פסקי דין על בזאד רבאני | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

6261-06/14 בל     27/07/2015




בל 6261-06/14 בזאד רבאני נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 6261-06-14


27 יולי 2015

לפני
:

כב' השופטת
חופית גרשון-יזרעאלי

התובע
בזאד רבאני
ע"י ב"כ: עו"ד ניסן גיצה
-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי




פסק דין


1.
לפני תביעה להכיר בתאונת הדרכים שאירעה לתובע ביום 11.10.2010 כתאונת עבודה.

העובדות העיקריות
2.
התובע, יליד 1960, הועסק בתקופה נשוא התביעה כנהג בעסק להפצת מזון ועיתונים, בבעלות מר יוסי אדלר.

3.
לגרסת התובע, ביום 11.10.2010 בשעה 10:30 לערך נפגע בתאונת דרכים. באותו בוקר טוען התובע כי נבדק אצל רופא אורטופד, בדיקה שנקבעה מראש, ולפיכך תיאם עם מעסיקו כי המעסיק יתחיל לעבוד בבוקר בקו החלוקה של התובע, והוא יגיע מאוחר יותר ויחליפו. התובע סיים את הביקור אצל הרופא, נסע לביתו על מנת להתארגן לקראת עבודתו ולאכול, שהה בביתו שהייה קצרה, והתאונה אירעה לדבריו בעת שהיה בדרכו מביתו לפגוש את מעסיקו כדי להחליפו ולהמשיך את קו החלוקה.

4.
לגרסתו של התובע, הוא נהג ברכבו הפרטי וסטה מהדרך לאחר שנבהל מנסיעה מהירה ופרועה של רכב אחר. כתוצאה מכך איבד שליטה על רכבו, התנגש במדרכה, עלה על המדרכה וצמיגי הרכב הקדמיים התפוצצו וגרמו לרעש עצום.

5.
כתוצאה מן האירוע, טען התובע שנבהל וחש כאבים חזקים בחזהו, ואף ייתכן כי איבד את הכרתו לכמה שניות.

6.
התובע פונה ממקום האירוע באמבולנס לבית החולים "אסף הרופא" ובבדיקה אובחן אוטם שריר הלב. התובע אושפז בבית החולים ושוחרר ביום 14.10.10. לטענת התובע, אוטם שריר הלב נגרם לו בעקבות
התאונה.

7.
התובע פנה בתביעה לתשלום דמי פגיעה לנתבע ותביעתו נדחתה, בהתאם למכתב מיום 30.6.13, בזו הלשון:

"הריני מצטער להודיעך, כי עלי לדחות את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין התאונה מתאריך 11.10.2010.
עפ"י הוראות סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, ומהנימוקים הבאים:
על פי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, תאונה שאירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של מבוטח ממעונו לעבודה או מהעבודה למעונו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו- תחשב כתאונה בעבודה.
מעיון בפרטי תביעתך ומחקירות שערכנו עולה, כי התאונה ביום 11.10.2010 לא אירעה עקב סיכוני הדרך, אלא כתוצאה מאוטם בה נתקפת בדרכך לעבודה.
אוטם זה נבע ממצבך הרפואי הטבעי, ללא תרומה של סיכון מסיכוני הדרך.
לפיכך, לא ניתן לראות בתאונה זו תאונת עבודה".

8.
המחלוקת העומדת להכרעה בתיק הינה, האם יש להכיר בתאונת הדרכים בה היה מעורב התובע ביום 11.10.2010 כפגיעה בעבודה.

טענות הצדדים
9.
המחלוקת בין הצדדים עובדתית בבסיסה. האם תאונת דרכים גרמה לתובע לסטות ממסלולו עם רכבו וללקות באוטם שריר הלב, כטענתו, או שמא לקה התובע באוטם שריר הלב במהלך נסיעתו, דבר שהוביל לתאונה.

10.
טענתו העיקרית של התובע הינה, כי התאונה נגרמה לו תוך כדי ועקב נסיעתו לעבודה ועקב סיכוני הדרך. כתוצאה מהתאונה, לקה באוטם שריר הלב.

11.
הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה, מן הטעם שלתובע לא אירעה פגיעה בעבודה כהגדרתה בס' 79 או בס' 80 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), ולא אירע אירוע תאונתי כלשהו ביום 11.10.10 תוך כדי ועקב עבודתו וכן לא אירע לתובע אירוע תאונתי בדרכו ממעונו למקום עבודתו. הנתבע טוען כי האירוע התאונתי היה מאוחר לאירוע הלבבי ונבע ממנו.

12.
במסגרת ישיבת ההוכחות בתיק העידו התובע ומר יוסי אדלר, מעסיקו בתקופה נשוא התביעה.


דיון והכרעה
13.
בהתאם להוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מוגדרת "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.
סעיף 80
לחוק הביטוח הלאומי קובע כי:
"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם-
(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו".

14.
חובת ההוכחה, כי התאונה אירעה תוך כדי ועקב עבודתו, או עיסוק במשלח ידו, מוטלת על התובע.
ראו: עב"ל (ארצי) 9115-07-11 המוסד לביטוח לאומי
- קעדאן פהמי (29.10.12).


15.
לאור ההלכה הפסוקה, ובנסיבות העניין, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות, מן הנימוקים שיפורטו להלן.

16.
בפסיקה נקבע, כי על מנת שתוכר תאונה הנגרמת במהלך נסיעה כפגיעה בעבודה, יש להוכיח כי התאונה נבעה מסיכוני הדרך, ולא מעילות הנעוצות במבוטח עצמו, כדלהלן:

"לפי הפסיקה, כאשר מדובר בתאונה הנגרמת במהלך הנסיעה או ההליכה מבית המבוטח אל מקום העבודה או בחזרה, הכיסוי הביטוחי עלפי החוק חל על אותן תאונות אשר נגרמו עקב "סיכוני דרך" אשר ניתן לצפותם ואם מתרחשת תאונה מסיבות הנעוצות במבוטח עצמו, לא רואים אותם כ"תאונת עבודה":
"...בית הדין הארצי החליט, כי סעיף זה חל רק אם התאונה נגרמה עקב קיום אחד מסיכוני הדרך המקובלים ובעיקר כאשר היא נגרמת על ידי תאונת דרכים. קביעה זו של בית הדין נסמכת על הפסיקה העקבית של בתי הדין לעבודה, ...על פי פסיקה זו יש לראות אירוע הקורה לעובד בדרכו ממעונו למקום עבודתו ובחוזרו משם כתאונת עבודה, כאשר התאונה הינה תוצאה מסיכוני הדרך האורבים לכל עובר ושב... ואין תנאי זה מתמלא כאשר האירוע מתרחש בשל סיבות הטמונות במבוטח עצמו, ולא על רקע סיכוני הדרך..."
בג"צ 1262/04 זילברשטיין- בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מח (4) 837.

17.
עוד נקבע, כי פגיעה בשל גורם פנימי, הטמון בתובע עצמו, לא תוכר כתאונת עבודה.
ראו: דב"ע (ארצי) לט/0-107 המוסד לביטוח לאומי
– סמסון סוזן (27.12.1975).

18.
בענייננו, לא עלה בידי התובע להוכיח כי התאונה נגרמה בשל סיכוני הדרך המקובלים והצפויים.

19.
התובע טען, כי בעת שנהג ברכבו, בדרכו להחליף את מעסיקו ולהמשיך בקו החלוקה שלו, סטה מהדרך לאחר שנבהל מנסיעה מהירה ופרועה של רכב אחר וכתוצאה מכך, אירעה התאונה. אין בחומר הראיות שהובא לפני כל חיזוק חיצוני לטענות התובע. התובע לא עשה כל ניסיון לאתר את כלי הרכב שגרם לדבריו לתאונה, ועד היום טרם הגיש תביעה לחברת הביטוח בגין התאונה שאירעה (פרוטוקול עמוד 8 שורות 4- 5; 17 - 20).

20.
אף החומר הרפואי שהוגש אין בו כדי לתמוך בגרסת התובע. מן המסמכים הרפואיים שנרשמו במועד הסמוך לאירוע עולה, כי הם מתארים אירוע במסגרתו לקה התובע בליבו, והדבר גרם לתאונת הדרכים, כדלהלן:


א.
בדוח רופא/ פאראמדיק מד"א מיום האירוע, 11.10.10 (הוגש על ידי התובע ביום 23.3.15) נרשם:

"בן 50, מעשן, לדבריו בריא בד"כ, מתלונן על כאבים בחזה מזה כשעה שהופיעו במהלך נסיעה במכונית אשר גרמו לו לאבד שליטה על הרכב ולעלות על המדרכה (קנמטיקה קלה), בנסיעה איטית..."
.


ב.
במסגרת דוח חולה/ נפגע אמבולנס של מגן דוד אדום מיום האירוע (הוגש על ידי התובע ביום 23.3.15), נכתב:

"מדובר בת.ד עצמי כניראה בשל כאבים בחזה זיעה קרה ל ד נמוך מאוד אטן 24 הגיע והמשיך טיפול".


ג.
בדוח סיכום אשפוז של התובע מתאריך 17.10.2010 (מצורף לתצהיר התובע), נכתב בפרק הסיכום והדיון כי:

"בן 50, מעשן, פרט לכך בריא בד"כ. התקבל בתמונה קלינית, אלקטרוקרדיוגרפית ומעבדתית של אוטם שריר הלב עם עליות
st
בקיר תחתון אחורי. האירוע התרחש בזמן נהיגה, איבד שליטה על הרכב. לפי מד"א לא נפגע בתאונה".

משמע, בהתאם למסמכים הרפואיים התאונה נגרמה בשל אוטם שריר הלב, סיבה הנעוצה במצבו הבריאותי של התובע עצמו, ולא בשל סיכוני הדרך.

21.
בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, יש לייחס משקל רב להתבטאויות תובע סמוך לאחר קרות התאונה ולהעדיפן, ככלל, על פני התבטאויות מאוחרות יותר, במסגרת ההליך המשפטי. כך נפסק בין היתר בעב"ל (ארצי) 51252-09-11 ורד לוי- המוסד לביטוח לאומי
(25.8.13), כי:

"בבוא בית הדין להכריע בשאלת הוכחת האירוע בעבודה, עליו לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים הסמוכים ביותר למועד האירוע. זאת, בהתבסס על ההנחה, שבסמוך לקרות התאונה ימסור הנפגע את העובדות הנכונות, על מנת לזכות בטיפול הנכון והמתאים למצבו".

וכן נפסק בעב"ל (ארצי) 248/98 מקסים פרץ- המוסד לביטוח לאומי
(13.7.2000), כי:

"מן המפורסמות הוא, שבית הדין מייחס משקל רב להתבטאויותיו של תובע בסמוך לאחר האירוע הנטען, מועד שניתן להניח, כי האיש מסיח לפי תומו. בית הדין יעדיפן, בדרך כלל, על פני התבטאויות מאוחרות יותר של תובע בעת הגשת התביעה לבית הדין".

22.
בעת קבלת הטיפול הראשוני לאחר התאונה, התובע לא מסר כל מידע אודות רכב זר שנסע בפראות אשר גרם לכאורה לקרות התאונה. גם במסמכים רפואיים מאוחרים יותר לא אזכר התובע רכב זר שגרם לו לסטות מהדרך.

23.
בחקירתו הנגדית של התובע, הוא לא סיפק הסבר המניח את הדעת לכך שלא הזכיר בדיווחים לגורמים רפואיים סמוך לתאונה את הרכב הזר שלכאורה גרם לתאונה, והשיב כדלהלן לשאלות בהקשר זה:

"ש.
מפנה לסיכום ודיון בסיכום אשפוז – גם שם נרשם שבזמן נהיגה איבדת שליטה על הרכב. כלומר, אומר הרופא גם בית החולים שאיבדת שליטה על הרכב כי עברת אוטם. א תה קיבלת אוטם ועשית תאונה, איך זה שגם הרופא בבית החולים וגם הרופא באמבולנס אומרים את אותו דבר?
ת.
זה קרה לי. לא ידעתי שהדברים האלה כ"כ חשובים. אני קיבלתי את הכאבים בחזה, אחרי שסטיתי ועליתי על המדרכה ואז הרגשתי את הכאבים בחזה.
ש.
מפנה לסיכום אשפוז מיום 18.11.10- מצטט – קודם האוטם ואח"כ התאונה. זה הרופא השלישי שכותב את אותו דבר?
ת.
זה הרופא השלישי שמסתמך על מה שהיה קודם. הוא קורא מה שכתבו קודם וממשיך.
ש.
אז למה לא תיקנת אותו?
ת.
זה לא מעניין אותי מה שהם כתובים. אני לא מבין בתהליכים האלה".

(עדות התובע, עמוד 10 שורה 26- עמוד 11 שורה 3).

וכן העיד התובע:

ש. למה אתה לא מספר לד"ר מוז על התאונה שעברת?
ת. הוא רופא רגיל. הוא לא חוקר תאונות
". (עמוד 11 שורות 15 -16).

הסבריו של התובע אינם מיישבים את התמיהות ואין בהם כדי לנמק מדוע בכל המסמכים הרפואיים מוזכר אירוע אוטם שריר הלב כגורם לתאונת הדרכים ולא כתוצאת התאונה.

24.


לאור כל האמור, לא הוכיח התובע כי התאונה נגרמה לו בגין סיכוני הדרך.

25.
מעבר לנדרש נוסיף, כי מחומר הראיות בתיק התעוררו תמיהות נוספות הנוגעות לגרסת התובע. כך, בין היתר,
קיימת סתירה בגרסאות התובע והעד מטעמו, מעבידו מר אדלר, ביחס לשעה בה נדברו להיפגש ביום האירוע. לגרסת התובע, קבעו להיפגש בשעה 10:30 (סעיף 2 לתצהיר התובע, עמוד 8 שורות 32 – 33), ואילו העד טען שנדברו להיפגש בשעה 12:00 (עמוד 6 שורה 19). גם בטופס התביעה לנתבע (נספח לכתב ההגנה) נרשם בחלק המעביד, כי התובע היה אמור להתחיל בעבודתו בשעה 12:30 באותו יום. מר אדלר לא ידע להסביר בעדותו מדוע התובע היה במקום המפגש כשעה וחצי טרם המועד שקבעו ואף אינו זוכר היכן קבעו להיפגש (עמוד 6 שורות 19;
27 – 28).

26.
זו אף זו, אין כל חיזוק או תמיכה בראיות לגרסת התובע, לפיה בבוקר האירוע נסע לביתו קודם שנסע לפגוש את מעסיקו, ושהה שם כרבע שעה בלבד. התובע לא פירט האם שהה לבדו בבית, או האם פגש מי מבני הבית. כן תמוה, מדוע בחר לכאורה התובע לנסוע לביתו לזמן קצר כאשר מעסיקו המתין לו וביצע את עבודתו תחתיו.

27.
לאור קביעתי, לפיה לא הוכיח התובע כי התאונה נגרמה בשל סיכוני הדרך, לא מצאתי כי יש להתעמק עוד בסתירות הנוספות שעלו ובבקיעים בגרסת התובע.

28.
סיכומו של דבר, התביעה נדחית.

29.
בשל אופיו של ההליך אין צו להוצאות.


ניתן היום, י"א אב תשע"ה, (27 יולי 2015
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 6261-06/14 בזאד רבאני נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 27/07/2015)