פסקי דין על דוד סלומון | פסקי דין על גלידור | פסקי דין על גלידות אריזונה (2008) | פסקי דין על יאיר רון ואח' |

2283-06/15 הפב     12/07/2015




הפב 2283-06/15 דוד סלומון נ' גלידור בע"מ, גלידות אריזונה (2008) בע"מ, יאיר רון ואח'








בית משפט השלום באשדוד



הפ"ב 2283-06-15 סלומון נ' גלידור בע"מ
ואח'





בפני

כב' סגן הנשיא, השופט גיל דניאל


מבקש

דוד סלומון


נגד


משיבים

1. גלידור בע"מ
2. גלידות אריזונה (2008) בע"מ
3. יאיר רון
4. טוביה טרוניה
5. דניאל רון




פסק דין


המבקש הגיש נגד הנתבעים תביעה כספית לבית משפט השלום, המבוססת על טענה להפרת הסכם שנחתם ביום 17.1.07 (להלן – ההסכם). עיקרו של ההסכם נוגע למכר מניות של המבקש בחברת גלידור בע"מ
(להלן – גלידור) למשיב יאיר רון. המשיבים טוביה טרוניה ודניאל רון חתמו כערבים להתחייבויות חברת גלידור ויאיר רון כלפי המבקש.

התביעה הכספית הוגשה גם נגד חברת גלידות אריזונה (2008) בע"מ
(להלן – גלידות אריזונה), בטענה לפיה חברה זו היא חליפתה של חברת גלידור ובאה בנעליה.

לאחר הגשת התביעה הגיש טוביה טרוניה לבית המשפט בקשה לעיכוב הליכים והעברת הדיון לבוררות. בבקשה זו הפנה לקיומו של סעיף בוררות בהסכם בין הצדדים. כך נטען, כי המבקש לא ניסה לפנות להליכי בוררות ולא פנה לטוביה טרוניה בבקשה להפנות את הסכסוך לבוררות. טוביה טרוניה הודיע כי הוא מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום בוררות ועל כן יש לעכב ההליך בבית המשפט ולהעביר את הסכסוך לבוררות, על פי ההסכם.

באשר למעמדו כערב להסכם האמור, הבהיר טוביה טרוניה כי הוא מצדו, כערב להסכם, יכול וצריך להיות גם הוא צד לבוררות זו. לפיכך, עמד על בקשתו להפנות את הצדדים לברר את המחלוקות בהליך בוררות.

המבקש טען, כי הוא היה מוכן לקיים את הליך הבוררות אך המשיבים הם שנמנעו מכך. יתר המשיבים לא הגיבו לבקשתו של טוביה טרוניה ועל כן עלה, כי אינם מתנגדים לבקשה להפנות הצדדים להליך הבוררות בהתאם להסכם ביניהם.

בית המשפט קבע בהחלטתו מיום 8.4.14 כי נוכח תניית הבוררות הקבועה בהסכם בין הצדדים, יש לעכב בירור התובענה והצדדים הופנו לדון בכלל המחלוקות ביניהם בהליך בוררות בפני
הבורר עליו הוסכם בהסכם.

בחלוף פרק זמן, פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בתביעה להצהיר כי הוא רשאי לחדש תביעתו בבית המשפט נגד המשיבים, שכן הליך הבוררות סוכל על ידי המשיבים וכן עתר לחיוב המשיבים בהוצאות הבוררות.

בית המשפט המחוזי העביר התביעה לבית משפט זה, ובכך רכש בית המשפט סמכות לדון בתובענה.

בחינת מהלך הדברים הרלבנטי לתביעה זו, הנוגעת לסיכול הליך הבוררות, מעלה את הפרטים הבאים:

לאחר תחילת הליך הבוררות הסתבר כי המשיב דניאל רון מצוי בהליכי פשיטת רגל. לפיכך, נוכח החלטה של בית המשפט בהליך פשיטת הרגל בדבר עיכוב ההליכים נגדו, לא היה צד להליך הבוררות וכך הדבר גם ביחס להליך בתיק זה.

לאחר שהתחילה הבוררות הודיעו המשיבים כי נוכח מצבם הכלכלי אין בכוונתם לשלם לבורר את שכרו, כפי שנדרש על ידיו. המבקש הודיע, כי הוא מוכן לשלם את חלקם של המשיבים עד להחלטה בבוררות ובמסגרת ההחלטה שתינתן ייקבע מי צריך לשלם את הוצאות הליך הבוררות. ואומנם, המבקש היה זה שהחל בתשלום שכרו של הבורר, ובמסגרת זו הועבר על ידי המבקש לבורר סכום נכבד הכולל גם את חלקם של המשיבים בשכרו של הבורר.

בהקשר זה יש לציין, כי על צדדים להליך בוררות מוטלת החובה לשלם לבורר את שכרו. הימנעות המשיבים מתשלום שכר הבורר נראית כניסיון להימנע מקיום הבוררות. במיוחד כך עולה, שעה שהמבקש הודיע כי הוא מוכן לשאת באותו שלב גם בחלקם של המשיבים בשכר הבורר ואילו המשיבים התנגדו לכך, בטענה כאילו יש בכך ליצור ניגוד עניינים. עמדה זו של המשיבים אשר מחד, הודיעו כי לא ישלמו לבורר את שכרו ומאידך, התנגדו לתשלום חלקם בשכר הבורר על ידי המבקש, מלמדת על התנהלות המשיבים בהליך הבוררות.

הבורר קבע, ובצדק כמובן, כי בשעה שהמשיבים אינם מוכנים להעביר את שכר הבורר, ניתן לקיים את הליך הבוררות תוך שהמבקש נושא, בשלב זה, גם בחלקם של המשיבים.

והנה, במהלך קיום הליכי הבוררות, העלה טוביה טרוניה טענה מפתיעה, לפיה אין לבורר סמכות לדון בעניינו וזאת חרף הטענות שהוא עצמו העלה בבקשתו לבית המשפט לעיכוב ההליכים בתביעה והפניית בירור המחלוקות להליך הבוררות.

טוביה טרוניה טען בפני
הבורר, כי הוא חתום כערב לחיובי חברת גלידור ויאיר רון על פי ההסכם, אך הוא אינו צד להסכם בו נקבע סעיף הבוררות.

בהחלטתו בעניין זה קבע הבורר, כי טוביה טרוניה, אשר חתום כערב להסכם הבוררות, אינו צד להסכם הבוררות ועל כן אינו כפוף לו. עם זאת, רשאי להשתתף בהליך הבוררות ככל שיחפוץ בכך. הבורר ציין בנימוקיו להחלטה, כי הליך בוררות הוא הליך רצוני ועצם העובדה כי טוביה טרוניה חתום כערב להסכם אינה אומרת כי הוא צד לתניית הבוררות הקבועה בהסכם.

בחינת התנהגותו של טובה טרוניה מעלה, כי מדובר במקרה מובהק של חוסר תום לב בהעלאת טענות דיוניות ובשימוש לרעה בהליכי משפט.

כמפורט לעיל, במסגרת התביעה שהוגשה לבית המשפט נגד המשיבים, הגיש טוביה טרוניה בקשה לעיכוב ההליכים בתביעה והפניית הצדדים להליך בוררות. לצורך ביסוס בקשתו לעכב ההליך בבית המשפט ולהעביר את הסכסוך לבוררות, טוביה טרוניה הודיע כי הוא מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות. באשר למעמדו כערב להסכם האמור, הבהיר טוביה טרוניה כי הוא מצדו, כערב להסכם, יכול וצריך להיות גם הוא צד לבוררות זו.

מכך עולה, כי טוביה טרוניה נטל על עצמו להיות צד בהליך הבוררות וראוי היה לחייבו להשתתף בהליך הבוררות כצד להליך. כך גם עולה, כי פנייתו לבית המשפט היא שהובילה מלכתחילה לקיום הליך הבוררות.

בפסיקת בתי המשפט פותחה דוקטרינת "ההשתק השיפוטי" אשר
מבוססת על עקרון תום הלב ועל פיה מנוע בעל דין לטעון טענות עובדתיות או משפטיות סותרות בהליכים משפטיים בהם הוא צד. תכלית ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן למנוע ניצולם לרעה של בתי המשפט.

לפיכך, היה בידי הבורר לדחות טענה זו של טוביה טרוניה ולחייבו להמשיך ולהשתתף בהליך הבוררות. אלא שכאמור, הבורר מצא לנכון לקבל את טענתו של טוביה טרוניה ואפשר לו להימנע מהשתתפות בהליך הבוררות.
טיעוניו של טוביה טרוניה כמפורט לעיל גרמו לכך שבית המשפט הפנה את הצדדים להליך הבוררות ומאוחר יותר סוכל ההליך בעת שהוא העלה טענה סותרת.

כלל ההשתק השיפוטי קובע, כי בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר (שבעניינו לא נוצר מעשה-בית-דין) ולטעון טענה הפוכה
. ודאי שכך הדבר במקרה זה, בו מדובר בטענה הפוכה בתכלית אשר הועלתה בהליכים המתקיימים בין אותם צדדים.

בשלב זה, נוכח הקביעה בדבר התנהגותו של טוביה טרוניה בהעלאת הטענה לפיה אינו מעונין להיות צד להליך הבוררות, יהיה עליו לשלם למבקש את חלקו של המבקש בשכר הבורר, וזאת החל מתחילת הליך הבוררות ועד לשלב אשר בו קבע הבורר כי לא יהיה צד עוד להליך הבוררות.

הליך הבוררות נמשך והצדדים העלו בפני
הבורר טענות שונות ביחס למעמדן של החברות גלידור וגלידות אריזונה וכן לגבי ייצוגן המשפטי.

בשלב מסוים הודיע התובע כי הוא אינו מוכן להמשיך ולשאת בשכרו של הבורר. במענה להודעה זו קבע הבורר, כי ללא הסדרת נושא תשלום שכר הטרחה, מעוכבים הליכי הבוררות. מאותו מועד ועד היום נפסקו הליכי הבוררות ולמעשה בכך הסתיים ההליך.

מובן, כי לא ניתן לחייב את המבקש להמשיך ולשאת גם בחלקם של המשיבים בשכרו של הבורר. כך יוצא, כי הליך הבוררות נפסק בשל אי תשלום שכר הבורר ובכך למעשה הסתיים הליך הבוררות.

משנקבע כי הליך הבוררות הסתיים, הרי שבשלב זה חלה על המשיבים החובה להעביר למבקש את חלקם בשכר הבורר, אשר שולם על ידיו.

בתגובתם לתובענה טענו המשיבים, כי המבקש לא פנה במועד הקבוע בחוק לתקיפת החלטות הבורר. טענה זו אינה רלבנטית לדיון בתובענה, שכן עתירתו של המבקש אינה לביטול החלטות הבורר אלא למתן סעד הצהרתי בדבר תוצאות סיום הליך הבוררות ואפשרות ניהולם של הליכים משפטיים בבית המשפט.

נוכח האמור, יש לקבל את התובענה ולקבוע כי הליך הבוררות הסתיים והתובע רשאי להגיש מחדש תביעתו הכספית נגד המשיבים מבלי שיהיה בידי המשיבים לחזור ולהעלות טענה לעיכוב הליכים והפניית המחלוקות להליכי בוררות.

כמפורט לעיל, על המשיבים חלה כעת החובה להעביר למבקש את חלקם בשכר הבורר, אשר שולם על ידיו ובנוסף, על טוביה טרוניה לשלם למבקש גם את חלקו של המבקש בשכר הבורר וזאת החל מתחילת הליך הבוררות ועד לשלב אשר בו קבע הבורר כי לא יהיה צד עוד להליך הבוררות.

כמו כן, המשיבים יישאו, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות המשפט של המבקש בהליך זה (כולל שכ"ט עו"ד של המבקש) בסך כולל של 5,900 ₪.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ה, 12 יולי 2015, בהעדר הצדדים.









הפב בית משפט שלום 2283-06/15 דוד סלומון נ' גלידור בע"מ, גלידות אריזונה (2008) בע"מ, יאיר רון ואח' (פורסם ב-ֽ 12/07/2015)