פסקי דין על צביה בן טוב | פסקי דין על אריאלה כהן | פסקי דין על רויטל לוי | פסקי דין על יוסף מכלוף | פסקי דין על מירב מכלוף | פסקי דין על גל שמלו |

43708-05/15 תאח     16/07/2015




תאח 43708-05/15 צביה בן טוב, אריאלה כהן, רויטל לוי נ' יוסף מכלוף, מירב מכלוף, גל שמלו








בית משפט השלום בפתח תקווה



תא"ח 43708-05-15 בן טוב ואח' נ' מכלוף ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
6

בפני

כבוד השופטת
שלהבת קמיר-וייס


ה
תובעות
:

1. צביה בן טוב

2. אריאלה כהן

3. רויטל לוי


נגד


הנתבעים:

1. יוסף מכלוף
2. מירב מכלוף
3. גל שמלו



החלטה

בפני
י תביעה לפינוי מושכר אשר הוגשה על ידי התובעות אשר רשומות כבעלות של 1/5 מהמקרקעין כל אחת.

מתוך טענות כתב ההגנה עלו טענות להעדר עילה והעדר יריבות, עליהן מצאתי לבקש את תגובת התובעות וניתנה לנתבעים זכות להשיב לתגובה אשר הוגשה מטעם התובעות.

מהעובדות הנטענות בכתב התביעה ומנספחיו עולה כי התובעות שהן אחיות ושני אחים נוספים, ירשו את הזכויות במקרקעין בחלקים שווים.

ביום 17.06.2014 נחתם הסכם מכר במסגרתו הוסכם כי התובעות והאח, דניאל שער, ימכרו את זכויותיהם במקרקעין לאח החמישי, חיים שער, ורעייתו מרגלית שער. חלק מהתמורה הועבר במעמד החתימה על ההסכם וחלק נוסף מהתמורה הועבר בהתאם לתנאי ההסכם, כך שמתוך 1.3 מיליון ₪ שולמו 570,000 ₪.

ביום 04.07.2014 הושכרה דירה במקרקעין על ידי חיים שער ורעייתו לנתבעים 1 ו- 2 לתקופה שבין 20.07.2014 לבין 31.07.2015. לנתבע 3 הושכרה על ידי חיים שער ורעייתו, יחידה אשר אינה מיועדת למגורים.

עסקת המכר לא הושלמה וזכויותיהן של התובעות במקרקעין לא הועברו על שם חיים שער ורעייתו.

העילה הנטענת בכתב התביעה לפינוי הנתבעים מהמושכר מובהרת למעשה בסעיפים 18-16 לכתב התביעה לפיהם אסור היה לחיים שער להשכיר לנתבעים את הדירה והיחידה במקרקעין ללא ידיעת והסכמת התובעות, ומכאן לפי כתב התביעה - הנתבעים מחזיקים במקרקעין שלא כדין ולתובעות הזכות לדרוש את פינוים.

הטענות העולות מכתב ההגנה להעדר עילה והעדר יריבות הן, כי לפי האמור בכתב התביעה הנתבעים התקשרו בחוזה שכירות עם חיים שער ורעייתו
כאשר חיים שער היה בעלים רשום של חלק מהמקרקעין, וחוזה המכר לרכישת המקרקעין מיתר הבעלים לא בוטל.

יצוין שכתב התביעה אינו מעלה כל טענת הפרה של הסכמי השכירות כנגד השוכרים, והטענות כולן מופנות כנגד חיים שער ורעייתו בגין הפרת הסכם המכר.

בתגובה טענו התובעות כי מעצם היותן בעלות זכות רשומה במקרקעין קמה היריבות בינן לבין הנתבעים שמחזיקים בפועל במקרקעין ונתונה להן הזכות לפי חוק המקרקעין לסילוק הנתבעים אשר מחזיקים במקרקעין שלא כדין.

עוד נטען כי טענות הנתבעים להחזקה כדין במקרקעין מכוח בעלותו של חיים שער בשיעור 20%, אינה מספיקה כי בעל 20% מהמקרקעין אינו יכול לכפות על שאר הבעלים מה לעשות במקרקעין.

בין לבין נתקבלה הודעת הנתבע 3 כי מר חיים שער הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לאכיפת הסכם המכר כנגד התובעות.

לאחר שקראתי את טענות הצדדים הן בכתבי הטענות והן בתגובותיהם, אני מוצאת להעיר כי יש טעם לפגם בהעלאת טענות כה רבות בכתב התביעה כנגד חיים ומרגלית שער ואי צירופם כבעלי דין.

פינוי מושכר מבוסס, כפי שנטען בכתב התביעה, על סעיף 16 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") בו נקבעה זכות הבעלים לדרוש את מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין.

לפיכך על מנת לבסס עילת תביעה על התובעות להראות בכתב התביעה בעלות וכן שהנתבעים מחזיקים במושכר שלא כדין.

מתוך התביעה עולה כי חיים שער, דניאל שער והתובעות הם בעלים במשותף של המקרקעין בהם הנכסים המושכרים.

השאלה היא האם כתב התביעה מגלה עילה בנוגע להחזקה שלא כדין על ידי הנתבעים.

התובעות העידו על עצמן, בסעיף 5 לכתב התביעה, שהן אינן מתגוררות בקרבת המקרקעין ולכן לא היו מודעות לתפיסת החזקה על ידי חיים שער. מכך עולה שהתובעות לא החזיקו בפועל במקרקעין.

הטענה להחזקה שלא כדין נשענת על טענה אחרת, שהשכרת המקרקעין לנתבעים הייתה אסורה לחיים שער הואיל והוא מחזיק בבעלותו רק 20% מהמקרקעין. יש לומר שהצד הנכון לברר מולו טענה זו הוא חיים שער ולא הנתבעים. אך בהיותו של חיים שער שותף עם התובעות במקרקעין מוסדרים דרכי השימוש, הניהול וחלוקת הפירות נקבעו בחוק המקרקעין:

סעיף 30(א) לחוק המקרקעין קובע:
"

בעלי רוב החלקים במקרקעין המשותפים רשאים לקבוע כל דבר הנוגע לניהול הרגיל של המקרקעין ולשימוש הרגיל בהם."
ולפי סעיף 30 (ג):
" דבר החורג מניהול או משימוש רגילים טעון הסכמת כל השותפים."
בסעיף 33 לחוק המקרקעין נקבע כי:
" שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש."
ובסעיף 35 לחוק המקרקעין נקבע כי:
" כל שותף זכאי לחלק מפירות המקרקעין המשותפים לפי חלקו במקרקעין."

לפי האמור בסעיפים לעיל, אין באמור בכתב התביעה כדי לבסס עילה כנגד הנתבעים שהינם מחזיקים שלא כדין במקרקעין, זאת כל עוד התובעות לא טענו כי ישנה הכרעה שיפוטית אשר קבעה שהשימוש אשר נעשה על ידי חיים שער כשותף במקרקעין, בנסיבות שתוארו מחייב את ביטול הסכמי השכירות – מחלוקת שהן בפן העובדתי והן בפן המשפטי חייבת להתברר בין התובעות לבין חיים שער.

לעניין זה מתאים סעיף 14 לחוק המקרקעין הקובע:
" בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר."

הואיל וכתב התביעה כפי שהוגש, לא יזכה את התובעות בסעד המבוקש על ידן כנגד הנתבעים אף בהנחה שיוכחו כל העובדות הנטענות בו, הנני מורה על מחיקת התובענה.

לפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים בדחיפות.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ה, 16 יולי 2015, בהעדר הצדדים.













תאח בית משפט שלום 43708-05/15 צביה בן טוב, אריאלה כהן, רויטל לוי נ' יוסף מכלוף, מירב מכלוף, גל שמלו (פורסם ב-ֽ 16/07/2015)