פסקי דין על ש. שלמה רכב בע"מ | פסקי דין על יעקב בן דור | פסקי דין על איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח |

42799-03/14 תאמ     22/07/2015




תאמ 42799-03/14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' יעקב בן דור, איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום ברמלה



תא"מ 42799-03-14 ש. שלמה רכב בע"מ
נ' בן דור ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
פרנקל (שיפמן) ליאורה


תובעים

ש. שלמה רכב בע"מ


נגד


נתבעים

1.יעקב בן דור

2.איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


1.
בפני
תביעה כספית בגין תאונת דרכים.
הצדדים הסמיכוני ליתן

פסק דין
במסגרת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984.
2.
עם זאת מצאתי כי יהיה נכון במקרה הנדון להרחיב מעט ולהתייחס בקצרה לגרסאות הצדדים.
3.
לטענת התובעת כפי שעלתה מכתב התביעה בעת שרכבה נסע בכביש 5, הרכב הפוגע סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברכבה וכתוצאה מכך נגרם לרכב נזק.
4.
התובעת צרפה לכתב התביעה, בין השאר, חוות דעת שמאי, ממנה נלמד כי מוקד הנזק בחזית צד ימין, נזק שתיקונו נאמד בעלות של 2,157.3 ₪. כמו כן השמאי אמד ירידת ערך לרכב בשיעור של 1.6% ובסך של 1,474.83 ₪. סה"כ אמד השמאי את נזקי התובעת בסך של 3,632.13 ₪.
5.
במהלך הדיון מסרה עדות מטעם התובעת הנהגת אשר נהגה ברכבה, הגב' לבנה ניר אשר מסרה כי היא מורה להסטוריה ואזרחות, עובדת בארגון המורים ובשנים האחרונות אחראית על סניף שפלה.
6.
גב' ניר מסרה כי נסעה בנתיב השמאלי הקרוב לנתיב גדר ההפרדה בכביש 5, לכיוון אלפי מנשה, במהלך הנסיעה נשמעו צפירות של רכב אשר נסע מאחורי רכבה, צפירות חסרות סבלנות. הכביש היה פקוק ולא היה מרחב תמרון. לפתע רכב אשר נסע מאחוריה עקף את רכבה מצד ימין, תוך כדי פגיעה חזקה ברכבה, הרכב בו נהגה היטלטל.
7.
הנהגת מסרה כי ברכבה נסעו בנה, בתה וחבר של בתה. הם סימנו לנהגת ברכב הפוגע לעצור בצד על מנת להחליף פרטים. בנה ובתה צילמו את הרכב. הנהגת לא עצרה והמשיכה בנסיעה.
הם ניסו לעקוף את הרכב הפוגע מהצד השני ולסמן לנהגת לעצור ובלשון העדה "שאולי לא ראתה, מה שלא סביר, ואז גם לא הפנתה לעברנו את הראש, סירבה לעצור והמשיכה" (עמ' 2 שורה 25).
8.
הגב' ניר מסרה כי בשלב הנ"ל היא צלצלה למשטרה והודיעה למוקדנית אודות הארוע, כמו כן מסרה את מספר הרכב שפגע בהם ומסרה שנהגת הרכב מסרבת לעצור.
9.
בהמשך בסמוך לכפר הירוק, הרכב הפוגע נסע ימינה ונעלם מעיניהם.
10.
העדה מסרה כי הם היו בדרכם ללוויה ולכן לא ניהלו מרדף אחר הרכב הפוגע.
11.
מסרה כי את פרטי הרכב הפוגע היא קיבלה ממשטרת ישראל והעבירה הפרטים לגורמים הרלוונטיים.
12.
עת הוצגה בפני
ה גרסת הנהגת ברכב הנתבעים לפיה היא לא חשה שארעה תאונה, השיבה "אני אומרת שזה לא נכון, חד וחלק, הפגיעה היתה מאוד משמעותית. לא יתכן שהיא לא הרגישה בכך. אפילו אנחנו חשנו שזה היה מכוון בכעס על זה שהיא צפרה. החיתוך שמאלה שהיא חתכה אותנו היה מכוון כי היא כל הזמן צפרה לנו בכעס וחוסר סבלנות ועם כל הרצון הטוב לא היה איפה לזוז" . (עמ' 3 שורות 21-24).
13.
טענה כי הפגיעה היתה חזקה והם חשו תזוזה ברכב, טענה כי הנהגת התעלמה מצפירותיהם.
14.
לא ידעה להשיב איזה חלק ברכב הנתבעים פגע ברכבם, למעט העובדה שציינה כי הנהגת ברכב הנתבעת פגעה ברכבם עם החלק השמאלי של רכבה.
15.
ציינה כי הגם שהרכב בו נהגה נבדק כחודשיים לאחר הארוע, היא דווחה בזמן אמת לגורמים הרלוונטיים.
16.
עוד מסרה כי לאחר הפגיעה היא עצרה את הרכב ובכך הקטינה את הנזק. (עמ' 6).
17.
במהלך הדיון מסרה עדות מטעם התובעת הגב' תמר ניר, העדה היא בתה של הנהגת ברכב התובעת ונסעה ברכב במועד הארוע.
18.
מסרה כי בשלב מסוים במהלך נסיעה איטית בכביש פקוק, רכב שנסע מאחוריהם החל לצפור ארוכות, לא היה בידם לסטות ולעבור נתיב, והם נסעו לאיטם בפקק התנועה. לפתע הצפירות פסקו ובלשונה "מישהי הגיעה מכיוון ימין ועקפה אותנו ופגעה בנו, היה רעש, היה חבטה, הזדעזענו וציפינו שתעצור בצד ונחליף פרטים". (עמ' 6 שורות 22-23).
19.
מסרה כי הפגיעה היתה מצד ימין בחלק הקדמי של רכבם, בהמשך הנהגת הפוגעת התמקמה בנתיב השמאלי, לצד גדר ההפרדה, עובר לתאונה הם נסעו בנתיב השמאלי. הנהגת שנסעה מאחוריהם סטתה לנתיב מימינם, ביצעה עקיפה וחזרה לנתיב השמאלי.
20.
מסרה כי הם ציפו שהנהגת תעצור על מנת להחליף פרטים, ולא כך.
21.
בהמשך אמה נסעה במקביל לרכב הפוגע, סטתה לנתיב הימני, צפרה, הם סימנו לנהגת בידיהם, צעקו, אולם הנהגת התעלמה מהם. (עמ' 7).
22.
הוצגה בפני
העדה גרסת הנהגת ברכב הנתבעים, לפיה היא טענה שהיא לא היתה מעורבת בתאונה. העדה השיבה כי בודאות רכב הנתבעים והנהגת שנהגה בו היו מעורבים בתאונה ובלתי אפשרי שהיא ואמה והנוסעים ברכב התובעת טעו בזהות הרכב הפוגע.
23.
עוד מסרה כי המכה היתה חזקה, הם חשו טלטלה ברכב, המכונית רעדה.

24.
לטענת הנתבעים בכתב הגנתם רכבם לא היה מעורב בתאונה בכלל ובפרט בתאונה נשוא כתב התביעה.
25.
במהלך הדיון מסרה עדות מטעם הנתבעים הגב' מיכל בן דוד, בתו של הנתבע מספר 1, ומי שנהגה ברכב.
26.
הגב' בן דוד מסרה כי היא נוהגת ברכב, הרכב הוא של אביה, מסרה כי אינה זוכרת שהיתה מעורבת בארוע הנטען ע"י עדות התביעה.
27.
מסרה כי היא רופאה ואם היתה פוגעת ברכב היא היתה עוצרת לבדוק אם מישהו נפגע.
28.
טענה כי הארוע לא ארע. היא נוהגת מעל ל- 30 שנה ומעולם לא היתה מעורבת בארוע כנטען.
29.
לשאלתי אם אפשרי שהיא האזינה למוזיקה או שוחחה בטלפון ולא היתה ערה לכך שהיא ביצעה עקיפה ופגעה במהלך העקיפה בתום לב ברכב אחר, השיבה ובלשונה "תראי, ב- 53 שנותיי ובמקצוע שאני עוסקת בו למדתי שהכל אפשרי, אני לא יכולה להגיד שזה לא אפשרי.... אבל הפעם הראשונה שבכלל שמעתי על הארוע הזה זה לפני שבועיים כאשר התקשרו אלי ואמרו לי את צריכה להגיע לבית המשפט. לא פנו אלי מהמשטרה, הם לא פנו אלי, הכוונה מי שטוענות שפגעתי בהן. התמונות שהראו לי היום זו הפעם הראשונה שאני רואה אותן". (עמ' 10 שורות 12, 13).
30.
העדה השיבה שהיא מזהה עצמה בתצלומים. טענה כי היא נראית נינוחה. טענה כי אם היה ממש בטענה כלפיה היא לא היתה יושבת נינוחה כל כך.
31.
לדבריה ביום הארוע הנטען לא היה נזק ברכבה.
32.
טענה שתמוה מדוע לא פנו אליה בעבר, כשנתיים עובר למועד מתן עדותה. טענה שבעבר פנו אליה מחברת הביטוח, נאמר לה שנטען כלפיה שארע ארוע כמתואר והשיבה שארוע כזה לא ארע. טענה כי מהמועד הנ"ל, ועד למועד בו זומנה למתן עדות בבית המשפט, לא שמעה מאומה, לא מהנהגת ברכב התובעת ולא מהמשטרה.
33.
העדה הבהירה כי הגם שאמרה שאיננה יכולה לשלול שארע ארוע כאמור, היא איננה זוכרת ארוע כאמור, ולא ידעה שהיתה מעורבת בדבר כזה.
34.
אישרה שהיא נסעה במקום בו ארע הארוע. אישרה כי הרכב הנצפה בתצלומים הוא רכבה. אישרה כי היא הנהגת שנהגה ברכב שצולם. עם זאת דבקה בגרסתה לפיה היא לא היתה מעורבת בתאונה.
35.
באשר לפגיעות שנצפו על רכבה, טענה כי עסקינן בפגיעות שהיו ברכב הואיל ועסקינן ברכב ישן.

ממצאים ומסקנות:
1.
שקלתי את גרסת הנהגות המעורבות בתאונה, את גרסת העדה מטעם התובעת, את דברי ב"כ הצדדים בסיכומיהם. עיינתי בחוו"ד שמאי ובראיות הנוספות שהציגו הצדדים.
2.
כל אחת מן העדות מסרה עדות כנה ומסרה את גרסתה.
3.
בגרסת העדה מטעם התובעת תמכה גם בתה אשר מסרה גרסה זהה אודות התאונה.
4.
הרכב בו נהגה העדה מטעם הנתבעים צולם ע"י בתה של הנהגת ברכב התובעת.
5.
לא התרשמתי כי העדות מטעם התובעת העלילו עלילת שווא על הנהגת ברכב הנתבעים, מחד גיסא, ומאידך גיסא מצאתי שאפשרי שהתרחשה תאונה מבלי שהנהגת ברכב הנתבעים היתה ערה לה, בנסיבות בהן הנהגת ברכב הנתבעים סטתה מנתיבה ועקפה את רכב התובעת ובעת ששבה לנתיב פגעה ברכב התובעת.
6.
אפשרי שבתום לב לא היתה ערה הנהגת ברכב הנתבעים לכך שהיתה מעורבת בתאונה ומשכך לא עצרה את הרכב.
7.
אפשרי שרכב
התובעת לא היטלטל כפי הנטען על ידי העדות. הנזק הנצפה ברכב התובעת, לכאורה, אינו נזק שנגרם כתוצאה ממגע בין כלי רכב, שבעקבותיו רכב מיטלטל.
עם זאת, אני סבורה שהעדות מסרו בעדותן את תחושתן בעקבות הארוע, ומשכך מסרו שהרכב היטלטל.
8.
לאחר ששמעתי את דברי העדות ועיינתי בראיות, מצאתי כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה על פי חוק והוכיחה את תביעתה באמצעות גרסת שתי העדות מטעמה אשר מסרו גרסה זהה, כנגד גרסת העדה מטעם הנתבעים.
9.
באשר לגובה הנזק:
א.
על פי דוח השמאי נגרם לרכב התובעת נזק כולל לרבות ירידת ערך בסך של 3,632 ₪.
ב.
התובעת שילמה לשמאי מטעמה בגין חוות דעתו סך של 516.95 ₪ ללא מע"מ.
ג.
התובעת לא הגישה ראיות בגין השבתת הרכב ומשכך מצאתי שלא לפסוק לתובעת הוצאות בגין ראש נזק שעניינו השבתת הרכב.
ד.
לאור האמור אני קובעת כי לתובעת נגרם נזק מוכח בסך של 4,148.95 ₪.
ה.
התובעת שילמה בגין אגרת בית משפט סך של 379 ₪.
10.
לאור האמור אני מחייבת את הנתבעים, שניהם ביחד וכל אחד לחוד, לשלם לתובעת בגין נזקיה סך של 4,527.95 ₪, צמוד ליום 30.8.13 (יום תיקון הרכב) וכן סך של 1,250 ₪ שכ"ט עו"ד.
11.
הסכום הכולל ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו פסק הדין יומצא לנתבעים.
לא ישולם במועד כאמור, ישא ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
ו' אב תשע"ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 42799-03/14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' יעקב בן דור, איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/07/2015)