פסקי דין על מלכה עובדיה | פסקי דין על עירית תל אביב-יפו

5320-04/15 עא     14/07/2015




עא 5320-04/15 מלכה עובדיה נ' עירית תל אביב-יפו








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 5320-04-15 עובדיה נ' תל אביב-יפו ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
1

בפני

הרשמת - כבוד השופטת
שלומית יעקובוביץ


המבקשת

מלכה עובדיה


נגד


המשיבה

עירית תל אביב-יפו




החלטה


1.
מונחת לפני בקשה לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון ולחילופין להפחתתו כדי הסך של 5,000 ₪.

2.
עסקינן בערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט רונן אילן) מיום 26.02.2015 (ת"א 34843-09-12), המטיל עליה חבות אישית לתשלום מיסי ארנונה וכפועל יוצא מחייבה בתשלום סך של 969,786.96 ₪ למשיבה.

כמו כן חויבה
המבקשת בתשלום אגרת המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 35,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").

המסגרת הנורמטיבית

3. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

4. על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בענין בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל -
"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.
ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428
לתקנות).
כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והישקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).
תקנה 429
לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."
(ההדגשה במקור)

5.
בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים.

הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר להפקיד את הערבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תידחה.

6.
בית המשפט בדונו בבקשה נדרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות כך שלא יחסמו שערי בית המשפט בפני
בעל דין אך בשל דלות באמצעים ובין זכותו של המשיב להבטיח תשלום הוצאותיו בהליך-
"זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד במשפט, אך לצד זאת יש לזכור כי ניהול ההליך המשפטי כרוך בעלויות המוטלות הן על בעל הדין שכנגד והן על הקופה הציבורית. ...
על רקע דברים אלו יש לבחון ..., כשנקודת המוצא היא ששיקול הדעת המוענק לבית המשפט בשאלה אם לחייב מערער בהפקדת עירבון הינו רחב, והשיקולים שעליו לשקול הם מצד אחד, כי אין לחסום בפני
מערער את שערי בית המשפט רק משום שהוא דל באמצעים, ומצד שני, יש להבטיח שאם הערעור יידחה לא יצאו המשיבים נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם (למשל, רע"א 10216/02 ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון)"
"ברקע השיקולים לעניין פטור מערבון עומדים עקרונות חשובים המתנגשים ביניהם.
מחד – ניצב עקרון כיבודה של זכות הגישה לערכאות הנתונה לבעל-דין, אשר זכתה להכרה כזכות בעלת אופי חוקתי ...
זכות הגישה לערכאות הניתנת לבעל דין אינה זכות מוחלטת. כנגדה ניצב שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו.
זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי"

(בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי)

מן הכלל אל הפרט

7.
לטענת המבקשת מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה להפקיד את הערבון שנקבע, מה גם שהמשיבה הטילה עיקולים על כל חשבונות הבנק שלה ושל בן זוגה "ובכך שיתקה לחלוטין אפשרותה להתפרנס בכבוד" (סעיף 13 (א) לתצהיר המבקשת).

המבקשת נשואה -
בעלה אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות מעבודה (63% נכות) ולהם ילדה "נכה המטופלת בבית חולים לבריאות הנפש" (סעיף 13 לתצהיר המבקשת).

לשיטת המבקשת סיכויי הערעור "גבוהים מאוד" הואיל "ועסקינן בסעד חריג של הרמת מסך", כאשר בנסיבות העניין "לא היה כל מקום לעשות כן" (סעיף 12 לתצהיר המבקשת).

8.
המשיבה מתנגדת לבקשה ועותרת לחיוב המבקשת בהוצאות.
לטענתה המבקשת אינה עומדת במבחנים שנקבעו למתן פטור מהפקדת ערבון הן מהטעם שלא השכילה להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדה (המבקשת לא הציגה בפני
בית המשפט כל ראיה ממשית היכולה להעיד על מצב כלכלי קשה) והן מהטעם שסיכויי הערעור להתקבל הינם "אפסיים" שכן מדובר בערעור המכוון כנגד קביעות עובדתיות של בית המשפט אשר ערכאת הערעור לא נוהגת להתערב בהן (סעיף 18 ואילך לתגובת המשיבה).

9.
עיון בבקשה על צרופותיה מעלה כי המבקשת נמנעה מלפרוש תמונה מלאה על מצבה הכלכלי
ובחרה לגלות טפח ולהסתיר טפחיים –

"הלכה ידועה היא כי המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי"

(רע"א 2598/99 כהן נ' נח)

9.1

המבקשת לא צרפה תדפיס תנועות חשבון בנק עדכני לבקשה ו
נמנעה מלהצהיר כי החשבון בבנק דיסקונט, אליו מתייחס צו העיקול מיום 15.12.2014 שצורף לבקשה, הוא חשבון הבנק היחיד המתנהל על שמה ו/או על שם בן זוגה.

9.2
המבקשת נמנעה מלהצהיר כי אין לה כל רכוש, לא פרטה היכן היא מתגוררת, מה הם "מקורות הקיום" שלה, מהן הוצאותיה החודשיות השוטפות ו/או המיוחדות וממילא לא הציגה כל אסמכתא להן.

9.3

המבקשת לא תמכה את הבקשה בתצהיר מטעם בן זוגה.

9.4

המבקשת
לא התייחסה בבקשה לאפשרות, אם קיימת, להיעזר בבני משפחה לתשלום הערבון ודומה כי לא הניחה את התשתית הצריכה לקביעה כי מיצתה כל אפשרות ללוות את סכום הערבון כחובתה-
"התנאי בדבר היעדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת עירבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ...
המערערים גם לא הצליחו להוכיח את היעדר יכולתם להיעזר בסביבתם ..."
(בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות) (ההדגשה שלי – ש.י.)
(ראה בנוסף: ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב, בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל).

9.5

המבקשת מיוצגת בהליך זה על ידי עורך דין פרטי ונוכח טענתה בדבר קושי כלכלי לשאת בתשלום הערבון, אך ראוי היה כי תדרש בבקשתה לאופן תשלום ומימון שכר טרחתו (ראה: ע"א 7764/01 פופלבסקי נ' עו"ד אלון נשר ואח').

הדבר לא נעשה וממילא יש בו כדי לגרוע מעוצמת טענותיה לענין דחק כלכלי.

10.
בהינתן כל האמור לעיל, סבורה אני כי המבקשת לא השכילה להוכיח כנדרש כי ידה אינה משגת להפקיד את הערבון.
די בקביעה זו כדי לדחות את הבקשה שלפני.

11.
לא למותר לציין כי
טענתה של המשיבה כי המבקשת לא שילמה, עד כה, את הוצאות המשפט בהן חוייבה בבית משפט קמא לא נסתרה, ומשכך גובר הצורך להגן על האינטרס של המשיבה, שתשלום הוצאותיה בערכאת הערעור יובטח בבטוחה זמינה ויעילה (ראה: ע"א 4519/99 רוזמן נ' מס ערך מוסף - נתניה ; רע"א 8192/98 רם נ' אררט חברה לביטוח בע"מ).



12.
באשר לסיכויי הערעור הרי שמבלי לקבוע מסמרות ומתוך הערכתם הגסה, אינני סבורה כי אלה ברף המצדיק לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון תוך חשיפת המשיבה לאפשרות כי תשלום הוצאותיה בהליך, ככל שיפסקו, לא יובטח.

סוף דבר
לאור האמור לעיל מורה אני על דחיית הבקשה לפטור מהפקדת ערבון.
בשים לב לכלל השיקולים הצריכים לעניין קביעת שיעורו של הערבון (ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל), לרבות לעובדה לפיה המבקשת לא שילמה, עד כה, את הוצאות המשפט בהן חוייבה בבית משפט קמא,
אשר יש בה כשלעצמה טעם בחיובה בהפקדת ערבון, אינני מוצאת להפחיתו.
עם זאת, ועל מנת להקל עם המבקשת מאפשרת אני הפקדתו בשלושה תשלומים חודשיים שווים החל מחודש אוגוסט 2015 (עד ה-20 בכל חודש).
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ההחלטה ניתנה על ידי כרשמת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ה, 14 יולי 2015, בהעדר הצדדים













עא בית משפט מחוזי 5320-04/15 מלכה עובדיה נ' עירית תל אביב-יפו (פורסם ב-ֽ 14/07/2015)