פסקי דין על דייב בלומברג (1992) | פסקי דין על אורן ג.ח. נכסים | פסקי דין על סנפיר ארז ואח' | פסקי דין על משכיות בע"מ

39497-05/13 תאק     23/07/2015




תאק 39497-05/13 דייב בלומברג (1992) בע"מ, אורן ג.ח. נכסים בע"מ, סנפיר ארז ואח' נ' משכיות בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 39497-05-13 דייב בלומברג (1992) בע"מ
ואח'
נ' משכיות בע"מ




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופט
אהוד שוורץ


תובעים
/משיבים

1
.
דייב בלומברג (1992) בע"מ

2
.
אורן ג.ח. נכסים בע"מ

3
.
סנפיר ארז

4
.
חגי אורן


נגד


נתבע
ת /מבקשת

משכיות בע"מ



החלטה

בקשה של הנתבעת להתיר הגשת כתב הגנה שכנגד, כך שהתביעה שהוגשה בבית משפט המחוזי
תיק

55580-03-14 תתברר בפני
מותב זה. נטען כי בית המשפט המחוזי קיבל בקשה לעיכוב הליכים, בתביעה שלפניו, וקבע כי מדובר בשתי תביעות זהות, המהוות תמונת ראי זו של זו (למעט ראש נזק אחד), ובנסיבות אלה, ובמסגרת השיקולים שפורטו, משכך מחייבים כי מערכת היחסים בין הצדדים תידון במסגרת שיפוטית אחת, וכי אין כל הצדקה הן מבחינת הצדדים והן מבחינת המערכת השיפוטית – כי העניין ידון בשתי ערכאות. עוד הוסיף כב' בית המשפט המחוזי בקביעתו, כי דרך המלך הייתה כי התובעת שם, תגיש תביעה שכנגד במסגרת התביעה הראשונה, כאן.
נטען כי לנתבעת כאן, ניתנה הרשות להתגונן והוגשה מטעמה בקשה לאפשר לה להגיש כתב הגנה לצורך הגשת כתב תביעה שכנגד, ועל מנת שיתאפשר לה למצות את מלוא זכויותיה בדרך של הגשת כתב הגנה עצמאי אליו תוכל לצרף כתב תביעה שכנגד. נטען כי בירור התביעות בנפרד, משמעו כי פסק הדין כאן, לא יביא לסיום הסכסוך בין הצדדים, וההתדיינות ביניהם תימשך בביהמ"ש המחוזי, תוך בזבוז זמן שיפוטי והוצאות, מאידך בירור שתי התובענות יחד, יביא לחיסכון וייעל ויזרז את בירור המחלוקות כולן בין הצדדים.

התובעים בתגובתם טוענים כי יש לדחות את הבקשה על הסף, הואיל והתביעה האחרת עודנה תלויה ועומדת בפני
בית המשפט המחוזי וכל עוד לא תימחק או תופסק, ברי שכל הדיון בבקשה כאן הינו תיאורטי בלבד. יתרה מזו, ולגופו של עניין, קבלת הבקשה תביא בהכרח לסרבול ועיכוב בבירור התובענות, תוך בזבוז משאבים ניכר מטעם הצדדים אגב השגת יתרון דיוני בלתי הוגן בידי הנתבעת. נטען כי בחינת מהלכיה של הנתבעת בניהול תביעתה, מעלה כי ב- 3/14 הנתבעת ויתרה במפורש על בקשתה למתן היתר להגשת כתב תביעה שכנגד, הואיל ולא קבלה את מבוקשה, וחלף זאת בחרה להגיש את התובענה במחוזי, ורק כאשר ב- 10/14 ההליכים באותה תביעה במחוזי עוכבו, עד לאחר מתן פס"ד בתיק כאן, בחרה לחזור לתביעה הנגדית כאן. קבלת הבקשה יוביל בהכרח להחזרת התיק לתחילתו, כאשר לאחר הגשת התביעה שכנגד יידרשו להגיש כתב הגנה שכנגד מטעמם ולאחר מכן כתב תשובה שכנגד ובהמשך יידרשו להליכים מקדמיים נוספים.
עוד נטען כי עצם הגשת הבקשה מלמד על חוסר תום ליבה של הנתבעת המבקשת לדחות את מועד תשלום חובה לתובעים, בבחינת דחיית הקץ. עוד
טוענים כי בירור התובענה כאן, עשוי להביא לסיום בירור כלל המחלוקות שבין הצדדים ולרבות התביעה שעוכבה, שכן ככל שיקבע כי התובעים לא הפרו את הסכם התיווך, ו/או לא יוכח קשר בין הפרת ההסכם, לכאורה, לבין הנזקים הנטענים ע"י הנתבעת, אזי ממילא יתייתר הדיון בתובענה השניה, מחמת השתק פלוגתא ומעשה בית דין. וממילא כל קביעה כאן תשמש מעשה בית דין, ומשכך אין חשש לדיון כפול.
בתשובתה מבהירה הנתבעת כי ככל שתתקבל בקשתה להגשת תביעה נגדית כאן, תבקש מיוזמתה מחיקת ההליך במחוזי, וכן לשיטתה אין בהגשה כאן לפתוח מחדש עניינים מקדמיים שכן באו למיצוי בתביעה וההגנה המקוריים, וממתינים להחלטה נפרדת.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה אני מחליט לקבל את הבקשה לגופה, יחד עם זאת ללא קשר לתוצאה, קבלת הבקשה, תחוייב הנתבעת/המבקשת בהוצאות הבקשה, ובסך של 7,500 ₪.

בהחלטתו מיום 12/10/14 לעניין עיכוב הליכים בתביעה שהגישה המבקשת בפני
ו, קבע כבוד בית המשפט המחוזי בסעיף 10 להחלטתו:

"בעניין זה יש לציין עוד כי, למעשה, דרך המלך בעניין זה הייתה כי התובעת תגיש תביעה שכנגד במסגרת התביעה הראשונה, כאשר ידועה בהקשר זה הוראתו של סעיף 51(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לפיה סמכותו של בית-משפט השלום משתרעת גם על "תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה". ואמנם, במסגרת התביעה הראשונה ביקשה התובעת תחילה מבית-המשפט להתיר לה להגיש כתב-הגנה לצורך הגשת תביעה-שכנגד (נספח 5 לתגובת התובעת לבקשה לעיכוב הליכים). אלא שלאחר מכן חזרה בה התובעת מבקשתה זו, וזאת, כאמור, ללא הסבר מספק. (במאמר מוסגר יצוין, כי הסברה של התובעת היה כי בית-משפט השלום עיכב את הגשת התביעה שכנגד עד לסיום הליך גישור בין הצדדים, ולכן טענה התובעת כי חששה שאם תתעכב בהגשת תביעתה, ייטענו כלפיה טענות שיהוי. אלא שהתובעת לא הבהירה מה עלה בגורלו של הליך הגישור והאם המניעה שניצבה בפני
ה בהגשת התביעה-שכנגד הוסרה. על כל פנים, מובן שאם העיכוב בהגשת התביעה-שכנגד נוצר בהוראת בית-המשפט, חששה של התובעת מפני טענות שיהוי אינו נראה כחשש מבוסס, ובכל מקרה התובעת יכולה הייתה לשוב ולפנות לבית-משפט השלום בבקשה מתאימה)"

דומה שהקביעה ברורה ורלוונטית ביותר לענייננו, ועמדתי בעניין זה כעמדתו של כב' בית המשפט המחוזי. אכן מדובר בתיק שבפני
בטענות הגנה על דרך קיזוז וטענות להפרת התחייבויות לפי הסכם, שתמונת המראה שלהן, היא התביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי. בהליך שבפני
מדובר בטענות הגנה כנגד חיוב נטען, ובהליך במחוזי מדובר בדרישה לתשלום כסף ובשל אותן טענות ואותה מסכת עובדתית. ברי שהיעילות הדיונית, מבחינת כל הנוגעים בדבר, הצדדים עצמם, ובית המשפט, מחייבת בירור הטענות במסגרת אותו הליך ככל הניתן. איני רואה צורך להכריע בהנמקת המבקשת לזיגזוג, הנטען שחל בעמדתה בעניין זה, כאשר בראשונה ביקשה להגיש את התביעה כאן, ואולם מאוחר יותר בחרה להגישה כהליך נפרד בבית המשפט המחוזי. יתכן והיה ממש ברצון המבקשת ליצור מאזן הולם, עובר לגישור עליו הומלץ בהחלטה בבר"ל, אולם באותה החלטה ממילא צוין, שבגישור יש לבחון את כל הטענות, ודומה שהילוכה של המבקשת/נתבעת בעניין, לפחות בהיבט התוצאה, ועל פי החלטת כב' בית המשפט המחוזי, גרם לפתיחת הליך מיותר, ופתח לטענות, שיש בהן לא מעט מן הצדק, מטעם המשיבים/התובעים בעניין, ובנוגע לשינוי עמדה, כתלות בהחלטה זו או אחרת, ובאופן שמשהה את בירור תביעתם המקורית בתיק.

בסופו של יום, דעתי שבהיבט המהותי, יש לדון בתביעה המקורית ובתביעת המבקשת ביחד. בהיבט הדיוני, היה מקום למצות הגשת תביעה נגדית בתיק שבפני
, בטרם הגשת הליך נפרד במחוזי. ניתן לסווג את הילוכה המוטעה, במבחן התוצאה, של המבקשת, כפגם דיוני, עליו ניתן לכפר בפסיקת הוצאות. משכך, אני מחליט לקבל את בקשת הנתבעת בעניין ומורה כי התביעה שהוגשה בת.א מחוזי ת"א 55580-03-14 תתברר כאן כתביעה נגדית, וכאשר הגנה ותשובה שהוגשו שם ייחשבו כהגנה ותשובה כאן.
תנאי לאמור צירוף ובתוך 30 יום מהיום, אישור על הגשת בקשה למחיקת התביעה האמורה בבית המשפט המחוזי, וכן אישור על תשלום בסך 7,500 ש"ח למשיבים בגין הוצאות הבקשה בעניין. בתוך 30 יום מהצגת אישור כאמור, התובעים/הנתבעים שכנגד, רשאים לבקש השלמת הליכים מקדמיים ובקשר לתביעה הנגדית, הזכות בעניין ניתנת רק לנתבעת שכנגד, הואיל והתובעת שכנגד ציינה בבקשתה שאינם נחוצים יותר לשיטתה ומעבר לענינים התלויים. למען הסר ספק, ימי הפגרה יבואו במניין הימים לעיל.

ככל שלנתבעים שכנגד אין דרישות נוספות בקשר לעניינים כאמור, ומעבר לאלו התלויים ועומדים בקשר לתביעה וההגנה המקורית, תודיע בעניין במועד האמור, כאשר הכוונה ליתן החלטה בקשר לבקשות ההדדיות לעניין מסמכים ושאלונים במאוחד, יחד עם בקשה, ככל שתהיה בעניין, מטעם הנתבעים שכנגד, ובקשר לתביעה הנגדית שבירורה הותר כאן.

התיק נקבע לקדם משפט מסכם ליום 28/12/15 בשעה 12:30 וכן, משוריין מועד להוכחות ועד גמר, ליום 23.6.16 בשעה 9:00.
המזכירות תשלח ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ה, 23 ביולי 23 יולי 2015, בהעדר הצדדים.

















תאק בית משפט שלום 39497-05/13 דייב בלומברג (1992) בע"מ, אורן ג.ח. נכסים בע"מ, סנפיר ארז ואח' נ' משכיות בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/07/2015)