המדובר בפוליסה שנרכשה בעת נטילת הלוואה לצורך רכישת דירה ותכליתה לפרוע את מלוא יתרת חוב ההלוואה שלא נפרעה בעת פטירת התובעת חו"ח ולא לכל מטרה אחרת.

כך גם בבקשה/הצהרה/הסכמה/ויתור של התובעת (ובן זוגה), המהווה חלק בלתי נפרד מהפוליסה וחתומה על ידה, נאמר, בין היתר, כי:
"7. אני מבין כי פטירתי ו/או פטירת "לווה" אחר עלולה לגרום לקשיים בהחזר ההלוואה אם "הלווה" הנפטר לא יהיה מבוטח על פי הפוליסה. למרות זאת, הנני מעוניין לקבל את ההלוואה גם אם שום "לווה" לא יהיה מבוטח על-פי הפוליסה ואני מקבל על עצמי את כל הסיכונים הכרוכים בכך"
[ההדגשות אינן במקור - ב.ש.].

התובעת מודה בחתימתה על הפוליסה וההצהרה הכלולה בה. אדם החותם על מסמך "מוחזק כמי שקרא אותו והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו" ועל בעל הדין, המבקש לסתור חזקה זו, מוטל נטל הוכחה כבד (ראו: ע"א 9538/06, סגל נ' בנק ירושלים לפיתוח ומשכנתאות בע"מ (2008), על האסמכתאות הנזכרות בו; ע"א 8533/06, גילמן נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ (2008); ע"א 2503/11, בועז נ' בנק אוצר החייל בע"מ (2011); ת.א. (נצרת) 859/09 שגב נ' ממ"י (2013)). התובעת אף לא ניסתה להרים נטל זה.

8.
במקרה דא הפוליסה ברורה ועל כן, לא חל הכלל בדבר פרשנות נגד המנסח. כך גם לא מצאתי מקום לספק בלשון הפוליסה והתובעת אף כשלה מלהצביע על כך.
זאת ועוד. לא הוכח לפניי כי קיים פער בין המוצר הביטוחי לו ציפתה התובעת לבין המוצר הקיים שיש וניתן לגשר עליו. להיפך, מצינו כי התובעת חתומה גם על הצהרה מפורשת כי עסקינן בפוליסת ביטוח חיים למקרה מוות כמופיע גם בשם הפוליסה.

התובעת אף לא מצאה לנכון ליתן תצהיר בתמיכה לתגובתה או אף לפרט בתגובתה נסיבות שאינן עולות בקנה אחד עם לשון הפוליסה או ציפיות/מצגים שהיו בעת כריתת הפוליסה והסותרים את לשונה המפורשת של הפוליסה.

צא ולמד: הפוליסה הכתובה בלשון פשוטה, רגילה וחד-משמעית וממוקדת בסילוק מלוא יתרת ההלוואה שלא נפרעה במקרה מצער של פטירת הלווה. הא ותו לא.

9.
אין בידי גם לקבל את טענת התובעת כי אם יומצאו לידה מסמכים נוספים היא תוכל להוכיח שיש לפרש את הפוליסה כחלה גם במקרה של אובדן כושר עבודה.

ראשית, טענה זו מעידה כי גם התובעת מודעת לכך שפוליסת הביטוח שלפניי, מכוחה הוגשה התביעה, מתייחסת בבירור רק למקרה פטירה. כידוע בחינת הבקשה, בשלב זה, היא על יסוד האמור בתביעה על צרופותיה ותו לא (ראו: ד"ר י. זוסמן, "סדרי הדין האזחרי" מהדורה שביעית, 1995, עמוד 383-4 ואילך; רע"א 3068/12, ש.א.מ מרכז הגז בע"מ נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ (2012)).

שנית, מן הראוי היה לפנות לנתבעות או מי מהן בטרם הגשת התביעה ולברר הדברים לאשורם.
כך או כך, גם בשלב זה אין לפניי כל מסמך התומך בטענה זו. במהלך הדיון הודיעו הנתבעות כי אין בידן מסמכים נוספים. מעבר לכך, אף הוספתי ונעתרתי לבקשת התובעת ליתן עמדתה באשר להמשך ההליכים לאחר מתן מענה על ידי הנתבעות (כעבור בדיקה נוספת), האם יש בידן מסמכים נוספים שנחתמו על ידי התובעת בקשר עם רכישת הפוליסה נשוא התביעה (ראו: עמוד 2 לפרוטוקול). התובעת לא צרפה כל מסמך להודעותיה מיום 10/4/15 ומיום 24/4/15 ואף לא טענה לקיום מסמכים נוספים.

שלישית, התובעת אף לא הצהירה כי אכן חתמה על מסמכים נוספים לרבות על הצעת ביטוח. יש בכך תימוכין כי, כשיטת הנתבעות, הפוליסה היא המסמך היחידי שנחתם ואין בה ו/או בנסיבות חתימתה עוגן לפרשנות הנטענת על ידי התובעת.

10.

לפיכך, אני קובעת כי הפוליסה אינה חלה במקרה של אובדן כושר עבודה אלא רק במקרה של מוות.

11.
אמנם, סילוק על הסף הינו סעד קיצוני ויש לעשות בו שימוש ביד קמוצה, בשים לב לזכות הגישה לערכאות, אך יש לזכור כי תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות"): "לא באו לעולם, אך לתפארת המליצה, אלא כמקור לסמכותו של ביהמ"ש, לסלק מדרכו הליכים שבהם ניכר וברור, כי גם אם יתבררו עד תום, עדיין לא יהיה בכך כדי להצדיק פסיקת הסעד המבוקש" (ראה למשל: ת.א. (באר שבע) 3197/09, אהרוני נ' מדינת ישראל (2011), על האסמכתאות המצויינות בו).

12.

יתירה מכך. במקרה דא, עסקינן אך ורק בפרשנות משפטית כאשר ניתן, ואף ראוי, לפסוק בסוגיה זו כבר בשלב זה. מסקנה זו תואמת את תכלית תקנה 101 לתקנות, כפי ששבה ועמדה על כך כבוד השופטת א. פורקציה ב-ע"א 455/06, חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ' עירית הרצליה (2009):
"... נועדה, כלשון בית המשפט, בע"א 316/56 קרמש נ' סול (פד"י י"א 1336) "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק, או אפילו טענה עובדתית קצרה, ניתן לסיים את המשפט בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת".
למוסד המחיקה על הסף של תובענה על פי תקנה 100 לתקנות סדר הדין ולזה של דחייה על הסף של תובענה מטרה אחת והיא - לסלק תביעה על הסף, אשר אפילו תתברר עד תומה, לא יהא בה בכדי להקנות לתובע את הסעד המבוקש...
... הרציונל הטמון באמצעי הדיוני של דחיית תביעה על הסף נועד להקנות בידי השופט שיקול דעת רחב לברר מראש, ומלכתחילה, את אותה סוגיה שהכרעה בה עשויה להביא ל"מכת מוות" לתביעה, אף בלא שנדרש דיון כללי ומסועף בכל השאלות שבמחלוקת בין בעלי הדין. סוגיה כזו עשויה להיות, בין ענין שבעובדה ובין ענין שבחוק. הטעם העומד מאחורי כלל זה הוא בראש וראשונה לקצר ולייעל את ההליך השיפוטי, ולמנוע הגשת תביעות סרק. הכרעה לגופה של שאלה העולה בתובענה, המביאה לדחייתה על הסף, להבדיל ממחיקתה, נועדה להגן הן על הנתבע מפני הטרדתו החוזרת ונישנית בתביעות שאינן בנות סיכוי להתקבל, והן לקדם את עניינה של מערכת השפיטה בדרך של חסימה מפני הגשת תביעות סרק חוזרות ונישנות, כדי שתתפנה לעסוק בעניינים שיש בהם ממש".


13.
סוף דבר
13.1
דין הבקשה להתקבל וכפועל יוצא אני מורה על מחיקת התביעה.
13.2
אני מעמידה את הוצאות ההליך על סך של 3,500 ₪ לנתבעת מס' 1 וסך של 3,500 ₪ לנתבעות מס' 2 ו-4 יחדיו.
יחד עם זאת, בנסיבות, מצאתי כי ההוצאות תשולמנה לנתבעות, אם וככל שהתובעת ו/או מי מטעמה יגישו כנגד הנתבעות או מי מהן תביעה בגין האירועים נשוא תביעה זו, וכתנאי לכך.

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום,
כ"ה תמוז תשע"ה, 12 יולי 2015, בהעדר הצדדים.
















א בית משפט שלום 31455-03/14 לילי צינצולקר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, אליהו חברה לביטוח בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 12/07/2015)