פסקי דין על שלום לוי | פסקי דין על גדעון קופלה | פסקי דין על גוליאן קופלה |

12590-05/14 א     14/07/2015




א 12590-05/14 שלום לוי נ' גדעון קופלה, גוליאן קופלה








1
בתי המשפט

בבית משפט השלום
בירושלים


ת"א 12590-05-14



בפני
: כב' השופט אלכסנדר רון


תאריך: כ"ז תמוז תשע"ה, 14 יולי 2015


בעניין
:
שלום לוי
, עו"ד

ע"י ב"כ עו"ד איבצן



המבקש/התובע/ הנתבע שכנגד





נ ג ד



1.גדעון קופלה
2.גוליאן קופלה
ע"י ב"כ עו"ד עבו


המשיבים/הנתבעים /התובעים שכנגד


החלטה

1.
החלטה בבקשה לדחיית התביעה על הסף בטענת התיישנות.

2.
מסגרת הדיון שנצרך להבהירה במעט לצורך החלטה זו.


א.

בתחילה הגיש המבקש תביעה לשכר טרחתו, וזאת בסדר דין מקוצר.

ב.
ביום 20.10.2014 ניתנה החלטת כבוד הרשם שקיבל את בקשת הרשות להתגונן והורה שתידון התובענה בסדר דין רגיל, וכי התצהירים ישמשו כתב הגנה.

ג.
ביום 24.11.2014, הוגשה על ידי המשיבים תביעה שכנגד, כשבמרכזה מקבץ טענות שניתן לתמצתן כטענות לרשלנות מקצועית. במאמר מוסגר אציין כבר בנקודה זו, שייתכן והיה מקום להיזקק לשאלה האם בנסיבות אלה רשאים היו המשיבים להגיש תביעה שכנגד, ובתוך כך אציין, שלא במקרה, נכלל בכותרת התביעה שכנגד סוג של הבהרה מפורטת, מדוע, לטעמם, נכון היה הדבר. מכל מקום, באשר עתיד אני להורות על הפרדת התביעות, ובאשר, מכל מקום, רשאים היו המשיבים להגיש את תביעתם בנפרד, אניח לכך.

ד.
שני הצדדים טענו, כל צד מנקודת מבטו, להתיישנות התביעה כלפיו, ואולם, המשיבים חזרו בהם מבקשתם בשל הערכתם, שעל פניה היתה נכונה, כי, מכל מקום, בוודאי בשלב מקדמי זה, צפויה הטענה להידחות. נוכח זאת, אניח לכך, תוך שאציין שהטענה תוסיף ותעמוד למשיבים להמשך ההליך.

ה.
על הפרק עתה הבקשה לדחיית התביעה על הסף בשל התיישנות, כטענת המבקש.

3.
טענת התיישנות – דיון.

א.
אין חולקין שליבת ההתקשרות בין המשיבים לבין המבקש לרבות הפעולות שנתבקש לבצע, התיישנה מזמן. מעל הצורך אך אזכיר מתוך התביעה שכנגד את סעיף 5 המתאר את ראשית הפרשה לטענת המשיבים, משנת 1991, שאר מהלכים סביב שנת 1993 (סעיפים 8 עד 12 לתביעה שכנגד), תביעה לפירוק שיתוף שהוגשה בשנת 2001 והתנהלויות בשנים הסמוכות לאחר מכן. מעבר לאמור נתונה חשיבות לאמור בסעיף 35 של התביעה שכנגד, לפיו: "יש להדגיש כי למעשה החל משנת 2005, ייצוג הנתבעים היה באמצעות עורך דין אריאל אזולאי, ולאחרי כן ע"י הח"מ והנתבע חדל מייצוגם". באשר הוגשה תביעה זו בשלהי 2014, הנה לנו הודאה מדברי התובעים שכנגד עצמם, שבכל הקשור להתקשרות, תהיינה טענותיהם אשר תהיינה, אלה התיישנו.

ב.
בנסיבות אלה, במוקד דברי המשיבים טענתם, שבמוקד נזקם בעקבות רשלנות המבקש - פרצלציה שבוצעה ללא ידיעתם, ושהתגלתה להם רק בחלוף שנים. כמעט המחזיק את השאר נמצא להביא את סעיף 21 לתביעה שכנגד, ולפיו: "יש להדגיש ולציין כי בכל זמן זה, התובעים כלל לא ידעו על הליך הפרצלציה, משמעותו ותוצאותיו הרות הגורל! והנתבע, אשר "יצג" אותם, לא טרח להסביר, לפרש ולעמוד על המשמעויות הרות הגורל של ההליכים במקרקעין".

ג.
בתגובתם, בפרט מסעיף 22, מבקשים המשיבים להתבסס על מושג "כוח התביעה הקונקרטי" שלדבריהם הגיע לידם רק לאחרונה – ראה לעניין זה, ע"א 945/11 שאנקול לשיווק (1973) בע"מ נ' סומך חייקין
kpmg
ואח'
(פורסם בנבו, 20.8.2014). וכוח זה הגיע לידם, לטענתם, לכל המוקדם בשנת 2008.

ד.
נסיבותיה של התביעה שכנגד, גבוליות שבגבוליות, ולכל היותר ראוי, כפי שטוען ב"כ המשיבים לתת את מירב התוקף לכלל לפיו על בית המשפט להיזהר בהחלטה בדבר דחייתה של תביעה על הסף ולעשות כן רק מקום שברור על פני הדברים שאין לתביעה כל תוחלת, וכשעל הפרק טענת התיישנות, כשברור לחלוטין כי, בכל מקרה, התיישנה התביעה. ייתכן, שבשים לב לטענת המשיבים שהעובדות הרלוונטיות נודעו להם במועד שטרם
התיישן, ראוי להימנע עתה מדחיית התביעה על הסף, אך זאת, תוך שיודגש שתוסיף טענה זו ותעמוד למבקש, מתוקף היותו הנתבע שכנגד, גם במעלה הדרך.

ה.
והערה לצדדים בשולי האמור, ביחס לתביעת המבקש לשכר טרחתו ולטענות ההגנה: שימת לב בהליך שעל הפרק לאבחנה הנדרשת בין טענות עורך דין לשכר המגיע לו תמורת ייצוג בעל דין בהליך נתון, לבין שכרו ככונס נכסים, נושא שמוכרע על ידי בית המשפט שמכוחו פועל הכונס. לאבחנה זו חשיבות במעלה הדרך.

4.
ואולם, גם אם לא תידחה עתה התביעה שכנגד, ראוי בנסיבותיו של הליך זה לעשות שימוש בתקנה 53(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי ולהורות על הפרדה מוחלטת של הדיון בה, ביחס לתביעה הראשונית.

א.
ראשית, אציין את סמכות בית המשפט לעשות כן על פי התקנה הנ"ל, מקום שנכון הדבר, ועל פני הדברים בפני
בית המשפט עילות נפרדות: תביעה חוזית לשכר טרחה על בסיס טענות בדבר מסגרת חוזית מחייבת, ומנגד, טענות לרשלנות מקצועית.

ב.
חשוב מכך שבעתיים, שלבית המשפט בלט מאוד שבבקשת הרשות להגן ובתצהיר התומך בבקשה, למעט התבטאות כללית ביותר ובלתי מפורטת, כמעט ואין לטענות המשיבים במישור הרשלנות המקצועית כל ביטוי, ללמדך שגם מבחינתם המדובר במידה רבה בעילות נפרדות. בנסיבות אלה אף סבור ב"כ המבקש, שעילת הרשלנות לא היתה באה לעולם כלל, אלמלא התביעה לשכר טרחה. בקשת הרשות להתגונן ממוקדת בהיבטים שונים ביחס למישור החוזי. בכלל זה נטען להגנה בשל התיישנות, קיומם של שני הסכמי שכר טרחה, טענה בדבר השתק שיפוטי וכיוצא בזה. ואשר לטענת הרשלנות, זו, לשיטת המשיבים עצמם, נועדה מלכתחילה לתביעה שכנגד, אם תינתן להם רשות להגן [ראה במפורש בסעיף 43 לבקשת הרשות ובמקביל, בסעיף 33 לתצהיר ההתנגדות]. ואם בכל זאת נזכרת טענת הרשלנות בשולי הבקשה, היא כללית ביותר ובלתי מפורטת, בניגוד חד להוראות פסיקת בתי המשפט המחייבות בעלי דין לפרט את הגנתם, בודאי כשעל הפרק כעין טענות קיזוז –

מול תביעה בסדר דין מקוצר ניתן להעלות טענת קיזוז, אולם במה דברים אמורים: טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה, כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביע1ת קיזוז, המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן
[ע"א 579/85 משה אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765, 768-767].

לטענות בדבר נזק בשל אותה פרצלציה שנתגלתה למשיבים בחלוף שנים רבות, אין בתצהיר ההתנגדות כל זכר, ונוכח זאת אף סבר בנסיבות אלה ב"כ המבקש לטעון שצצו טענות המשיבים בכיוון זה, רק כתגובה לתביעה שהוגשה כנגדם.

ג.
התביעה שכנגד אף הוגשה כשש שנים לאחר המועד בו גם לדברי המשיבים למדו הם על נזקיהם בעקבות מעשיו ומחדליו של המבקש, והדבר מחזק עוד יותר טענת ההתיישנות בה נקט המבקש.

ולכל האמור לעיל – משקל מצטבר המחייב את בית המשפט, בפרט אם נכון בית המשפט, בגבול שורת הדין לכך, שאם בכל זאת לא תידחה תביעת המשיבים על הסף, לפחות, שלא תכביד על המבקש בניהול תביעתו כלפי המשיבים: תתבררנה הטענות ההדדיות, שהן ממילא שונות באפיין, בנפרד. גם אם נוכח הזהירות הנדרשת לא תידחה התביעה שכנגד, ראוי לוודא שלא תעכב את בירור התביעה הראשונית, וראוי להבטיח שמצב בו נוקט בעל דין בתביעה שכנגד שנים רבות לאחר שנסתיימו האירועים הרלוונטיים וכשש שנים, לאחר, שלגרסתו הוא, נודעו לו העובדות הרלוונטיות, לא ישתק הוא תביעה שטיבה שונה (חוזית, שכר טרחה – לעומת תביעה נזיקית). מובהר שבנסיבות העניין אף עתיד בית המשפט להקפיד גדרי חזית המחלוקת בכל אחד מההליכים: מכיוון המשיבים, בתביעה הראשונית – על כנן, כל טענותיהם במישור החוזי, כמפורט בתצהיר שהפך לכתב הגנה; ובתביעת הנגד – כל טענותיהם לרשלנות המבקש, (... שאותן, כאמור, כלל לא פירטו בתצהיר ההגנה). ואשר לטענת ההתיישנות שבפי המבקש – זו תוסיף ותעמוד לו להמשך, בכפוף לבירור הראייתי, ובפרט בהתמקד בשאלה מתי נודעו למשיבים העובדות המהוות בסיס לעילת הרשלנות בה נקטו.

5.
תביעת הרשלנות תוסיף ותתנהל בפני
, אך ייפתח עבורה תיק נפרד (מספר אחר), ובהינתן ששולמה אגרה כדין עבור התביעה שכנגד, ניתן בזה, כמובן, פטור מאגרה לתביעה נפרדת זו.


ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ה, 14 יולי 2015, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 12590-05/14 שלום לוי נ' גדעון קופלה, גוליאן קופלה (פורסם ב-ֽ 14/07/2015)