פסקי דין על קימאמה תכניות חינוכיות בע"מ | פסקי דין על ארז צבי רול | פסקי דין על טלי רול | פסקי דין על טלי וארז רול אחזקות ואח' |

10248-07/14 א     16/07/2015




א 10248-07/14 קימאמה תכניות חינוכיות בע"מ נ' ארז צבי רול, טלי רול, טלי וארז רול אחזקות בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"א 10248-07-14 קימאמה תכניות חינוכיות בע"מ
נ' רול ואח'


16 יולי 2015




בפני

כבוד השופטת
תמר אברהמי


תובעת

קימאמה תכניות חינוכיות בע"מ


נגד


נתבעים

1. ארז צבי רול
2. טלי רול
3. טלי וארז רול אחזקות בע"מ
4. טמיר דותן
5. רעיונות גדולים בחינוך בע"מ



החלטה

תיק זה הועבר לפני (החלטה מיום 2.7.15) ועתה הובא לפני אף התיק הפיזי.

תחילה יצויין כי מקומו של תצהיר גילוי המסמכים אינו בתיק בית המשפט (כפי שציין המותב הקודם, כב' השופטת אבניאלי, בהחלטה מיום 17.5.15). בהינתן היקפו של התצהיר הנ"ל והסרבול בתיק, אני מוצאת להורות כי ניתן ליטול אותו מהתיק (באמצעות המזכירות) עד ליום 27.7.15. לאחר מועד זה, ניתן יהא להעבירו לגריסה.

בנוסף, עיינתי בכתב התביעה המתוקן (כמו גם בהחלטת כב' הרשם חסדאי מיום 19.1.15). בשלב הנוכחי אין בדעתי להדרש לבקשה לסילוק על הסף מן הטעם שמהעיון בתיק (ללא קשר לבקשה האמורה) עולה, כי כתב התביעה מנוסח בצורה לא ברורה שאינה מאפשרת לבית המשפט להדרש אליו (כמו גם למחלוקות ולטענות הצדדים בסוגיות השונות) באופן ראוי ואשר לא יבוא על חשבונם של תיקים אחרים ושל הציבור הרחב.

כך, למשל, לאחר 4 הסעיפים הראשונים בכתב התביעה, המתייחסים לתובעת ולפלטפורמה שהיא מפעילה, ולאחר סע' 5 בו מתייחסת התובעת לנתבעים 1-3 ומציינת את הקשר ביניהם לשיטתה (ובסע' 10-11 יש התייחסות מסוג זה לנתבעים 4-5), יש סעיפים רבים המתייחסים לטענות בענין הדרך בה פעלו הנתבעים לצורך הסוואת או טשטוש פעולות של הנתבע 1 במסגרת תאגידים שונים. ברם, כל אותה עת לא ברור מהו הקשר בין התובעת לבין הנתבעים.

רמז אחד יכול להמצא בסע' 14 שם נכתב, כי התובעת טוענת שהנתבע 1 "לא יכול היה בזמנים הרלבנטיים לתביעה שבפני
נו להתייצב בכפר גלים ולחתום איתם בעצמו עבור עצמו על ההסכם נשוא התובענה שלפנינו, והיא הנותנת כי ההסכם אינו שלו ו/או של הנתבעים 2 ו-3 אלא של התובעת שהנתבע 1 פעל בנוגע להסכם זה כשלוח שלה". דא עקא, לא מוזכר קודם לכן כל הסכם, וממילא אין משמעות לביטוי "ההסכם נשוא תובענה". אין התייחסות ל"זמנים הרלוונטיים לתביעה", לא נזכרת קודם לכן "חתימה" בכפר גלים, אף לא דבר. התובעת אינה מפרשת את הכתוב בסעיפים שלאחר מכן וחוזרת לדון ביחסים בין הנתבעים לבין עצמם, בהליכי פש"ר של הנתבע 1, ועוד.

בסע' 29 לכתב התביעה מגיע מעין 'רמז' נוסף ולפיו הנתבע 1 "הוא שבאופן אישי היה זה שעבד ופעל עבור התובעת". אלא שלא אותר מקום קודם כלשהוא בו צוין כי מי מהנתבעים עבד עבור התובעת.

וכך ממשיכים הדברים מהלך סעיפים רבים ועמודים רבים (44 עמודים הכוללים 372 סעיפים, בהדפסה של רווח בודד). יצויין כי קיימים טיעונים נוספים בהמשכו של כתב התביעה לגבי הקשר בין הצדדים, אולם זאת אי-פה אי-שם ללא קישור, הסבר וסדר עם בהירות ברמה סבירה.

אין זה תפקידו של בית המשפט "לדלות" רמזים מכתב הטענות ולנסות ליצור מהם טיעון סדור. ניתן להעלות על הדעת חוסר בהירות מסוים בסעיף כזה או אחר (ובית המשפט מיומן אף בקריאת מסמכים כגון דא), אך כאשר הדבר מתרחש בהיקף כגון דא, הדבר יוצר קושי מוגבר.

כידוע, תובענה צריכה להיות תמציתית ולהתמקד בפרטים העיקריים והמהותיים (ר' תקנה 9(5) ותקנה 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 ("התקנות"); רע"א 4452/08 שגיא, רו"ח ומשפטן נ' פקיד השומה (17.4.09) כב' השופטת, כתוארה אז, נאור). כתבי טענות אינם כתב סתרים בבחינת "צפנת פענח" (ע"א 8845/12 רום נ' זאבי (25.11.14); ע"א 2161/11

דרור נ' פרץ
(5.2.13), כב' השופט עמית).

חוסר הקפדה על ניסוח נאות של כתבי טענות יוצר קשיים לא מבוטלים בהבנת המחלוקות ומשליך על האפשרות לנהל את ההליך ביעילות (רע"א 2232/14 פלוני נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (10.8.14), כב' השופט זילברטל).

כאשר כתב טענות מנוסח באופן שאינו מאפשר את הבנתו כראוי, ניתן להורות על מחיקתו (בג"ץ 6561/08 שרה נימברגר ז"ל נ' המפקח על הבנקים (24.9.08)) ומכל מקום, מוסמך בית המשפט להורות על תיקונו (ר' למשל תקנות 91, 143(1), 143(10); רע"א 4452/08 הנ"ל). בהקשר זה יש לזכור כי הזמן השיפוטי הוא משאב ציבורי. כתבי טענות שאינם מנוסחים באופן המאפשר להדרש למחלוקת באופן תקין (בדומה לכתבי טענות שאורכם אינו סביר) מטילים עומס בלתי מוצדק על בית המשפט ובכך פוגעים לא רק בצדדים להליך הקונקרטי אלא גם בבעלי דין אחרים הממתינים ליומם בבית המשפט (השווה: בע"מ 329/15 פלוני נ' פלוני (25.2.15)).

בנסיבות הענין ולאחר נסיונות חוזרים לקרוא את כתב הטענות, אני מוצאת להורות לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן (בשנית) שיהיה תמציתי, יתמקד בפרטים המרכזיים בלבד, יהיה מאורגן וברור ויאפשר את הבנת המחלוקות כמו גם את ניהול ההליך באופן יעיל. על מנת לסייע מוצע, כי כתב התביעה יכלול מבוא שלא יעלה על עמוד (ובו תתואר תמצית התובענה). כמו כן מוצע, כי המסמך יכתב תוך חלוקה לנושאים ויכלול כותרות משנה (של נושאים, להבדיל מסעיפי חוק). על כתב הטענות להיות מודפס באופן מרווח (כאשר הרווח בין השורות לא יפול מרווח של שורה וחצי) והיקפו הכולל של המסמך יהיה מצומצם משמעותית מהמסמך הנוכחי.

כתב התביעה המתוקן יוגש (ויומצא לצד שכנגד) עד ליום 5.9.15.

המזכירות


תמציא ההחלטה לצדדים ולמעקב בהתאם.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ה, 16 יולי 2015, בהעדר.













א בית משפט מחוזי 10248-07/14 קימאמה תכניות חינוכיות בע"מ נ' ארז צבי רול, טלי רול, טלי וארז רול אחזקות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 16/07/2015)